תאונת דרכים: המונית התנגשה עם דופן ימין שלה בדלת הנהג של הפרטית. המחלוקת היא בשאלה, מי משני הנהגים אשם בהתנגשות ובתאונה. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעים שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעים. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות בצבע של נזקי הפרטית. תרשים שערך נהג המונית בישיבת היום לגבי זירת התאונה. עדויות שני הנהגים המעורבים בישיבת היום. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי. מצאתי שיש לחלק את האחריות לתאונה בין שני הנהגים המעורבים, כך שנהג הפרטית אחראי בשיעור % 80 לתאונה ואילו נהג המונית אחראי בשיעור % 20 לתאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: האחריות העיקרית לתאונה מוטלת על נהג הפרטית, מאחר ששוכנעתי כי הוא לא נזהר דיו בטרם פתח את דלת הפרטית (לכיוון נסיעת המונית), בניגוד לחובת הזהירות המוגברת המוטלת עליו (ראו גם את תקנות התעבורה המחייבות נהג לוודא היטב שפתיחת דלת הינה אפשרית ובטוחה ובלתי מפריעה לתנועה). מן האופן שבו תיאר נהג הפרטית את הילוכו, ניכר כי לא בדק (ודאי לא וידא היטב) את מצב התנועה בכביש, אחרת ודאי היה מבחין במונית המתקרבת לעברו (ראו טופס הודעה על התאונה שנמסר לתובעת שבה נהג הפרטית מדווח כי פתח הדלת ואח"כ בוצעה הפגיעה בדלת, מבלי לדווח על כל בדיקת זהירות שביצע; וראו גם סדר ותוכן העדות הראשית של נהג זה בעמ' 2 לפרוטוקול, מהם עולה שהנהג לא ביצע כל בדיקה מתחייבת, בטרם פתיחת הדלת). יצוין כי בחקירתו הנגדית העיד הנהג כי הסתכל במראה ולא ראה את המונית במראה, אך עדות זו אינה סבירה, מה גם שהעד לא העיד על הסתכלות במראה בטופס ההודעה ובחקירה הראשית. אך גם לנהג המונית יש אחריות לתאונה. שוכנעתי ממכלול העדויות כי המונית נסעה בצמידות רבה מדי ובלתי זהירה מספיק לפרטית, כאשר הפרטית חנתה במקום בעייתי בדרך, דבר שאמור היה לגרום לנהג המונית לקחת מקדם זהירות ולא להיצמד אליה. הצמידות נלמדת גם מתמונות נזק דלת הפרטית, המראות כי הדלת של הפרטית לא הייתה פתוחה לרווחה במועד הפגיעה בה (הקימוט המסוים של החלק התחתון של הדלת מלמד על זווית כזו שבה שני הרכבים היו צמודים למדי האחד לשני בזמן התאונה, כפי שגם העיד נהג הפרטית בחקירתו היום). יצוין כי לפי התרשים שערך נהג המונית במהלך עדותו היום, וגם לפי עדותו המילולית של נהג המונית, הפרטית חנתה במקום אסור ובולט במידת מה לכיוון נסיעת המונית, דבר שאמור היה לגרום למונית לנסוע במרחק ביטחון מהפרטית ולא להיצמד אליה. לחובת הנתבעים עומדת גם העובדה שבעל המונית לא הגיש תביעה בגין הנזק העצמי אותו סבל בתאונה והנתבעים אף לא הציגו תמונות נזק זה בדרך המקובלת. סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי (כמידת אחריות נהג המונית). על הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: סך של 1,794 ₪, שהינו סכום הנזק לפי שיעור חלוקת האחריות הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 11.3.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 11.3.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 350 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,200 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. רכבתאונת דרכיםמוניתהתנגשות