תביעה כספית, על סכום קצוב, 23,600 ₪, שהתובעת, חב' העוסקת בביצוע עבודות צבע, הגישה נגד הנתבעת, חב' העוסקת בעבודות מתכת. נטען בכתב התביעה כי בין התאריכים 19/12/10 ל- 24/1/11 ביצעה התובעת עבור הנתבעת ולפי הזמנתה, עבודות צביעה שונות, הכול כמפורט בחמש חשבונויות אשר צורפו לכתב התביעה. התובעת טענה כי חרף התחייבויותיה לעשות כן, הנתבעת לא שילמה לה את סכום החשבונויות (שהינן על סכום נקוב כולל של 28,791 ₪ - ז. סאלח) זאת אף לאחר שנשלח לה מכתב רשום בנדון, כך שמן הדין לחייבה בסכום התביעה. ההגנה: בתצהיר ההתנגדות (אשר במקורו הוגש במסגרת התנגדות הנתבעת לביצוע שני צ'קים ע"ס כולל של 22,858 ₪) טען מנהל הנתבעת כי קיים כישלון תמורה בגין אותם שני צ'קים. הנתבעת הוסיפה ופירטה כי היו בינה לבין התובעת מס' הזמנות עבודה, לרבות בעניין פרוייקט שועפאט, כאשר היה מחובת התובעת לבצע את עבודות הצבע שנתבקשו כדבעי וכן גם תיקונים לאותן עבודות צבע, זאת גם בגדר אחריותה לטיב העבודה שהיא ביצעה. הנתבעת הוסיפה וטענה כי העבודות שבוצעו לא היו בטיב הנדרש, כי אף שהתובעת נאותה לבצע תיקונים לאותן עבודות, עדיין הדבר לא היה בטיב הנדרש ע"י מזמין העבודה, משרד הביטחון, כאשר נותרו "איזורי חלודה", דבר אשר הצריך הזמנת קבלן חלופי או ביצוע התיקונים ע"י עובדי הנתבעת עצמה, כאשר עלות התיקונים הנדרשים עולה על סכום שני הצ'קים. מכאן ביקשה הנתבעת לדחות את התובענה נגדה. ראיות הצדדים: מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת - מר דני עמר - אשר בו חזר על הנטען בכתב התביעה, ולו צורפו חשבונויות המס הרלוונטיות וכן תעודות משלוח. נאמר בתצהיר עדות מנהל התובעת כי יתרת חובה של הנתבעת, בגין אותן עבודות, היה בהיקף של 22,048 ₪ כאשר הנתבעת הכירה בחבותה לשלם את החוב בעצם העובדה שהיא מסרה שני צ'קים, כ"א ע"ס 11,429 ₪ אשר בהם לכאורה, כדי לכסות חלק מהחוב נשוא החשבונויות, אך הנתבעת לא כיבדה את שני הצ'קים בעצם מתן הוראת ביטול להם. מנהל התובעת הוסיף וטען כי אין יסוד לטענות ההגנה, כאשר הן מתייחסות לפרוייקט "שועפאט" ,שהיה בשנת 2010, כאשר עניינן של החשבונויות הוא צביעת "תורן" וצביעת "מעקות" וכן עניינים נוספים שהיו לאחר מכן. גם לגבי פרוייקט שועפאט דחה מנהל התובעת את הטענות בעניין "חלודה", מסר כי העבודות בוצעו במקצועיות ובטיב מעולה, עפ"י הזמנת הנתבעת וייתכן כי אותו מפרט שהוזמן ע"י הנתבעת אינו מתאים לאופי המוצר שנדרש צביעתו, גם לא עבר "גילוון" כאשר גם "המוצר" עצמו הורכב ע"י הנתבעת כחלוף שנה, ללא אמצעי אחסנה נאותה, כך שלא מן הנמנע כי אותה בעיית חלודה נוצרה בגין כך וללא כל קשר לעבודות הצביעה שבוצעו ע"י התובעת. מנהל התובעת הוסיף ומסר כי חרף הנ"ל התובעת נאותה לבצע עבודות תיקון שנתבקשו על ידי הנתבעת, תיקונים שהתובעת אינה אחראית להם, אך גם לאחר ביצוע התיקונים הנתבעת מיאנה לשלם את יתרת חובה. מטעם הנתבעת הוגש אך תצהיר ההתנגדות כפי שנסקר לעיל. שני המצהירים הנ"ל נחקרו נגדית. דיון והכרעה: אציין בפתח הדברים כי כתב התביעה לא נוסח כדבעי, במובן זה שלא נטענו בו כל העובדות הרלוונטיות, כפי שהדבר צריך להיות, כי אם היתה הפנייה בו לחשבונויות מס, שאומנם צורפו אך אין בהן כדי להראות התשתית העובדתית הנדרשת במלואה לשם דיון והכרעה בתובענה. מנגד גם כתב ההגנה מטעם הנתבעת, למעשה תצהיר ההתנגדות אשר הוגש מטעמה במסגרת תיק אחר, תיק התנגדות לביצוע צ'קים, לא תרם, בלשון המעטה, להבהרת התמונה העובדתית הלכאורית הנדרשת אשר מהווה יסוד לעילת התביעה והיסוד להגנת הנתבעת. כתב התביעה נקב במועדים שבין 19/12/10 לבין 24/1/11 בהם ביצעה התובעת עבודות צבע עבור הנתבעת, לרבות אספקת חומרים, כאשר סה"כ סכום החשבוניות הוא 28,791 ₪ והסכום הנתבע היה אך סך של 22,048 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 19/12/10. מנגד כתב ההגנה, כאמור תצהיר התנגדות אשר הוגש במסגרת תיק אחר בין הצדדים, דיבר על מסירת הנתבעת לתובעת שני צ'יקים ע"ס 11,429 ₪ כל אחד, שבוטלו על ידה לאור "חלודה" אשר התגלתה בעבודות הצבע. במהלך שמיעת הראיות התבהרה התמונה העובדתית כאשר ממנה עולה כי בין הצדדים התנהלו מספר הזמנות, אשר מתייחסות למספר פרוייקטים, לרבות "שועפאט" כאשר בהן ביצעה התובעת עבור הנתבעת מספר עבודות צבע. לא עלה מראיות הצדדים כי קיימת מחלוקת ביניהן בעניין עלות העבודות שבוצעו או אף לגבי היקפן, כאשר כל המחלוקת, כפי שהובאה בשערי ביהמ"ש, היא "טיב" העבודה שבוצעה ע"י התובעת בפרוייקט שועפאט, בעיית החלודה שהתגלתה בה ובאם הנתבעת זכאית לנכות מסכום המחיר המוסכם את נזקיה, באם כלל קיימים נזקים שכאלה. עולה כי פרוייקט שועפאט בוצע תחילה על ידי התובעת וכי לאחר מכן בוצעה העבודה נשוא חשבונויות המס שצורפו לכתב התביעה. אין מקום לקבל טענת התובעת שאין מקום לאפשר לנתבעת להביא ראיות בעניין נזקים בגין פרוייקט שועפאט, זאת, אליבא טענת התובעת, כי החשבוניות הרלוונטיות מתייחסות לעבודות אחרות. התובעת היא עצמה שעשתה הפרדה מלאכותית בין הפרוייקטים, מבלי שאף הדבר פורט בכתב התביעה כדבעי, כאשר בחרה לצרף חשבונויות מס מאותה כרטסת חשבונות ולתבוע אך עפיה"ן. עולה כי מדובר בהתקשרות אחת כוללת, עבורה ניהלה התובעת כרטסת חשבונות אחת. כן אין מקום לקבל טענת ב"כ התובעת כי ההפרש בין חשבוניות המס שצורפו (28,781 ₪) לבין הסכום הנתבע (22,048 ₪) נובע מתשלומים ששולמו ע"י הנתבעת . עיון בכרטסת החשבונות של התובעת עצמה מראה כי לא שולמו כל תשלומים ע"י הנתבעת, מלבד אותם שני צ'קים שלא כובדו. לפיכך, לצורך הכרעה בכל הפלוגתאות שבין הצדדים, אתעלם מ"הליקוי" בכתב התביעה כפי שפורט לעיל וכן גם אתייחס לטענות הנתבעת בדבר טיב העבודה, טענת הופעת החלודה, אשר בפרוייקט שועפאט. ההכרעה לגופו של עניין: כרטסת החשבונות של התובעת מראה כי תחילת ההתקשרות בין הצדדים היתה ביום 11/11/10, בוצעו כעשר עבודות או אספקת חומרים, כאשר רק ביום 3/3/11 נמסרו ע"י הנתבעת שני הצ'קים הדחויים, האחד לחודש והשני לחודשיים. כן עולה כי פרוייקט שועפט קדם לביצוע שאר העבודות. כן ,כאמור, לא הונחה בפני ביהמ"ש כל מחלוקת בדבר עצם ביצוע העבודות ו/או עלותן כי אם המחלוקת היחידה הטעונה הכרעה היא אך נזקים ועניין "חלודה" שהתגלתה בעבודות פרוייקט שועפט. בנדון אין ספק כי היתה הופעת חלודה באותן עבודות, כאשר גם מנהל התובעת מאשר כי הוא שלח עובדים לשם תיקון אותן עבודות ואף עשה הדבר פעמיים. כן אותה בעיית חלודה עולה גם בהתכתבות שהיתה בין הצדדים. גירסת מנהל התובעת היא שאותו ליקוי נובע הן מחוסר גלוון המתכת, כאשר הגילוון לא נכלל במפרט שהוזמן ע"י הנתבעת וכן מתנאי אחסנה למשך שנה ללא קירוי, כך שהתובעת אינה אחראית לאותו ליקוי. אין מקום לקבל את עמדת מנהל התובעת, כפי שנמסרה במלואה. אינני סבור כי אחסנת מתכת צבועה למשך שנה, אף ללא קירוי, אמורה לגרום להופעת חלודה. כן אצא מתוך הנחה, כעמדת התובעת, ובעניין זה לא הובאו ראיות במסמכים על ידי הצדדים, כי אכן עניין "הגלוון" לא נכלל במפרט העבודות שהוזמנו ע"י הנתבעת אך עדיין הינני סבור כי בעל מקצוע סביר, ולצורך העניין התובעת הינה בעלת מקצוע בעבודות צבע, היה מחובתו להפנות תשומת לב מזמין העבודה על הצורך בגלוון כי אחרת תופיע חלודה. מנגד הנתבעת לא הביאה ראיות ממשיות בעניין הנזקים שנגרמו לה עקב הופעת החלודה, גם לא הביאה ראיות שהיא שכרה שירותיו של בעל מקצוע אחר לשם תיקון הליקוי, אך אין להוציא מכלל אפשרות ויש להניח שהיא ביצעה את הדבר ע"י עובדים משלה וכי נשאה בעלויות כלשהן לשם כך. אציין כי הצ'קים נמסרו לידי התובעת, לאחר ביצוע כל העבודות ע"י הנתבעת ועצם העובדה כי הנתבעת לא מסרה צ'קים שיכסו מלוא עלות העבודות שבוצעו (44,906 ₪) כי אם אך כמחציתן, יש בו גם לתמוך במסקנה של "בעיות החלודה" וכי הנתבעת עמדה על כך שהליקוי יתוקן על ידי התובעת בטרם תשלום המחיר המוסכם. אמנם הנתבעת טענה לנזקים בגין "בעיות החלודה" בסכום העולה על סכום התביעה ובכלל זה גם סכום הצ'קים, אך גובה אותן נזקים לא הוכח, אם כי ניתן להניח כי אכן נגרמו נזקים. כן ייתכן כי לא רק התובעת אחראית לאותן נזקים, בכך שלמצער לא התריעה על החובה ב"גילוון" בפני הנתבעת, כי אם גם הנתבעת עצמה אשר לא מצאה לנכון להכיל במפרט העבודות שהוזמנו גם "גילוון". בנסיבות אין לי אלא להעריך אותן נזקים, תוך כדי חלוקתם בין הצדדים ולהעמידו על מחצית סכום התביעה שבפניי, היינו ע"ס 11,024 ₪, סכום שיש לנכותו מסכום התביעה. לפיכך התובעת תהיה זכאית לקבל מהנתבעת את הסך של 11,024 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1/3/11. התוצאה: התובענה מתקבלת באופן חלקי במובן זה שהינני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסך של 11,024 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מיום 1/3/11 ועד התשלום המלא בפועל. כן הנתבעת תשלם לתובעת את אגרת ביהמ"ש ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ נכון להיום. תביעה על סכום קצובמתכת