להלן פסק דין בטענת פגיעה ברכב מאחור באשמת נהג רכב אחר: התובעת טוענת כי הנתבע 1 נהג ברכב מסוג רנו ופגע מאחור ברכב שבבעלותה מסוג פורד וגרם לו לנזקים. התובעת טוענת כי הנתבע 1 אחראי לקרות התאונה ולכן עליו לפצותה על מלוא נזקיה עפ"י חוו"ד שמאי שצורפה לכתב התביעה, הכוללת נזקים לחלקו האחורי של הרכב, לחלקו הקדמי של הרכב וכן ירידת ערך. הנתבע 1 טוען כי אמנם פגע ברכב התובעת מאחור אך הדבר אירע באשמתו של הנהג מטעם התובעת אשר פגע ברכב שנסע לפני ובלם ואז הנתבע 1 שהגיע מאחור לא הצליח לבלום ופגע בפורד. ישיבת ההוכחות נקבעה להיום ובמהלך הדיון ניסיתי להביא הצדדים לכדי הסדר פשרה אך ללא הצלחה. העידו בפני, מר אבי הלר, הנהג מטעם התובעת, השמאי מר ליאור עטיה, הגב' עטרה מרכוס שהיתה בפורד ועד נוסף שהיה גם הוא בפורד, מר סלאמה אבו דעאבס. לאחר מכן העיד בפני הנתבע 1. לאחר סיום שמיעת העדים, סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בע"פ. הכרעה האחריות אין חולק כי הנתבע 1 פגע ברכב התובעת מאחור. הנתבע 1 לא שמר מרחק ולכן פגע ברכב הפורד. עובדה זו לא נסתרה ואף לא נטען אחרת ע"י הנתבע 1. לפיכך אני קובע כבר עתה כי הנתבע 1 אחראי לנזק שנגרם לפורד מאחור. השאלה שנותרה להכרעה היא האם הנתבע 1 אחראי לנזק שנגרם לפורד גם מלפנים כאשר הפורד פגע והתנגש ברכב שהיה מלפניו. על שאלה זו למעשה נסוב רוב רובו של הדיון. עדי התובעת, מר הלר, הגב' מרכוס ומר אבו דעאבס, מסרו תצהירים ופירטו את גרסתם כי רכב הפורד נפגע מאחור פעמיים וכתוצאה מכך, נהדף רכב הפורד אל כוון הרכב שהיה מלפנים ופגע בו. עדים אלה נחקרו בפני בחקירה נגדית וגרסתם לא נסתרה ולא הופרכה. עדים אלה הותירו בי רושם חיובי ואמין ביותר. הנתבע 1 הגיש תצהיר עדות ראשית שהוא למעשה תצהיר סתמי וקצר אשר תמך למעשה בכתב הגנתו (תצהיר בגצ"י) ואינו כולל כל פירוט עובדתי מעבר להפניה לטענות שהועלו בכתב ההגנה. בסע' 4 לכתב ההגנה טוען הנתבע 1 כי נסע מאחורי הפורד אשר בלם באופן פתאומי לאחר שפגע ברכב שהיה מלפניו ואז לא הצליח לבלום ופגע בפורד. הנתבע 1 נחקר בפני ובעמ' 11 לפרוטוקול אומר בשורות 21-13: "ש. וחוץ מזה אתה לא יודע כלום. אתה בחושיך ובעיניך בעת התאונה יודע שאתה פגעת בו מאחור כי מבחינתך ראית אותו בולם. אתה לא יודע מה קרה מקד, את זה ראית אחר כך. אני צודק? ת. אתה צודק". מעבר לעדותו של הנתבע 1, לא הוגשה מטעמו כל ראיה נוספת. לפיכך אני קובע כי הנתבע 1 לא הצליח לסתור או להפריך את טענת התובעת כי הוא זה שגרם לפורד להיהדף לפנים ולפגוע ברכב שהיה מלפניו. כך שהנתבע 1 אחראי לתאונה ולפיצוי התובעת על כל נזקיה שנגרמו לכל חלקי הרכב באירוע. הנזק התובעת צירפה חוו"ד שמאי אשר נחקר גם בפני. הנתבע 1 מנגד, לא הגיש כל חוו"ד נגדית. השמאי מר ליאור עטיה נחקר בפני וחוות דעתו לא נסתרה או הופרכה. לאור כל האמור לעיל אני מקבל את טענות התובעת לגבי הנזקים שנגרמו לה. סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה ואני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך של 56,173 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,500 ₪. פגיעת רכברכבתאונת דרכיםתאונה מאחורנזק לרכב