שתי תביעות כספיות שהדיון בהן אוחד בתביעה הראשונה (תא"מ 24687-12-11) נטען, כי ביום 16.5.11 שעה שמר אימן רמדאן (להלן : אימן) נהג ברכב מסוג פיאט (להלן: הפיאט), שהיה בבעלות התובע, שני רכבים, הראשון מסוג סקודה שהיה נהוג ע"י הנתבע מס' 1 (להלן : מוחמד ) ובוטח בביטוח אחריות צד שלישי אצל הנתבעת מס' 2 (להלן: הראל), כן השני רכב מסוג איסוזו שהיה נהוג ע"י הנתבע מס' 3 (להלן: נאדר) ובבעלות הנתבעת מס' 4, נסעו אחריו, פגעו בפיאט מאחור והסבו לו נזקים. בגין נזקים אלה, שהוערכו ע"י התובע בסך 11,117 ₪, הוגשה תובענה זו כנגד הנתבעים ובגדרה התובע עתר לחיובם בגין מלוא נזקיו. התביעה השנייה (ת"א 44108-05-12) הוגשה ע"י הראל כנגד הנתבעים מס' 3 ו-4 (נאדר ונ.ס כוב הצפון בע"מ). בתביעה נטען, כי הראל בטחה את רכב הסקודה גם בביטוח מקיף. בעקבות התאונה רכב הסקודה הוכרז כאובדן כללי, ובעקבות כך הראל שלמה סך של 96,815 ₪, הכולל פיצויי למבוטחה ושכר השמאי. הראל הוסיפה ותיארה את ההתרחשות בכך שנאדר נהג ברכב האיסוזו בנתיב הימני, סטה שמאלה כדי לעקוף רכב אחר מסוג פולקסווגן והתקרב לרכב הסקודה שנסע במסלול השמאלי. בהתקרבו לסקודה נאדר הסיט את האיסוזו לנתיב הימני כדי לעקוף את הסקודה מימין, או אז האיסוזו פגע בסקודה והדפה לכיוון הפיאט. מכאן, כך נטען, האחריות לאירוע התאונה רובצת על נאדר שנהג ברשלנות ועליו לשפות את הראל בגין מלוא הכספים ששלמה. באותה הגרסה אחזה הראל ומוחמד גם בהגנתם בתביעה הראשונה, ואילו נאדר הציג בשני התיקים גרסה השונה בתכלית. לגישתו, האיסוזו נסע בנתיב הימני, ואילו הסקודה בנתיב השמאלי אחרי הפיאט. לפתע, הסקודה ניסה לעבור לנתיב הימני כדי לעקוף את הפיאט מימין, תוך כדי הסקודה פגע בפיאט ומעוצמת המכה הסתובב וחסם את מסלול נסיעת האיסוזו. ביום 16.6.13 שמעתי את עדי וסיכומי הצדדים. מטיעוני הצדדים בפניי עולה כי לא קיימת מחלוקת לעניין הנזקים הנטענים בשתי התביעות, עם זאת, נטושו מחלוקות באשר לנסיבות ההתרחשות וחלוקת האחריות לנזקים. בישיבה זו שמעתי את עדויות שלושת הנהגים וגם העיד מר' סאלח כנג' שבאותו זמן נהג ברכב הפולסווגן, כן הוגש, בין היתר, תיק המשטרה . לאחר שמיעת עדויות כל המעורבים ועיון בתיק המשטרה אני סבור כי הגרסה אותה שטח מוחמד והראל בפניי היא הגרסה שמשקפת את ההתרחשות. התאונה, כפי שהוכח בפניי, התרחשה בעקבות ניסיון האיסוזו לעקוף את הסקודה מימין. תחילה הוא עקף את הפולסווגן שנסע במסלול הימני בנוסעו בנתיב השמאלי, המשיך בנסיעתו במקביל לרכב זה ואז האיץ בכוונה להשלים את עקיפת הפולסווגן תוך חזרה לנתיב הימני ועקיפת הסקודה שנסעה בפניו בנתיב השמאלי. תוך כדי המעבר לנתיב הימני , בין הפולסווגן שנסע מימין לסקודה שנסע לפניו משמאל, האיסוז פגע בצידו האחורי משמאל בחלקו האחורי מימין של הסקודה שנהדף ופגע בפיאט . מסקנתי זו מבוססת על מספר אדנים: העד מוחמד שנהג בסקודה מסר גרסה מפורטת הן במשטרה וגם בפניי, שבגדרה תיאר את ההתרחשות שהבאתי לעיל. עד זה הותיר עלי רושם אמין וניכר בדבריו כי מסר את האמת כהוויתה, זאת בניגוד לרושם השלילי שהותיר הנתבע נאדר. נאדר, כך אני סבור, מסר בעדותו ובחקירתו במשטרה גרסה הרחוקה מהאמת, לא מתיישבת עם עדויות העדים וגם לא עם מוקדי הנזקים שנגרמו בשני הרכבים. כבר הקדמתי כי הבוחן ערך דו"ח בו ציין, בין היתר, את הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים. הבוחן מצא כי לסקודה נגרם נזק בפינה האחורית ימנית בעקבות ההתנגשות עם האיסוזו, ואילו לרכב האחרון נגרם נזק בחלקו האחורי משמאל בעקבות המגע עם הסקודה. מוקדי נזקים אלה עומדים בקנה אחד עם גרסתו של מוחמד נהג הסקודה ושומטים את הקרקע תחת סיפור המעשה בו דבק נאדר. הרי כפי גרסתו של מוחמד, הוא נסע במסלול השמאלי ואילו נאדר, שנסע אחריו, סטה ימינה כדי לעוקפו מימין. תוך כדי סטיית האיסוזו, נוצר מגע בין רכב זה, בצדו השמאלי מאחור, עם הסקודה בצידה הימני האחורי, דבר שמתיישב עם מוקדי הנזקים כפי שנמצאו ע"י בוחן התנועה. לא כך הדבר לעניין עדותו של נאדר שמסר כי נסע בנתיב הימני במקביל לפיאט ואילו הסקודה שנסעה בנתיב השמאלי ניסתה לעקוף אותו תוך מעבר לנתיב הימני ברווח הקיים בין רכבו לפיאט. תיאור זה , לו התרחש במציאות, סביר להניח כי היה גורם להתנגשות הסקודה בחלקו הקדמי משמאל, ולא האחורי, של האיסוזו, דבר שלא מתיישב עם ממצאי הבוחן. כל העדים מסרו כי הסקודה היא שפגעה בפיאט, שכזכור נסעה בנתיב השמאלי. והנה עוד חיזוק לכך כי הסקודה נסעה בנתיב משמאל, כפי גירסת מוחמד, ובעקבות פגיעת האיסוזו היא נהדפה קדימה ופגעה בפיאט. העד כנג', שכאמור נהג בפולקסוואגן, מסר הודעה מפורטת במשטרה בגדרה ציין בזו הלשון:" אחרי שהטנדר{האיסוזו, א.ב} שהגיע מאחורי פגע בסקודה היא פגעה בדוקאט {הפיאט, א.ב}, זאת אומרת שאם הטנדר לא היה פוגע בסקודה לא הייתה קוראת תאונה..." . המדובר הוא בעד שאין לו עניין בתוצאות ההליך שמסר גרסה בסמוך לאחר התאונה בה הסביר כי עיקר האחריות לתאונה נופלת על שכמי נאדר שנהג באיסוזו במהירות מופרזת וניסה לעקוף רכבים כשתנאי הדרך לא אפשרו זאת. אמנם בעדותו בפניי, עד זה מסר תחילה גרסה שונה, אך בהמשך הוסיף כי הדברים אינם זכורים לו. אף שכך עד זה העיד בפניי, אלא, וכפי שהקדמתי, אני סבור כי דבריו שנמסרו מיד לאחר התאונה הם אלה שמשקפים את ההתרחשות כפי שחווה אותה עד זה . מעבר לכך, עיינתי בשרטוט אותו ערך הבוחן לעניין מיקום הרכבים לאחר התאונה. משרטוט זה עולה כי כל הרכבים נעצרו בזירת ההתנגשות ואילו האיסוזו המשיך בנסיעתו עשרות מטרים, פגע ברכב נוסף ועלה על אי תנועה עד שנעצר. הדבר מחזק את מסקנתי כי האיסוזו הוא שהאיץ, נסע במהירות גבוהה תוך כדי ניסינו לעקוף, כאשר בעקבות מהירות מופרזת זו, וחרף התנגשותו בסקודה, הוא הצליח לעצור מרחק רב לאחר אירוע התאונה. הבוחן במסקנותיו הסופית הסיק:" כי הגורם לתאונה הינם {כך במקור} נהיגה פרועה ומסוכנת תוך עקיפת רכבים מימין ומעבר חד מנתיב לנתיב של פרטית א' {סקודה, א.ב} ומסחרית ה' {איסוזו, א,ב}". אני סבור כי במסקנותיו הבוחן הפריז באשר למידת תרומת הסקודה לאירוע התאונה. אפשרי כי גם הסקודה עקף באופן מסוכן ואף נסע במהירות מופרזת דבר שסביר לקבוע כי תרם לאירוע התאונה. עם זאת, וכפי שמסר העד כנג', אלמלא נסיעתו הפרועה של האיסוזו סביר להניח כי תאונה זו לא הייתה מתרחשת כלל. מזאת ומכלל הראיות שהובאו בפניי נכון לייחס את רוב האחריות לאירוע התאונה לנהיגתו של נאדר, כאשר את תרומתו של מוחמד להתרחשות אני מעריך בשיעור של 25%. ועוד, לא מצאתי כי נהג הפיאט תרם באופן כלשהו להתרחשות, הגם שהדבר לא נטען ע"י מי מהצדדים האחרים. הקדמתי וציינתי שאין מחלוקת בין הצדדים לעניין הנזק על-כן אני מקבל את שתי התביעות כדלקמן: מחייב את כל הנתבעים בתא"מ 24687-12-11 ( מוחמד גבן, הראל, נאדר עואד ו נ.ס כוכב הצפון), ביחד ולחוד, לשלם לתובע (מוחמד אבו ריא) סך של 13,000 ₪ סכום הכולל הוצאות משפט ושכ"ט. במישור היחסים בין נתבעים אלה, על מוחמד גבן והראל לשאת ב-25% מהסכום שנקבע לעיל וביתרה ישאו בה יתר הנתבעים. היה והראל והנתבע מוחמד גבן ישלמו לתובע יותר מחלקם, הרי על יתר הנתבעים (נאדר עואד ונ.ס כוכב הצפון) לשפותם בגין כל סכום ששולם מעבר לחלוקה שקבעתי לעיל. שעה שהתייחסתי לעניין חלוקת האחריות בין הנתבעים, הרי ההודעה לצד שלישי שהגישו הראל וגבן כנגד נאדר ונ.ס כוכב הצפון התייתרה. משכך, אני מורה על מחיקת הודעה זו. לאחר גילום מרכיב האשם התורם כפי שקבעתי לעיל, מחייב את הנתבעים בת"א 44108-05-12 (עואד נאדר ונ.ס כוכב הצפון) לשלם לתובעת (הראל חברה לביטוח בע"מ) סך של 87,000 ₪, סכום הכולל הוצאות משפט ושכ"ט. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. איחוד דיון