תביעה בגין נזקי גוף כתוצאה מהחלקה על משטח רטוב בקניון הנתבע 1 (המבוטח על ידי הנתבעת 2) -- אירוע מיום 4.11.2010. התובעת הצהירה על נסיבות התאונה כדלקמן (ס' 2 לתצהירה): "ביום 4.11.10 במהלך שהותי במתחם קניון לב אשדוד ותוך כדי צעידה, החלקתי לפתע על משטח אשר היה באותה עת רטוב וחלק וכתוצאה מכך נפלתי לארץ ונחבלתי בכל חלקי גופי ובעיקר בגב תחתון, כתף שמאל ובית החזה". 2. הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק. במישור הדיוני: מטעם התובעת הצהירה היא עצמה, וכן הוגש תצהירו של מר אמנון מואב, מנהל סניף בחב' "המשרד הנקי בע"מ" בעת הרלבנטית (יוער כי תצהירו של מר מואב הוגש במקורו כתצהיר של הצד השלישי; ואולם ההודעה כנגד צד ג' - נדחתה; ר' החלטה בפ' הדיון מהיום). מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של מר ליאור שכטר, מנהל תפעול בקניון החל מיום 1.4.13. המצהירים נחקרו בפניי. עם תום שמיעת הראיות ולאחר הפסקה, ב"כ סיכמו בע"פ. להלן אדון בשאלת האחריות ולאחריה בשאלת הנזק. האחריות 3. אין חולק כי הנהלת הקניון חבה בחובת זהירות מושגית כלפי המבקרים בקניון, לרבות העובדים בו. התובעת, כעובדת הקניון באותה עת, העידה בעדות אמינה מפורטת ועקבית - ואשר נתמכת בראיות - כי ביום בתאונה החליקה על רצפת הקניון בסמוך לאחד הדוכנים, וזאת מחמת שהרצפה היתה חלקה. תצהיר עדותה הראשית (שצוטט לעיל) נתמך בראיות כדלקמן: א. בדו"ח האירוע שנרשם על ידי הנתבע 1 במועד האירוע (ביום 4/11/10 בשעה 13:30), מופיע דיווח של התובעת כדלקמן: "המוכרת של החנות "את" נכנסה דרך הראשי, לטענתה הפעם השניה שהיא נופלת. הגורם לכך הוא רצפה חלקה מכוסה בחומר מחליק (פוליש וקס)" (ר' נספח ג' לתצהיר העדות הראשית). ב. בפנייתה לטיפול רפואי, ביום 7/11/11, נרשם: "החליקה מגובה רצפה בקניון" (ר' נספח א' לתצהיר העדות הראשית). ג. בסרטון שהוקרן במהלך חקירת התובעת רואים את התובעת צועדת ברחבת הקניון, ובסמוך לאחד הדוכנים מחליקה ומשתטחת על רצפת הקניון. לא נראה שנתקלה במכשול בולט כלשהו, ואף לא נראית הסתבכות כלשהי של רגליה. תמונות הסרטון מצביעות בבירור על כך שהחליקה על רצפת הקניון. 4. עדות התובעת הותירה רושם אמין, שכן סיפרה את סיפור המקרה בטבעיות ובאופן שוטף, והיתה עקבית עם מסירת גרסתה בתצהיר ובדיון המקדמי, כמו גם בדיון ההוכחות. עדות זו נתמכת בדו"ח האירוע הנ"ל מזמן אמת, בתיעוד הרפואי וכן בסרטון האירוע. ודוקו: מדובר בסרטון מצלמות האבטחה, אשר תיעד את האירוע כחלק משגרת הצילום. 5. בענין הסרטון יוער, כי לאחר שהתובעת החליקה על רצפת הקניון, רואים בסרטון כי איש עומד ומתבונן; לאחר מכן ניצפים שני אנשים העוברים במקום, אחד אחרי השני, ואינם מחליקים. ב"כ הנתבעים ביקש להסיק מכך שהרצפה לא היתה מחליקה. אין בידי לקבל טענה זו. הטעם לכך נעוץ בזה שלא ניתן לקבוע בבירור אם שני האנשים דרכו על אותה מרצפת בדיוק ובאותו מקטע מסוים אשר עליו דרכה התובעת. גם אין לדעת בבירור, אם רמת ההחלקה נותרה זהה לאחר נפילת התובעת, שהרי בעקבות החלקתה, ונחיתתה על הארץ, ניתן להניח כי מידה מסוימת של לחות נספגה בבגדיה. כך או אחרת, העובדה כי שני עוברי אורח אחרים לא נפלו, אינה שוללת את טענת התובעת כי הרצפה - ברגע המעבר המסוים ובנקודת המעבר- סבלה מהחלקה. 6. ב"כ הנתבעים טען כי התובעת לא הוכיחה שהרצפה היתה מרוחה בחומר ניקיון מחליק (כגון וקס) או שנעשה בה פוליש. ואולם, במקרה זה יש להחיל את הכלל לפיו "הדבר מדבר בעדו". הטעם לכך נעוץ בזה, שניכר מתוך הצפיה בסרטון כי התובעת אומנם החליקה - וזאת מתוך התנועה המהירה, הנפילה הפתאומית וההשתטחות על הרצפה. התובעת לא היתה מבוגרת במועד הארוע ואף לא חולה. היא העידה כי בעת התאונה נעלה כפכפי אצבע (ר' עדותה בדיון המקדמי, פ' ע' 2 ש' 1-3). ניסיון החיים מלמד כי החלקה כגון דא נגרמת ברגיל מחמת שהרצפה אמנם סובלת ממצב של החלקה יתרה. המידע מצוי בידי הנתבע 1, ללמד ולהוכיח כיצד נוקתה הרצפה לפני הארוע, ומהו החומר אשר בו השתמשה כדי לטפל בה. 7. והנה, הנתבעים לא הגישו כל ראיה פוזיטיבית אשר תוכל ללמד כיצד תוחזקה הרצפה הנ"ל. תצהירו של מר שכטר מתייחס לבירור שערך בדיעבד, שהרי הוא עצמו החל לשמש כמנהל תפעול בקניון רק ביום 1/4/13 (ס' 1 לתצהירו). מר שכטר חזר והדגיש בחקירתו: "התחלתי לעבוד בקניון באפריל השנה הזאת. בתקופת האירוע לא הייתי בקניון" (פ' ע' 10, ש' 9-10). הנתבעים גם לא הציגו כל עדות של בעל התפקיד מזמן אמת שיוכל לספר על מהלך השיפוצים שבוצעו בקניון בסמוך לתאונה. כאן המקום להדגיש, שאין חולק כי בחודשים שקדמו לאירוע, אמנם בוצעו שיפוצים בקניון. מר שכטר העיד כי השיפוצים, למיטב ידיעתו, בוצעו בפיקוחה של חברת אפשטיין, ומנהל הפרוייקט היה אחד בשם ליאוניד (ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 6-9). הנתבעים לא זימנו את מר ליאוניד או כל גורם רלבנטי אחר להיחקר. 8. יוסף מר שכטר הודה שלא בוצע כל חיפוש במסמכי החברה, כדי לוודא אילו עבודות בוצעו באותה עת, וכיצד טופלה הרצפה (ר' עדותו בפ' ע' 13 ש' 14-20). היה בכוחם של הנתבעים להציג את מסמכי ההתקשרות הרלבנטיים לשיפוצים. 9. מר אמנון מואב שימש בעת הרלבנטית מנהל סניף של חברת "המשרד הנקי בע"מ" (אשר פעלה עבור הקניון כחברת ניקיון). הוא העיד כדלקמן (ס' 7 לתצהירו): "למיטב ידיעתי, בתקופה שלפני אירוע התאונה בוצעו שיפוצים בקניון, ובגמר השיפוצים הנהלת הקניון שכרה חברת ניקיון חיצונית לביצוע ניקיון יסודי בכל האזור ששופץ. מדובר בחברה אחרת, ולא "המשרד הנקי". מטבע הדברים, אינני יודע באילו חומרי ניקיון השתמשה חברה זו, והאם מדובר בחומרי ניקיון שיצרו אפקט מחליק או לא". לפי עדות זו, אשר לא נסתרה, הנתבע 1 שכר שירותי ניקיון לטיפול ברצפת הקניון בעקבות השיפוץ. היה בכוחו של הנתבע 1 להציג ראיות בקשר לכך, שילמדו מי היתה החברה המנקה, אילו שירותים נשכרו ממנה, מה בדיוק ביצעה והיכן, ובאילו חומרי ניקיון השתמשה. הנתבעים כאמור לא הגישו כל ראיה פוזיטיבית בנקודה זו. 10. סיכומם של דברים: התובעת הרימה את הנטל כנדרש במשפט אזרחי להוכיח כי החליקה על רצפת הקניון, וזאת מחמת שהרצפה סבלה ממצב מחליק. גרסה זו נתמכת כאמור בדו"ח האירוע, בתיעוד הרפואי, ובעיקר בסרטון בו רואים את אופן התרחשות ההחלקה. מעדותו של מר מואב עולה כי בסמוך לתאונה בוצעו בקניון שיפוצים, וככל הנראה נשכרו לאחר מכן שירותי נקיון חיצוניים. הנתבעים, מצידם, לא הגישו כל ראיה בקשר עם השיפוצים ועבודות הנקיון, ולא גילו במה נוקתה הריצפה וכיצד תוחזקה עובר לארוע. 11. אני מטילה על הנתבע 1 את האחריות לתאונה. התובעת תשא באשם תורם בשיעור 20%, וזאת משום שהיה עליה לצעוד בזהירות וליתן דעתה לדרך שלפניה. הנזק 12. התובעת לא הגישה חוות דעת רפואית ולא טענה כי נותרה לה נכות. התובעת נבדקה בבדיקת CT לעמ"ש מותני ונמצא כי היא סובלת משינויים ניווניים. 13. בעקבות התאונה, התובעת פנתה לטיפול רפואי ודיווחה על כאב בגב תחתון, באזור החזה ובכתף שמאל. מדובר במספר ביקורים חוזרים, בגדרם התלוננה על כאב מחמיר (ר' נספח א' לתצהירה). התובעת קיבלה טיפולי פיזיותרפיה, וניתן להניח כי חלקם בגין השינויים הניווניים (ר' בתיעוד הרפואי שצורף לתצהיר התובעת). התובעת צירפה אישורי מחלה מיום 7.11.10 ועד ליום 25.11.10 (ר' נספח ב' לתצהירה). 14. התובעת לא הוכיחה הפסדי שכר לעבר, ותביעתה בראש זה נדחית. יוער כי מדובר בתאונת עבודה, וממילא היה בכוחה לפנות בתביעה לדמי פגיעה אל המוסד לביטוח לאומי. בעניין הוצאות רפואיות ונסיעות - לא הוגשו קבלות. טיפולי פיזיותרפיה, כמו גם משככי כאבים שנטלה, מצויים בסל הבריאות. בגין דמי השתתפות ונסיעות, ועל דרך של הערכה, ישולם לה סך 500 ₪. לא הוכח כי נדרשה לעזרת צד שלישי, או שצפויה לסבול מאבדן כושר השתכרות (לעתיד). בהעדר נכות גם אין מקום להניח שתסבול מהפסדי שכר בעתיד, או שתיזקק להוצאות רפואיות או לעזרת צד ג', והתביעות בראשים אלה נדחות. 15. יש לפצות את התובעת בגין כאב וסבל. החלקה והשתטחות על רצפת שיש - מסבה כאב. התובעת נטלה משככי כאבים וקיבלה טיפולי פיזיותרפיה. כמו כן, נעדרה מעבודתה למשך למעלה משבועיים ימים. תפוצה בסך 18,000 ₪ בראש זה, ובניכוי האשם התורם. 16. התביעה מתקבלת בחלקה וכמפורט לעיל. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו את סכום הפיצויים ובנוסף הוצאות משפט: אגרה, שכר בטלת העד אמנון מואב, כמו גם שכ"ט עו"ד בשיעור 23.6%. תאונות נפילהנזקי גוףתאונות החלקה