## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: "מסעדת הים הכחול" (להלן: "התובעת"), עסק הרשום כחברה בע"מ, ח.פ. _________, המפעילה מסעדה ברחוב הנגב 12, באר טוביה. 2. הנתבעת: "אגודת המים המאוחדת" (להלן: "הנתבעת"), אגודה שיתופית רשומה, ח.פ. _________, המשמשת כספק מים משני באזור בו פועלת התובעת. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין הצהרתי הקובע כי לנתבעת אין סמכות חוקית לנתק את אספקת המים לתובעת בגין חריגות בנייה או היעדר רישיון עסק, אלא אם קיבלה הוראה מפורשת מרשות מוסמכת על פי דין. 4. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לנתק את אספקת המים לתובעת בגין חריגות בנייה או היעדר רישיון עסק, ללא קבלת הוראה מפורשת מרשות מוסמכת על פי דין, וזאת בכפוף לתנאים הקבועים בחוק ובפסיקה. 5. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. התובעת מפעילה מסעדה מזה שנים רבות, וצורכת מים באופן סדיר מהנתבעת, המשמשת כספק מים משני באזור. 7. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בנוגע לסמכות הנתבעת לנתק את אספקת המים לתובעת בגין חריגות בנייה או היעדר רישיון עסק. 8. ביום 27.5.2013, במסגרת הליך קודם בין הצדדים, הושגה הסכמה חלקית שאושרה בפסק דין, לפיה התביעה הכספית תימחק, וכי השאלה היחידה שתעמוד להכרעת בית המשפט היא האם לצורך ניתוק מים בגין חריגות בנייה, רשאית הנתבעת לפעול לניתוק מים על פי דין ללא צורך בהסכמת רשות המים, או שנדרשת לצורך כך הסכמת הרשות. 9. עילת התביעה נולדה עם התגלעות המחלוקת המשפטית בדבר סמכות הנתבעת לנתק את אספקת המים, והתגבשה עם הסכמת הצדדים להכרעה שיפוטית בשאלה זו. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 10. עניינה של תביעה זו בסעד הצהרתי וצו מניעה, הנוגעים לזכויות קניין ושימוש במקרקעין, וכן לפרשנות דיני התכנון והבנייה ודיני רישוי עסקים, אשר נתונים לסמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 11. מקום מושבה של הנתבעת, וכן מקום פעילותה של התובעת, נמצאים בתחום השיפוט של בית משפט נכבד זה, ועל כן קיימת סמכות מקומית לדון בתביעה. ## ה. פירוט הטענות ## ## סמכות הנתבעת כרשות ציבורית ## 12. הנתבעת, בהיותה אגודה שיתופית המשמשת כספק מים משני, ממלאת תפקיד ציבורי מהותי באספקת שירות חיוני, ועל כן כפופה לעקרון החוקיות המינהלי, לפיו כל פעולה שאינה מותרת לה במפורש בחוק – אסורה עליה. 13. בניגוד לאדם פרטי, אשר רשאי לעשות כל דבר שאינו אסור במפורש, רשות ציבורית, ובכלל זה הנתבעת, מוגבלת לפעול רק במסגרת הסמכויות שהוקנו לה במפורש בחוק, וכל חריגה מכך מהווה פעולה בחוסר סמכות. 14. עקרון החוקיות, המהווה אבן יסוד במשפט המינהלי, מחייב את הנתבעת להצביע על מקור סמכות מפורש בחוק המאפשר לה לנתק אספקת מים בגין חריגות בנייה או היעדר רישיון עסק, ובהיעדר מקור כזה, פעולתה תהיה בטלה. 15. הנתבעת אינה רשות שלטונית במובן המלא של המילה, אך בהיותה ספק שירות חיוני, היא כפופה לעקרונות המשפט הציבורי, ובכלל זה חובת ההגינות, הסבירות והמידתיות, ואינה רשאית לפעול באופן שרירותי או בחוסר סמכות. 16. הטענה כי "כל מה שאינו אסור מותר" אינה רלוונטית כלל ועיקר כאשר מדובר בגוף הממלא תפקיד ציבורי, שכן עליו לפעול אך ורק מכוח הסמכה מפורשת בחוק, וכל פעולה מעבר לכך הינה בגדר חריגה מסמכות. ## היעדר סמכות לניתוק מים בגין חריגות בנייה ## 17. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, קובע במפורש את הגופים המוסמכים להורות על ניתוק מים בגין חריגות בנייה, ורשימה זו אינה כוללת את הנתבעת כספק מים משני, אלא מתייחסת לרשות המאשרת בלבד. 18. סעיף 157א'(ו) לחוק התכנון והבנייה מעניק סמכות מפורשת לרשות המאשרת להורות על הפסקת מתן מים ליחידה שבנייתה מהווה סטייה מהיתר, אך אינו מקנה סמכות זו ישירות לספק המים. 19. אף אם הנתבעת היא הגוף המבצע בפועל את הניתוק, הרי שהסמכות להורות על הניתוק אינה שלה, אלא של הרשות המאשרת, ועל כן הנתבעת אינה רשאית ליזום ניתוק מים מיוזמתה בגין חריגות בנייה. 20. פרשנות מרחיבה של סמכויות הנתבעת, באופן שיכלול סמכות לניתוק מים בגין חריגות בנייה, תהווה חריגה מעקרון החוקיות ותפגע בעקרונות היסוד של המשפט המינהלי, שכן היא תעניק סמכות שלטונית לגוף שאינו מוסמך לכך. 21. הנתבעת אינה עונה להגדרת "הרשות המאשרת" כפי שנקבעה בסעיף 157א'(א) לחוק התכנון והבנייה, המגדירה אותה כיושב-ראש הוועדה המקומית יחד עם מהנדס הוועדה, או יושב ראש ועדת משנה עם מהנדס הוועדה. ## היעדר סמכות לניתוק מים בגין היעדר רישיון עסק ## 22. חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, מפרט את הגורמים המוסמכים להורות על הפסקה ארעית של עיסוק בעסק המתנהל ללא רישיון או בחריגה מתנאיו, ורשימה זו אינה כוללת את הנתבעת. 23. סעיף 20 לחוק רישוי עסקים מונה רשימה סגורה של גורמים מוסמכים, כגון ממונה על המחוז, מפקד משטרת מחוז, מפקד כבאות מחוז, ממונה על איכות הסביבה, רופא מחוזי או ראש רשות מקומית, אך לא את ספק המים. 24. אף אם ניתוק מים יכול להיחשב כ"דרך אחרת" להפסקת עיסוק בעסק, הרי שהסמכות להורות על כך נתונה לגופים המפורטים בחוק רישוי עסקים בלבד, ולא לנתבעת. 25. הענקת סמכות לנתבעת לנתק מים בגין היעדר רישיון עסק, ללא הסמכה מפורשת בחוק, תהווה הרחבת סמכויות בלתי לגיטימית ותפגע בעקרונות שלטון החוק וההפרדה בין רשויות. 26. הנתבעת אינה גוף פיקוח או אכיפה בתחום רישוי עסקים, ואין לה את הידע, הכלים או הסמכות המקצועית לקבוע האם עסק פועל ללא רישיון או בחריגה מתנאיו, ועל כן אין לה להפעיל סמכות כה דרסטית. ## תפקיד הנתבעת כגוף מבצע בלבד ## 27. הנתבעת, בהיותה ספק המים, עשויה להיות הגוף המבצע בפועל את ניתוק המים, אך זאת רק מכוח הוראה מפורשת של רשות מוסמכת על פי דין, ולא מיוזמתה העצמאית. 28. ההבחנה בין סמכות להורות על ניתוק לבין סמכות לבצע את הניתוק בפועל היא מהותית, ואין לבלבל ביניהן; הנתבעת היא גוף מבצע בלבד, ואינה בעלת סמכות ההחלטה. 29. כל פעולה של הנתבעת לניתוק מים ללא הוראה מפורשת של רשות מוסמכת, תהווה חריגה מסמכות ותהיה בטלה מעיקרה, גם אם הניתוק בוצע בפועל. 30. הנתבעת אינה רשאית להחליף את שיקול הדעת של הרשות המוסמכת, ואין לה את הכלים או המנדט לבחון את נסיבות חריגות הבנייה או היעדר רישיון העסק, ולקבל החלטה על ניתוק מים. 31. תפקידה של הנתבעת מסתכם באספקת מים ובגביית תשלומים בגינם, וכל ניסיון להרחיב את סמכויותיה מעבר לכך, ללא הסמכה חוקית מפורשת, הינו פסול. ## מדיניות שימוש בסמכות ניתוק מים ## 32. הפסיקה קבעה כי סמכות ניתוק מים, בהיותה אמצעי דרסטי הפוגע בזכות יסוד לקיום בכבוד, תופעל במשורה ובמקרים חריגים בלבד, בעיקר כאשר קיימות סכנות בטיחותיות או נזקים חמורים אחרים. 33. ניתוק מים אינו אקט המופעל באופן מיידי, ויש ליתן למי שנפגע או עשוי להיפגע מההחלטה שהות סבירה לערור בפני ועדת ערר, וזאת על מנת להבטיח הליך הוגן וזכות שימוע. 34. מדיניות הצמצום בשימוש בסמכות ניתוק מים נובעת מההכרה בחשיבותם של שירותי מים כחיוניים לקיום אנושי, ועל כן יש להפעיל סנקציה זו רק במקרים קיצוניים של הפרה חמורה. 35. במקרים בהם אין עולות סכנות בטיחותיות או סכנות לרכוש, שימוש בסנקציה של ניתוק מים צריך להיות זהיר מאוד, ורק במצב של הפרה קיצונית מצד בעל הנכס, וזאת לאחר שמוצו כל האמצעים האחרים. 36. ניתוק מים גורף לכל המבנה, כאשר רק חלק ממנו נבנה ללא היתר, נחשב לפעולה קיצונית ובלתי מידתית, ועל כן יש לנתק את אספקת המים רק לאותו חלק במבנה שנבנה ללא היתר. ## חשיבות אישור רשות המים ## 37. אף שסמכות הרשות המאשרת לנתק מים אינה מותנית בהסכמת רשות המים, הרי שאין בכך כדי להקנות לנתבעת סמכות עצמאית לניתוק מים ללא הוראה של רשות מוסמכת. 38. העובדה כי רשות המים אינה נדרשת לאשר ניתוק מים במקרים מסוימים, אינה משנה את העיקרון לפיו רק רשות מוסמכת על פי דין רשאית להורות על ניתוק כזה. 39. רשות המים היא הגוף המפקח על משק המים בישראל, ואישורה, גם אם אינו נדרש במקרים ספציפיים, משקף את חשיבות הפיקוח על אספקת מים ואת הצורך בשמירה על הסדר הציבורי. 40. הנתבעת אינה רשאית להסיק מהיעדר דרישה לאישור רשות המים, כי היא עצמה מוסמכת לנתק מים מיוזמתה, שכן מדובר בשני עניינים נפרדים. 41. כל ניתוק מים שאינו מבוצע מכוח הוראה של רשות מוסמכת, גם אם אינו דורש את אישור רשות המים, עלול להוביל לפגיעה בלתי מידתית באזרחים ולחוסר ודאות משפטית. ## עקרון המידתיות והסבירות ## 42. כל פעולה של רשות ציבורית, ובכלל זה הנתבעת, חייבת לעמוד במבחני המידתיות והסבירות, וניתוק מים ללא סמכות חוקית מפורשת אינו עומד במבחנים אלו. 43. ניתוק מים, בהיותו סנקציה חמורה, חייב להיות האמצעי האחרון, ורק לאחר שמוצו כל האמצעים הפחות פוגעניים, וזאת בהתאם לעקרון המידתיות. 44. פעולה של ניתוק מים ללא סמכות חוקית מפורשת, מהווה פעולה בלתי סבירה ובלתי מידתית, הפוגעת בזכויות יסוד של התובעת, ועל כן דינה להתבטל. 45. הנתבעת, כגוף הממלא תפקיד ציבורי, מחויבת לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים, ובכלל זה את הפגיעה הצפויה בתובעת כתוצאה מניתוק המים, ואין לה לפעול באופן שרירותי. 46. עקרון המידתיות מחייב כי הפגיעה בזכות תהיה במידה שאינה עולה על הנדרש, וניתוק מים ללא סמכות חוקית מפורשת אינו עומד בדרישה זו. ## זכות הגישה למים כזכות יסוד ## 47. זכות הגישה למים נחשבת כזכות יסוד חוקתית, הנגזרת מהזכות לכבוד ולחיים, ועל כן כל פגיעה בה חייבת להיות מכוח חוק מפורש ובהתאם לעקרונות המשפט המינהלי. 48. ניתוק מים, גם אם הוא מבוצע כדין, מהווה פגיעה בזכות יסוד, ועל כן יש להקפיד הקפדה יתרה על קיום כל התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה טרם ביצועו. 49. הנתבעת, כספק מים, נושאת באחריות ציבורית להבטיח אספקת מים סדירה, ואינה רשאית לפגוע בזכות יסוד זו ללא סמכות חוקית מפורשת ומוצדקת. 50. פגיעה בזכות הגישה למים, ללא סמכות חוקית מפורשת, עלולה להוביל לנזקים חמורים לתובעת, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה תדמיתית, ועל כן יש למנוע אותה. 51. כבוד בית המשפט מתבקש להגן על זכותה של התובעת לגישה למים, ולקבוע כי הנתבעת אינה רשאית לנתק את אספקת המים ללא סמכות חוקית מפורשת. ## חובת ההנמקה והשקיפות ## 52. כל החלטה של רשות ציבורית, ובכלל זה החלטה על ניתוק מים, חייבת להיות מנומקת באופן מפורט, שקוף וברור, על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית ולשמור על זכויות הפרט. 53. הנתבעת, בהיותה גוף הממלא תפקיד ציבורי, מחויבת לפעול בשקיפות מלאה, ולהציג את מקור הסמכות החוקי לכל פעולה שהיא מבצעת, ובפרט לפעולה דרסטית כניתוק מים. 54. היעדר הנמקה מספקת או היעדר מקור סמכות חוקי מפורש, פוגע בעקרונות שלטון החוק והצדק הטבעי, ומצדיק את ביטול ההחלטה על ניתוק מים. 55. התובעת זכאית לדעת מהו מקור הסמכות החוקי לניתוק המים, ומהם הנימוקים העומדים בבסיס ההחלטה, על מנת שתוכל לממש את זכותה לערור ולהתגונן. 56. חובת ההנמקה והשקיפות חלה על כל רשות ציבורית, ואין לנתבעת פטור מחובה זו, במיוחד כאשר מדובר בפעולה בעלת השלכות כה מרחיקות לכת. ## מניעת עשיית דין עצמי ## 57. מתן סמכות לנתבעת לנתק מים מיוזמתה בגין חריגות בנייה או היעדר רישיון עסק, יהווה מתן לגיטימציה לעשיית דין עצמי, דבר המנוגד לעקרונות היסוד של שיטת המשפט. 58. עשיית דין עצמי על ידי גופים ציבוריים, ללא הסמכה חוקית מפורשת, עלולה להוביל לאנרכיה ולפגיעה קשה בסדר הציבורי ובזכויות הפרט. 59. רק לרשויות המוסמכות על פי דין, לאחר הליך תקין ובהתאם לכללים שנקבעו בחוק, נתונה הסמכות להפעיל סנקציות כגון ניתוק מים. 60. הנתבעת אינה רשאית ליטול לעצמה סמכויות אכיפה שאינן מוקנות לה בחוק, ובכך לעקוף את ההליכים המשפטיים והמינהליים הקבועים. 61. כבוד בית המשפט מתבקש למנוע מהנתבעת לעשות דין עצמי, ולקבוע כי כל פעולה של ניתוק מים ללא סמכות חוקית מפורשת הינה בטלה. ## השלכות רוחב של הכרעה שיפוטית ## 62. הכרעה שיפוטית הקובעת כי לנתבעת אין סמכות לנתק מים מיוזמתה, תהיה בעלת השלכות רוחב חשובות על כלל ספקי המים המשניים בישראל, ותבטיח אחידות ואכיפה נכונה של החוק. 63. מתן סמכות לנתבעת לנתק מים ללא הוראה של רשות מוסמכת, עלול ליצור תקדים מסוכן, שיאפשר לגופים נוספים ליטול לעצמם סמכויות אכיפה שאינן מוקנות להם בחוק. 64. הכרעה שיפוטית ברורה בשאלה זו תסייע להבהיר את גבולות הסמכות של ספקי מים משניים, ותמנע מחלוקות עתידיות ופגיעה מיותרת באזרחים. 65. קביעה כי הנתבעת אינה מוסמכת לנתק מים מיוזמתה, תחזק את עקרון החוקיות ותשמור על שלטון החוק, ותמנע מצב של "כל דאלים גבר". 66. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין הצהרתי שיבהיר באופן חד משמעי את גבולות הסמכות של הנתבעת, ויגן על זכויות התובעת ועל האינטרס הציבורי הרחב. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםניתוק מיםצוויםצו מניעהסעד הצהרתימים