התובע טוען כי בגין העבודות שהזמין הנתבע מסר לו הנתבע שיקים וחלק מאותם שיקים לא נפרע. לפיכך, חב לו הנתבע בגין השיקים האלה סכום של 34,104 ₪. התובע טוען כי אף שמדובר בשיקים של צד שלישי, שקד, הנתבע הוא שחייב לשלם את הסכום האמור. התובע טוען עוד כי ביצע עבור הנתבע עבודות נוספות, שלא נכללו מלכתחילה בהסכם בינו ובין הנתבע, ובשל עבודות אלה הוא זכאי לסכום נוסף של 15,000 ₪. 2. הנתבע מכחיש את כל טענות התובע. לטענתו, אין הוא חייב לשלם לתובע את סכומי השיקים המפורטים בתביעה. לטענת הנתבע שלושה שיקים נמסרו לתובע על ידי שקד ואין לנתבע כל קשר אליהם ואילו השיק הרביעי, ע"ס 11,600 ₪, נמסר לתובע על תנאי, שזה יחזיר לנתבע שיק קודם ע"ס 20,000 ₪, שנמסר לתובע וחזר בלתי נפרע. מאחר שהתובע הפר את התחייבותו לנתבע ולא החזיר לידיו את השיק על סך 20,000 ₪, ממילא לא היה חייב הנתבע לפרוע את השיק החליפי ע"ס 11,600 ₪. אשר לעבודות הנוספות טען הנתבע כי התובע לא הוכיח כי ביצע עבודות כאלה וכל שכן שלא הוכיח את שווין. 3. הראיות בתיק זה נשמעו כבר בחודש דצמבר 2012 וסיכומי הצדדים הוגשו, בכתב, כשהאחרון בהם הוגש לתיק בית המשפט ביום 3/1/13. בשל תקלה, שלא ברור כיצד ארעה, לא הובא התיק בפני מאז שהוגשו הסיכומים ועד שביום 11/9/13 פנה ב"כ התובע למזכירות בית המשפט על מנת שזו תבדוק אם התיק אכן הובא בפני. רק אז נתגלתה התקלה והעובדה שהתיק אכן לא הובא בפני במועד והתיק הובא בדחיפות ללשכתי לשם מתן פסק דין (ראה גם החלטתי מיום 12/9/13). השיק ע"ס 11,600 ₪ - 4. בעניין זה טוען התובע, כאמור, כי השיק נמסר לו ע"י הנתבע במקום שיק ע"ס 20,000 ₪ שחזר בלתי נפרע וכי על הנתבע לשאת בסכום הנקוב בשיק. אני מקבלת את טענות התובע בעניין זה. טענת הנתבע, כאילו לא היתה עליו חובה לשלם את סכום השיק כל עוד לא הוחזר לידיו השיק ע"ס 20,000 ש"ח, אינה מעוררת אמון ואין כל הגיון בכך שהתובע, עוד טרם שנפרע השיק ע"ס 11,600 ₪ יחזיר לידיו של הנתבע את השיק ע"ס 20,000 ₪ שחזר. 5. על מנת לתמוך בטענתו כאילו החזרת השיק היא תנאי לפרעונו של השיק ע"ס 11,600 ₪, צרף הנתבע עותק מספח השיק, שעליו חתום עד התובע, מר מוחמד מציעי, תחת המילים: "המשך תשלום מותנה בהחזר שיק קודם בסך 20,000 ₪". לא שוכנעתי כי דברים אלה משמעם כי פרעון השיק ע"ס 11,600 ₪ מותנה בהשבת השיק. רק תשלומים נוספים מותנים בהשבת השיק האמור. עובדה זו נלמדת לא רק מההגיון, שלפיו לא יתחייב התובע להחזיר את השיק טרם שנפרע השיק החלופי שניתן לו במקומו, אלא גם מהניסוח, שלפיו המשך התשלום מותנה בהחזר השיק, ולא נכתב כי תשלום השיק ע"ס 11,600 ₪ הוא שמותנה בהחזר השיק האמור. 6. הנתבע טען גם כי האחריות לתשלומו של השיק הזה, ע"ס 11,600 ₪, היא על שקד וכי התובע הסכים לכך ששקד היא שתהיה חייבת כלפיו בסכום האמור. זאת, לטענת הנתבע, בעקבות הסכם שנעשה בינו ובין שקד ואשר התובע הסכים לו. ההסכם הנטען צורף על ידי הנתבע כנספח א' לתצהירו. אני דוחה את טענת הנתבע בעניין הזה ולו מן הטעם שלא עלה בידי הנתבע להראות כי התובע הסכים לראות בשקד את בעלת החוב כלפיו במקום הנתבע. טענות הנתבע בעניין הזה היו טענות סתמיות והנתבע נמנע מלהציג כל מסמך שהוא לתמיכה בהם. כך למשל, אף שהנתבע טען בעדותו כי ספקים, שהסכימו לכך ששקד תחוב כלפיהם במקום הנתבע, חתמו על מסמך מתאים, ובכלל זה התובע, נמנע הנתבע מלהציג מסמך כלשהו, בין שנחתם על ידי הנתבע ובין שנחתם על ידי ספק אחר. (עמ' 21 שו' 25 ואילך), ומחדל זה פועל לחובתו. יותר מזה, טענות הנתבע בעניין הזה, גם לא נטענו בכלל בתצהירו ועלו לראשונה רק במהלך חקירתו הנגדית. 7. התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך של 11,600 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30/11/10 ועד התשלום בפועל. השיקים של שקד - 8. בתביעה כלל התובע גם את סכומם של שלושה שיקים של שקד, ערוכים לפקודתו ואשר לטענתו חזרו בלתי נפרעים. לטענתו, האחריות לתשלום הסכום הנקוב בשיקים היא על הנתבע, אף שמדובר בשיקים של שקד שנערכו לפקודת התובע. לטענת התובע, שיקים אלה נמסרו לו ע"י הנתבע, כחלק מהתשלום שהיה על הנתבע לשלם לו. הנתבע מכחיש וטוען שאין לו כל קשר לשיקים האלה. 9. בעניין זה אני דוחה את תביעת התובע. לא עלה בידי התובע להוכיח כי שיקים אלה נמסרו לו על ידי הנתבע כתשלום עבור העבודות שביצע התובע עבור הנתבע. לבד מעדותו של העד מר מוחמד מציעי שטען בבית המשפט כי "את כולם קיבלתי מתמיר" (עמ' 7 שו' 31), לא הציג התובע כל ראיה שהיא, לכך שאותם שיקים אכן נמסרו לו על ידי הנתבע וכל שכן שלא הציג כל ראיה לכך שהשיקים נמסרו לו על חשבון תשלומים שהנתבע חייב לו. 10. התובע עצמו נמנע, מסיבות שלא הובררו ולא פורטו, מלהעיד והסתפק בעדותו של מר מציעי מוחמד, אחיו, שהעיד מטעמו. העובדה, שהתובע נמנע מלהעיד ולאשר את הטענה כאילו שלושת השיקים האלה נמסרו לו כתשלום עבור חוב של הנתבע כלפיו, פועלת לחובת התובע וההלכות בעניין זה ידועות. כך גם העובדה שהתובע נמנע מלהציג כל ראיה שהיא לתמוך בעדות אחיו, שהיתה עדות יחידה. 11. התובע לא צרף חשבון של העבודות שביצע עבור הנתבע, על מנת להראות כי בגין העבודות שבוצעו נותר חוב שלא שולם ואשר סכומו מגיע לסכום שלושת השיקים או עולה עליו. התובע גם לא צרף חשבוניות שהיה עליו להוציא לאחר קבלת השיקים וגם לא הציג קבלות שהוציא בעקבות קבלת השיקים האלה. אי הצגת החשבוניות והקבלות האלה פועל לחובת התובע שכן הדעת נותנת כי ניתן היה ללמוד מהן מי מסר לתובע את השיקים האמורים ועל חשבון איזה חוב שולמו לתובע. 12. יצויין, כי לא רק שהתובע לא צרף את המסמכים האמורים, עדותו של אחיו בעניין הזה היתה מבולבלת ורצופת סתירות וגם עניין זה פועל לחובת התובע. תחילה השיב העד מטעם התובע כי הוצאה חשבונית על השיקים (עמ' 7 שו' 32 ועמ' 8 שו' 1). כאשר נשאל מדוע לא כלל את החשבונית ברשימת המסמכים שצרף לכתב התביעה, טען כי בעצם לא הוציא חשבוניות (עמ' 9 שו' 16). כאשר עומת עם הסתירות האלה, לא היתה בפיו של העד תשובה (עמ' 9 שו' 21). 13. לנוכח סתירות אלה והעדרם של המסמכים האלה, כמו גם העדר חשבון שיציג את חישוביו של התובע ביחס לסכומים המגיעים לו מהנתבע, הימנעותו של התובע עצמו מלהעיד בעניין הזה והעובדה שהנתבע אינו חתום על השיקים כמסב או כערב, לא מצאתי כי עלה בידי התובע להוכיח כי הנתבע הוא שחייב לתובע את הסכום הנקוב בשיקים, בין בעילה שטרית ובין בעילה חוזית. התובע טען כי ראיה לכך שהסכום הנקוב בשיקים הוא חלק מהתשלום שעל הנתבע לשלם לתובע מצויה בכך שהנתבע כלל את הסכומים האלה בתביעה שהגיש כנגד שקד. ואולם, לא הוצגה לבית המשפט כל ראיה לכך שאותם שלושה שיקים נכללו בתביעה שהגיש הנתבע כנגד שקד. 14. העד מטעמו של הנתבע, מר תמיר קוזלובסקי, ציין כי התביעה כנגד שקד הוגשה בגין שיקים שניתנו על ידי שקד לארז הנדסה, שם העסק שתחתיו פועל הנתבע וכי "שיקים שנרשמו על שם ארז הנדסה ולא כובדו, כמובן שכללנו אותם בתביעה. לשאלתך, כל השיקים שניתנו לספקים ניתנו על שם ארז הנדסה. כל השיקים שהיו חובות של הספקים וניתנו על פי ההסכם של שקד, ניתנו על שם ארז הנדסה" (עמ' 18 שו' 2-4). שלושת השיקים שהציג התובע בתביעה שהגיש לא נעשו לפקודת ארז הנדסה וארז הנדסה גם לא חתומה על השיקים. לא הוכח לכן כל קשר בין השיקים, שהנתבע כלל בתביעה שהגיש כנגד שקד, ובין שלושת השיקים שנכללו בתביעה כאן. העבודות הנוספות - 15. בעניין זה טען התובע כי הוא זכאי ל- 15,000 ₪ ומע"מ, בגין עבודות נוספות שביצע עבור הנתבע. גם כאן, לא עלה בידי התובע להוכיח את טענותיו. עדותו של העד מטעם התובע בעניין הזה היתה סתמית ולא ניתן לבסס עליה חיוב בסכום הנטען. בתצהיר, אין פירוט מספיק באשר לעבודות הנוספות שכביכול בוצעו עבור הנתבע (סעיף 14 לתצהיר העד). תשובותיו של העד בענין זה בחקירה נגדית היו רחוקות מלהניח את הדעת (עמ' 10 שו' 3-16). גם כאן לא הוצג חשבון שנערך על ידי התובע והתובע עצמו נמנע מלהעיד. התברר גם כי העד מטעם התובע לא יכול היה לפרט בעדותו מה הסכום שקיבל כבר מהנתבע וברור בנסיבות כאלה כי לא ניתן לקבל את טענתו, כאילו נותר חוב של 15,000 ₪ בגין עבודות נוספות, שטרם שולם (עמ' 14 שו' 1-6). 16. הנתבע טען כי לא רק שיש לדחות את כל טענות התובע, הוא גם זכאי לקזז, כנגד הסכומים המגיעים לתובע, אם מגיעים לו כאלה, את הנזקים שגרם לו התובע בסכום של 30,000 ₪. לטענת הנתבע, העבודות שביצע התובע היו לקויות והוא נאלץ להביא בעלי מלאכה לתקנן. לטענת הנתבע, יש לזקוף 30,000 ש"ח מתוך הסכומים ששילם לבעלי המלאכה האלה, על חשבון התיקונים שנדרשו בגין עבודת התובע. טענות הנתבע בעניין הזה היו סתמיות וחסרות כל תמיכה ראייתית. הנתבע נמנע מלהביא את בעלי המלאכה האלה או מי מהם והתברר בחקירתו הנגדית כי אין כל בסיס לחישובים שכביכול עשה הנתבע ואשר על בסיסם טען לקיזוז הסכום האמור (עמ' 23 שו' 12 ואילך). אני דוחה אפוא את טענות הנתבע באשר לקיזוז הנטען. 17. התוצאה היא שאני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 11,600 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30/11/10. יתר הסכומים שבתביעה - נדחים. הנתבע יישא בהוצאות התביעה ובנוסף בשכ"ט עו"ד לתובע, בסכום של 3,000 ₪. שיקים