תאונת דרכים: הג'יפ סטה בחוסר זהירות מהנתיב השמאלי בו נסע עובר לתאונה לעבר הנתיב הימני בו נסעה הפרטית עובר לתאונה, ובסטייה זו גרם הג'יפ להתנגשות הרכבים. גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה לפי הגרסה שנמסרה בכתב ההגנה ובטופס ההודעה על התאונה (מוצג נ/3), בעת שהג'יפ היה במצב עמידה לצורך פניה לחניון הממוקם בימין הדרך, לפתע הגיחה הפרטית, עקפה את הג'יפ מצד ימין שלו וחתכה אותו מקדימה (נטען לסטיית הפרטית לנתיב נסיעת הג'יפ). עפ"י אותה גרסה, לג'יפ נגרם נזק של "שפשוף קל בפגוש הקדמי מימין" ואילו לפרטית נגרם "נזק קל של שפשוף מצידו השמאלי". הראיות שהציגו הצדדים הודעה מיום 17.12.09 על התאונה שנמסרה לתובעת (מוצג ת/1). תמונות בצבע של נזקי הפרטית (מוצג ת/2). שרטוט של זירת התאונה שערכה נהגת הפרטית במהלך עדותה בישיבת היום (מוצג ת/3). הודעה על התאונה הכוללת מכתב מיום 7.2.10 מאת נהג הג'יפ ובו גרסתו לתאונה (מוצג נ/1). עדויות שני הנהגים המעורבים בישיבת היום בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: הגרסות שהציגו הצדדים בכתבי הטענות ובראיות בכתב הינן מנוגדות, כמו גם עדויות שני הנהגים בפניי בישיבת היום. בחנתי בקפידה את הראיות ואת עדויות הנהגים, ובסופו של יום, שוכנעתי כי עדות נהגת הפרטית מהימנה ומשכנעת יותר מזו של נהג הג'יפ, הגם, שלהתרשמותי, חלוף הזמן הרב מאז התאונה ועד היום (למעלה מ- 3.5 שנים) החליש את זיכרונם של שני הנהגים גם יחד לגבי נסיבות התאונה ופגע ביכולתם לשחזר במדויק את נסיבות התרחשות התאונה, דבר אנושי וטבעי, שראוי שבעלי דין שבוחרים לנהל הליך משפטי המוכרע עפ"י דיני ראיות והמצריך הנמקה פורמאלית מלאה ייקחו אותו בחשבון. עדותה של נהגת הפרטית עוררה את אמוני. הנהגת העידה באופן עקבי מאוד בעניינים המרכזיים - בעניין מיקום הג'יפ ביחס לפרטית עובר לתאונה וביחס לסטייה. הנהגת לא ייפתה את עדותה, ובעניינים אותם לא זכרה (כגון לגבי השאלה מניין בדיוק הגיע הג'יפ לצידה בכביש) העידה בפשטות ובעקביות כי אינה יודעת. בהקשר זה יצוין כי דווקא השערתה של הנהגת, לפיה אפשר שעובר לתאונה הג'יפ יצא מחנייה, התבררה כנכונה (נהג הג'יפ העיד, לאחר עדות נהגת הפרטית, כי אכן ניסה תחילה להחנות את הג'יפ בחנייה אחרת בסמיכות מקום, וזאת, אגב, בניגוד מסוים לתוכן שאלת ב"כ הנתבעים בשורה 30 בעמ' 4 לפרוטוקול). עדות נהג הג'יפ בישיבת היום לא חפפה, ודאי לא באופן מלא, את גרסת הנתבעים הנ"ל בכתב הגנתם ובטופס ההודעה מטעמם: בעוד שלפי הגרסה הכתובה הפרטית עקפה את הג'יפ מימין ואף חתכה אותו מקדימה וסטתה מנתיבה לנתיבו, הרי שלפי עדות נהג הג'יפ בישיבת היום הפרטית כלל לא עקפה ולא סטתה לעברו (למעשה לפי עדותו היא לא יכולה הייתה לעשות זאת משום שהג'יפ נסע לפניה בימין הדרך ולא היה מקום גם לנסיעת הפרטית בימין הדרך) אלא פשוט התנגשה בו עם חזיתה (הפגוש הקדמי) בחלק האחורי של דופן ימין של הג'יפ. גם העדות מהיום לגבי מיקום הנזק בג'יפ סותרת את העדות הכתובה: לפי הראשונה הנזק בג'יפ הוא בחלק האחורינ של דופן ימין ואילו לפי האחרונה הנזק ממוקם בפגוש הקדמי מימין. בעדותו היום הנהג גם לא חזר על גרסתו הכתובה לפיה הג'יפ היה בעמידה בזמן התאונה, וניתן בהחלט להבין מעדותו היום כי הג'יפ היה בנסיעה דווקא בזמן התאונה. בעוד שאין היגיון של ממש בגרסת הנתבעים לפיה הפרטית סטתה מנתיבה ונכנסה למעשה בג'יפ עומד, הרי שקיים היגיון מסוים בגרסת התובעת, לפיה הג'יפ ביקש לפנות לחניון שמימין ולכן ביצע פנייה/סטייה ימינה לכיוון החניון, וכנראה שפנייה זו נעשתה בחוסר זהירות. תמונות נזקי הפרטית מתיישבות עם גרסת התובעת. נזק המעיכה הברור מעל כנף קדמית-שמאלית מלמד על פגיעה זוויתית (המתאימה לגרסת הסטייה של הג'יפ) של הג'יפ בפרטית, ולא ההיפך. זאת ועוד, נזק זה ודאי לא מתיישב עם עדות נהג הג'יפ בישיבת היום, לפיה מוקד הנזק בפרטית הוא בפגוש הקדמית שלה. לחובת הנתבעים יש לזקוף גם את העובדה שלא הציגו את תמונות נזקי הג'יפ, ובנסיבות ניתן היה ללמוד מהתמונות גם על מיקום וזוויות הפגיעה. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 12,785 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 16.4.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 16.4.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 350 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. משפט תעבורהתאונת דרכיםסטיה מנתיבנהיגה בחוסר זהירות