תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי רכב עקב תאונה שהתרחשה בצומת מרומזר 1. נהגת התובעת הצהירה כי נסעה בנתיב הימני, בנסיעה רציפה ישר לאור מופע ירוק ברמזור המורה בנתיב נסיעתה. הנהגת הבחינה בשתי מכוניות עומדות בנתיב הנגדי מולה ואף משמאלה. לאחר שחלפה כשני שליש מהצומת, אחד הרכבים שעמד מולה בנתיב השמאלי ביצע פניה שמאלה, חסם את נתיב נסיעתה והמשיך בנסיעה לנתיב ממול, בניגוד לכיוון נסיעתו. רכב התובעת נפגע בחזיתו. רכב הנתבעת נפגע בין הדלת הימנית קידמית לדלת אחורית. הנהגת הצהירה כי בכיוון נסיעת הנתבעת שני רמזורים, האחד לנסיעה ישר והאחר לנסיעה שמאלה. בנתיב נסיעת רכב התובעת רמזור לנסיעה ישר ולפניה שמאלה, כשלטענתה, עובר לתאונה שניהם הורו על מופע אור ירוק. כן הצהירה כי גם לאחר צאתה מהרכב מופע האור ברמזור בכיוון נסיעתה היה ירוק. היא אישרה כי עובר לכניסתה לצומת קיים שדה ראיה רחב. כן הצהירה כי לאחר התאונה רכב הנתבעת הוזז שמאלה. הנהגת הצהירה כי לאחר התאונה עבר במקום רכב שנסע אחריה ועקף את הרכבים המעורבים בתאונה. 2. הנתבעת הצהירה כי עמדה לאור מופע אור אדום, בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה. בסמוך לאחר עצירתה התחלף מופע האור לירוק, הנתבעת החלה בפנייתה שמאלה, כשרכב התובעת הגיע מהנתיב מולה בנוסעו ישר. הנתבעת אישרה כי בכיוון נסיעתה שתי מערכות רמזורים, האחת לנסיעה ישר והשניה לפניה שמאלה ולא זכרה לציין מה הורה הרמזור לנסיעה ישר. הנתבעת הבחינה ברכב התובעת מספר שניות לפני התאונה. הנתבעת הכחישה כי ביצעה פניה שמאלה לעבר הנתיב הנגדי. הנתבעת הצהירה כי לאחר התאונה עצרה בצד ימין ולא זכרה חילופי דברים עם נהגת התובעת. לאחר התאונה רכב התובעת המשיך בנסיעה ישר תוך סטיה ימינה. 3. ב"כ התובעת טענה כי התובעת הציגה את תמונות המקום לאחר התרחשות התאונה, כאשר הנתבעת ציינה מיקום שונה של התאונה בצומת. ייתכן כי הנתבעת התבלבלה במופע הרמזורים בכיוון הנסיעה ישר, בעוד התובעת הצהירה כי גם אם בכיוון נסיעתה שתי מערכות רמזורים, שניהם הראו אור ירוק. הנתבעת גרמה לנזק ראייתי בכך שהזיזה את רכבה ממקום התאונה. 4. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי נהגת התובעת הצהירה בחקירתה במשטרה כי בכיוון נסיעתה מערכת רמזורים אחת ולאחר מכן שינתה גירסתה בעדותה בפני בית המשפט. טענתה כי גם לאחר התאונה הבחינה באור ירוק ברמזור לא הועלתה בעדותה במשטרה. גירסתה כי הנתבעת ביקשה לפנות שמאלה לנתיב הנגדי איננה מתקבלת על הדעת. הנתבעת העידה עדות סדורה ותואמת להודעותיה במשטרה ובפני המבטחת. אך סביר כי הנתבעת, אשר נכנסה לצומת לאחר עצירה ברמזור אדום, תפנה שמאל לאור מופע ירוק ברמזור. מסתבר יותר כי נהגת התובעת, אשר נכנסה לצומת בנסיעה רציפה, לא שמה לב לקיומן של שתי מערכות רמזורים ונכנסה לצומת לאור מופע אדום ברמזור. 5. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים, להלן החלטתי: הנתבעת הצהירה בפני כי עמדה בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה לאור מופע אדום ברמזור. הנתבעת הצהירה אודות קיומן של שתי מערכות רמזורים מכיוון נסיעתה, האחת לנסיעה ישר והאחת לפניה שמאלה. גירסת הנתבעת תואמת לאמור בהודעתה על מקרה הביטוח, נ/1. גם בעדותה במשטרה, שנמסרה יומיים לאחר התאונה, טענה כי עצרה בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה לאור מופע אדום ברמזור. הנהגת אף הצהירה כי הבחינה במופע אור ירוק ברמזור המורה ישר בכיוון נסיעתה בעת הגיעה לצומת, כאשר ברמזור המורה לפניה שמאלה הופיע אור אדום. עדות הנתבעת בפני היתה עדות סדורה, כאשר הנתבעת אף לא היססה שלא להשיב לשאלות בגין עובדות אותן לא ידעה מידיעתה האישית או לא זכרה במועד מתן עדותה ועדותה תאמה לגירסתה, כפי שהועלתה במשטרה, נ/2. 6. נהגת התובעת הצהירה בתחילה כי בכיוון נסיעתה מערכת רמזורים אחת, אך לאחר מכן הצהירה כי קיימות שתי מערכות רמזורים, אך שתיהן הורו מופע ירוק. לעומת זאת, בהודעתה במשטרה, ת/1, מסרה כי הינה סבורה כי בכיוון נסיעתה רמזור אחד. זאת מסרה בסמוך לאחר התאונה . התובעת לא הציגה ראיה בדבר מופע הרמזורים בכיוון נסיעתה, והאם אכן מדובר בשני מופעים שונים, המורים אור ירוק במקביל. נהגת התובעת הצהירה לראשונה בפני בית המשפט כי לאחר התאונה ולאחר שיצאה מן הרכב, הבחינה כי אור ירוק דולק ברמזור המורה בנתיב נסיעתה. עובדה זו לא הועלתה בהודעתה במשטרה, ת/1. מעבר לכך, לאור נסיבות התאונה, כפי שתוארו על ידי נהגת התובעת, אשר נבהלה כמובן מהתרחשות התאונה, כאשר בנה הקטן נפצע במסגרתה ורגלה נשברה, כהצהרתה, ספק אם אכן היה סיפק בידה להבחין במופע האור ברמזור לאחר התאונה. זאת ועוד, לא מסתברת בעיני גירסת נהגת התובעת כי הנתבעת תבקש לפנות שמאלה שלא בהמשך לנתיב נסיעתה, אלא אל עבר הנתיב הנגדי לנתיב נסיעתה שם עמדו מכוניות, גם כהצהרת נהגת התובעת עצמה, כאשר מצידה אי תנועה בנוי. במיוחד אין הדבר מסתבר כאשר מקבלת אני את גירסת הנתבעת כי החלה בנסיעתה לתוך הצומת לאחר שעצרה קודם לכן לאור מופע אדום ברמזור. נהגת התובעת אף הצהירה בתחילה כי לא שוחחה כלל עם הנתבעת לאחר התאונה, לאחר מכן הצהירה כי הטיחה בפניה כי מופע האור בכיוון נסיעתה ירוק, ולאחר מכן הצהירה שוב כי לא שוחחה כלל עם הנתבעת. באשר למיקום עצירת הרכבים לאחר התאונה, מסתברת בעיני גירסת הנתבעת כי לאחר ההתנגשות בין הרכבים, המשיכה היא בנסיעתה ועצרה בימין הדרך, בהמשך לכיוון נסיעתה המיועד מלכתחילה, ואילו התובעת, תוך שהמשיכה בנסיעתה ישר, סטתה ימינה. 7. לאור כל האמור, אני מעדיפה את גירסת הנתבעת אשר היתה סדורה, עיקבית ומסתברת בעיני יותר מגירסת נהגת התובעת, באשר לאופן התרחשות התאונה. לפיכך, אני קובעת כי נהגת התובעת אחראית להתרחשות התאונה, כאשר הנתבעת חצתה את הצומת לאור מופע ירוק בכיוון נסיעתה ואילו נהגת התובעת חצתה את הצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתה (יכול שהדבר ארע עקב בלבול נהגת התובעת בין שתי מערכות הרמזורים עובר לחצייתה את הצומת). 8. נהגת התובעת הצהירה כי נסעה בנתיב הימני, כאשר, למעשה, התאונה ארעה לאחר שנהגת הנתבעת פנתה שמאלה וחצתה יותר מ - 3 נתיבי נסיעה מימינה, מכיוון נסיעת נהגת התובעת ומהנתיב מול מקום עמידת הנתבעת. לאור זאת, ולאור מיקום הפגיעה ברכב הנתבעת ומיקום עצירת הרכבים במקום, לא מצאתי מקום לייחס רשלנות תורמת לנהגת הנתבעת. אמנם, הזכות שנתונה היתה לנתבעת, להיכנס לצומת לאור מופע ירוק ברמזור, אף היא יחסית ולא מוחלטת. יחד עם זאת, אין לומר כי בכל עת בעל זכות הקדימה ובייחוד זו שנתונה לו מכח מופע ירוק ברמזור, צריך לעצור את נסיעתו ולבחון האם הנהג ,שמחובתו ליתן לו את זכות הקדימה, אכן יעשה כן. יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. במקרה דנן, לא מצאתי כי היה באפשרות הנתבעת לצפות אי מתן זכות קדימה על ידי נהגת התובעת, אשר הגיעה בנסיעה רציפה לצומת, ובשים לב, כאמור, למוקדי הפגיעה ברכבים ולמיקום הרכבים בצומת. 9. אשר על כן, התביעה העיקרית נדחית. 10. באשר לתביעה שכנגד, התובעת שכנגד צרפה חוות דעת שמאי מטעמה. חוות דעת נגדית לא הוגשה והשמאי לא נחקר על חוות דעתו. כך גם צורף אישור בגין שכר טרחת השמאי ובגין התגמולים ששילמה התובעת שכנגד למבוטחתה. אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת שכנגד, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, לשלם לתובעת שכנגד, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, סך 53,438 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 16/03/12, בתוספת אגרת המשפט בגין התביעה שכנגד , הוצאות עדת הנתבעים כפי שנפסקו ושכ"ט עו"ד בסך 6,300 ש"ח. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 יום. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. רכבמשפט תעבורהצומתתביעה שכנגד