הנתבעים טוענים כי העבודות בוצעו שלא על פי ההזמנה, רמת העובדות ירודה ביותר ויוצרת מפגע בטיחותי. 2. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. הנתבעים נסמכים על חוות דעת מומחה מטעמם מר אבי שטרן. מונה מומחה מטעם בית המשפט ד"ר אורי קורן אשר הגיש חוות דעתו והשיב לשאלות הבהרה של הנתבעים. 3. הצדדים הגיעו לידי הסכמה דיונית על פיה יוגשו סיכומי טענות בכתב על סמך החומר הקיים בתיק בית המשפט. 4. ישנן מספר עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת. א. הנתבעים שלמו על חשבון מחיר העבודות סך של 5,000 ₪. ב. המחיר המוסכם אשר היה אמור להיות משולם עבור העובדות הינו 36,000 ₪. ב. הרכבת העבודות לא הסתימה על ידי התובעת. הנתבעים טוענים כי העבודה לקויה. התובעת עצמה טוענת כי העבודה הורכבה ולמחרת ביקשה לבוא להמשיך את המלאכה אך נמנע ממנה לעשות כן. כלומר, התובעת מאשרת כי מלאכת ביצוע העבודות לא הסתיימה. ג. היו מספר הצעות מחיר של התובעת לנתבעים. קיימת מחלוקת לפי איזו הצעת מחיר נערכה ההתקשרות בין הצדדים. קרי קיימת מחלוקת מה המפרט הכלול באותו מחיר מוסכם. פרטי ההתקשרות בין הצדדים 5. התובעת טוענת כי הצדדים התקשרו על פי הצעת מחיר מספר 431 מיום 1.11.11 על סך של 39,078 ש"ח (כולל מע"מ). סוכם בין הצדדים כי התובעת תיתן הנחה נתבעים וכי מחיר עבודות יהיה 36,000 ₪. התובעת טוענת כי תנאי להנחה זו הייתה התחייבות הנתבעים לשלם את יתרת התמורה מיד עם סיום ביצעו ההתקנה. משלא שולמה יתרת התמורה במועד הרי שהמחיר המקורי הוא המחיר המוסכם. 6. הנתבעים טוענים כי קיימות שתי הצעות מחיר שמספרן 431 מאותו היום. וכן מציגים את הצעת מחיר 430. הנתבעת מציינת בתצהירה כי לא הסכימו להצעות מחיר אלו (ראה סעיף 4 לתצהיר). היא מציינת כי מפרט העובדות סוכם בעל פה (ראה סעיף 3 לתצהירה). עוד מציינת היא כי סוכם כי מחיר העבודות יהיה 36,000 ₪. 7. באשר למפרט העובדות, הנתבעים לא הוכיחו בכל דרך את מפרט העבודות עליו סוכם. אומנם הנתבעת מציגה היא מפרט של חברה אחרת עמה ניהלו מו"מ אולם בשום מקום בתצהירה אין אמירה ברורה כי הסיכום עם התובעת היה למפרט זהה לזה של החברה המתחרה. למעשה למעט הטענה כי היה סיכום בעל פה בדבר מפרט, אין בפי הנתבעים גרסה ברורה ומפורטת בדבר המפרט עליו סוכם עם התובעת, לא כל שכן גרסה מוכחת. 8. איני יכולה גם לקבוע כי המפרט שהציגה התובעת הינו המפרט על פיו התבצעה הסכמה בין הצדדים. הצעת המחיר 431 נושאת תאריך 1.11.11. על פי גרסת התובעת עצמה העבודה בוצעה ביום 31.10.11, קרי יום לפני כן. גם החשבונית לתשלום הוצאה יום לפני כן, זאת על אף שהיא מפנה להצעת מחיר 431, אשר נושאת תאריך יום מאוחר יותר. 9. במצב דברים זה מוצאת אני כי לא הוכח בפני תוכן ההסכמה בין הצדדים לפני ביצוע העבודות. על כן, יש לקבוע את מחירן של העבודות אשר בוצעו על פי הערכת מומחה בית המשפט בדבר שווי אותן עבודות אשר בוצעו בפועל. 10. שני הצדדים מסכימים כי הסכום אשר סוכם הינו 36,000 ₪. התובעת טוענת כי לצד הסכמה זו קיים היה תנאי בדבר מועד ביצעו התשלום. הנטל להוכיח תנאי זה מוטל על כתפי התובעת. התובעת לא עמדה בנטל זה. אומנם, הוצגה לפי חשבונית המפרטת תנאי זה, אולם, כאמור, קיים קושי עם מועדי עריכת מסמכים אלו. לא כל שכן כאשר התובעת טוענת כי ביום 31.10.11, טרם סיימה את ביצעו העבודות, והחשבונית הוצאה באותו מועד. חוות דעת המומחה 7. בדקתי וערכתי השוואה ביחס לכל אחד מן הפתחים אליהם התייחס מומחה הנתבעים בין חוות דעתו לחוות דעת מומחה בית המשפט. יוער באופן כללי כי מומחה הנתבעים מתייחס לכך כי אביזרים שונים ומתקנים שונים אינם של חברת "קליל". כאמור, לא הוכח לפני המפרט ולפיכך לא הוכח לפני כי עניין זה הוסכם בין הצדדים. 8. מומחה בית המשפט מאשר לקויים לא מעטים מן הליקויים עליהם מצביע המומחה מטעם הנתבעים ובחלק מן המקרים גם מאשר כי יש צורך על פי התקן בזכוכיות בעובי 6 מ"מ. 9. הנני מאמצת את חוות דעת מומחה בית המשפט. אומנם אינה מפורטת כחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעים אך, מצאתי כי רמת הפירוט שלה גבוה ולא מצאתי בה כל ליקוי המונע בית המשפט לאמצה. גובה החוב 10. קיים קושי לאמץ את הסכום המופיע בחוות דעת מומחה בית המשפט ככתבו וכלשונו. מומחה בית המשפט קבע כי עלות התיקונים הינה 10,000 ₪ בהנחה כי יבוצע על ידי התובעת. בשאלות הבהרה שנשלחו למומחה נשאל מה עלות העבודות באם לא יבוצעו על ידי התובעת והשיב כי עלותן של העבודות תהיה גבוה יותר. 11. מאחר והסיכום המקורי היה כי הנתבעת תבצע את העבודות והוסכם כי מחירן הוא 36,000 ₪ והמומחה קבע כי עלות התיקון שינה 10,000 ₪, הנני קובעת כי מאזן הסתברויות נוטה לקביעה כי שווין של העבודות אשר בוצעו הינו 26,000 ₪ וזהו הסכום שהיה על הנתבעים לשלם לתובעת בתמורה לביצוע העבודות אשר ביצעה. 12. מתוך סכום זה שילמו הנתבעים לתובעת כבר 5,000 ₪. לפיכך נותרו חייבים 21,000 ₪. 13. כאמור קיימים ליקויים בביצוע העבודה בסכום המגיע כמעט לשליל משוויה הכללי, אם הייתה מבוצעת כראוי. במצב דברים זה זכאים הנתבעים לקיזוז פיצוי בגין עוגמת נפש טרחה והוצאות בסכום מוערך כולל של 4,000 ₪. סיכום 14. לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 17,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪. 15. כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. מפגעים