תביעה בגין הבטחת נציג מטעם אורנג', בעל פה ובכתב לשלם בכל חודש מחיר קבוע ("פיקס") שלא ישתנה

טען כי הנציג מטעם אורנג', הבטיח לו, בעל פה ובכתב, שישלם בכל חודש מחיר קבוע ("פיקס"), שלא ישתנה, ללא תלות בהיקף השימוש או בשירותים שייצרכו בפועל. השנייה, כי הנציג מטעם התובעת הבטיח לו, בעל פה ובכתב, כי לא ישלם לתובעת תשלום חודשי גבוה יותר מזה ששילם קודם לכן לחברת סלקום. לטענת הנתבע, אין זה הגיוני, כי היה מסכים לעבור מחברת סלקום לתובעת ללא הבטחת התנאים האמורים. עוד טוען הנתבע, הנציג מטעם התובעת כתב עבורו מסמך ובו פירוט של העלויות בהן יידרש לשאת במסגרת החוזים בינו לבין התובעת. מסמך זה צורף כנספח 2 לכתב ההגנה ולתצהיר הנתבע. הנתבע אף טוען, כי ממסמך זה עולה שהמחירים המצוינים הינם קבועים ("פיקס"), כאמור לעיל. לטענת הנתבע, עם קבלת החשבוניות מהתובעת לאורך החודשים שלאחר תחילת ההתקשרות התחוור לו, כי התובעת אינה עומדת בהתחייבות, שכן הסכומים שנדרש הוא לשלם היו גבוהים מהסכומים הקבועים עליהם סוכם ואף מהסכומים ששילם בממוצע באופן חודשי לחברת סלקום קודם לכן. על רקע זה, בין היתר, פנה הנתבע, לטענתו, לתובעת מספר פעמים, כבר בחודשים פברואר 2010 ומרץ 2010. משפניותיו לא נענו, שלח ביום 09/07/10 הודעה לתובעת בדבר ביטול החוזים. לטענת הנתבע, מאחר שהתובעת הפירה את החוזים היה זכאי הוא על פי דין לבטלם מבלי שיחויב לשאת בגין כך בעלות כלשהי. הנתבע טוען, כי התנהלות התובעת ונציגה במהלך המשא ומתן לכריתת החוזים ובמסגרת כריתתם הייתה חסרת תום לב ואף עלתה כדי הטעייה, שכן יש חוסר התאמה בין הדברים שהבטיח הנציג מטעם התובעת לתנאים המופיעים בחוזים החתומים. הנתבע מוסיף וטוען, כי לאחר ביטול החוזים על ידו הוא השיב לידי התובעת את המכשירים והציוד שרכש ממנה, וזאת באמצעות משלוח שהעביר למשרדי ב"כ התובעת. במהלך הדיון העלה הנתבע טענות נוספות, לרבות טענות פרוצדורליות לגבי כתבי הטענות והמסמכים. טענות אלה לא בא זכרן בכתבי הטענות ובתצהירים שהגיש הנתבע, ועל כן הינן בגדר הרחבת חזית אסורה. במסגרת כתבי הטענות והתצהירים הנתבע העלה את הטענות בדבר המחיר הקבוע ובדבר הפחתת העלות לעומת מה ששילם לחברת סלקום, ולא העלה טענות ממשיות מפורטות מעבר לכך. על כן, מדובר בטענות חדשות שהעלאתן במעמד הדיון בראשונה הינה בניגוד לדין ולפסיקה ופוגעת בהזדמנות ההוגנת והסבירה של התובעת להתייחס אליהן. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים ובמסמכים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להתקבל ברובה. עיון ובחינה של מסמכי היסוד של ההתקשרות בין הצדדים, קרי: הן החוזים עליהם חתם הנתבע והן המסמך נספח 2 לכתב ההגנה ולתצהיר הנתבע (שהינו מסמך שמשקף, לטענתו של הנתבע עצמו, את התחייבויות התובעת כלפיו), מלמדים שהתובעת עמדה בכל התחייבויותיה כלפי הנתבע. אין באף לא אחד מהמסמכים האמורים זכר לטענותיו של הנתבע בדבר הבטחת מחיר קבוע ו/או בדבר הבטחה שלא יידרש לשלם יותר ממה ששילם קודם לכן, כשהיה מנוי בחברת סלקום. בנספח 2, עליו שם הנתבע את יהבו, קיים פירוט מדויק של כל אחת מהחבילות שנציג התובעת הציע לו, ובכלל זה דקות זמן אוויר, כמות מסרונים וכדומה. על כן, ברור כשמש מהמסמך שהמחיר המצוין בו לצד כל חבילה הוא בגין השירותים המתוארים בלבד ומובן, כי כל חריגה מהיקף השירותים המוסכמים תהא כרוכה בתשלום נוסף, כפי שאף כתוב מפורשות בחוזים שנחתמו בהמשך על ידי הנתבע. כמו כן, ברור, כי הסכומים המצוינים במסמך אינם מתייחסים לתשלומים בגין שירותים נוספים שיכול ויצרך הנתבע. נוסף לכך, אף הנתבע עצמו אישר, כי הבין שהסכומים המצוינים במסמך אינם כוללים תשלום בגין הציוד - תשלום שמוסדר למעשה אך ורק בחוזים שהוא חתם עליהם בהמשך. לפיכך, טענותיו המרכזיות של הנתבע ביחס להתחייבויות התובעת כלפיו הינן טענות בעל פה כנגד מסמכים ברורים ומפורשים בכתב (החוזים ונספח 2). אין צורך לשוב על ההלכה המורה מהו הנטל המוטל על כתפי הטוען בעל פה כנגד מסמך בכתב. יתירה מכך, הנתבע טוען אף כנגד מסמכים כתובים עליהם הוא חתום. אין צורך לשוב על ההלכה הקובעת את החזקה, כי אדם מבין ויודע על מה הוא חותם, קל וחומר כאשר עסקינן בעורך דין, קל וחומר כאשר החתימה על החוזים לא נעשתה במקום אלא לאחר שניתנה בידי הנתבע שהות לעיין בהם וללמוד לעומק את תוכנם, וקל וחומר כאשר חתימתו של הנתבע מתנוססת על כמעט כל דף ודף מההסכם. במצב דברים זה, ככל שהנתבע מבקש להוכיח את טענותיו בעל פה כנגד המסמכים בכתב, שעל חלקם הוא חתום, היה מצופה ממנו להזמין לעדות את נציג התובעת שלטענתו הבטיח לו את כל אותן הבטחות להן הוא טוען. הנתבע בחר שלא לעשות כן וזאת אף לאחר שלפנים משורת הדין ועל מנת לתת לנתבע את יומו בבית המשפט במלואו, הציע לו בית המשפט לקבוע דיון נוסף אליו יזומן הנציג על מנת להעיד כעד מטעם בית המשפט ולעמוד לחקירתו הנגדית של הנתבע. בחירתו של הנתבע שלא לזמן את הנציג מטעם התובעת לעדות, במיוחד לאחר שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן במסגרת הדיון עצמו, פועלת ראייתית לחובתו באופן בו יש להניח, כי אילו היה מתייצב הנציג לעדות היה מעיד לרעתו של הנתבע. בהקשר זה לא למותר לציין, כי הנציג לא עובד יותר אצל התובעת ועל כן אינו מצוי בשליטתה. זאת ועוד, הנתבע לא צירף מסמכים המוכיחים שאכן שילם לתובעת סכומים גבוהים יותר מאלה ששילם קודם לכן לחברת סלקום. הנתבע צירף רק דפים ראשונים מחשבוניות מהם לא ניתן ללמוד מהם טיב השירות שקיבל מחברת סלקום והיקפו. בכלל זה לא ניתן לדעת כמה קווים היו לנתבע בחברת סלקום, כמה ואילו מכשירים רכש, כמה דקות שוחח בממוצע, כמה מסרונים שלח בממוצע וכדומה. בהקשר זה יש להעיר, כי הנתבע אישר שקיבל מהתובעת שני מכשירים ושני קווים נוספים על אלה שהיו לו בחברת סלקום. משכך, הנתבע לא הציג ראיות המבססות את טענותיו האמורות. מנגד, התובעת הציגה את החוזים, החתומים על ידי הנתבע, החשבוניות ומסמכים נוספים המבססים כדבעי את תביעתה, הן מבחינת קיום ההתחייבויות והן מבחינת הסכומים. לפיכך, אני קובע, כי התובעת לא הפירה את התחייבויותיה כלפי הנתבע. עוד אני קובע, כי הנתבע לא הוכיח התנהלות חסרת תום לב מצד התובעת, הטעיה או טעות. מאמין אני לנתבע, כי ציפה לקבל מוצר אחר ממה שסופק לו בסופו של דבר, ואולם מהראיות שנפרשו בפניי עולה, כי מדובר בטעות בכדאיות העסקה מצדו של הנתבע ולא בהטעיה או בטעות על פי דיני החוזים. אשר על כן, אני קובע, כי לא הייתה לנתבע כל עילה שבדין לבטל את החוזים בינו לבין התובעת וכי ביטול החוזים מהווה הפרה חד צדדית מצדו. נובע מכך, כי התובעת זכאית הייתה, על פי החוזים ועל פי הוראות החוק, להעמיד את כל יתרת התשלומים בגין החוזים בינה לבין הנתבע לפירעון מידי. נוסף לאמור לעיל, אני קובע שהנתבע השיב את הציוד לתובעת בניגוד לתנאי החוזים ולאחר מספר חודשי שימוש, ועל כן, הוא לא זכאי להשבת כספו בגין הציוד, לפי כל דין שהוא, לרבות לפי דיני הגנת הצרכן. ואולם, מפאת הודיית התובעת בכך שייתכן שעשתה בציוד שימוש כלשהו והפיקה ממנו ערך, אני מפחית, על דרך האומדנה, 10% משווי הציוד שהוחזר, קרי: 2,500 ₪. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת ברובה, באופן בו מסכום קרן החוב בתיק ההוצל"פ מס' 01-38415-33-6 יופחתו 2,500 ₪ בגין הציוד שהוחזר ובכפוף לכך, הליכי ההוצל"פ בתיק ישופעלו. באשר להוצאות ההליך - סבורני, כי לאור הימשכות ההליך, קיומה של חקירה נגדית ארוכה ומיותרת ברובה מצדו של הנתבע ובהתחשב בזמן ובמשאבים שהשקיעה התובעת בהליכים בתיק זה, יש לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד ריאליים. על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 7,000 ₪, שיתווספו לסכום קרן החוב בתיק ההוצל"פ מס' 01-38415-33-6. זכות ערעור כחוק. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)בעל פה