מבקשת לחייב בעלויות שנשאה בהן לתיקון ליקויים בעבודות נגרות שהנתבעת ביצעה עבור התובעת במשרדיה וזאת בסכום של 41,000 ₪ בצירוף מע"מ. תביעת התובעת מבוססת על סכומים ששילמה לנגר אחר בשם מר דוד לוי (להלן: "לוי"), בסך של 41,760 ש"ח כולל מע"מ, אשר בהתאם למסמכים שצורפו לתביעה ולאחר מכן לתצהירי התובעת, ביצע מחדש חלק מעבודות הנגרות שביצעה הנתבעת מלכתחילה, וזאת בהתאם לחשבונית מפורטת של מר לוי מיום 25.12.11 אשר מתייחסת לביצוע מחדש של פריטי נגרות במשרד התובעת (זאת להבדיל מפרטי נגרות שבוצעו בחלקים אחרים של מפעל התובעת). 2. המדובר בעבודות נגרות שהזמינה התובעת מהנתבעת ובוצעו במהלך קיץ 2010, ואשר לטענת התובעת, מיד עם סיום הביצוע התברר כי נפלו ליקויים שונים בעבודות הנגרות, והתובעת, לטענתה, פנתה פעם אחר פעם לנתבעת כי תתקן ליקויים אלו, אולם הדבר לא נעשה על ידה. נציג התובעת אישר כי פעם אחת בלבד הגיעו עובדים של הנתבעת לבצע תיקונים, אולם בפועל לא תוקנו מלוא הליקויים. יצויין כבר בפתח הדברים כי התובעת לא צירפה לתביעתה תמונות של הליקויים הנטענים וכל הנטען ביחס לליקויים, מבוסס על מכתבו של האדריכל שמעון מלכין מיום 3.4.11 אשר צורף כנספח א' לתצהיר התובעת ת/2 (להלן: "מכתב האדריכל"), וכן על עדותם של נציג התובעת מר ראובן אקהויז (להלן: "אקהויז") ועדות לוי. 3. במכתב האדריכל מפורטת רשימת ליקויים שנמצאו בעבודות הנגרות כדלקמן: "1. ארון מטבח משרד - שיש קוריין עם שריטות ומים עומדים בכיור 2. ארון עליון קלפה - בוכנות לא תקינות 3. ארון טלויזיה - חסרה סגירה מתחת לטלויזיה 4. ארון טלויזיה - גמר הלבשה והעלמת ברגי חיזוק 5. שולחן מנהל - קילוף של פינת השולחן 6. מגרות ארונות משרד מנהל - גוונים שונים 7. מגרות משרד מנהל - כיוון צירים 8. ארון מקלחת עובדים - קנטים בדלתות לא מודבקים 9. מראה מקלחת - מסגרת מתקלפת 10. ארון מטבח תחתון - סגירה סביב הארון". אומר כבר עתה כי אינני מקבלת טענת התובעת שמעבר לרשימה זו היו ליקויים רבים אחרים, שכן מדובר ברשימה שערך האדריכל שתכנן את פרטי הנגרות, וזאת כ-8-9 חודשים לאחר סיום העבודה על ידי הנתבעת. במקרה כזה, ובהעדר תמונות כאמור, לא ניתן לבסס טענה לקיומם של ליקויים נוספים שלא נרשמו על ידי האדריכל, מה גם שהאדריכל לא הובא לעדות. אין מחלוקת כי לוי לא ביצע תיקון כלשהו בהתייחס לפריטים 8 ו- 10 למכתב מלכין, וכי פרטי הנגרות ש"תוקנו" על ידו בדרך של ביצועם מחדש, הינם רק אותם פריטים שבמשרד התובעת. 4. טענות הנתבעת כנגד חיובה בסכומים הנתבעים הינן רבות כשהעיקרית בהן הינה שהתובעת כלל לא הוכיחה את קיום הליקויים וממילא לא הוכיחה שהיה צורך בביצוע מחדש של מלוא פרטי הנגרות שביצע לוי מחדש בשל ליקויים מינוריים עליהם מצביע מכתב האדריכל, לטעמה. לטענת הנתבעת בהעדר חוות דעת לתמוך בטענות התובעת, אין מקום לשעות לטענותיה אלו, ויש גם להביא בחשבון שעד רלבנטי ומרכזי, אשר יכול היה לתמוך בטענות התובעת הוא האדריכל מלכין, לא הובא לעדות מטעמה על אף מעורבותו הרבה הן בתכנון עבודות הנגרות מלכתחילה והן בהמלצתו, כנטען על ידי התובעת, לשכור את שירותיו של לוי דווקא לבצוע פריטי הריהוט מחדש. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי הליקויים המינוריים שנמצאו בעבודות הנגרות תוקנו על ידה וכי אין בסיס לטענת התובעת כי הנתבעת סרבה לבצע את התיקון. לטעמה של הנתבעת מהעדויות שנשמעו עולה כי לאחר שבוצעו עבודות הנגרות על פי המפרט, לא היתה התובעת שבעת רצון מהתוצאה, לא בשל ליקויים מינוריים שהיו בה אלא בשל העובדה שביקשה להחליף את הצבע של חלק מהפריטים, וזה הוא הגורם שהביא לכך שעבודות הנגרות בוצעו מחדש. 5. לאחר שמיעת העדויות וטיעוני הצדדים אני סבורה כי על אף מחדלים דיוניים מצד התובעת, אין באי הגשת חוות דעת או תמונות הליקויים כדי להביא לדחיית תביעתה, שכן שוכנעתי והדבר קיבל חיזוק למעשה בעדות מנהל הנתבעת, כי אכן נפלו ליקויים בעבודות הנגרות שביצעה הנתבעת ולא הובאו בפני כל ראיות לכך שליקויים אלו אכן תוקנו על ידי הנתבעת או כי זו הביעה נכונות לתקן אותם. עדותו של מנהל הנתבעת, מעבר לכך שהתברר כי הוא כלל לא היה נוכח במשרדי התובעת לאחר סיום עבודות הנגרות ולא בא לבדוק בעצמו את הליקויים או לוודא כי אלו אכן תוקנו, לא עוררה את אמוני ואינני מוצאת בה ראיה מספקת מצידה של הנתבעת לביצוע תיקון הליקויים על ידה. 6. לעומת זאת, עדותו של אקהויז הותירה בי רושם של עדות מהימנה התואמת באופן מלא יותר את השתלשלות העניינים בין הצדדים. מקבלת אני את עדותו כי לאחר אותו ביקור בודד של עובדי הנתבעת אשר נטלו עימם את המגירות שחזיתן היתה לקויה והחזירו אותן מבלי שנפתרה הבעיה, לא הצליחה התובעת ליצור קשר עם נציגי הנתבעת על מנת שיגיעו לבצע את מלוא התיקונים הנדרשים. יצויין בהקשר זה כי על אף שאין בפני ראיה לכך שמכתב האדריכל נמסר לנתבעת (על אף שמוען אליה לכאורה) הרי שאין מחלוקת כי בחודש 8/11 נמסרה לנתבעת דרישת התובעת לביצוע תיקונים, ובהן ניתנה לה ארכה אחרונה, עד ליום 15.8.11 לבצע את התיקונים. במענה למכתב זה השיבה הנתבעת כי לטעמה ביצעה את התיקונים שנדרשו על ידי התובעת, אולם ציינה כי במידה ויש תיקונים נוספים, הנתבעת תיאות לתקנם והיא ביקשה ארכה לעשות כן עד ליום 30.9.11 (במכתב נפלה טעות בציון התאריך 30.9.10). אלא שגם עד למועד זה לא ביצעה הנתבעת את התיקונים, ומשכך פנתה התובעת ללוי, שהיה אחד הנגרים מהם קיבלה הצעת מחיר, והתקשרה עימו לביצוע התיקונים בדרך של ייצור חלק מפריטי הנגרות מחדש. 7. נכון הדבר, שבהעדר חוות דעת, התובעת לא הוכיחה כדבעי כי היה הכרח לבצע את פרטי הנגרות מחדש ולעניין זה אין די בעדותו של מר לוי, שבניגוד לדבריו הינו בעל אינטרס מובהק לשכנע את התובעת לבצע את הריהוט מחדש, שכן ברור כי ביצוע הריהוט מחדש מותיר בידי לוי רווח גבוה בהרבה מזה שהיה יכול לייצר לעצמו עבור ביצוע תיקונים כאלה או אחרים. נכונה גם טענת הנתבעת כי רשימת הליקויים הכלולה במכתב האדריכל, איננה מעידה, על פניה, על הצורך בביצוע פרטי הריהוט מחדש שכן אין בה להצביע על קיומם של ליקויים כה משמעותיים המצדיקים ביצוע מחדש של מלוא הפריטים שנבנו מחדש. כפי שהצביע ב"כ הנתבעת והדבר חודד בעדות לוי, מרבית התיקונים המנויים במכתב האדריכל ניתנים לתיקון. אלא שלחיזוק טענת התובעת, כי התנהלות הנתבעת לא הותירה בידיה ברירה, באה עדותו של לוי, שבהחלט התרשמתי ממקצועיותו, כי ביצוע תיקון בלבד למרבית הליקויים המנויים במכתב האדריכל, ובעיקר לליקויים בשולחן המנהל וארון הטלויזיה, ישאירו סימן על הרהיטים אשר לא ניתן להעלימו כליל, ולפיכך המלצתו המקצועית היתה לבצע מחדש את כל הפריטים שביצע מחדש (שולחן מנהל, ארון טלויזיה, ארון מטבח, ארון חשמל+ מחשב ומראה). 8. לאור קביעתי דלעיל, כי הנתבעת היא זו שחדלה ולא הגיעה לבצע את תיקון הליקויים, על אף התראות שניתנו לה, לרבות התראה מפורשת בדבר כוונת התובעת להזמין נגר אחר לתקן את הליקויים תוך העברת הצעות המחיר של אותם נגרים במצורף למכתב מיום 7.8.11 אשר אין מחלוקת כי התקבל אצל הנתבעת, אני סבורה כי די בראיות שהביאה התובעת, אף בהעדר חוות דעת, על מנת לשכנע כי ביצוע הפריטים מחדש, הוצג בפניה, על ידי אנשי המקצוע, כפתרון הטוב ביותר לתיקון הליקויים. ולמעשה כפתרון היחיד שיביא למצב שבו יהיו במשרדה פרטי ריהוט חדשים תקינים. אני סבורה שבנסיבות שהוכחו, דהיינו אי הגעת הנתבעת לביצוע תיקון הליקויים, אף לא בחלוף שנה ממועד סיום העבודות, פעולתה של התובעת בקבלת הצעה של נגר אחר, היתה פעולה סבירה, והנטל מוטל על הנתבעת לשכנעני כי לא היתה הצדקה לביצוע פרטי הריהוט מחדש. 9. אלא שבקביעתי כי דרך הפעולה בה נקטה התובעת היתה סבירה אין משום קביעה כי כל הוצאה שהוציאה לביצוע עבודות הנגרות במשרד מחדש, היא זכאית לתבוע מהנתבעת. בנקודה זו, התנהלות התובעת מעלה קושי אחר, שכן עפ"י האמור במכתב ב"כ מיום 7.8.11, באותו המועד עמדו בפניה 3 הצעות, האחת של האדריכל (המשמש גם כנגר?...) בסך 32,500 ₪, השניה של נגר נוסף על סך 21,400 ₪, והשלישית, של לוי, על סך 63,000 ₪. במכתב זה ציינה התובעת כי בכוונתה להזמין את האדריכל לביצוע העבודות, תוך חיוב הנתבעת בסך של 32,500 ₪ בצירוף מע"מ. אלא שבסופו של יום מי שביצע את העבודה היה מר לוי, וזאת בסכום של 2/3 מהצעת המחיר שהגיש, ובסך של 36,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסברה של התובעת לכך היה כי מלכין עצמו המליץ לה לבצע את העבודה מחדש על ידי לוי, שכן הוא, האדריכל לא יכול היה לבצעה באותו המועד (עמ' 1 שורה 18-19), ולדעתו לוי הינו הנגר המקצועי יותר בין השניים הנותרים. הסבר זה של התובעת איננו מספק לצורך חיוב הנתבעת בסכום ששולם בפועל, ואשר הינו הגבוה מבין 3 ההצעות. ראשית, כאמור לעיל, מלכין לא הובא לעדות מטעמה, ולפיכך לא בוססה דיה הטענה כי הוא שהמליץ לבחור דווקא בבעל ההצעה הגבוהה ביותר. שנית, בסופו של דבר גם לוי לא יכול היה לבצע את העבודה תוך זמן קצר וזו הושלמה רק לאחר תקופה ארוכה (בשל קשיים כלכליים מהם סבל לוי) ומשכך, לא היתה עדיפות להצעתו על פני הצעת האדריכל מבחינת זמן הביצוע, ובודאי שלא מבחינת המחיר. העובדה שהתובעת מרוצה, מקצועית, מהעבודה שביצע לוי, אין בה להצביע על כך שלא ניתן היה לקבל את אותה התוצאה מנגר אחר במחיר פחות. 10. מכל האמור עולה כי יש לחייב את הנתבעת רק בחלק מהעלות בה נשאה בפועל לביצוע חלק מפריטי הנגרות מחדש, אולם זאת בסכום הממצע את ההצעות (הריאליות ולא זו המופרזת המקורית של לוי), בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ כשיעורו בעת ביצוע העבודה (16%), דהיינו 34,800 ₪. בפי הנתבעת טענה נוספת והיא כי לאחר ביצוע העבודות מחדש, השליכה התובעת את פרטי הנגרות שבנתה הנתבעת, פריטים שהינם בעלי ערך כספי, וזאת תוך שהתובעת גורמת לנתבעת נזק בכך שלא אפשרה לה ליטול את אותם פריטי ריהוט. בענין זה אין לי אלא לומר שהתנהלות הנתבעת, כפי שתוארה לעיל, הותירה אצל התובעת את הרושם כי זו אינה מעונינת בקשר כלשהו לעבודות, והעדר הבעת ענין מצידה לפתור את הבעיה (אף לאחר הגשת התביעה כאשר עדיין לא הושלמו העבודות על ידי לוי), היא שהביאה לכך שהתובעת לא יכלה להעלות על דעתה כי הנתבעת מעונינת בקבלת פרטי הנגרות חזרה על מנת לעשות בהם שימוש כלשהו. ממילא, הנתבעת גם לא הוכיחה את שווים של אותם פריטים וטענות ב"כ הנתבעת בסיכומיו בענין זה נטענו ללא ביסוס, ולו מועט, בחומר הראיות שבפני. 11. אשר על כן אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 34,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין אגרת משפט ששולמה (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום כל חלק ממנה ועד היום); בהוצאות העד לוי בסך 400 ₪; ובשכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪, סכום הלוקח בחשבון את התנהלות הנתבעת כפי שהתבטאה, בין היתר, במתן פסק דין בהעדר התיצבות ביום 17.2.13, אשר בוטל בהחלטה מיום 4.4.13 שמדברת בעד עצמה. הסכום המופקד בקופת בית המשפט יועבר, על פירותיו, לתובעת באמצעות ב"כ, וזאת על חשבון החיוב בפסק הדין. יתרת הסכום תשולם בתוך 30 יום שאם לא כן תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. נגרות