תאונה בגלל רכב שנסע בנתיב האמצעי שרצה לפנות ימינה

לטענת הנתבעים, התאונה ארעה כשנהג רכב המאזדה אשר נסע בנתיב האמצעי, רצה לפנות ימינה לכיוון מתחם "אופיס דיפו" ופגע ברכב ההונדה אשר נסע בנתיב הימני. דיון והכרעה 4. בדיון ביום 8.7.13 נשמעו הוכחות. מטעם התובעת העיד מר חיים לוז, נהג רכב המאזדה בעת קרות התאונה, ומטעם הנתבעים העידה גב' מוניקה אנדארה רוקארני - הנתבעת 1, נהגת רכב ההונדה בעת קרות התאונה ומר גולדבלט משה. 5. מר חיים לוז העיד - "אני נסעתי בנתיב האמצעי, רכב שהיה בנתיב הימני לפני עמד תקוע עם המכסה מנוע פתוח והרכב שפגע בי נסע מימיני במקביל אלי, כשהיא ראתה שהרכב שלפניה תקוע היא ניסתה לצאת לנתיב שלי וכך קרתה התאונה...ונכנסה ברכב שלי מצד ימין מהדלת האמצעית הקדמית לכיוון אחורה לכל האורך כי אני המשכתי לנסוע וישר אחרי זה עצרתי" (פרוטוקול, עמוד 1, שורות 17-21). בהמשך העיד, כי הנזק שנגרם לרכב ההונדה הינו בפגוש בצד שמאל. 6. הנתבעת 1 העידה - "אני נסעתי בנתיב הימני, הוא הגיע מנתיב השמאלי אל הנתיב הימני וחתך אותי....כנראה שהוא ניסה להיכנס לנתיב הימני. מימיני הייתה המדרכה, יש פנייה לאופיס דיפו זה לפני רמזור. אני התכוונתי לנסוע ישר לכיוון ר"ג. הרמזור היה אדום ואני האטתי כדי לעצור והתאונה ארעה לפני הרמזור. כנראה הוא ניסה להיכנס לנתיב הימני או לפנות והוא חתך אותי והתנגש בי...הפגיעה אצלי ברכב הייתה בפגוש השמאלי, ממש בפינה. הפגיעה שלו לאורך כל הרכב. מצד ימין שלו" (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 11-18). 7. מטעם ההגנה העיד גם מר משה גולדבלט, אביו של החבר של הנתבעת 1, (להלן: "משה גולדבלט"). מר גולדבלט העיד כי הגיע למקום לפני קרות התאונה כשביקשו ממנו להתחלף במכוניות עם החברה של בנו שכן ברכבה היה תקר בגלגל. הוא הגיע למקום בו עצרה הנתבעת 1, נתן לה את רכבו ונשאר במקום לתקן את התקר. מספר מטרים לאחר שהמשיכה נתבעת 1 בנסיעתה ברכבו, התרחשה התאונה. בכתב ההגנה ו/או בעדות הנתבעת 1, אין זכר להתרחשויות שתיאר מר גולדבלט משה ועל כך יש לכל הפחות לתמוה. רק כשנשאלה הנתבעת 1 האם היה רכב עם מכסה מנוע פתוח שעמד בצד הדרך, השיבה כי היה רכב כזה מאחוריה, אשר עמד, בשוליים. לטענתה, נסעה לידו - בנתיב שלה. גם כשנשאלה שאלה זו, לא הזכירה ולו במילה את עובדת חילופי הרכבים וכיוצ"ב. זאת ועוד, לא עולה ברורות מעדותה של הנתבעת 1 האם הרכב אשר עמד בצד הדרך היה רכבה של הנתבעת 1, שכן התחלפו היא ומר גולדבלט משה במכוניות או האם היה רכב נוסף אשר עמד בצד הדרך אותו נאלצה הנתבעת 1 לעקוף. 8. גירסתה של הנתבעת 1 אינה מהימנה ואינה אמינה בעיניי, שכן בעדותה נתגלו בקיעים וסתירות. 9. כך למשל גם כשנשאלה "כתוב בכתב ההגנה שלאחר התאונה הנהג של התובעת נלחץ ובכה והרגעתם אותו" השיבה "אני לא זוכרת שהוא בכה". כשנשאלה - "זה קרה כל מה שתיארתם?" השיבה - "זה היה לפני שנתיים, לא זוכרת פרטי פרטים, אני זוכרת שהוא היה לחוץ" (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 21-24). בעניין זה העיד מר גולדבלט משה כי לאחר קרות התאונה "אני שאלתי קרה משהו, אמרו לי לא וחזרתי לתקן. ראיתי שהם מחליפים פרטים" (פרוטוקול, עמוד 5, שורות 12-13). לו גירסתה של הנתבעת 1 הייתה נכונה, בוודאי שגם מר גולדבלט היה מבחין כי מר לוז בכה והיה צורך להרגיעו. 10. עפ"י עדות הנתבעת 1, התאונה ארעה לאחר שחלפה על פני הרכב שעמד, לטענתה, בשולי הכביש. עדות זו אינה מתיישבת עם עדותו של מר משה גולדבלט אשר העיד כי ראה התאונה אך לא הבחין ברכב אשר עמד בצידי הדרך, שכן כאמור, עפ"י עדות הנתבעת 1, התאונה התרחשה במקום המרוחק יותר מהמקום בו בצד הדרך עמד הרכב. זאת ועוד, הנתבעת 1 טענה כי אותו הרכב שעמד בצד היה בשולי הכביש אך מר גולדבלט משה העיד, בהגינותו, כי עצר את רכבו צמוד למדרכה על נתיב הנסיעה, כך שרכב שנוסע בנתיב הימני חייב לעקוף אותו מצד שמאל שכן אין במקום שוליים. 11. לאור האמור, אני קובעת כי התאונה ארעה כאמור בעדות מר חיים לוז, אשר את עדותו מצאתי מהימנה ואמינה. סוף דבר 12. לאחר שעיינתי במסמכים אשר הוגשו לתיק בית המשפט ושמעתי עדויות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל. בנסיבות העניין, מצאתי כי יש להטיל אחריות לקרות התאונה בשיעור של 10% על נהג רכב המאזדה שכן העיד כי ראה את רכבה של הנתבעת 1 לפני התאונה ולפיכך היה עליו, לכל הפחות, להאט ובכך אולי למנוע התאונה או להפחית הנזק נשוא התאונה. 13. לאור האמור ומשאין בידי חוות דעת נגדית והשמאי מטעם התובעת לא זומן לעדות, הרי שאני מקבלת את חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה. הנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, ב- 90% מהוצאות הנזק כפי שהן מפורטות בחוות דעת השמאי - קרי; 3,238 ₪ ובשכר טרחת השמאי בסך של 400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, יישאו בהוצאות משפט - אגרה בסך של 365 ₪, שכר טרחת עורך דין בסך של 1,300 ₪ + מע"מ והוצאות העד מטעם התובעת בסך של 180 ₪. לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. רכב