טענה כי במהלך כל תקופת השכירות שילמה דמי השכירות במזומן ולפיכך, אין ברשותה קבלה, או מסמך, אשר יכולים לאמת את התשלום. לעניין הנזקים הנטענים, הנתבעת טענה כי החזירה את הדירה במצב תקין וטוב יותר מהמצב בו קיבלה את הדירה בתחילת השכירות. הנתבעת טענה, כי הדירה שקיבלה בתחילת הסכם השכירות הייתה במצב רעוע, לא הייתה צבועה וכי אף נגרמו לה עצמה נזקים כספיים בזמן שגרה בדירה בשל כך שנאלצה להוציא הוצאות לתיקוני חשמל וצנרת. דיון: 5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל. מאחר שמדובר בתביעה שטרית, הרי עילת התביעה הינה בעצם קיומו של השיק ונטל ההוכחה מוטל על הנתבעת להוכיח כי אינה חייבת על פי השיק. ראה בעניין זה את ההלכה הפסוקה מימים ימימה כפי שנקבעה עוד בע"א 333/63 שמולוביץ נ. "סיקו" חברת דרום אפריקה ישראל לקונסטרוקציה שותפות מוגבלת פ"ד י"ח עמ' 550: "אין כל יסוד לטענת בא כוח, המערער כי על המשיבה היה להוכיח את הפרת החוזה על ידי המערער ואת נזקה, כדי לזכות בסכום השטרות. עילת התביעה לא הייתה הפרת חוזה, אלא התחייבות המערער על ידי שטרות, ואף "שטרי בטחון בכלל "שטרות" המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הביטחון' על ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על פיו 'מוציא מחברו על הראיה'; 'שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו עליו הראיה' לפי סעיף 29(א)" (שם, בעמ' 553). הנתבעת כאמור לא חלקה על כך שמדובר בשיק ביטחון שנועד כבטוחה שתעמוד בהתחייבויותיה כשוכרת בהתאם לתנאי השכירות. ההלכה היא כי גם הנטל להוכחת אי קיומו של התנאי מוטל על שכמו של הנתבע על פי השיק (ע"א 205/87 ס.מ.ל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ"ג (4) 680 בע"מ 692-693. 6. במקרה דנן, לגבי טענת תשלום דמי השכירות במלואם, הרי לא רק שנטל ההוכחה חל על הנתבעת לאור העובדה שמדובר בתביעה שטרית כאמור, אלא שאף מדובר בטענת "פרעתי". כלומר לטענת הנתבעת, כבר שילמה את חוב השכירות במלואו. יודגש כי הנתבעת לא חלקה על מועד פינוי הדירה ב- 17.8.13, או על סכום השכירות הנטען וטענתה היחידה, הן בתצהיר והן בסיכומיה, בעניין זה הייתה כי שילמה את דמי השכירות. יצוין, כי במהלך חקירת התובע ניסתה הנתבעת לרמוז להסכמתו כי לא תשלם דמי שכירות ביחס למס' ימים מועט, אלא שטענה זו לא עלתה כלל בתצהיר או בסיכומים, ואף לא נתמכה בכל הסכם בכתב. הנתבעת כאמור, לא הכחישה את מגוריה בדירה בחודשים 7/12 ומחצית 8/12 ולא טענה כי הוסכם על דמי שכירות בשיעור נמוך מהנתבע. כאמור, טענתה של הנתבעת בעניין הייתה טענת פרעתי, כלומר שכבר שילמה את חוב השכירות. גם טענה זו כשלעצמה (ואלמלא היה מדובר בתביעה שטרית), הינה טענה שהנטל להוכחתה מוטל על הטוען אותה, ראה רע"א 5438/09 גרוסמן נ. אסי אסלן וכן ע"א (חי) 8653-03-09 הנרי עמר נ. אברבנאל. הנתבעת לא המציאה כל אסמכתאות לתשלום דמי השכירות עבור חודש 7/12 ומחצית 8/12. גם אם לטענת הנתבעת שילמה את דמי השכירות במזומן, הרי המדובר בתשלום על סך 2,400 ₪- סכום אשר ניתן היה להציג לגביו תדפיסי חשבון בנק המעידים על משיכת סכומים לתשלומו. הנתבעת אף לא פרטה באיזה מועד שילמה את דמי השכירות והאם בנוסף לה ולתובע נכח אדם נוסף כלשהוא במעמד התשלום. גם טענתה של הנתבעת במהלך הדיון כי התובע "ויתר" לה על דמי השכירות לתקופה קצרה, עמדה בסתירה לטענתה המקורית כי שילמה את דמי השכירות ויש בעצם העלאתה של טענה חדשה זו כדי לפגוע במהימנות טענתה המקורית לעניין התשלום. לאור כל האמור, לא הוכיחה הנתבעת כי שילמה את דמי השכירות לחודש וחצי האחרונים בהם אין חולק כי שכרה את הדירה. 7. באשר לנזקים הנטענים בדירה: בהסכם השכירות שצורף לתצהיר התובע ואשר הנתבעת לא הכחישה את חתימתה עליו נרשם בסיפא: "השוכרת מתחייבת להחזיר את הדירה נקיה וצבועה ולהחזיר אותה למצבה הקודם ומתחייבת לכל נזק שייגרם בדירה הנ"ל..." (ההדגשה שלי ר.א). הנתבעת לא טענה כי צבעה את הדירה וטענתה הייתה כי קיבלה אותה במצב יותר גרוע מהמצב בו החזירה אותה. מאחר שכאמור, הנתבעת חתמה במפורש להחזיר את הדירה "צבועה" ומשלא הוכיחה כי צבעה את הדירה, יש לקבל את תביעת התובע בעניין. אציין, כי המסמך שצרף התובע לעניין הערכת נזקים בדירה, אינו מסמך קביל, שכן עורכו לא הגיש תצהיר ולא התייצב להיחקר על המסמך. יחד עם זאת, משהנתבעת התחייבה לצבוע את הדירה ולא עמדה בהתחייבותה זו, יש בהערכה שהציגה כדי לבסס אומדן לעלות הצביעה הנדרשת ועל דרך האומדן ניתן לקבוע כי עלות הצביעה עומדת לפחות ועל הצד הנמוך על סך של 2,000 ₪. 8. באשר ליתר הנזקים הנתבעים, לא הוכח כי המדובר בנזקים להם אחראית הנתבעת. המדובר בנזקים של החלפת דלת ישנה ושבורה וכן תיקון והחלפת חלון אלומיניום. אין בפני כל ראיה כי המדובר בנזקים שנגרמו עקב שימוש הנתבעת במושכר ולא בנזקים שנגרמו כתוצאה מבלאי טבעי של הדירה, אשר בעל נכס מחויב בתיקונם. בנוסף, אין בפני כל עדויות וראיות לעניין אופי הנזקים והתובע אף לא טרח להמציא תמונות המצביעות על הנזקים הנטענים .לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבעת בגינם. לעניין טענת הנתבעת כי במהלך תקופת מגוריה בדירה נגרמו לה הוצאות כספיות לתיקון ליקויים ונזקים, המדובר בטענה סתמית שהועלתה בעלמא ללא כל אסמכתא (כגון קבלות, או חשבוניות, או עדות מבצע התיקונים) , ודינה להידחות. 9. לאור כל האמור לעיל, מאחר שחוב השכירות, בתוספת עלות הצביעה של הבית, עולים על סכום השיק שהוגש לביצוע בהוצאה לפועל, אני מקבלת את התביעה ומורה על שפעול ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 0600106124. מובהר כי ההליכים ישופעלו רק תוך 30 יום מהיום וזאת על מנת ליתן לנתבעת שהות לסלק את החוב בטרם חידוש הליכי ההוצל"פ כנגדה. שכירותדמי שכירות