טיפול לייזר בוצע באמצעות מכשיר "לדה" אשר התקבל לשימוש אצל הנתבעת יומיים בלבד עובר לביצוע הטיפול, כך לטענת התובעת. לטענת התובעת, טרם הטיפול שוכנעה ע"י המטפלת מטעמה של הנתבעת, כי מכשיר זה עדיף על קודמיו ויתרום להצלחת הטיפול. במהלך הטיפול חשה התובעת בכאב וצריבה של העור אשר נגרמו לטענתה, כתוצאה מפליטה ישירה של החום אשר נפלט מהמכשיר. התובעת התלוננה על כך בפני המטפלת, אשר הנמיכה את עוצמת המכשיר, אך התובעת המשיכה לחוש בכאב. כתוצאה מן הטיפול, נגרמו לתובעת כוויות בבטנה, אשר באו לידי ביטוי באדמימות, גירוי עז של העור וצלקות מכוערות. יומיים לאחר הטיפול, בתאריך 12.3.09, פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי בקופ"ח. הרופא, ד"ר פבלוצקי, מצא אצל התובעת "כוויות מטיפולי לייזר על עור שזוף". התובעת קיבלה טיפול תרופתי. בתאריך 19.3.09 שוב טופלה התובעת בקופ"ח ונמצא "שיפור במצב, וכעת בעיקר שינויים של היפרפיגמנטציה פוסטאינפלמטורית". התובעת קיבלה טיפול תרופתי וכן הומלץ לה להימנע מחשיפה לשמש ולשמן המקום באופן קבוע. בבדיקה אשר נערכה לתובעת בקופ"ח בתאריך 7.9.09 מציין ד"ר פבלוצקי כי התובעת מצויה במעקב מאז חודש 3/09 אחרי כתמים הפרפיגמטריים אשר נשארו אחרי טיפול הלייזר, תוך הדרכה להימנע לחלוטין מחשיפת מקומות אלה לשמש ושימון קבוע של המקום. במועד זה מצא הרופא שיפור בולט ומעט כתמים. בבדיקה אשר נערכה לתובעת בתאריך 21.12.09 בקופ"ח מציין הרופא שיפור כמעט מלא, המלצה להמשך טיפול תרופתי בלילה ומניעת חשיפה לשמש. הנתבעת טוענת כי התובעת עברה שיחת ייעוץ מפורטת אשר כללה הסבר גם בעניין הכאבים ותופעות הלוואי הכרוכות בטיפול וכי הנזק הנטען ע"י התובעת בשל הטיפול, הינו בגדר תופעת לוואי צפויה, אשר התובעת קיבלה על עצמה את הסיכון להתרחשותה. עוד טוענת הנתבעת כי התובעת חתמה על טופס הסכמה לטיפול הסרת שיער שם כתוב בין היתר כי "הובהרו לי תופעות הלוואי בסיכונים והסיבוכים הבאים ובין היתר: אודם, לעיתים שלפוחיות ..., כאב ..., נפיחות כוויה, שינויים בגוון העור.." הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת של ד"ר פטריק בן מאיר מיום 20.12.12, אשר בדק תמונות ומסמכים אשר נמסרו לו ע"י הנתבעת. המסמכים אשר עמדו בפני המומחה היו תיעוד רפואי, תמונות של התובעת, פרוטוקול דיון בבית המשפט מיום 11.11.12. ד"ר בן מאיר מציין כי תופעת הלוואי של טיפולי הסרת שיער בלייזר בתדירות של כ- 1 ל- 100 מטופלים, הינה היווצרות כוויות שטחיות לרוב, כאשר ההחלמה במלואה אורכת בין מספר שבועות למספר חודשים. בימים הראשונים יש רגישות של האזור, כאבים קלים ותחושת גירוד. על פי התמונות אשר הוצגו למומחה, הכוויות לטעמו הינן בגדר הצפוי בטיפולי לייזר ואין בהן שום חריג או מצב קיצון למטופלים אחרים בהם טיפל. ד"ר בן מאיר סבור כי הכוויות הנראות בתמונות תואמות את תיאור תופעות הלוואי המופיע בטופס ההסכמה. מטעם התובעת הוגשה בתגובה חוות דעת ד"ר משה וסטרייך מיום 15.1.13. בפני המומחה הוצגו כתבי טענות, חוות דעת ד"ר בן מאיר, פרוטוקולי דיונים, תמונות של הכוויות. המומחה מציין כי סיבוכים כגון כוויות והיפרפיגמנטציה נגרמות כאשר העור נחשף למנת אנרגיה גדולה מידי עבור המטופל. סיבוכים אלו מתרחשים כאשר המכשיר אינו תקין או שעור המטופל רגיש במיוחד לאותו סוג של אנרגיה היוצא מאותו מכשיר, או כאשר המטפל בטעות נותן מנה גדולה מידי של אנרגיה למטופל. המומחה סובר כי היה על המטפלת להפסיק הטיפול באופן מידי או לעבור למכשיר אחר לאחר מתן הסבר למטופלת אודות המכשיר. לטענת ד"ר וסטרייך, הליך של הסרת שיער בלייזר בדרך כלל אמור להותיר את המקום אדמומי ורגיש למגע לכמה שעות בלבד ולאחר מכן לא להותיר כל סימן. עצם העובדה כי התובעת נותרה עם סימנים קשים על בטנה למשך חודשים רבים מעידה כי נעשה שימוש לא ראוי ורשלני במכשיר בדרך של עצמת חום גבוהה מידי או לחץ רב מידי של המכשיר על בטנה של התובעת. הכוויות אשר נותרו בבטנה של התובעת אינן בגדר תופעת לוואי צפויה ולא אמורות להיוותר לאחר טיפול מקצועי. התובעת תיארה בעדותה את תהליך קבלתה ע"י פקידת הקבלה: "ש. מה הסבירה לך אותה פקידת קבלה בכל מה שקשור לטיפול ואפשרויות של תופעות לוואי? ת. פקידת הקבלה לא הסבירה לי שום דבר מעבר למה שאני צריכה לחתום על הטופס. כשהגעתי לריבוע שמדבר על תופעות לוואי אדמומיות, כמובן שחששתי ושאלתי מה זה אומר. היא גיחכה ואמרה שלא אדאג, זה טופס שזה מביע הסכמה שאני מוכנה לקבל מאתנו טיפולים ואני חייבת לחתום ואם לא אז לא התקשרתי איתם בהסכם, אני לא הראשונה ולא האחרונה וזה לא כמו שכתוב, זו אדמומיות קלה. היא אמרה ... כשקראתי את נושא הכוויות ותופעות הלוואי שהייתי חרדה לגביהם ושאלתי אם זה באמת יכול לקרות לי והיא כל הזמן גיחכה ואמרה שאני לא הראשונה ולא האחרונה ותיכף אכנס לשוחח עם היועצת ואראה שהכל בסדר... ש. מה ענתה לך אותה יועצת לגבי תופעות הלוואי? ת. היא אמרה לי שאין לי מה לדאוג. כמו פקידת הקבלה, את לא הראשונה ולא האחרונה שעושה לייזר. תופעת הלוואי שיכולה להיות זו אדמומיות וצריבה קלה ורבע שעה אחרי הטיפול זה יעבור... ש. אילו הסברים נתנה לך היועצת לגבי נושא השיזוף? ת. היא אמרה לי שעל מנת לקבל את התוצאה המרבית ביותר לטיפול העור לא צריך להיות שזוף אלא טבעי כמו שאני ואם זה עור שזוף התוצאה לא תהיה טובה ואם אני שזופה הם לא יסכימו לטפל בי ויגידו לי לחכות עד שהעור יהיה טבעי. אני אסתטית מאד ובגלל שמרתי מאד והייתי קשובה להוראות האלה ... ש. עם איזה מכשיר עברת את הטיפול ביום הטיפול הרשלני? ת. כשהגעתי לטיפול עשיתי את אזור הבטן ובית שחי וטופלתי במכשיר הלייצ'ר. כשהייתי באזור פס הבטן באמצע הטיפול , היא עשתה לי עם הלייצ'ר את פס הבטן ובאמצע הטיפול היא אמרה שהגיע מכשיר חדש בשם לדה והיא אמרה לי שכדאי לנו לעבור אליו כי הוא מטפל בשערות דקיקות יותר שהן לצידי הבטן. הסכמתי ושאלתי אם זה אותו דבר כמו הלייצר והיא אמרה לי שכן, אבל זה לשערות דקות ואז עברנו למכשיר הזה. ש. מה היא הסבירה לך לגבי תופעות הלוואי, סיכונים ודברים שיכולים לקרות חוץ מיתרונות המכשיר? ת. היא לא הסבירה שום דבר. ש. כמה פעמים היא ביצעה טסט עם המכשיר הספציפי על הגוף? ת. היא לא ביצעה טסט. ש. לפני הטיפול במכשיר החדש הזה, הם מרחו לך משחה? ת. לא. היינו באמצע הטיפול ופשוט עברנו למכשיר החדש. ש. מה קרה לגוף שלך ברגע שהלדה נגע בגוף שלך? ת. הרגשתי צריבה איומה, כאילו מטגנים אותי. כל פעם שהמכשיר נגע בי, זה ממש שרף לי. המטפלת הפחיתה כל פעם את העוצמה. אמרתי לה שזה נורא שורף לי. ש. מה שהיא עשתה זה רק הורידה את העוצמה? ת. כן. היא לא הפסיקה את הטיפול, היא אמרה לי "אנחנו כבר מסיימות" וכל פעם הורידה את העוצמה." (עמ' 9-10 לפרוטוקול) התובעת תיארה בעדותה את שעבר עליה לאחר הטיפול. התובעת צרפה תמונות (ת/1) אשר צולמו כחצי שנה לאחר הטיפול מהן עולה כי על בטנה של התובעת נותרו צלקות רבות כהות, המפוזרות על כל שטח בטנה. התובעת תיארה כי חשה תחושת גועל מגופה, חשה לא בנוח, הייתה מוגבלת בלבוש, נזקקה לטיפול תרופתי בדמות משחות במשך תקופה ארוכה, נמנעה מללכת לים ולצאת לטיולים והדבר אף פגע ביחסיה עם חברה (עמ' 11-12 לפרוטוקול). עדת הנתבעת, הגב' איילת גייר, משמשת כסמנכ"לית בנתבעת. העדה מטפלת בייצוג החברה בתביעות קטנות ובתיקים של לקוחות אשר לא נסגרו במסגרת טיפול פנימי בתוך סניפי הנתבעת. העדה ציינה כי הלקוחות אשר מגיעים לטיפולי הסרת שיער אצל הנתבעת, מוזהרים בטופס ההסכמה מפני תופעות לוואי, אשר אחת מהן יכולה להיות כוויה. לטענתה, הכוויה אשר נגרמה לתובעת הייתה שטחית בתהליך הריפוי, נשאר כתם על העור אשר עובר בתוך מס' חודשים (עמ' 17-18 לפרוטוקול). העדה ציינה כי ביום האירוע בו בוצע הטיפול נשוא התביעה, טופלה התובעת בשלושה מכשירים שונים, אשר כל אחד מהם מיועד לסוג שיער אחר וזאת על מנת למקסם את תוצאת הטיפול. העדה הגישה את יומן הטיפולים שעברה התובעת (נ/3), ממנו עולה כי במועד הטיפול ציינה המטפלת כי בטיפול זה נעשו כוויות באזור הבטן ובוצעו לתובעת קומפרסים של מי ברז ומריחה בסילברול (עמ' 19 לפרוטוקול). עוד מציינת המטפלת כי תוך כדי טיפול באמצעות מכשיר הלדה נגרמו כוויות לתובעת. באשר לטיפול על עור שזוף- מציינת הגב' גייר, כי ניתן הסבר ללקוחות הנתבעת באשר הימנעות לחשיפה משמש לפני ואחרי הטיפול ובמצב של עור כהה, יש קושי להבחין האם הייתה חשיפה לשמש ועל כן, מוטלת אחריות על המטופלת למסור הצהרה בעניין (עמ' 26 לפרוטוקול). מאחר והתובעת טופלה ביום האירוע במס' אזורים בגופה ורק בבטנה נגרמו כוויות, משערת העדה כי הדבר נגרם כתוצאה מחשיפה של התובעת לשמש באזור הבטן (עמ' 26 לפרוטוקול). באשר לקשר בין הנתבעת למומחה מטעמה, ד"ר פטריק בן מאיר, ציינה העדה כי ד"ר בן מאיר מלווה את הנתבעת מתחילת הדרך והוא מוכר לעדה במשך 13 שנה. המומחה מייעץ לנתבעת במקרים של כוויות, אשר יכולות להיות חריגות (עמ' 27 לפרוטוקול). בחקירתה הנגדית ציינה העדה כי לא היה לה קשר עם התובעת באופן אישי והיא אף לא טופלה על ידה, אלא ליוותה את הטיפול בתיק שלה. העדה ציינה כי המטפלת אשר ביצעה את הטיפול הרלוונטי לתובעת אינה עובדת עוד אצל הנתבעת, אולם היא יודעת את שמה, כתובתה ומס' ת.ז שלה (עמ' 29 לפרוטוקול). העדה אף ציינה כי איננה מזהה את שמה של היועצת אשר נתנה ייעוץ לתובעת טרם הזמנת הטיפולים (עמ' 29 לפרוטוקול). כאשר נשאלה העדה האם מוצגות ללקוחות חדשים תמונות של תופעות לוואי אפשריות, ענתה העדה: "ת. אתה צודק. אתה יודע מה? לא חשבתי על זה. זה כמו שאני אלך לקנות כרטיס טיסה ויראו לי מטוס מתרסק וגופות שרופות, סליחה על המטאפורה אבל כך אני עונה" (עמ' 31 לפרוטוקול). כאשר נשאלה העדה מה משך הזמן הממוצע להחלמה מכוויה, ציינה כי מדובר בחודש ואף יותר. עם זאת, כאשר נשאלה מדוע הנתבעת אינה מבהירה ללקוחות כי משך ההחלמה יכול להימשך כחודש עד חודשיים-שלושה ענתה: "ת. שנחזור לתשובת המטוס? אני מעריכה את ההמלצות שלך, תחזור איתם למנכ"ל שלי" (עמ' 33 לפרוטוקול). העדה אף אשרה כי לא מבצעים טסטים לפני תחילת הטיפול וכי המטפלים עוברים הכשרה על ידי היצרן אשר מוכר לנתבעת את המכשירים (עמ' 34 לפרוטוקול). מטעם הנתבעת אף זומנו שתי עדות אשר עברו טיפולים אצל הנתבעת והגישו תביעות משפטיות כנגד הנתבעת בשל כוויות אשר נגרמו להן במהלך הטיפול. העדה, הגב' לירון דהן, ציינה בעדותה כי התמונות שהוצגו ב-נ/4 היו ממועד סוף ההחלמה וצולמו כ- 4-6 חודשים לאחר הטיפול (עמ' 25 לפרוטוקול). דיון: התובעת ביקשה לעבור טיפולי לייזר להסרת שיער אצל הנתבעת. מטופס ההסכמה עליו חתמה התובעת (נ/1), עלה כי הובהרו לתובעת תופעות לוואי, סיכונים וסיבוכים אפשריים מהטיפולים כגון: אודם, שלפוחיות, תחושת צריבה, זיהום, כאב, גרד, עקצוץ, תחושת יובש, נפיחות, כוויה, שינויים בגווני העור, הפרשה והיווצרות גלדים. עוד נרשם בטופס ההסכמה כי לא ניתן לבצע טיפול לעור שזוף ובמידה והתובעת תגיע לטיפול שזופה, לא תטופל וטיפול זה יופחת ממניין הטיפולים לו היא זכאית. מ- נ/2, בו מפורטים הטיפולים שעברה התובעת, עולה כי טרם הטיפול נשוא כתב התביעה בתאריך 10.3.2009, עברה התובעת 21 טיפולים בין התאריכים 19.11.2007-9.3.2009. בטיפולים אלו לא אירעו כל אירועים חריגים. בתאריך 10.3.2009 טופלה התובעת כפי שעולה מ- נ/2, באזור השפה העליונה, גב תחתון, אזור החזה והבטן. מ- נ/3 עולה כי המטפלת ציינה בדו"ח הטיפול מיום 10.3.2009 כי באזור הבטן הוסר שיער פלומתי באמצעות מכשיר הלדה ונגרמו כוויות. בחלק הטופס המיועד לרופא, נרשם: "אזור בטן נעשו כוויות- נעשו קומפרסים של מי ברז, נמרח סילברול + נשלח הביתה סילברול". אין מחלוקת בין הצדדים כי הכוויות נשוא התביעה, באזור בטנה של התובעת, נגרמו במהלך הטיפול שעברה התובעת אצל הנתבעת. מ- נ/2 עולה כי התובעת עברה טיפולים רבים עובר לטיפול נשוא התביעה, במסגרתם לא נרשמו אירועים חריגים ו/או תופעות לוואי חריגות והאירוע החריג היחיד אירע במועד הטיפול נשוא כתב התביעה. הנתבעת לא זימנה לעדות מטעמה את המטפלת אשר ביצעה את הטיפול, למרות שפרטיה ידועים לנתבעת. אי זימונה של המטפלת לעדות, אשר יכולה הייתה לשפוך אור על התנהלותה במהלך הטיפול, מביא למסקנה כי עדותה לא הייתה תומכת בגרסת הנתבעת ואף מחזקת את גרסת התובעת. אי זימון העדה רובץ לפתחה של הנתבעת, כמו גם אי זימונה של היועצת אשר החתימה את התובעת על טופס ההסכמה ומסרה לה את ההסברים באשר לסיכונים ו/או תופעות לוואי הכרוכים בטיפול. מכל מקום, בהיעדר עדות סותרת ומשלא נסתרה גרסתה של התובעת בחקירתה הנגדית, יש לקבוע כי הטיפול אשר ניתן לתובעת על ידי המטפלת במהלך הטיפול נשוא כתב התביעה, היה טיפול רשלני, בשל עוצמת חום אשר הייתה גבוהה מידי וגרמה לתובעת כוויות קשות אשר חורגות מגדר הסיכונים המפורטים על ידי הנתבעת בטופס ההסכמה. מפירוט הטיפולים ב- נ/2 עולה כי התובעת עברה טיפולי הסרת שיער בבטנה במסגרת הטיפולים הקודמים ועצם העובדה כי אך ורק בטיפול נשוא כתב התביעה נגרמו כוויות קשות, מצביעה על כך כי הטיפול אשר ניתן לתובעת במועד זה היה שונה אם באמצעות מכשיר אחר ו/או בעוצמת חום בלתי סבירה אשר גרמה לתובעת לכוויות. באשר לטענת הנתבעת כי התובעת הגיעה לטיפול כאשר היא שזופה, הרי שטענה זו לא הוכחה וגרסתה של התובעת לא נסתרה אך מכל מקום, מחובתה של המטפלת היה לוודא עובר לטיפול האם עורה של התובעת שזוף ובמידה והייתה מבררת זאת, ואכן התובעת הייתה לאחר שיזוף, היה על המטפלת להימנע מלבצע את הטיפול, כפי שמובהר אף בטופס ההסכמה. עצם העובדה כי רופא קופת חולים רשם יומיים לאחר הטיפול כי מדובר בכוויות לאחר טיפול לייזר על עור שזוף, אינה מלמדת כי התובעת השתזפה ונחשפה לשמש בסמוך לטיפול, שכן גוון עורה הטבעי של התובעת הוא שזוף. התובעת העידה כי הקפידה על הוראות הנתבעת, מאחר והיה חשוב לה מאוד לבצע את הטיפולים במועד וגרסה זו לא נסתרה. באשר לחוות דעת מומחה הנתבעת, טען ב"כ התובעת כי משלא זומן מומחה זה לחקירה נגדית, יש להתעלם מחוות דעתו. לעומת זאת, טען ב"כ הנתבעת, כי לא נדרשה חקירתו של המומחה במועד בהתאם לתקנה 130א לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 ועל כן, יש לקבל את חוות הדעת ללא חקירת עורכה. אומנם חקירתו של המומחה לא התבקשה במועד על ידי התובעת ועל כן, אין למשוך את חוות הדעת בהיעדר חקירה נגדית. עם זאת, עסקינן במומחה אשר על פי עדות הגב' גייר, הינו "רופא בית" של הנתבעת ומלווה אותה מזה 13 שנה בטיפול במקרים שונים. אשר על כן, יש לייחס לחוות דעת שכזו משקל אפסי. אין מדובר במומחה אובייקטיבי ומכל מקום, המומחה הסתמך על מסמכים בלבד, לא פגש את התובעת, לא בדק אותה. גם מומחה התובעת העיד בחקירתו כי אינו מתמחה בטיפולי לייזר, אף הוא לא בדק את התובעת ולא פגש אותה וקביעותיו בחוות הדעת הינם למעשה קביעות משפטיות ולא רפואיות. אשר על כן, גם לחוות דעת זו יש לייחס משקל מועט ביותר. התובעת איננה טוענת לנכות לצמיתות כתוצאה מהכוויות שנגרמו לה במהלך הטיפול, אולם טוענת היא לנזק לא ממוני, כאב וסבל ועוגמת נפש אשר נגרמו לה במהלך פרק הזמן הממושך אשר חלף עד להחלמתה. בנסיבות המקרה, הנני קובעת כי הוכח על ידי התובעת כי הכוויות אשר נגרמו לה במהלך הטיפול אצל הנתבעת בתאריך 10.3.2009, היו כוויות קשות וחומרתן חרגה מגדר תופעות הלוואי האפשריות המופיעות בטופס ההסכמה. מכל מקום, התובעת לא הוזהרה טרם הטיפול בדבר אפשרות לגרימת כוויות כה קשות אשר משך ההחלמה מהם יהיה כה ממושך. בנסיבות המקרה, הנני סבורה כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממוני, אשר בנסיבות המקרה ולאור משך ההחלמה הממושך והטיפולים שעברה התובעת, יש להעמידו על סך 35,000 ₪. בנוסף, נגרמו לתובעת הוצאות בגין רכישת משחות, טיפול תרופתי ונסיעות לטיפולים. התובעת צרפה קבלות ספורות, אולם, יש לפסוק לה פיצוי על דרך האומדנה, אותו אעמיד על סך 1,000 ₪. באשר לדרישת התובעת לחייב הנתבעת בהחזר הסכום ששולם על ידה עבור הטיפולים בסך 7,690 ש"ח הרי שאין מקום לקבל דרישה זו. התובעת שילמה סכום זה בגין חבילה של כל הטיפולים ועד למועד הטיפול נשוא כתב התביעה עברה טיפולים רבים אצל הנתבעת, כך שהשלימה ביצוע כל מרבית הטיפולים עבורם שילמה. אשר על כן דרישתה זו נדחית. אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 36,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן, הוצאות משפט שהוצאו על ידי התובעת. כוויה