טענת פרעתי אינה מוגבלת אך ורק לטענה המצומצמת של פירעון החוב. היא יכולה לחלוש על שלל טענות אחרות מסוג כלשהו אשר פוטרת מלמלא אחר פסק הדין (ראה: בר אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות" מהדורה שביעית, עמ' 271). יחד עם זאת, החייב אינו יכול לעורר במסגרת בקשתו טענות עובדתיות ומשפטיות שמקומן היה במסגרת התובענה או בכל הליך שקדם להליך ההוצאה לפועל. אי אפשר לעורר טענה שגובשה לפני מתן פסק הדין נגד חבותו העקרונית של החייב ואף נגד היקף חבותו (ראה: בר אופיר שם עמ' 272). בע"א (מחוזי ירושלים) 9163/06 סיידוף נ. שקולניק דינים מחוזי לו(5) 804 נפסק כי סמכות רשם ההוצאה לפועל מוגבלת לפעולות המבוצעות לאחר רישום המשכון. הרשם בוחן אם פועלות אלו פוטרות את החייב מתשלום החוב והוא אינו מוסמך לפסוק בתביעות אחרות שיש לחייב נגד הנושה או בטענות שמעלה החייב נגד תוקפו של המשכון. טענות מעין אלו מקומן בבית המשפט המוסמך. בענייננו החלטת כבוד הרשמת באשר להיקף תחולת המשכון ניתנה לאחר שהמשיבים הגישו בקשה מחודשת למימוש משכון ולמינוי כונס נכסים והמערערים הגישו לה תגובה שם נטענה הטענה כי המשכון חל רק על 221 מ"ר. לא הוגשה כל בקשה בטענת פרעתי לפיה נכללה הטענה כי המשכון מוגבל לשטח של 221 מ"ר. לכן לא ניתן לומר מבחינה פרוצדוראלית כי הוגשה בקשה בטענת פרעתי והיא נדחתה ועל כן למערערים אין זכות לערער. גם בפן המהותי אין לסווג את ההחלטה שניתנה כהחלטה בבקשה בטענת פרעתי. הטענה כי המשכון מוגבל לשטח של 221 מ"ר אינה נחשבת לטענת פרעתי שכן היא חולקת על היקף החבות ואינה מעלה כל טענה לפיה החוב נפרע לאחר רישום המשכון. טענה זו יפה לעבדות שאירעו על רישום המשכון ואינה נוגעת לעבודות או מאורעות לאחר רישומו. טענה מסוג זה היה על המערערים להעלות בהליך לבית משפט המוסמך ואינה נמצאת לכאורה בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. משכך על ההחלטה בדבר היקף תחולת המשכון היה על המערערים להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. ההחלטה ניתנה ביום 26.2.2012 והערעור הוגש ביום 21.3.2012 באיחור מהמועד הקבוע בחוק. לאור התוצאה אליה הגעתי אינני נדרש ליתר הטענות שהועלו בערעור. התוצאה בשים לב לאומר לעיל דין הערעור להידחות משלא נקטו המערערים בהליך הנכון. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 3000 ₪. טענת פרעתיחוב