כי נהגת פתחה את הדלת ותוך כדי פתיחתה פגע בה אוטובוס המחלוקת העובדתית בין הצדדים נוגעת למס' שאלות: 1. היכן בדיוק חנתה נהגת "הכשרה", כאשר עצרה את רכבה ע"מ להתחלף עם אימה בנהיגה לאחר שחשה ברע והאם עצירתה בתוך או שמא מחוץ למעין מפרץ חנייה המיועד לאוטובוסים וכאשר נטען ע"י נהג הנתבעים כי "הגלגלים השמאליים שלה היו על הקו הצהוב" מלמדת על אחריותה לקרות האירוע או על רשלנות תורמת מצידה. 2. האם פתחה נהגת "הכשרה" את דלת הרכב לרווחה, ללא זהירות ושימת לב ובנסיבות אלה פגע בה האוטובוס נהוג ע"י נהג הנתבעים, שמא פתיחת הדלת נעשתה בזהירות ולא כל הדלת נפתחה כאשר נהג הנתבעים הגיע במהירות ופגע ברכבה. 3. האם נהג הנתבעים נסע במהירות ולא נתן את דעתו למתרחש בכביש, שמא נהג במהירות מתונה של 30 עד 40 קמ"ש עפ"י גרסתו והופתע עם פתיחת הדלת ע"י נהגת התובעת "הכשרה". אלו הם השאלות העיקריות העומדות להכרעה בבסיס תיק זה. לאחר שמיעת עדויות הנהגים המעורבים ועדות אמה של נהגת "הכשרה" אשר ישבה לצידה - אני נותן את הכרעתי. דין התביעה להתקבל אך תוך קיזוז רשלנות תורמת בשיעור של 25%. להלן נימוקיי, תוך מתן תשובה לשאלות שעמדו בבסיס הכרעה בתיק זה: 1. בטופס ההודעה על התאונה של נהגת "הכשרה" מסמך מ/1 צוין "עצרתי בטרמפיאדה, פתחתי את דלת הנהג, רכב צד ג' תלש את הדלת". ניתן להתרשם, כי בטופס ההודעה שאינו חתום אין פרטים לגבי החנייה ו/או פתיחת הדלת מעט בטרם הפגיעה. בעניין זה הרחיבה הנהגת בעדותה כאשר העידה "עצרתי בטרמפיאדה, עצרתי, פתחתי מעט את הדלת ואחרי כמה שניות הרגשתי שהוא סוחב את הדלת". עפ"י עדותה הסתכלה במראות, ראתה את האוטובוס, הוא היה רחוק, ולכן חשבה לפתוח מעט את הדלת ולצאת. עוד ציינה "אני פתחתי את הדלת מעט וזה לא מגיע לנתיב שלו הייתי במפרצון". לטענתה נהג האוטובוס נסע מהר מאוד. בעדותה תמכה אימה אשר ציינה בעדותה: "נסענו לאזכרה של אחי. בתי עצרה בתחנת אוטובוס. לא היה מצב שהגלגלים השמאליים שלה היו על הקו הצהוב". עדות זו עמדה בסתירה חזיתית לעדות נהג האוטובוס שציין במפורש: "הגלגלים השמאליים שלה היו על הקו הצהוב". לאחר שמיעת העדויות אני בדיעה שאין לתת אמון בגירסת נהג הנתבעים, וכי לאור עדות נהגת "הכשרה" ועדות אימה שנשמעו אמינות אני בדיעה שרכב נהגת הכשרה, לא היה מחוץ למפרצון, עם זאת מדובר בעצירה באיזור המיועד לאוטובוסים, חנייה שצריכה להיעשות בזהירות רבה, לפרק זמן קצר, ובנסיבות מיוחדות מאוד ולא כדבר שבשגרה. 2. עפ"י עדותה של נהגת "הכשרה", היא הסתכלה במראה, ראתה את האוטובוס, האוטובוס היה רחוק והיא החלה בפתיחה קלה של הדלת, כאשר האוטובוס פגע בה. אמה העידה לטובתה אך בפועל היתה בעצמה בדרך לצאת מהרכב ע"מ להתחלף עם ביתה הנהגת שחשה ברע ולכן אני בספק אם יכלה לתת עדות שתיתן אינפורמציה מהימנה מספיק לגבי פתיחת הדלת ונסיבותיה או התבוננות במראה ובדיקת מצב התנועה ע"י נהגת "הכשרה", שכזכור חשה ברע וביקשה להתחלף עם אמה בנהיגה. בעניין זה אפוא יש גרסא מול גרסא, גרסת הנהגת של "הכשרה" אל מול גרסת נהג הנתבעים אולם בניתוח הגרסאות, עדיפה בעיניי גרסת נהגת "הכשרה" ואינני נותן אמון בגרסת נהג הנתבעים, כי נסע במהירות של 30-40 קמ"ש, להערכתי מהירותו היתה גבוהה הרבה יותר, כאשר מהירות נסיעתו וחוסר זהירותו היוו הגורם המכריע לקרות התאונה, ואסביר: בעדותו ציין "אני עברתי את הבגאז שלה, את הדלת האחורית ופתאום שמעתי מכה, היא פתחה את הדלת שלה. לי אין נזק באוטובוס הנזק הוא שלה". עדותו כי אין כל נזק באוטובוס הפתיעה ולכן הוא נשאל על כך. כאשר נשאל על עדותו לעניין הנזק באוטובוס וכאן המקום לומר, כי את ההליך פתחה תביעה שנמחקה של חב' האוטובוס - ארגמן תור הסעות 2004 בע"מ, הנמצאת בפירוק על הסכום של כ- 8,000 ₪ העיד כי "נגרם טיפה נזק לאוטובוס שלי בחלק הקדמי בפינה". בטופס ההודעה על התאונה שלו על התאונה, מסמך מ/2 נכתב: "נסעתי ממזרח למערב בכביש 4. עברתי את צומת דולפין ופרטית שעמדה בתחנת ההסעה בימין הכביש פתחה את הדלת כאשר הייתה מול.. ופגעתי בדלת". כאן המקום לציין שעפ"י הודעה זו, אין התייחסות לכך שהנהגת של "הכשרה" היתה מחוץ לאותו מפרצון החנייה ובהפרעה לנתיבו, שנית באוטובוס יש נזק, הגם שבתחילה העיד שאין נזק, הנזק הוא בקידמת האוטובוס, מוקד הנזק בקידמת האוטובוס מעיד שעל כך שהאוטובוס לא הספיק לעבור כאשר נגרמה הפגיעה, ונסיעה מהירה שלו וחוסר זהירות הביאו להערכתי לכך שפגע עם החלק הקדמי בדלת נהגת התובעת וגם לה נזק רציני. אודה על האמת, בדיון עצמו סברתי, כי מוקדי הנזק (בקידמת האוטובוס) ולא בחלקו האמצעי או האחורי תומך בגירסת נהגת "הכשרה", אך לאחר בחינה מחודשת של העניין ועמדתו של ב"כ איילון, אני נכון לקבוע, כי הדבר אינו תומך בגרסת נהגת "הכשרה", וכי הדבר מלמד על פתיחה של הרכב שנעשתה לא בצורה מתונה ומעטה כפי שטענה נהגת "הכשרה". עם זאת הנסיעה המהירה וחסרת הזהירות של נהג האוטובוס היא היתה, על פי קביעתי, הגורם המרכזי לקרות התאונה. משכך, אני סבור שלאור העובדה שהדלת נפתחה ע"י נהגת התובעת באופן שלא נשמרה זהירות מספיקה מצידה ובאופן לא מודרג היתה תרומה מצידה לקרות התאונה ואותה הערכתי לאור האמור לעיל ב- 25%. זו גם הרשלנות התורמת המיוחסת לנהגת "הכשרה" והיא תקוזז מכל סכום שייפסק בנסיבות העניין. נזק התובעת הינו נזק רציני כפי שניתן להתרשם מתמונות הנזק (מ/2) ועומד על סך של 23,000 ₪ מסכום זה יקוזז 25% רשלנות תורמת, דהיינו - 6,250 ₪. את היתרה מסך 16,750 ₪ ישלמו הנתבעים לתובע בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עדים שיפורטו להלן ובתוספת אגרת ביהמ"ש ראשונה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 1,500 ₪ + מע"מ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. אני פוסק לעדים כדלקמן: לנהגת "הכשרה" ובתה - 300 ₪, אשר "הכשרה" תשלם תוך 30 יום ותקבל שיפוי מהנתבעים, לנהג הנתבעים ישלמו הנתבעים סך של 350 ₪, והכל תוך 30 יום, כאמור לעיל. אוטובוס