ראשיתו של הדיון המאוחד, בהגשתם לביצוע בהוצאה לפועל של שני שיקים שמשך המבקש לפקודת "אביב", ולמעשה לפקודת חברת מעדני אביב אוסובלנסקי בע"מ (להלן - "מעדני אביב"), ואשר בוטלו על ידו וחוללו על ידי הבנק הנמשך. השיקים הוסבו לטובת המשיבה. אחד השיקים, ע"ס 16,705.50 ₪, משוך לזמ"פ 13.12.11, הוגש לביצוע במסגרת תיק 1700769121, וההתנגדות שהוגשה בעניינו קיבלה מס' תיק ת"ט 3292-02-12; ואילו השיק השני, 21,250 ₪, משוך לזמ"פ 6.12.11, הוגש לביצוע במסגרת תיק 1720651110, וההתנגדות שהוגשה בעניינו קיבלה מס' תיק ת"ט 27473-02-12. 2. ההתנגדות בקשר עם השיק השני הוגשה באיחור, לכאורה, על פי הרשום במחשב לשכת ההוצאה לפועל, והמבקש הגיש בקשה להארכת מועד, בה טען כי נפלה טעות ברישום התאריך של המצאת האזהרה, וכי למעשה ההתנגדות לא הוגשה באיחור. מעולם לא הוגשה תגובה לשאלת המועד, והצדדים לא התייחסו אליה בטיעוניהם. 3. בפתח הדברים, אבקש להתנצל בפני הצדדים על האיחור במתן ההחלטה; העומס השורר בחודשים האחרונים בבית משפט השלום בכפר-סבא הוא חריג אפילו ביחס לעומס הרב השורר בו ברגיל, ומטבע הדברים נדחקו עניינים מסוימים מפני אחרים, הדחופים מהם. הטענות 4. בהתנגדויות עצמן מגולל המבקש סיפור זהה: לדבריו, עבד במהלך עסקים רגיל עם מעדני אביב, אולם השיקים המסוימים האלה לא היו עבור סחורה שסופקה, כפי שנהג לעשות, אלא נמסרו במסגרת עסקה ספציפית, שנכרתה בחודש נובמבר 2011, ושהיתה עסקת הזמנה מראש של כמות רבה של סחורה, ומסירת שיקים מעותדים רבים, מראש. סחורה זו לא סופקה, שכן באותו שלב קרסה מעדני אביב, ולפיכך נכשלה התמורה בעד השיקים באופן מלא. המבקש טען עוד, כי המשיבה אינה אוחז כשורה, שכן לה היה ידוע, או אמור היה להיות לה ידוע, כי מעדני אביב על סף קריסה. המבקש טען, כי קריסת מעדני אביב, וסיחור השיקים למשיבה, גרם לו נזק של 124,500 ₪. אעיר, כי המבקש סיפר בתצהירו, כי חתם לאחר שהתצהיר תורגם לו לשפה הרוסית, וכן צירף אישור המעיד כי הוכר כנכה בשיעור 100% מאז עבר תאונת עבודה בשנת 1995. הדיון והעדות 5. בפתח הדיון שנקבע לשמיעת ההתנגדויות, ביקשה ב"כ המבקש לתקן נתונים שגויים בתצהיר המבקש, אודות מועד העיסקה במסגרתה נמסרו השיקים. לדבריה, התצהיר נכתב מהזיכרון, ואילו עתה, משהתקבלו מסמכים מרואה-החשבון, התברר כי השיק ע"ס 21,250 ₪ נמסר בעסקה שהיתה ביום 12.7.2011, ואילו השיק ע"ס 16,705.50 ₪ נמסר בעסקה שהיתה במועד לא ידוע בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2011. 6. אגב מחאה וטיעון נגד מועד הגשת הבקשה, הסכימה המשיבה לתיקון המבוקש, וכך נקבע. 7. עוד אעיר, אודות הדיון, כי הוא התקיים בעברית, שכן המתורגמן שהמבקש טען שהוזמן לא הגיע; וכי הוא התאפיין בקשיים רבים, עקב טענת המבקש כי אינו מבין חלק מהשאלות, וכי הוא מתקשה בזיכרון ובריכוז מאז התאונה שעבר (אעיר, כי רשמי הפגיעה בראשו של המבקש ניכרים ובולטים לעין). לאור עמדת המשיבה, כי לאחר שנחשף קו החקירה, ייגרם למשיבה נזק משמעותי אם יידחה הדיון למועד אחר, אליו יתייצב מתורגמן, הוחלט לקיים את הדיון חרף הקשיים. 8. המבקש העיד, כי הוא קרא את התצהירים בעברית (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 29); תחילה אמר שהבין את הכתוב בהם, אחר אישר שלא הבינם כל כך (עמ' 4, שורות 1-4). הוא לא ידע להסביר מהו טופס הבקשה לביצוע שיק (עמ' 3, שורה 25), הגם שבתצהירו טען נגד הטופס והכתוב בו. המבקש לא ידע להגיד מיהי המשיבה ובמה היא עוסקת (עמ' 4 שורות 9-13). 9. משנתבקש לספר במילותיו-שלו את סיפורו, סיפר כי הוא עובד עם מעדני אביב זה זמן, וכי בעיסקה האחרונה לא סופקה סחורה והמפעל נסגר (עמ' 5, שורות 19-21). הוא הכחיש כי קיבל שיקים נגדיים ממעדני אביב, כנגד השיקים המדוברים (עמ' 6, שורה 3). הוא אישר כי רק בנובמבר ידע כי מעדני אביב נסגרה, וכי רק אז לא התקבלה סחורה (עמ' 6, שורות 22-25). עם זאת, לא ידע לספר מתי נתן את השיק ע"ס 21,250 ₪, ולא הצליח לקשר בין הדברים שביקשה באת-כוחו בתחילת הדיון, לבין התשובה האפשרית לשאלה זו (עמ' 6, שורות 34-40). 10. ככלל ניתן לסכם ולומר, כי לעדותו של המבקש לא היה ערך רב, כי רמת הפירוט המופיעה בתצהירו נעדרה מעדותו בעל פה, בעיקר לאור טענתו כי אינו זוכר את הנתונים ואינו מכיר את המידע. 11. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, ולא חידשו, למעט הקדשת טיעונים לסוגיית אי-הצגת מסמכים על ידי המשיבה, להוכחת מעמדה כאוחזת כשורה, גם שאין זה השלב הדיוני הרלבנטי לכך. ניתוח והכרעה 12. איני נדרש לשאלת המועד, לאור הערותי בתחילת החלטה זו, הן משום שלא הוגשה תגובה, הן משום שהצדדים לא התייחסו לעניין בסיכום טענותיהם, והן לאור תוצאת החלטה זו לגופן של התנגדויות. 13. לאחר ששבתי ובחנתי את טענות המבקש, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התנגדותו על הסף, מחמת חוסר יכולתו להגן על תצהירו בחקירה נגדית, וכן לגופה, מחמת הבקיעים המהותיים שנפלו בגרסתו, וחוסר הסבירות הקיצוני של גרסת ההגנה שהציג. שקלתי אם נוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, ונכותו הקשה, ניתן למצוא פתח, ולו כקוף של מחט, דרכו ניתן יהיה להשחיל את הלכת בית המשפט העליון, לפיה די בהגנה אפשרית, ולו בדוחק (הש' ע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, 69, ורבים אחרים) כדי להצדיק מתן רשות להתגונן - אולם לא עלתה בידי. 14. את הרושם העולה מעדותו של המבקש כבר פרטתי. ניכר היה, כי אינו מבין כלל את הכתוב בתצהיר, ואף אינו מבין את הנטען מפיו. הטענות ששורבבו לתצהירו הן מורכבות, בעלות אופי משפטי, וכוללות התייחסות למערכת יחסים משולשת שבין המבקש, מעדני אביב, והמשיבה. בעדותו בעל-פה, גם כשהשיח היה ברמה נמוכה של השפה העברית, לא הצליח המבקש להתמודד עם סוגיה זו. לא אדע, אם אכן מוגבלותו עקב נכותו היא כה קשה, או שמדובר במוגבלות מעושה, אולם אעיר, כי אני מתקשה להבין כיצד עולה בידי המבקש לנהל עסק פעיל, הכולל עסקאות בסכומים גבוהים, התמודדות מול ספקים ולקוחות, וכיו"ב, אם יכולותיו הקוגנטיביות הן כפי שהתקבל הרושם במהלך עדותו. 15. מכל מקום, גם בהתעלם מהקשיים האמורים, אין מנוס אלא לקבוע, כי הגנת המבקש אף לגופה אינה יותר מאשר הגנת בדים. הגנתו של המבקש נשענת על שני אדנים: האחד, כי נגרם לו נזק בסך 124,500 ₪ מקריסת מעדני אביב, אותו הוא מבקש לקזז כנגד חובו למשיבה, מדין היותה נמחית של מעדני אביב. השני, כי השיקים ניתנו מראש עבור סחורה שלא סופקה. 16. באשר לאדן הראשון, הרי כבר נפסק, כי "טענת קיזוז... חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה." (ע"א 579/85 אריאן נ. בנק לאומי, פ"ד מ' (2) 765, 767). 17. במקרה דנן, לא הובא ולו בדל של ביסוס לסכום בו נקב המבקש (ואעיר, בהמשך לטענת ב"כ המבקש בסיכומיה, כי אין בעצם נקיבת הסכום כדי לעשותו "קצוב" לצורך סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי),התשל"ג-1973); לבטח שהטענה לא נטענה ברמת הפירוט הנדרשת לשם הפיכתה לטענת הגנה הראויה להתברר. 18. באשר לאדן השני, הוא טענת כשלון התמורה המלא - הרי שכאן כשלה הטענה בשני אלה: ראשית, כבר מלכתחילה, כפי שהוצגה בתצהיר, ספק אם עמדה הטענה ברמת הפירוט הנדרשת בפסיקה באופן כללי לטענות הגנה בבקשת רשות להתגונן. למעט האמירה, כי מדובר היה בעסקת הזמנה מראש בסך 450,000 ₪, מחודש נובמבר 2011, לא נאמר דבר לגביה. לא הוסבר מה הוזמן, לא הוצגו מסמכים מינימליים אודות אותה הזמנה, וכדו'. נזכיר את ההלכה, כי "לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו" (ע"א 594/85 זהבי נ. מגרית, פ"ד מ"ב (1) 721, 722). 19. עם זאת, יכול והייתי מקבל את הבקשה בטענה זו, על סמך מעט הפרטים שכן הובאו, ויכול והייתי מתנה את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה כלשהי. ברם, משבאה הבקשה לתקן את הגרסה, בפתח הדיון, הפכה הגרסה להיות תמוהה, בלתי מתקבלת על הדעת, ונטולת פרטים בעליל, במיוחד מקום בו נטען שהמידע החדש מבוסס על מסמכים שהתקבלו. מסמכים אלה לא הוגשו, לא הוצגו, ואף לא פורט מה היה בהם. לא פורט, למשל, מדוע לגבי אחד השיקים ניתן לנקוב בתאריך העיסקה המדויק (12/7/2011), ואילו לגבי השני ניתן רק להעריך כי היה במהלך חודשיים (ספטמבר-אוקטובר 2011). אעיר, כי המבקש בעדותו טען שהמסמכים התקבלו שנה (או חצי שנה) קודם לדיון. 20. מתקבל הרושם, כי תיקון זה נועד לשם ניסיון להדוף את הוכחת מעמד המשיבה כאוחזת כשורה; ברם, בתוך כך הפכה הגרסה עצמה, כפי שיובהר מיד, לכזו שאינו יכולה אף להתמודד עם צד קרוב לעיסקה השטרית. 21. אם יש הגיון מסוים בהזמנה מראש של סחורה מספק מבוסס, המציע, נאמר, הנחה משמעותית כנגד ההזמנה מראש ומסירת השיקים מראש (אם כי לא נטען שהיתה הנחה כזו) - הרי שלא הוצע כל הסבר לכך שהמבקש כרת שתי עסקאות כאלה, האחת ביולי 2011 והאחרת בספטמבר-אוקטובר 2011 - ויכול לטעון לגבי שתיהן, כי בנובמבר 2011 לא הגיעה הסחורה. היעלה על הדעת, שבחודש יולי 2011 נכרתה עסקה, עם תשלום עתידי, לסחורה האמורה להתקבל 4 חודשים אחר-כך, ולא יובא בדל של הסבר לפרטי העסקה? ועוד, היעלה על הדעת, שחודשיים או שלושה לאחר מכן תיכרת עסקה נוספת כזו, שוב לאספקת סחורה באותו מועד מאוחר, ואף הפעם - בלא הסבר או פרטים אודות העסקה, ואיך היא מתיישבת עם העסקה העקרה שנקשרה לכאורה חודשיים-שלושה קודם לכן וטרם באה לכדי גמר? 22. מדובר בגרסה בלתי-סבירה בעליל, שאין צורך בהערכת מהימנות כדי לקבוע כי אינה יכולה להיות יותר מאשר הגנת בדים. אוסיף, כי המבקש עצמו העיד, כי רק בעסקה האחרונה לא התקבלה סחורה. 23. נותרנו עם הגנה נטולת ממשות, גם בהתעלם מהקשיים האובייקטיביים שנלוו לעדותו של המבקש; לפיכך אין הכרח להכריע בנפקויות עדותו הלקויה של המבקש, ונסיבותיה המצערות. תוצאה 24. ההתנגדויות נדחות בזה, איפוא, והמבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,800 ₪. 25. הליכי הוצאה לפועל בשני תיקי ההוצאה לפועל, ככל שעוכבו עקב הגשת ההתנגדויות, יחודשו. ביצוע שטרהארכת מועדשיקים