נטען כי כתב התביעה נולד בחטא על מנת להקדים תרופה למכה, כאשר התובע יודע שהנתבעת התכוונה להגיש כנגדו תביעה על עבודות שביצעה מעבר לחוזה החתום ואשר התובע לא שילם עליהן כל תמורה. 2. כי אצה דרכו של התובע להגיש את התביעה חודש וחצי לאחר מועד החוזי לסיום העבודות ומספר ימים לאחר המועד בו העבודה אמורה להסתיים לאור הרחבת העבודות שבוצעו בדירה. 3. כי מהנדס מומחה ביקר בדירה ומצא כי הליקויים הנטענים ניתנים לתיקון בקלות יחסית, אלא התובע סירב לאפשר לנתבעים לבצע את התיקונים. 4. כי התובע הסתיר את העובדה כי במהלך ביצוע העבודות הוא שינה את ההסכם, באופן חד צדדי, הפחית עבודות והוסיף עבודות נוספות וביצע באמצעות קבלנים אחרים עבודות שיפוצים נרחבות בכל הדירה ובאופן שגרם לעיכוב משמעותי בסיום העבודות ובעוד שבגין ההפחתות התובע קיזז את הסכום, עבור ההוספות לא שילם לנתבעים דבר. 5. כי התובע ביקש שלא יבצעו את העבודות הבאות: עבודות חשמל בעלות של 9,000 ₪. עבודות אלומיניום בעלות של 7,500 ₪. עבודות אינסטלציה בעלות של 6,750 ₪. 6. כי ביצעו עבור התובע את העבודות הנוספות הבאות: עבודות שפכטל בכל הבית בעלות של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ. 96 מ"ר נוספים של ריצוף 125 ₪ + מע"מ לכל מ"ר וסה"כ 12,000 ₪ + מע"מ. 30 מ"ר נוספים של חיפוי 120 ₪ + מע"מ לכל מ"ר וסה"כ 3,600 ₪ + מע"מ. 15% מ- 111,000 ₪ שהם 16,650 ₪ + מע"מ תוספת, עבור תאום עבודות שבוצעו על ידי קבלנים אחרים. 7. כי במקביל הודיע התובע לנתבעת כי החליט לבצע בדירה שיפוץ כללי באמצעות קבלני משנה אחרים. 8. כי התובע הוא שחייב לנתבעת סך של 57,250 ₪ + מע"מ בתוספת 11,013 ₪ + מע"מ וסה"כ 68,263 ₪ + מע"מ. 9. כי הטענה שהתובע שילם את כל התמורה החוזית אינה נכונה. התובע לא שילם סך של 11,013 ₪ + מע"מ שבסע' 1.13 להסכם תנאי התשלום. 10. כי נרשם בהסכם שמשך העבודות יהיה 120 ימי עסקים ובטעות נרשם 15.10.11 אך חישוב פשוט מראה כי מועד סיום העבודות המוסכם הינו 28.11.11. 11. כי קבלני המשנה שהוכנסו לדירה הפריעו למהלך העבודה התקין וגרמו לעיכוב משמעותי בסיום העבודות ועל כן היה מקום לדחות את המסירה ב- 30 ימי עסקים לפחות כך שמועד הסיום אמור היה להיות 9.1.12. 12. כי בפועל העבודות לפי ההסכם המקורי הסתיימו בחודש ספטמבר ועבודות התיקונים כחודש לאחר מכן. 13. כי התובע המשיך להתגורר בדירה בכל תקופת ביצוע העבודות. 14. כי יש מקום לבצע מספר תיקונים מועט כפי שקורה תמיד בעבודת כפיים. 15. כי כתב התביעה הוגש 4 ימים בלבד לאחר התאריך הרשום על מכתב התובע ועל כן ברור כי מדובר במכתב למראית עין בלבד. 16. כי חוות הדעת מוכחשת מגמתית ומופרזת. 17. כי ביום 24.2.12 ביקר בדירה המהנדס דן ברלינר מטעם הנתבעת אשר מצא כי העבודות בדירה בוצעו כהלכה ונמצאו מספר מצומצם של עבודות תיקונים בעלות של 3,000 ₪ + מע"מ כאשר סכום זה כולל עבודות שאינן באחריות התובע (כך נרשם במקור ?! א.ב.). 18. כי לעניין הרטיבות, לאחר השלמת האיטום בוצעה בדיקת הצפה ולא התגלתה כל רטיבות בדירה. לאחר מכן התובע עצמו הניח ריהוט על הגג שגרם לפגיעה ביריעות הביטומניות וזו הסיבה לרטיבות. כאשר הנתבעת הגיעה לבדוק את טענות התובע לעניין הרטיבות, התובע כבר לא אפשר לה להכנס לדירה. 19. כי הנתבעת לא ביצעה את המעקה ואת הרובה בדירה ואין עבודות אלה חלק מהמפרט. 20. כי התובע התנגד לחבר את החומה לחומה של השכן. היה והתובע ישנה עמדתו הנתבעת תסכים להשלים את העבודה. 21. כי ריצוף בחצר כולל בפילר ובעמדת האשפה אינם במפרט ולא כלולים בעבודות. 22. כי הפסולת בחצר אינה קשורה לנתבעת. 23. כי העבודות הסתיימו לבטח עד ליום 28.11.11. 24. כי סיימו את העבודה לפני המועד החוזי וכי שלחה קבלנים לבצע עבודות תיקונים לצורך סיום הבדק אך התובע לא נתן להם להיכנס לדירה. 25. כי בין תום המועד החוזי להשלמת העבודות ועד להגשת התביעה עבר פרק זמן של כחודש וחצי בלבד. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד ובה היא טוענת בין היתר כדלקמן: כי ביום 3.6.11 נחתם הסכם לביצוע עבודות לבניית תוספת של כ- 55 מ"ר (להלן - "התוספת") ליחידת דיור קיימת, לרבות עבודות ריצוף, אלומיניום וחשמל לתוספת. כי סוכם שמשך העבודות יהיה 120 ימי עסקים כאשר מועד תחילת העבודות נקבע ליום 5.6.11 ולכן הסיום המשוער היה אמור להיות ביום 28.11.11 לכל המאוחר. כי בסמוך לאחר תחילת העבודות הודיע הנתבע שכנגד כי החליט לשפץ את כל הדירה ולכן הדבר ייעשה על קבלנים נוספים שיעבדו במקביל לעובדי התובעת שכנגד. כי הנתבע שכנגד הודיע לתובעת שכנגד על הפחתת העבודות וכי אין לבצע את עבודות החשמל בעלות 9,000 ₪, עבודות האלומיניום בעלות של 7,500 ₪ ואת עבודות האינסטלציה בעלות של 6,750 ₪ (להלן - "ההפחתות"). בגין עבודות אלה הנתבע שכנגד לא שילם דבר. כי במקביל לעבודת התובעת שכנגד, ביצע התובע את העבודות: מטבח, שיש, אלומיניום בכל הדירה, דלתות, אינסטלציה, חשמל ומדרגות. כי הנתבע שכנגד ביקש מהתובעת שכנגד להוסיף את העבודות הנוספות: עבודות שפכטל בכל הבית בעלות של 20,000 ₪ ומע"מ, 96 מ"ר נוספים של ריצוף בסך של 125 ₪ ומע"מ לכל מ"ר ובסה"כ 12,000 ₪, 30 מ"ר נוספים של חיפוי בסך של 120 ₪ ומע"מ לכל מ"ר וסה"כ 3,600 ₪, תיקוני טיח ובצע בעלות של 5,000 ₪ ומע"מ ו- 15% מ- 111,000 ₪ שהם 16,650 ש"ח תוספת, עבור תיאום עבודות שבוצעו(עבודה זו בוצעה ע"י התובעת שכנגד למרות שלא נתבקשה מפורשות (להלן - "העבודות הנוספות"). כי הנתבע שכנגד לא שילם דבר עבור העבודות הנוספות. כי ביצעה את העבודות במקצועיות וביסודיות. כי הנתבע שכנגד סירב לאפשר לתובעת שכנגד להכנס לדירה לבצע תיקונים קלים דרושים. כי הנתבע שכנגד לא שילם לתובעת שכנגד את התמורה עבור העבודות הנוספות וכן סך של 11,013 ₪ + מע"מ עבור סע' 1.13 בתנאי התשלום, שלא שולם, ובסה"כ 68,263 ₪ + מע"מ ובסה"כ 79,185 ₪. הנתבע שכנגד הגיש כתב הגנה בו הוא חוזר למעשה על טענותיו שבכתב התביעה ומוסיף בין היתר: כי כתב התביעה שכנגד הוגש כאמצעי לחץ על מנת לגרום לו להסיר את תביעתו כנגד התובעת שכנגד. כי התובעת שכנגד הפרה את ההסכם כבר מלכתחילה כאשר התחייבה שעובדיה יעבדו 6 ימים עם צוות של לפחות 5 עובדים, ובפועל במקרה הטוב הגיעו 2 פועלים, ולא ברציפות. כי כל הפחתות העבודה נעשו ביוזמתה ועל פי בקשתה של התובעת שכנגד. כי עם תחילת ביצוע העבודות הרסו עובדי התובעת שכנגד קיר ופגעו במונה חשמל ובכל החווטים המובילים אליו ואז הודיעו לנתבע שכנגד כי אינם יכולים לבצע עבודות החשמל. הנתבע שכנגד הציע לבצע את עבודות החשמל בעצמו ואז התובעת שכנגד תוותר על התשלום בגין עבודות אלו. התובעת שכנגד נתנה הסכמתה לכך, ובסופו של יום עבודות החשמל בוצעו ע"י הנתבע שכנגד ובניו אשר הם חשמלאים מוסמכים. כי עם חתימת ההסכם סוכם שעבודות האלומיניום תבוצענה אך ורק ביחידת התוספת שתיבנה בבית. לאחר תחילת העבודות פנה הנתבע שכנגד אל התובעת שכנגד וביקש הצעת מחיר לביצוע עבודות האלומיניום בכל הבית. הנתבע שכנגד קיבל הצעת מחיר נוספת זולה יותר והבהיר לתובעת שכנגד כי בחר בה ואז התובעת שכנגד ויתרה על כל עבודות האלומיניום דבר שגרם לנתבע שכנגד לעיכובים. תמוה כי התובעת שכנגד דורשת תשלום על עבודות שהיא עצמה ויתרה עליה. כי לאחר שביקש שהתובעת שכנגד תבצע עבודות אינסטלציה גם בקומה התחתונה, היא סירבה להצעה בנימוק של חוסר כח אדם וביקשה מהנתבע שכנגד שיזמין איש מקצוע אחר שיבצע גם את העבודות שהתובעת שכנגד היתה אמורה לבצע והיא תוותר על התשלום בגין עבודות אלה. כי שילם לתובעת שכנגד את מלאו התשלומים עפ"י החוזה ואף מעבר לכך, אך התובעת שכנגד לא הנפיקה חשבוניות בגין תשלומים אלו למרות פניותיו של הנתבע שכנגד אליהם לקבל את החשבוניות. כי כל קבלני המשנה היו בשליטת התובעת שכנגד אשר ביצעה עבודתה ברשלנות ולא במקצועיות תוך גרימת נזקים אדירים והתובעת שכנגד התעלמה מכל בקשותיו לתקן את הליקויים, למרות שקיבלה את מלוא התמורה עפ"י החוזה. לאור השאלות שבמחלוקת שבתובענות אלה, מינה בית המשפט, כמומחה מטעמו, את המהנדס יעקב דבדבני (להלן - "המומחה") אשר ביקר בדירה ביום 22.5.12 וביום 14.6.12 אשר מסר את חוות דעתו מיום 20.6.12. בישיבה שהתקיימה בפני ביום 7.11.12 הסכימו הצדדים, לאור חוות דעת המומחה, כי לא תשמענה הוכחות בתיק אלא הצדדים יסכמו טענותיהם ובית המשפט ייתן פסק דין מנומק. הוריתי לצדדים לסכם טענותיהם וכך עשו. התובע, בסיכומיו, מסכים להעמיד את דרישתו על בסיס קביעת המומחה בתוספת 52,727 ₪ בגין עבודות אלומיניום שלא בוצעו בפועל ע"י הנתבעת, עגמת נפש וחוסר תום לב. הנתבעת בסיכומיה, מאשרת ומסכימה לממצאיו ההנדסיים של המומחה ומוסיפה כי המומחה אישר למעשה ליקויים בסך של 26,500 ₪ בצירוף מע"מ ותוספות בסך של 34,000 ₪ בצירוף מע"מ וכן כי אושר פרק 1.13 לחוזה בסך של 11,103 ₪ ועל כן אושר הסך של 52,655 ₪ (כולל מע"מ) . הכרעה הצדדים כאמור לעיל, ויתרו על הליך ההוכחות ולאחר שניתנה חוות דעת המומחה ביקשו לסכם טענותיהם. בנסיבות אלה, כאשר לא הוגשו תצהירי עדות ראשית ולא נשמעו עדים, כל שנותר בידי בית המשפט הוא להכריע בתובענות על סמך המסמכים שהוגשו ועל סמך טענות הצדדים בכתביי הטענות ובסיכומיהם. בפני למעשה תביעה ראשית ותביעה שכנגד, כאשר עולה מהדברים כי הנתבעת ביצעה עבור התובע עבודות רבות, עפ"י הסכם ומפרט (שצורפו לכתב התביעה) וכן לאחר מכן עבודות נוספות. כפי שציינתי, הצדדים לא הגישו תצהירי עדות ראשית ולא נחקרו עדים ועל כן, בית המשפט יכול להסתמך אך ורק על חוות דעת המומחה אשר ביקר בדירה בשני מועדים ולאחר מכן מסר את חוות דעתו. מחוות דעת המומחה עולה כי מחד בביצוע העבודות עפ"י החוזה והמפרט נותרו ליקויים ומאידך המומחה מאשר עבודות נוספות שהנתבעת ביצעה. המומחה קובע ליקויים בעבודות הנתבעת בסך של 26,500 ₪ בצירוף מע"מ ומאשר תוספות בסך של 34,000 ₪ בצירוף מע"מ. אני מעדיף את טענות הנתבעת בעניין זה, כפי שפורט בהרחבה על ידה בסע' 18 לסיכומיה. כמו כן אני מקבל את טענת הנתבעת כי עלות העבודות לפי פרק 1.13 להסכם (שאושר ע"י המומחה) בסך של 11.013 לא שולם ע"י התובע ועל כן יש להוסיף סכום זה לזכות הנתבעת. התובע טוען כי "שילם את הכל" לפי ההסכמים אך , כפי שצוין ע"י הנתבעת, התובע לא צירף את פירוט התשלומים שביצע ו/או כל אסמכתא לפירוט כזה ועל כן טענת הנתבעת לגבי מה שלא שולם, לא נסתרה. איני מקבל את טענת התובע כי בנוסף לעלות ביצוע התיקונים יש לצרף סך של 52,727 ₪ בגין עבודות אלומיניום שלא בוצעו בפועל ע"י הנתבעת. הנתבעת לא ביצעה עבודות אלה, לא הוכח כי סכום זה שולם לה ע"י התובע, ועל כן לא מצאתי לחייבה על כך. מנגד לא מצאתי לקבל את טענות הנתבעת כי יש לקזז מחוות דעת המומחה עבודות שלטענתה לא בוצעו על ידה (סע' 36 לסיכומי הנתבעת) שכן בתיק זה לא נשמעו ראיות ודי לי בקביעת המומחה, לאחר שביקר בדירה בשני מועדים בנוכחות הצדדים ולאחר שקיבל מהצדדים את מלוא טענותיהם, והצדדים לא ביקשו לזמן את המומחה לחקירה בבית המשפט. שני הצדדים למעשה מסכימים לקבל את מסקנות המומחה, בכפוף לדברים שצוינו לעיל. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת כי יש לאפשר לה לבצע תיקון הליקויים, זאת בשלב זה של ההליך לאחר שחלף כבר זמן רב מאז מועד סיום העבודות, כך שכיום הדבר כבר אינו מעשי. אשר על כן אני סבור כי דין שתי התביעות להתקבל באופן חלקי ועל בסיס חוות דעת המומחה כך שיש מחד לזקוף לזכות התובע את עלות התיקונים שיש לבצע בסך של 26,500 ₪ בצירוף מע"מ ומנגד לזקוף לזכות הנתבעת את הסך של 45,013 ₪ בצירוף מע"מ. קיזוז הסכומים מביא לתוצאה לפיה על הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את הסך של 18,513 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. בכך שתי התובענות באות לידי מיצוי. אשר על כן לסילוק מלא וסופי של התביעה הראשית והתביעה שכנגד אני מחייב את הנתבע שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את הסך הכולל של 18,513 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. בשל התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לחייב מי מהצדדים בהוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. כתב תביעהמסמכים