נטען כי פקידת מזכירות בית המשפט, לא תיעדה באופן ראוי את אישורי המסירה של כתבי בי-דין

נטען כי פקידת מזכירות בית המשפט, לא תיעדה באופן ראוי את אישורי המסירה של כתבי בי- דין, ובכך נשללה ממנה האפשרות לעקוב אחר ביצוע ההמצאות ובהתאם אף לבקש פסק דין בהעדר הגנה . באשר לנתבעים 2-5 טוענת התובעת כי אלו קשרו קשר עם הנתבעת 1לצורך עשיית מעשי מרמה וכן מייחסת היא להם פברוק מסמכים משפטיים אשר הובילו לשיבוש מהלכי משפט, חוסר תום לב ושידול. אשר על כן, מעמידה התובעת את סכום תביעתה כנגד הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, בסך של 1,284,580 ₪. 2. הנתבעת 2 הגישה בקשה לסילוק על הסף, ומשזו נתקבלה ביום 17.3.13, נדחתה התביעה כנגדה. 3. טענות המבקשים המבקש 3- המבקש 3 מצטרף לאמור בבקשת הנתבעת 2 לסילוק על הסף- כי עניינה של התביעה באישורי מסירה וכי איננו קשור באלה- וכן מוסיף כי כל טענותיה של המשיבה הינן כנגד מזכירות בית המשפט ורשות הדואר. לשיטתו- עיון בפרק הסיכום לכתב התביעה מעלה כי הנתבעים 3-5 כלל אינם מוזכרים בו ומשמע כי גם עפ"י המשיבה עצמה- אין לה טענות ומענות כלפיהם. עוד טוען הוא כי במידה והמשיבה סבורה כי עליה לקבל פיצוי בגין התמשכות ההליכים בתביעה בבית המשפט המחוזי- עליה לדרוש פיצוי זה באמצעות עתירתה להוצאות משפט בהליך במחוזי ואין היא יכולה לפתוח בהליך נוסף אך מן הטעם הזה. 4. המבקשת 4- המבקשת 4 הינה חברת הבנייה, מצטרפת אף היא לבקשת הנתבעת 2 לסילוק על הסף. כן, לטענתה, יש למחוק את התביעה כנגדה על הסף מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות, שכן העילות הנטענות בכתב התביעה כלל לא מקימות עילה או יריבות בינה לבין המשיבה, ועניינן במסגרת מערכת היחסים בין התובעת למזכירות בית המשפט המחוזי ורשות הדואר. לשיטתה, מדובר בתביעה קנטרנית, טורדנית וחסרת כל בסיס. 5. המבקשת 5- המבקשת הינה וועדת התכנון והבניה, הרלבנטית, אם בכלל, לתביעת ליקויי הבניה. לשיטתה, כתב התביעה אינו מגלה כלפיה עילה, אינו דורש סעד ספציפי, ואין בו פירוט של מעשה רשלני או מחדל אשר בגינם עלולה היא לחוב כלפי המשיבה. אף אם תוכיח המשיבה את כל עובדות התביעה- הרי שלא תזכה לכל סעד כנגד המבקשת. המדובר בכפל תביעות, בנושא זהה, שהסעד הנתבע בהן - זהה. 6. תגובות המשיבה- בתגובותיה לבקשות, מעלה המשיבה טיעונים דומים ביחס לכל אחת מן המבקשים. לשיטתה, יש לדחות את הבקשות מאחר ואינן ערוכות כדין או נתמכות בתצהיר. עוד טוענת היא כי הבקשות אינן מנומקת באופן המצדיק קבלתן ואינן מגובות באסמכתאות הנדרשות. לסיום, מבהירה היא כי העובדה שהמבקשים מצטרפים בבקשתם לנתבעת 2 ואף מצהירים על כך, מהווה אסמכתא לטיעוניה בדבר קנוניה משותפת וכי אלה פועלים כנגדה במשותף. באשר לטענת המבקשים ביחס לתביעה הדומה המתנהלת בבית המשפט המחוזי, מבהירה המשיבה כי מדובר בעילות תביעה שונות- כך, התביעה בבית המשפט המחוזי הוגשה בגין ליקויי בנייה, בעוד התביעה דנן, עניינה באישורי המסירה. תשובת המבקשת 5- חוזרת על עיקרי בקשתה. 7. דיון כידוע, אין בתי המשפט נעתרים לבקשות לסילוק על הסף, אלא במקרים חריגים. הכלל הוא כי די כי כתב התביעה יגלה עילה, על מנת שבית המשפט לא ימחק את התביעה על הסף. " פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע זכאי לקבל את הסעד המבוקש על ידיו, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו. במחקו תביעה מחמת חוסר עילה מחליט בית המשפט על גורל התביעה ללא שמיעת טענות לעצם העניין, ולכן פסקו בתי המשפט, כי אמצעי חמור זה יש להפעיל בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור כי בשום אופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות שבתביעתו, את הסעד שאותו הוא מבקש. העובדה שהעילה או השאלה היא חלשה וסיכוייה להצליח הם קלושים, אינה משמשת נימוק למחיקת התביעה... בית המשפט- בבואו לשקול אפשרות זו- ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן". (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט- 2009, בעמ' 171). 8. סבורני כי המקרה שבפני נמנה על המקרים החריגים, בהם על בית המשפט להורות על מחיקת התביעה על הסף, שכן מצאתי כי מתקיימים הטעמים להורות כן. 9. עילות התביעה המיוחסות למבקשים ולנתבעת 1 הינן מרמה וחוסר תום לב ועניינן בקשירת קשר בין הנתבעת 1 לנתבעים האחרים, לצורך הטיית ההליך המשפטי המתנהל בבית המשפט המחוזי, לטובת המבקשים. מדובר בטענות חמורות וקיצוניות אשר נטענו בעלמא ומבלי שהביאה להן התובעת כל תימוכין. 10. כפי שכבר כתבתי בהחלטתי מיום 17.3.13 "על מנת שכתב התביעה יצביע על עילה, אין די בהעלאת טענות בעלמא, כי אם יש להראות קיומה של תשתית עובדתית לכאורית לכך. וכדברי כב' השופטת אלשיך בבש"א (ת"א) 2858/08 בנק ירושלים בע"מ נ' רו"ח חיים קמיל- "לסיכומה של נקודה זו: עניין לנו בהתנהלות שהדעת אינה סובלת אותה. של העלאת טענות הדומות להאשמות במעשי מרמה או מעשים אחרים הגובלים בפלילים. זאת בדרך שלא רק שאינה עומדת בנטל ההוכחה המדובר הנדרש לשם כך לפי הפסיקה (ובשלב הראשוני של כתבי הטענות, למצער, יש צורך להציב תשתית עובדתית לכאורית בכדי לבסס את הטענה באופן שניתן להוכיחה), אלא נראית על פניה כהפרחת האשמות בעלמא, בלא שמץ ראיה כדי לתמוך בהן. המבקשת קיבלה את כתבי בי- דין, הגישה כתב הגנה, והיתה שותפה להליך מתחילתו ושותפה לו עד עצם היום הזה. לא די בטענה כי רקמה קשר עם המזכירה על מנת להקשות על התובעת לעקוב אחר אישורי המסירה לנתבעים אחרים, על מנת להקים עילת תביעה כנגדה. זאת ועוד, כל עוד לא הסתיימו ההליכים האחרים, לא נוצר נזק שניתן לתבוע בגינו. אין די בטענה למזימה ומניפולטיביות הנטענת כנגד המבקשת, על מנת לאלצה לנהל הליך משפטי נוסף, שעלויות כספיות לצידו..." 11. דברים אלה יפים אף לענייננו. עסקינן במבקשים שכל "חטאם" מסתכם בכך שאישורי המסירה עליהם חתמו, לא תועדו באופן התואם את רצון המשיבה. המשיבה לא הביאה ראיות, ולו אף לכאוריות, לקשר בין המבקשים לנתבעת 1. משכך, מוצאת אני כי ככל שיש לברר תביעה זו, אין כתב התביעה מגלה עילה כנגד מי מהמבקשים ויש לדחות את התביעה כנגדם על הסף. הריני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעים 3-5. המשיבה תשלם לכל אחד מן הנתבעים הוצאות בסך 5,000 ₪ בגין בקשה זו. מסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין