על פי עדותם, משאית שהגיע מהגשר, סטתה לנתיב הימני מבלי שתראה את רכב התובעת, פגעה בחלק האחורי של רכב התובעת וגררה את הרכב עשרות מטרים קדימה (מר בן חמו מיכאל טען בעדותו כי המשאית גררה את רכב התובעת 150 מ', בטופס ההודעה טען 60-70 מ'. מר ציון חמו העיד עשרות מטרים). (ראה עמ' 2 לפרוטוקול, שורות 11-16 ועמ' 4, שורות 5-10). ב"כ התובעת הגיש הודעת מר בן חמו מיכאל לתובעת, הוגש וסומן ת/1. כן הוגשו תמונות צבע של רכב התובעת, הוגש וסומן ת/2. 2. לטענת הנתבע 1, הוא הגיע על הגשר של צומת קריית אתא, ירד מהגשר, המשיך ישר, כשלצידו נתיב תחבורה ציבורי, ופתאום שמע חיכוך וכשעצר ובדק, ראה את רכב התובעת "דבוק לי לגלגל הקדמי מצד ימין". (ראה פרוטוקול עמ' 5, שורות 17-22). ב"כ הנתבעים הגיש את הודעת הנתבע לחברת הביטוח, הוגש וסומן נ/1. 3. לאחר שמיעת עדויות הנהגים, ולאחר שהנהגים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון במסמכים אני קובעת כי התובעת הוכיחה, בהתאם לרף המוטל עליה במשפט אזרחי, כי האחריות לתאונה היא של נהג המשאית, והכל מהנימוקים הבאים: 3.א. עדותם של עדי התובעת היו מהימנות, רהוטות ועקביות ואני מעניקה משקל גבוה לעדויות אלו. לא זו בלבד, אלא שעדויות אלו הן עדויות אובייקטיביות חיצוניות. עדותם של עדי התובעת תמכו זו בזו וחיזקו אחת את השניה. כך העיד מר בן חמו מיכאל, כי הוא היה בנתיב הימני, שאינו קשור לנתיבים היורדים מהגשר "משתלב בנתיב הימני וממשיך קדימה והמשאית אמורה להיות בנתיב השמאלי". (עמ' 2, שורות 12-13) וכן "ש. הגעת לנתיב שירות. ת. לא. נתיב ימני שממשיך ישר". (עמ' 2, שורות 19-20, וכן ראה דברים דומים בעמ' 3, שורות 16-20). ובעדותו של מר ציון חמו "ש. המשאית יורדת מהגשר, הנתיב שלה הוא הנתיב השמאלי שלכם. ת. צריך להיות, כן, היינו בנתיב הימני. ... ש. אין קשר לנתיב המשתלב. ת. יש קשר. מה זה משתלב? אנו בצד ימין והנתיב הוא בצד שמאל. ש. אמרת שהוא ירד בנתיב שלו שזה השמאלי שלך. כלומר הוא נוסע בנתיבו. ת. מה עם הנתיב הימני. ש. אתה משתלב ממנו. ת. לא חושב, יש שם שני נתיבים". (פרוטוקול עמ' 4, שורות 31 עד עמ' 5, שורה 4). אל מול עדותם של עדי התובעת, עמדה עדותו של הנתבע 1 שעשה רושם כמתחמק משאלות שלא היו נוחות לגרסתו. כך למשל העיד כי מימינו לאחר שעבר את הגשר המדובר, יש נתיב של תחבורה ציבורית והוא לא סטה לנתיב זה ומשם ככל הנראה, הגיע רכב התובעת. "לא ניסיתי לעבור לנתיב תחבורה ציבורית, אין לי מה לעשות שם. אני ממשיך ישר לכיוון וולקן, לכיוון חיפה. ... ש. אתה צילמת נתיב השתלבות בתוך עם האט תן זכות קדימה לנתיב שלך, שם זה קרה. ת. כן. כן. בדיוק כמה מטרים ליד תחנת אוטובוס, 20 מ' קדימה יש תחנת אוטובוס, שם החלפנו פרטים. ש. אמרת שאתה לא יודע מאין הגיעו לעומת זאת אתה אומר שהגיעו רק משם. ת. אין להם מקום אחר להגיע. ש. אלא אם כן נסעו בנתיב תחבורה ציבורית. ת. כן. זו עבירה. (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-19). אל מול עדות זו בטופס ההודעה נכתב מפי הנתבע 1 (הנתבע 1 אישר כי זו חתימתו כי: "בצומת קריית אתא לכיוון וולקן ירדתי מהגשר בנתיב השמאלי, השתלבתי לנתיב הימני, רכב צד ג' הגיח מימין, מכביש שירות כאשר לנ"ל יש תמרור "עצור" ( לא ציית לתמרור)". אמור אם כן, כי על אף עדותו בבית המשפט, כי נשאר בנתיב השמאלי מהגשר. בהודעתו שנכתבה ביום 19.12.11 טען כי סטה ימינה לנתיב הימני, אותו נתיב שבעדותו טען, כי הוא נתיב תחבורה ציבורית. יש בהודעה זו של הנתבע 1 בעצמו כדי לסתור את עדותו בבית המשפט וללמד כי הנתבע עבר מהנתיב המגיע מהגשר אל הנתיב הימני בו נסע רכב התובעת. זאת ועוד, גם טענות הנתבע בהודעתו לפיהן מדובר בכביש שירות וכי מוצב תמרור "עצור" נסתרו על ידי עדותו של הנתבע 1 בבית המשפט. לכל אלו יש להוסיף כי הנתבע 1 אישר בעדותו כי כלל לא ראה את רכב התובעת שהגיע מימין אל מול עדותם של שני עדי התובעת, שראו הלכה למעשה, את קרות התאונה ואת מיקומה. שני העדים מטעם התובעת העידו כי נגררו עשרות מטרים בטרם עצרו, כך שיתכן שהמיקום שהנתבע 1 סבר כי מקום התאונה היה שם, הינו שונה ממה שסבר עת מסר הודעתו. 3.ב. תמונות הנזק לרכב התובעת מתיישבות יותר עם גרסתם של עדי התובעת ופחות עם גרסתו של הנתבע, במיוחד לנוכח ההדגמה אותה הם ערכו באולם בימ"ש. על פי הפגיעה ברכב התובעת מסתדר יותר כי נהג רכב הנתבעים לא שם ליבו לרכב התובעת שנסע מימינו (ככל הנראה בשל "שטח מת") מאשר שנהג רכב התובעת ניסה לסטות לנתיב נסיעת המשאית מבלי להבחין בה. 4. סוף דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה ארעה כתוצאה מסטיה של הנתבע 1 לכיוון רכב התובעת. משקיבלתי את גרסת עדי התובעת, הרי שאין להטיל אחריות על עדי התובעת לקרות התאונה, מאחר שלא יכולים היו לצפות שרכב הנתבע יסטה לכיוונם בנסיבות האמורות. 5. בהתאם אני קובעת כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 29,427 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 30.10.11 ועד התשלום בפועל. ב. סך של 400 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה מיום 30.10.11 ועד התשלום בפועל. ג. סך של 600 ₪ בגין הוצאות בטלת העדים שנפסקו בדיון. ד. שכר טרחת עו"ד בשיעור 11.8%. ה. סך של 383 ש"ח בגין אגרת בימ"ש. אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםמשאיתסטיה מנתיב