תביעה למענק לימודים בעקבות מוות של אדם בתאונת דרכים

1. הוגשה תביעה בסדר דין מקוצר למענק לימודים, בסך 8,597 ₪, בעקבות מוות של אדם בתאונת דרכים. 2. ביום 12/06/2003 בשעה 22:05, נהרג המנוח בתאונת דרכים בעת שנהג ברכב בסמוך לגבעת זאב/מכבים. מדובר בתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975. בעקבות התאונה הגישה משפחת המנוח תביעה כנגד התובע לקבלת קצבת שאירים ומענק לימודים. התובע שילם, משלם וישלם את האמור על-פי חוק הביטוח הלאומי. התובע טוען כי הנתבעים הינם צד שלישי לצורך הוראות סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי וכי בהתאם לסעיף זה רשאי התובע לתבוע מאת הנתבעים את הסכומים אותם הוא משלם למשפחת המנוח בעקבות התאונה. 3. התובע טוען ששילם למשפחת המנוח סך של 641,133 ₪. 4. התובע טוען כי ביום 27/05/2009, בעקבות הודעתו לביטול תחולת ההסכם בינו לבין חברות הביטוח, פנה לנתבעת בדרישה לתשלום מלוא הכספים ששולמו למשפחת המנוח בסך של 641,133 ₪. 5. ביום 09/07/2009 הנתבעת שילמה לתובע סכום של 324,026 ₪ בהעברה בנקאית . 6. התובע טוען כי על-פי הסכם שנחתם בין התובע לנתבעים, אמורים הנתבעים לשלם לו עבור מענקי הלימודים אשר הועברו למשפחת המנוח ע"ס 8,597 ₪. 7. התובע טוען כי חברות הביטוח במסגרת תביעות פלת"ד המוגשות נגדן, נוהגות לנכות מן התשלומים שהן משלמות לתלויים - מענקי לימודים ומענקי מחייה המשולמים לשאירים ולפיכך מנועות הנתבעות מלטעון כי אין לתובע זכות שיבוב בגינן. 8. התובע מבקש לקבל גם הפרשי הצמדה וריבית הסכמית מיום משלוח הדרישה, דהיינו מיום 27/05/2009 או מיום הגשת כתב התביעה הראשון שהוגש בתיק ת.א. 26554-05-10. 9. הנתבעים טוענים כי דרישת התובע לשיפוי בעבור מענקי הלימודים אותם העביר למשפחת המנוח, מנוגדת לדין ולפסיקה וכי דינה להידחות. הנתבעים טוענים כי אין כל אזכור לעניין מענקי הלימודים בהסכם שבין התובע לנתבעים. הנתבעים טוענים אף כי לפי ס' 8 לחוק משפחות חד-הוריות והן לפי ס' 74(ג) לחוק הביטוח הלאומי, מענקי הלימודים ישולמו מאוצר המדינה, והוא זה שיעביר את הכספים לתובע לצורך ביצוע התשלומים. דהיינו, לא מדובר בסכום היוצא מתקציבו של התובע, אלא האחרון משמש כצינור וכמתווך בלבד להעברת הכספים בין האוצר לבין משפחת המנוח. הנתבעים מציינים כי על-פי האמור, דרישת התובע לשיפוי עבור סכומים שלא שולמו מקופתו, ראויה להידחות על הסף. הנתבעים טוענים, כי רק החל משנת 2003 התחיל לכלול התובע בדרישות השיבוב שנשלחו על-ידו את סכומי מענקי הלימודים. 10. הנתבעים טוענים כי טענת התובע לפיה הן מנכות את מענקי הלימודים בתיקים אחרים מאת התלויים איננה ברורה, שכן, מדובר בנפגעים אחרים ובמבטחות אחרות ומשכך לא מובנת טענת התובע לעניין ההשוואה למקרה דנן. 11. הנתבעים טוענים כי מענק הלימודים כלל לא מוגדר כגמלה ואף מביאים לכך סימוכין מדברי כב' השופט וינוגרד בת"א 12775/04 המוסד לביטוח לאומי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ לפיהם מתחייבת המסקנה כי ההלוואה העומדת אינה כלולה במסגרת הגמלאות שעל המבטחות להשיב לתובע. הנתבעים מציינים כי הערעור שהגיש התובע על פסק דין זה, נדחה. 12. הנתבעים הפנו לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 15897-11-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי. בפסק דין זה נקבע כי גמלת התנדבות המשולמת מכוח פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי, אינה גמלה כהגדרתה בהסכם שבין המוסד לביטוח לאומי ובין חברות הביטוח ולכן אינה גמלה בת שיבוב. התובע טוען כי פסק הדין הנ"ל אינו חלוט שכן הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. עוד נטען כי יש להבחין בין גמלת התנדבות לבין מענק לימודים ולכן אין מקום לאמץ את המסקנה של בית המשפט המחוזי בתיק זה. 13. ההסכם שלו טוען התובע שוב ושוב בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, לא מצורף לכתב התביעה שהגיש ולפיכך יש קושי להתייחס לאמור בו . תמוה הדבר כי גם לאחר שב"כ הנתבעים ציין בסיכומיו כי ההסכם לא צורף לכתב התביעה, חזרה ב"כ התובע בפתח תגובתה מיום 7/7/13 על הטענה לפיה ההסכם צורף לכתב התביעה מבלי לבדוק את כתב התביעה כפי שהוא סרוק בתיק בית המשפט ומבלי לצרף את ההסכם לתגובה ולו מטעמי זהירות. 14. הנתבעים טוענים לעניין הריבית שהתובע מנסה ליהנות משני העולמות, מצד אחד הוא איננו פועל על-פי ההסכם רב השנים וטוען כי בוטל, ומאידך, טוען לזכאותו לקבלת הריבית ההסכמית, שהיא מכוח ההסכם עצמו. הנתבעים צירפו אף את ת.א. 1948-12-09 המוסד לביטוח לאומי נ' מנורה, שם מצויה החלטתו של כב' השופט דאוד מאזן לפיה התובע איננו יכול ליהנות מכל העולמות, גם לדרוש שיבוב מכוח ההסכם ובמלוא הסכומים וגם ליהנות מהריבית ההסכמית מכוח ההסכם. 15. ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לביטוח, קבע בית המשפט העליון כי בתביעות שיבוב כגון התביעה שלפנינו, יש לבחון שלוש שאלות משנה. ראשית, האם התשלום מוגדר כגמלה לצורך ההסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח. שנית, האם מדובר בסכום שהמוסד לביטוח לאומי שילם או משלם. שלישית, האם אותו סכום משולם על ידי המוסד לביטוח לאומי לנפגע. אדון בשאלות אלו לפי סדרן. 16. באשר לשאלה הראשונה כבר ציינתי כי התובע לא צירף לכתב התביעה את ההסכם. כיוון שהנתבעים טוענים כי מענק לימודים אינו נכנס להגדרת גמלה לפי ההסכם וההסכם לא צורף, אין מנוס מהמסקנה לפיה התובע לא הוכיח את טענתו בעניין זה. יתרה מזאת , עיון בקביעות הפסיקה לגבי תוכן ההסכם מוליך למסקנה זהה . 17. בפסק הדין בע"א 15897-11-12 נקבע בסעיף 29 לפסק הדין כי גמלה על פי ההסכם היא אך ורק גמלה שנקבעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו ביטוח נפגעי עבודה. במקרה שלפנינו, לא נטען וממילא לא הוכח כי התאונה בה נפגע המנוח היא תאונת עבודה ולכן מתחייבת המסקנה כי מענק הלימודים אינו נכנס להגדרת גמלה לפי הסכם. 18. באשר לשאלה השנייה, נקבע בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 3961/10 כי כאשר המוסד לביטוח לאומי אינו משכנע כי הסכום אותו הוא תובע בתביעת השיבוב משולם מתוך תקציבו, אין הוא זכאי לשיפוי בגינו מכוח ההסכם. במקרה שלפנינו, אין למעשה מחלוקת כי מענק הלימודים אינו משולם מתקציבו של המוסד לביטוח לאומי אלא מאוצר המדינה. כפי שנקבע בע"א 15897-11-12 בסעיף 33 לפסק הדין, המקור לכספי הגמלה אינו מהווה שיקול כל עוד כספים אלו נכללים בתקציבו של המוסד לביטוח לאומי. באותו מקרה, כמו גם במקרה שלפניי, נמנע המוסד לביטוח לאומי להציג את תקציבו בהליך המשפטי ולהוכיח כי הכספים לתשלום מענק לימודים נכללים בתקציבו. על כן, יש לקבוע כי התובע לא עמד בהוכחת התנאי השני שנקבע על ידי בית המשפט העליון ברע"א 3961/10. 19. כפי שנקבע בע"א 15897-11-12, די בכך שהתשובה לשתי השאלות הראשונות היא שלילית כדי לדחות את תביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי. 20. לאור האמור, אני דוחה את התביעה ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 2,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 ימים ממועד קבלת פסק הדין. מענקמוות בתאונת דרכיםתאונת דרכיםמענק לימודיםמקרי מוות