ייצוג משותף: תביעה בין עורכי דין לתשלום חצי משכר הטרחה בתביעה זו מבקשים התובעים לחייב את הנתבע לשלם להם מחצית משכר הטרחה שנגבה בעסקת המכר. טענות התובעים לטענת התובעים, הצדדים ייצגו ביחד במשותף ובאותה מידה את החברה ואת השותפות; הם טיפלו ביחד ובשיתוף מלא בענייני הפרויקט שהיה אמור להיבנות, ובמכירת המגרשים על ידם; המגרשים נמכרו לאגד על ידי החברה והשותפות בלבד; תמורת המגרשים שולמה לחברה ולשותפות והועברה בנאמנות בידי הנתבע; שכר הטרחה ששולם בגין העסקה שולם על ידי החברה והשותפות בלבד, ולא על ידי גורם אחר; בנסיבות אלה הם זכאים ל-50% משיעור שכר הטרחה. טענות הנתבע אין מחלוקת שהצדדים ייצגו בראשית הדרך בעלי הזכויות בפרוייקט; הנתבע יצג את קבוצת ליידן אשר החזיקה ב-70% מהזכויות במגרשים, והתובעים ייצגו את קליין ודויטש שהחזיקו ב-30% מהזכויות במגרשים; אין מחלוקת שזכויותיו של דויטש נרכשו על ידי לקוחות הנתבע לפני מכירת המגרשים לאגד; הנתבע הודיע לתובעים בכתב על שכר הטרחה המגיע להם בסך 100,000 דולר ומע"מ ואף העביר להם סכום זה בגין חלקו של קליין בתמורת המגרשים, מבלי שהתובעים מחו כנגד סכום שכר הטרחה שהועבר להם. התובעים לא הגישו דרישה, או תביעה, נגד קליין או דויטש, או החברה, או השותפות, בעניין שכר טרחתם; התובעים ייצגו אך ורק את קליין בעת עריכת העיסקה למכירת המגרשים, ולפיכך הם קבלו שכר טרחה בגין חלק זה; ככל שהתובעים סברו אחרת, היה עליהם לפנות ללקוחותיהם ולהם בלבד, ולא להגיש תביעה כנגד הנתבע. דיון והכרעה לאחר שנתתי את דעתי למכלול חומר הראיות שהוגש בתיק ולטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. כאמור, אין מחלוקת כי תחילת הקשר היה בהסכם שותפות שנערך בין לקוחות התובעים לבין לקוחות הנתבע (ת/3 לתצהיר התובע 2). מ-ת/3 עולה כי מערכת היחסים שנקבעה בין הצדדים היתה מורכבת ומסועפת; היא לא הייתה סימטרית, ולפיכך אף נקבע בסעיף 33 להסכם השותפות כי עורכי הדין של הפרויקט יהיו הנתבע והתובעים, כאשר הודגש כי הנתבע ייצג את קבוצת ליידן והתובעים ייצגו את קבוצת קליין. הוראה זו מביאה לידי ביטוי את ניגוד העניינים שהיה קיים ביחסים שבין הצדדים, שחייב ייצוג נפרד לכל אחד מהם, כפי שעולה מהסכם השותפות והתגלגלות העניינים, כפי שפורט לעיל ויפורט בהמשך. יוצא, אפוא, כי מסמכי היסוד של השותפות תומכים בגרסתו של הנתבע, שלפיה הייצוג של הצדדים היה עבור הצדדים לשותפות, ולפיכך סביר להניח ששכר הטרחה יחולק בין עורכי הדין בהתאם לכך. גם מסמך העקרונות שנחתם בין הצדדים ביום 3/10/2010 (נספח 3 לכתב ההגנה), תומך בפרשנות הנתבע, שכן, בהסכם זה נקבע בסעיף 9 כי, שכר הטרחה בפרויקט ישולם לנתבע בשיעור 1.3% ומע"מ, ולתובעים בשיעור 0.2% ומע"מ. מסמך זה תומך בכך שתשלום שכר הטרחה נעשה בהתאם ליחס הזכויות של היזמים שהיו מיוצגים על ידי הצדדים - התובעים והנתבע. חיזוק נוסף לגרסתו של הנתבע ניתן למצוא במחלוקת שנתגלעה בין קבוצות המשקיעים, בעקבות הסכסוך שהתפתח בין קליין לבין דויטש, שבעקבותיה נמכרו הזכויות של דויטש לקבוצת ליידן, המיוצגת על ידי הנתבע. ראו: מכתבו של הנתבע לתובע 2 (ת/26 לתצהירו של תובע 2), שבו הוא משיג על אופן ההתנהלות של קבוצת קליין, ומכתב התשובה של תובע 2 (ת/27 לתצהירו) שבפתיח שלו נרשם: " הריני מאשר את קבלת מכתבך שבנדון, שאותו העברתי לשולחנו מר אלי קליין שביקשני להודיעך את עמדתו בנושא...." (ההדגשה שלי - ע.ע.). שוב, מהאמור, ניתן להבחין בניגוד העניינים שהיה קיים בין קבוצות המשקיעים, שחייב ייצוג נפרד שלהם, ובהתאם לכך אף חלוקת תשלום שונה של שכר הטרחה, בהתאם למוסכם בין כל צד עם לקוחותיו. חיזוק נוסף לגרסת הנתבע ניתן למצוא במכתבו של הנתבע אל תובע 2 מיום 26/5/2011 (ת/20 לתצהירו של תובע 2), שבו הוא מפרט את הוצאות העסקה, לרבות שכר טרחה שיועבר לתובעים, בסך 100,000 דולר ומע"מ. במכתב תגובתם של התובעים למכתב זה, מיום 31/5/2011 (ת/13 לתצהיר התובע 2) נרשם ע"י תובע 2 בין היתר: "את מכתבך כמו גם את טבלת התחשיב שצירפת אליו, העברתי לשולחנו מר אלי קליין לעיונו ובדיקתו..." (ההדגשה שלי - ע.ע.). מכתב תשובה זה (ת/13) של התובעים, מחזק את גרסתו של הנתבע, שכן, במכתבם התובעים לא העלו כל השגה בעניין שכר טרחתם שצוין ב-ת/20, וציינו פעם נוספת את העובדה שהם שלוחיו את קליין. חיזוק נוסף לגרסתו של הנתבע ניתן למצוא במכתבו של התובע 1 מיום 19/6/2011 (ת/15 לתצהיר התובע 2), שבו הוא מציין בפעם הראשונה בפני הנתבע כי שכר הטרחה המגיע לתובעים הינו בשיעור 30% משכר הטרחה ששולם בעסקה, וזאת בגין חלקם של דויטש וקליין. נתבע 1 אף מציין בסעיף ג' למכתבו: "למרות זאת, נקבעה פגישה עם שולחנו מר אלי קליין, כדי לקבל את עמדתו הסופית בנושא...". ובסעיף ד' למכתב צוין: "באשר לעניין שכר טרחת משרדנו כנ"ל, ככל שלא ניתן להגיע להסדר מוסכם ביבינו לגביו, שלצורך כך הצעתי כי ניפגש וסירבת, מבקש משרדנו להעבירו להכרעה לבוררות מוסכמת לפני מוסדות לשכת עוה"ד, ו/או לתבוע את הסכום שבמחלוקת ממר שמעון דויטש.." (ההדגשה שלי - ע.ע.). שוב, דברים אלה של תובע 1 תומכים במפורש בגרסתו של הנתבע, שלפיה הצדדים ייצגו כל אחד את לקוחותיו בפרויקט, והיו זכאים לשכר טרחה באופן יחסי בהתאם לשיעור הזכויות של לקוחותיהם, ולפיכך התובעים ראו עצמם זכאים לשכר טרחה בגין חלקם של קליין ודויטש, ואף סברו שעליהם לתבוע את דויטש לתשלום חלקו בשכר הטרחה. סבורני כי לא ניתן לקבל את עמדתם של התובעים, שלפיה הם זכאים לשכר טרחה בגין חלקו של דויטש בשותפות בשיעור 15%, שכן, כאמור, אין מחלוקת שחלקו של דויטש נמכר ללקוחותיו של הנתבע לפני מכירת המגרש לאגד, זאת בעקבות סכסוך שהתגלע בין קליין לדוישט בתוך קבוצת קליין. מחומר הראיות אף עולה כי, דויטש היה מיוצג בעסקת המכר של חלקו ללקוחות הנתבע, על ידי משרד עו"ד X, ולא על ידי התובעים (ראו עדותו של תובע 1, בעמ' 19 לפרוטוקול, שורות 24-25), ומן הסתם שולם שכר טרחה בגין מכירת חלקו של דויטש לעו"ד X. מכל מקום, ככל שהתובעים סבורים שהם זכאים לשכר טרחה נוסף מדויטש, הרי שעליהם להפנות את טענתם זו כלפי דויטש, כפי שצוין במכתבו של תובע 1 ב-ת/15, כאמור. חיזוק נוסף לגרסתו של הנתבע ניתן למצוא בעדותו בעמ' 31 לפרוטוקול הדיון, ש' 6-13, שם הוא ציין כי הוא דיבר עם אלי קליין בעניין טענותיהם של התובעים בנושא שכר הטרחה, וקליין מסר לו כי הוא סידר את העניין עם התובעים. התובעים לא זימנו ולא הביאו את קליין לעדות מטעמם, וזאת למרות שהודיעו לנתבע על כוונתם לעשות כן במכתבם מיום 2/4/2012 (נ/1). אי-הבאתו של קליין לעדות מטעם התובעים, פועלת לרעתם ומחזקת את גרסתו של הנתבע. ולבסוף, בהסכם ההתחשבנות בין השותפים (ת/9 לתצהירו של תובע 2) עולה כי, תמורת המכר שולמה ישירות ללקוחות הצדדים: קבוצת ליידן וקליין, על פי החלקים המוסכמים בהסכם השותפות, דבר שאף הוא מחזק את גרסת הנתבע שלפיה, כל צד זכאי לשכ"ט מלקוחותיו, שכאמור קיבלו את התמורה לידיהם. יש לציין כי מחומר הראיות עולה כי, לא היה הסכם סופי בין הצדדים לתשלום שכר טרחת עורכי הדין. ת/7 לתצהירו של התובע 2 לא נחתם ע"י כל הצדדים, אלא רק על ידי קליין, ולכן אינו מחייב את קבוצת ליידן המיוצגת ע"י הנתבע. הנתבע גבה שכר טרחה בהסכמת לקוחותיו; הוא אף גבה שכר טרחה עבור התובעים בגין חלקו היחסי של לקוחם קליין, לנוכח חתימתו של קליין על ת/7, ולאחר שקיבל אישור על כך מקליין. בנסיבות אלה נראה כי יש צדק בטענת הנתבע שלפיה ככל שהיו לתובעים טענות בעניין שכר טרחתם, היה עליהם לפנות ללקוחות שלהם, בין אם זה קליין, או דויטש, או החברה והשותפות. סוף דבר , התביעה נדחית. התובעים ישלמו לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח ומע"מ. ייצוגשכר טרחהעורך דין