נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת הדרכים ביום 11.11.11. השאלות העיקריות העומדות להכרעה בתובענה זו הינן: שאלת הנזק- האם יש לקבל את חוות דעתו של השמאי מטעם התובע הקובע כי יש להחליף חלפים ברכב התובע שנגרמו בתאונה, או לקבל את חוות דעתו של השמאי מטעם הנתבעים הקובע כי יש לתקן את החלפים שנפגעו. ככל שיש לקבל את חוות הדעת מטעם התובע האם יש לאשרה במלואה מאחר שהוחלפו חלפים בחלקים מקוריים ולא בחלפים משומשים. כמצוות התקנות, משמדובר בתובענה בסדר דין מהיר, ינומק פסק הדין בתמציתיות. דיון והכרעה אין מחלוקת לעניין אחריות הנתבע 1 בקרות התאונה, בענין זה אני מפנה לכתב ההגנה- סעיף 5, וכן לעדותו של הנתבע 1 בפרוטוקול הדיון מיום 3.9.13, עמ' 13, שורות 10-27. המחלוקת בין הצדדים, כאמור, היא בשאלת הנזק. מטעם התובע הוגשה חוות דעת שמאית (ועדכון שלה) הקובעת כי הנזק ברכב התובע הוא בסך של 7,432 ₪. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת נגדית, הקובעת כי הנזק שנגרם לרכב התובע בתאונה הוא בסך של 1,600 ₪. מטעם התובע העיד התובע, מנהל המוסך בו תוקן רכב התובע, השמאי מטעמו. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 וכן השמאי מטעם הנתבעים. על פי חוות הדעת השמאית מטעם התובע, סך הנזק לא כולל מע"מ, הוא בסך 7,432 ₪ וזאת בגין עבודות פחחות, עבודות צבע, העברת חיישנים, החלפת מגן אחורי, החלפת קורת רוחב. על פי חוות הדעת השמאית מטעם הנתבעים, לא היה צורך בהחלפת המגן האחורי והחלפת קורת הרוחב, אלא בתיקון בלבד ומשכך, לא אושרו הרכיבים האחרונים בחוות הדעת של התובע וכן הופחת הסכום הנתבע בגין העברת החיישנים. כמו כן, נקבע בחוות הדעת כי המחירים הקבועות בחוות הדעת השמאית מטעם התובע והסכומים ששולמו למוסך, מופרזים, והופחת מכל רכיב שנקבע בחוות הדעת מטעם התובע סכום כלשהו. עבודות הפחחות, עבודות הצבע- אשר לסכומים בגין עבודות הפחחות, עבודות הצבע, אני מקבלת את התביעה כפי שהוגשה. אין מחלוקת כי שני השמאים העריכו עלות עבודות המוסך, וכי מדובר בהערכה שמאית. הלכה למעשה, תוקן הרכב במוסך כלמוביל בע"מ, מוסך מרכזי בראשון לציון, מוסך מורשה לרכבי מרצדס-בנץ. מר אייל דואר, מנהל המוסך העיד בבית המשפט. זה המקום לציין כי עדותו היתה רהוטה עקבית וסדורה, עדות אובייקטיבית ואני נותנת משקל גבוה לעדות זו. מר דואר העיד כי המחירים שנקבעו בחוות הדעת השמאית מטעם התובע ביחס לעבודות "הם מעט נמוכים מהרגיל, אך בגדר המקובל" (עמ' 7 לפרוטוקול, שורה 10). כך שמלבד חוות הדעת השמאית מטעם התובע, קיימת תמיכה נוספת ממנהל המוסך כי המחירים הקבועים בחוות הדעת מטעם התובע הינם סבירים ואינם "מופרזים" כטענת המומחה מטעם הנתבעים. החלפת המגן האחורי והקורה התומכת- המחלוקת העיקרית ביחס לשאר רכיבי הנזק, הינה האם היה צורך בהחלפת המגן האחורי והקורה או שמא ניתן היה לתקן בלבד ולחסוך בעלויות. על פי עדותו וחוות דעתו של המומחה ביידס (השמאי מטעם התובע), היה צורך בהחלפה וזאת על מנת להשיב את המצב לקדמותו. על פי עדותו וחוות דעתו של המומחה גולדשטיין, היה צורך בתיקון בלבד, על מנת להשיב את המצב לקדמותו. מבין שתי חוות הדעת, מצאתי לקבל את חוות הדעת (וההשלמה לה) של המומחה ביידס מהנימוקים הבאים: המומחה ביידס בדק את רכבו של התובע פעמיים, הן במועד הפניה אל המומחה והן במוסך. הדבר ניכר מהצילומים שצולמו על ידי המומחה ביידס ושהובאו וסומנו (ת/8 ו-ת/1). המומחה ביידס בחן את הפגיעה בקורה ובפגוש האחורי, בזמן התיקון. אל מול חוות דעתו של המומחה ביידס, הוגשה כאמור חוות דעתו של המומחה גולדשטיין, אשר אישר בהגינותו כי בחן את הרכב בטרם התיקון וכי לא פירק את הפגוש על מנת לבחון, האם קיימת פגיעה נסתרת מהעין. לטענת המומחה גולדשטיין במועד הבדיקה לא מצא כל פגיעה בקורה התומכת, והמומחה אף צילם תמונות בבדיקתו. המומחה בחן את הרכב וצילם התמונות גם שנשכב מתחת לרכב התובע. ואולם, אף על פי המומחה גולדשטיין יש לבחון את הרכב בזמן הבדיקה והפירוק: "ש. ביקשת לראות את הפגוש אחרי ההחלפה שלו, ביקשת מהתובע להביא אותו אליך. ת. הוא לא צריך להביא אותי אלי, כשהוא מתקן את הרכב הוא צריך לדווח לי ואני הולך לראות אותו במוסך ולראות את החלפים שהחליף, ככל שהיה צורך להחליף. יכול להיות שהיה צורך לא להחליף אלא לשפץ" (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 22-25, כל ההדגשות אינן במקור- צ.ג.פ). ובהמשך: "ת. מה שאמרתי, במעמד הבדיקה של הרכב אמרתי שאם הוא יכניס את הרכב למוסך או בכל מצב אחר, תקרא לי לבדיקה, אני רוצה לראות את החלקים ובמה מדובר. לא היה לי טלפון. ש. אתה רוצה לראות כי צריך לראות אחרי הפירוק. ת. ברור, אני רוצה לראות את זה." (עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 17-20). אמור אם כן, כי גם על פי המומחה מטעם הנתבעים יש צורך לבדוק את הרכב בזמן הפירוק, על מנת לבחון הלכה למעשה אם יש צורך בהחלפה או בתיקון בלבד. אין מחלוקת כי מר גולדשטיין לא בחן את הרכב בזמן הפירוק, וכי חוות דעתו מבוססת אך ורק על בדיקת הרכב וצילומים שערך בטרם פירוקו. לטענת המומחה גולדשטיין, לא פנו אליו על מנת שיבוא ויבחן את הרכב בזמן הפירוק. אני מאמינה למומחה גולדשטיין כי לא ידע על הפירוק ולכן לא הגיע למוסך כלמוביל. אולם, על פי עדותו של התובע, מאן דהוא מהמשרד של המוסך פנה אל המומחה על מנת שיבחן את הרכב בזמן הפירוק. על פי עדותו של מנהל המוסך, מר דואר, ככל הנראה הפקידה המתאמת פנתה אל המומחה מטעם הנתבעים על מנת שיבחן את הרכב. הדבר מקבל חיזוק מכרטיס העבודה (ת/6), שם נכתב שמו של המומחה ומספר הטלפון שלו. יתכן, וככל הנראה כך קרה, נעשה נסיון טלפוני ליצור קשר עם המומחה מטעם הנתבעים, נסיון שלא צלח. אין מחלוקת כי בסופו של יום לא בחן המומחה מטעם הנתבעים את רכבו של התובע בזמן הפירוק ואף על פי עדותו יש צורך בבדיקה מקיפה יותר בזמן הפירוק. על פי עדותו של המומחה מטעם הנתבעים ביחס לקורה שנפגעה, העיד: "אולי זה עיוות מקורי, מאיפה אני יכול לדעת, יש הרבה מגנים שיש להם עיוות בפינות כדי שהמגן ישב טוב". (עמ' 17, שורות 22-23). גם בחוות דעתו של המומחה גולדשטיין נכתב שחור על גבי לבן: "לא נוכחתי בנזק לפנימי למגן. נמסר לתובע כי ברגע שהמונית תתוקן, יעדכן אותנו ואנו נבדוק התביעה שנית." (עמ' 1 לחוות הדעת (נ/2)). קרי, יתכן והמומחה גולדשטיין היה קובע אחרת מקביעתו כי ניתן לתקן החלקים לו היה בזמן התיקון. אל מול עדותו של המומחה גולדשטיין, עומדת עדותו של המומחה ביידס שבדק ובחן ומצא כי יש מקום להחליף הן את הפגוש האחורי והן את הקורה הפנימית למגן האחורי: "ש. היכן רואים נזק. ת. הפגוש (מצביע) החלק הזה מתעוות. ש. אני לא רואה עיוות, אני רואה עיוות גם בצד השני. ת. יש פה צורה גאומטרית, את שמה את המגן על המגן הזה, המגן החיצוני לא יושב עם רווחים שווים. ש. למה אי אפשר היה לתקן את זה. ת. זה חלק קמור וחלול מבפנים. ש. יש הרבה חלקים קמורים וחלולים ברכבים, למה היה צריך להחליף את זה. ת. מחליפים שאנו רוצים להגיע לרמת תיקון איכותית. תלוי לאיזה רמת תיקון אני רוצה להגיע, אם הפגוש האחורי לא יושב יפה - לרמת תיקון של הטבת הנזק, לא התייחסתי לזה, התייחסתי לרמת תיקון מקצועית. , ש. זיו גולדשטיין שהתיחס לתיקון לא נוכח בנזק בקורה אלא בנזק קל בפגוש האחורי שניתן היה לתקנו. מה יש לך לומר על זה. ת. הוא טועה. תשאלי אותו". (עמ' 12, לפרוטוקול, שורות 3-16). וכן את עדותו של מנהל המוסך, שעדותו היתה אמינה, וקוהרנטית כאמור לפיה: " ש. המכה הזו הקטנה הזו היא יחסית קטנה. ת. כן. ש. היא חייבה החלפה כל החלק. ת מבחינתנו כדי להשלים את התיקון היה צריך לתקן גם את הכפוף בקורה, פנינו לשמאי והוא אישר לנו, השמאי הוא הגורם המחליט להחליף את הקורה. ש. אם אותו אדון לא היה פונה לשמאי, היה אומר לך הינה הרכב, תתקנו תחליפו, מה שצריך לעשות תעשו, אתה כמנהל מוסך היית ממליץ לו לתקן או להחליף. ת. אם היה רוצה להחזיר את הרכב למצבו הקודם, הייתי ממליץ לו להחליף את הקורה ואת הפגוש." (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 9-16). לאור כל האמור, מצאתי לקבל את עדותם של המומחה מטעם התובע ומנהל המוסך לפיה היה צורך בהחלפת החלקים ולהעדיף חוות דעתו של המומחה ביידס. החלפת חלקים חדשים בחלקים שנפגעו בתאונה ברכב התובע לא הוחלפו חלפים משומשים, כי אם חלפים מקוריים. לכאורה הדבר עומד בניגוד לעקרון הקטנת הנזק. אולם על אף האמור, מצאתי לנכון לקבל את עדותם של מנהל המוסך ושל המומחה ביידס כי נעשו ניסיונות רבים לחפש חלפים משומשים ללא הצלחה, ובשל כך גם תוקן הרכב רק כחודש לאחר הבדיקה הראשונית. אני מפנה בעניין זה לעדותו של התובע, עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 1; עמ' 1, שורות 25-28; עדותו של מר דואר, עמ' 6, שורות 29-32; עמ' 7 שורה 2-3; עדותו של המומחה ביידס, עמ' 11, שורות 11-14; עמ' 12, שורות 19-29 וכן ת/9 (בדיקת מחירי חלקים משומשים), ת/7 (לפיו נעשתה בדיקה תחילה בחלפים משומשים), ו-ת/4 (מסמך מהמוסך כלמוביל בע"מ, כי לא נמצאו חלקים משומשים). מילות סיום לנוכח קבלת חוות הדעת השמאית מטעם התובע וקבלת עדותו של מר דואר במלואם, אין עוד צורך להזדקק לסוגיה האם חוות הדעת של מומחה הנתבעים הינה חוות דעת בהתאם לפקודת הראיות אם לאו. לא מצאתי לקבל את תביעת התובע לפסוק לטובתו פיצויים עונשיים כנתבע בכתב התביעה, בסעיף 7. אשר לשכר טרחת השמאי ששולם על ידי התובע, גם ברכיב זה יש לפצות את התובע. אשר להוצאות מול הפסד שכר עבודה, מצאתי לפסוק סכום כולל בסך של 1,500 ₪. סוף דבר: בהתאם לכל האמור מעלה, אני קובעת כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: סך של 7,432 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.12.11 ועד התשלום בפועל. סך של 520 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.11.11 ועד התשלום בפועל. סך של 1,200 ₪ בגין הוצאות בטלת העדים מטעם התובע שנפסקו בדיון. הוצאות התובע והפסד שכר עבודה בסך של 1,500 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. סך של 1,500 ₪, בגין שכר טרחת עו"ד. סך של 365 ₪ בגין אגרת בימ"ש. אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה וממחצית שניה של אגרה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז. רכבחלקי חילוףתאונת דרכים