הוגשה תביעת כספית ע"ס 17,619 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 11/11/11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. רכב התובעת יצא מחניון של מרכז מסחרי, החל לפנות שמאלה ולפתע הגיח רכב הנתבעות מסמטה קטנה בצד ימין ופגע עם חלקו הקדמי שמאלי בחלקו הקדמי ימני של רכב התובעת. גרסת הנתבעות באשר לנסיבות התרחשות התאונה רכב הנתבעות נסע בכביש ראשי ורכב התובעת יצא מחניון בנסיעה מהירה ופגע עם הפינה הימנית קדמית שלו בדופן הקדמית שמאלית של רכב התובעת, באזור דלת הנהג. הראיות שהציגו הצדדים טופס הודעה על תאונה מטעם התובעת (מסומן ת/1). טופס הודעה על תאונה + שרטוט מטעם הנתבעות (מסומן נ/1). תמונות נזק לרכב התובעת (מסומן ת/2). שרטוט של התאונה מטעם התובעת (מסומן ת/3). חשבונית וקבלה של המוסך שטיפל ברכב התובעת (מסומן ת/4, ת/5). עדויות שני הנהגים בדיון בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה, באופן חלקי. מצאתי לקבוע כי נהג רכב הנתבעות אשם בתאונה, אך מצאתי גם לקבוע שלנהג רכב התובעת יש אשם עצמי תורם לקרות התאונה (עפ"י סעיף 68 לפקודת הנזיקין) בשיעור של % 60, כך שבסופו של יום תהיה התובעת זכאית לפיצוי חלקי בשיעור של % 40 בלבד מהנזק הנתבע. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: אין חולק כי ביציאה מהחניון שממנו יצא רכב התובעת היה תמרור שמורה להאט ולתת זכות קדימה. כמו כן אין מחלקות כי הכביש שאליו פנה רכב התובעת ושבו נסע רכב הנתבעות הוא כביש דו סטרי וכי רכב הנתבעות הגיע מצד ימין של רכב התובעת. נהגת רכב הנתבעות לא הצליחה לבלום באופן שימנע את התאונה ומכך עולה כי מהירות נסיעתה הייתה גבוהה מדי לתנאי הכביש. בהתחשב בכך שרכב הנתבעות נסע ישר והיה לנהגת רכב הנתבעות שדה ראיה מלפנים ובהתחשב בכך שלפני הגעת רכב התובעת לנתיב שבו נסע רכב הנתבעות, היה על רכב התובעת לחלוף על פני נתיב נוסף (זה שמשמאל לרכב הנתבעים), נראה כי לו נהגת רכב הנתבעות הייתה נוסעת לאט ובזהירות מספיק, היא הייתה מספיקה לבלום ולמנוע את ההתנגשות ברכב התובעת. זאת ועוד, משהבחינה נהגת רכב הנתבעות ביציאה לכביש שנמצאת משמאלה, היה עליה להוריד את מהירות נסיעתה לנוכח הסיכון שרכב יצא מצד שמאל. ייתכן שבכך היה בידי נהגת רכב הנתבעות כדי להקטין את הסיכון להתרחשות התאונה. הנתבעות לא צירפו תמונות נזק של רכבם והדבר פועל לחובתן, בייחוד כאשר בעדותה תיארה נהגת רכב הנתבעות נזק מסוג שריטות שנגרם לרכב התובעת ונזק זה אינו מתיישב עם הנזק שנגרם לרכב התובעת. מתמונות הנזק של רכב התובעת, ניתן לראות דחיסה של הפח ושבר בפינה הימנית קדמית. לא סביר כי לרכב התובעת נגרם נזק רציני יחסית כזה ואילו לרכב הנתבעות נגרמו שריטות בלבד. יחד עם זאת, מהעדויות ומתמונות הנזק עולה כי לרכב התובעת היו נזקים שחשפו מתכת חלודה ולגביהם יש ספק האם נגרמו כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה או באירוע אחר. מצאתי לייחס לנהג רכב התובעת אשם עצמי תורם ניכר מששוכנעתי כי לא נקט בזהירות מספיקה טרם כניסתו לכביש שבו נסע רכב הנתבעות, על אף שלפניו ניצב שלט המורה להאט ולתת זכות קדימה. זאת ועוד, על נהג רכב התובעת הייתה מוטלת חובת זהירות מוגברת שכן הוא יצא מחניון לדרך ראשית שבה נוסעות מכוניות רבות, כאשר היה עליו להגיע לנתיב השני, הרחוק ממנו. העובדה שרכב שנסע מצידו השמאלי של רכב התובעת עצר ואפשר לרכב התובעת לנסוע, לא מבטיחה כי כך יפעל נהג רכב המגיע מהכיוון הנגדי ובוודאי שלא מתירה נהיגה עיוורת לתוך הנתיב השני. על נהג רכב התובעת הייתה מוטלת חובה לוודא היטב כי הנתיב מאפשר פניה אליו, ללא הימור או לקיחת סיכון. בנוסף, נהג רכב התובעת אמר בעדותו כי לא ראה את רכב הנתבעות מגיע מימינו לפני שהחל לפנות שמאלה ושלפי השערתו, הסיבה לכך היא שרכב הנתבעות פנה ימינה לכביש שבו התרחשה התאונה, מתוך סמטה צדדית. נהגת רכב הנתבעות אמרה בעדותה כי היא לא ביצעה פניה לתוך הכביש שבו אירעה התאונה אלא נסעה ישר כל הזמן, מהמקום שממנו החלה לנסוע. משלא הוכח כי נהגת רכב הנתבעות ביצעה פניה ומשמדובר בהשערה בלבד של נהג רכב התובעת, אני מוצא כי גרסתה של נהגת רכב הנתבעות סבירה יותר וכי נהג רכב התובעת החמיץ את רכב הנתבעות שנסע מצידו הימני או לחילופין בחר לא להתחשב בו, מתוך הנחה שרכב הנתבעות יעצור ויאפשר לו לנסוע או מתוך הימור שיספיק להיכנס לנתיב לפני הגעת רכב הנתבעות. סיכום התביעה מתקבלת באופן חלקי (בניכוי האשם העצמי התורם). על הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 7,048 ₪, שהינו סכום התביעה (בהפחתת שיעור האשם העצמי התורם), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 15/03/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 15/03/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 400 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,200 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. משפט תעבורהתאונת דרכיםמרכז מסחריפניהחניון