לטענת התובעת, הדבר גרם לה עוגמת נפש רבה. היא נשארה פרק זמן מסוים באוטובוס ולאחר מכן ישבה עם חברתה נינה שניחמה אותה, ללא שהיא רוקדת או משתתפת באופן פעיל בחתונת אחותה. התובעת הציגה תמונה מיום החתונה, שבמהלכה היא נראית לבושה באותם בגדים אליהם הגיע לאירוע, בגדים שנאלצה לחזור וללבוש לאחר שהשמלה כאמור התפרקה. בעלה של התובעת שהעיד, לא ציין כלל כי ישבה באוטובוס ואולם ציין כי היו לו מס' ימים שהיו סיוט לאור עוגמת הנפש שנגרמה לאשתו שלא יכלה היתה להשתתף באופן פעיל בחתונת אחותה. מיד לאחר האירוע פנתה התובעת יחד עם הגב' נינה לנתבעת ודרשה את כספה בחזרה. יודגש והעדויות מצביעות על כך במפורש, התובעת לא ביקשה פיצוי נוסף בדמות של עוגמת נפש או כל סכום אחר מעבר להחזרת כספה בסך 1,200 ₪. בפועל, היתה נכונה הנתבעת שטענה שהופעלו נגדה לחצים וכשהשמלה היתה קרועה קרע קטן בסה"כ באיזור התחתון של המחוך (הנתבעת העידה כי ניתן היה ללכת עם השמלה), להחזיר סך של 1,000 ש"ח, שכן 200 ש"ח ממילא היא צריכה לשלם לרשויות המדינה בגין מיסוי ומע"מ, אולם לאחר שהופעל עליה לחץ וצעקות חתמה על מסמך שהיא מוכנה להחזיר את כל הסכום כולו בסך 1,200 ₪. יש לציין, כי הנתבעת העידה על עצמה כמי שסובלת ממגרנות קשות וכי רצתה למרות שלא היתה לה אחריות לסיים את העניין לאור מצוקתה הגופנית כאמור לעיל. לאחר שבחנתי את עדויות הצדדים ולאחר שבחנתי את טענות ב"כ הנתבעת לסתירות שהתגלו בין כתבי הטענות, בין התצהירים ובין העדויות בבימ"ש לעניין הימצאותה או אי הימצאותה של התובעת באוטובוס והשתתפותה הפעילה בחתונה אחותה, אני נותן בזאת את פסיקתי: דין התביעה להתקבל אך בחלקה בלבד, כפי שאסביר: 1. ראשית דבר אציין, כי השמלה לא הוצגה בפני ביהמ"ש. היא נמסרה לידי הנתבעת אשר על פי עדותה למעשה תרמה אותה בהמשך לאחר תיקונים לגברת שלא היתה יכולה לשלם בגין השמלה. אני נותן אמון בעדותה של התובעת, כי היו קרעים בשמלה. אינני יודע אם אלו היו קרעים או קרע אחד בלבד, אך קרע זה מנע את היכולת של התובעת להנות מהשמלה בחתונה. אינני סבור שקרעים אלה נגרמו בהכרח כתוצאה מלחץ שהפעילה הגב' נינה בעת קשירת המחוך. לא התרשמתי כי הגברת נינה הפעילה לחץ שכזה, אם כי אני נותן אמון שהשמלה אכן נמדדה ע"י התובעת בטרם האירוע ולכן בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול לגמרי הפעלתו של כוח מסוים על השמלה אבל העובדה שהשמלה נקרעה מעידה על התרשלות כזו או אחרת של הנתבעת. 2. בתיאור נזקיה הפליגה התובעת בתיאור כי למעשה טרחה מאוד לחתונה והשקיעה באיפור ובתסרוקת ותכשיטים סכומים גדולים וכי בכייה לאור חוסר יכולתה להשתתף באירוע פגעה באיפור ובתסרוקת. עוד טענה התובעת, כי נאלצה לשבת באוטובוס וכי לא היתה פעילה בחתונה. ראיתי את סרט החתונה לבקשת הצדדים ואכן לא ראיתי השתתפות של התובעת בריקוד, לא שלה ולא של נינה אשר לטענתה ישבה עם התובעת. יש לזכור, כי מייד לאחר האירוע פנתה התובעת לנתבעת והיתה נכונה לסיים את העניין בהחזר כספי של 1,200 ₪ בלבד, כלומר לא דרשה ולא טענה כי מגיע לה גם החזר בגין האיפור, התסרוקת והתכשיטים ובוודאי שלא דרשה סכום פי 10 ממחיר השמלה. יש לקחת עובדה זו בחשבון. יש לקחת גם בחשבון את הסתירות ואת העובדה שאינני נותן אמון שהתובעת ישבה באוטובוס ואת התמונה שרואים מהחתונה שהוצגה לי שבה היא לבושה בבגדים איתם נסעה. המשמעות היא שיש לפסוק לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש אך פיצוי זה צריך להיות מידתי והולם את האמור דלעיל. 3. הנתבעת טענה כי דין התביעה נגדה להידחות וכי לא התרשלה. הסבר זה לא עולה בקנה אחד עם נכונותה להחזיר 1,000 ₪ בשלב ראשון ו- 1,200 ₪ בשלב שני, תוך חתימה על מסמך בכתב. הנתבעת למעשה טוענת טענות בע"פ כנגד מסמך בכתב והדבר מחייב הבאת ראיות טובות. למעשה, למעט טענתה שלא נתמכה במסמכים כלשהם כי היא סובלת ממגרנות, לא נתנה הנתבעת הסבר מספק מדוע הסכימה לחתום על מסמך בכתב, שבו היא מוכנה להחזיר את עלות השמלה. אשר על כן, גם עניין זה עומד לחובת הנתבעת. אציין לסיום, כי לתובעת מגיע פיצוי אך אינני יכול להשתחרר מהמחשבה לאור העדויות ששמעתי, כי היה כאן ניסיון להעצים את סכום הפיצוי המגיע לתובעת ואין בדעתי לפסוק סכום לא פרופורציונאלי שלא עולה בקנה אחד עם נתוני התיק. אני פוסק לתובעת על כן את עלות השמלה בסך 1,200 ₪, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום התשלום מתאריך 27.3.11 ובתוספת עוגמת נפש בסך של 1,000 ₪. כמו כן, תשלם התובעת לנתבעת את אגרת בימ"ש בתיק זה וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 800 ₪ + מע"מ. סכומים אלה תשלם הנתבעת לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. נכון הדבר שהעובדה שהתביעה הוגשה כתביעה אזרחית ולא כתביעה קטנה מעצימה את ההוצאות בתיק זה, ואולם אינני יכול לקבל את עמדתו של ב"כ הנתבעת בהקשר זה, שכן זכותו של אדם להגיש תביעה אזרחית או תביעה קטנה והגשת תביעה אזרחית כרוכה מטבעה באגרה גבוהה יותר ובהוצאות של עו"ד שטרח, הגיש שלושה תצהירים והתייצב למס' ישיבות, כך שאינני יכול ואינני צריך להתעלם בפסיקתי מעניין זה. אירועים (תביעות)נישואין / חתונהבגדים (הגנת הצרכן)