עפ"י סעיף 19 לפקודת השטרות למחזיק בשטר יש רשות לכאורה להשלים את הפרט החסר בשטר, גם אם מדובר בפרט חיוני. השלמת השטר צריכה להעשות בהתאם להרשאה שניתנה. ככל שמושך השטר יוכיח כי השטר הושלם שלא בהתאם להרשאה שניתנה, אזי אין בחזקה הקבוע בסעיף 19 כדי לעזור למחזיק שהשלים השטר: "סעיף 19(א) אינו קובע אלא הנחה לכאורה, היינו הוא מסדיר לענין זה את נטל הראיה ומותיר מקום לסתירה של ההנחה הנובעת מן ההוכחה המובאת בו. לשון אחרת: אם הוספו לשטר פרטים חסרים על ידי האדם שהחזיק בשטר במועד פלוני, הרי הנחה לכאורה היא שפעל כמורשה מטעם כל הצדדים שחתמו על השטר, אולם אם הוכח כי המחזיק פעל ללא הרשאה, אין בחזקה שבסעיף 19(א) כדי להועיל לו ואין בה כדי להקנות לו זכות כלשהי. אם נתבע אדם על פי שטר שהושלם אחרי הוצאתו, הרי יכול הוא להתגונן ולהוכיח כי לא נתן הרשאה כלשהי להשלמת הפרטים וכי במעשה מרמה המדובר ואם הצליח וסתר את החזקה שבסעיף 19 (א), אין הוא חב מאומה" (ע"א 640/73 מרדכי גלבנק נ' עזבון המנוח ניסן גילאי, פ"ד כט(2), 701. ראו גם ע"א 339/72 חרס קרמית בע"מ נ' מנחם קולטון, פ"ד כח(1), 452). בענייננו, טוענת הנתבעת כי משכה את השיקים ללא שם הנפרע לאחר שהובטח לה ע"י נציגי פייס אונלי כי יטביעו את חותמת החברה. הנתבעת טוענת בתצהירה: "במועד החתימה על ההסכם, דרשו ממני במפגיע נציגי המרכז להשאיר את שם הנפרע "פתוח" והבטיחו לי שוב ושוב מפורשות כי המרכז יחתום מיידית בעצמו את שמו על השיקים במקום המיועד לכך. על סמך הבטחה זו, ורק על פיה, מסרתי את השיקים לחתימת המרכז. אלא שלתדהמתי הרבה התברר לי מאוחר יותר כי המרכז הפר את הבטחתו למלא את שמו במקום המיועד לשם הנפרע, לא רשם את שמו על השיק ותחת זאת העביר אותו, בניגוד מוחלט להבטחות שנתנו לי נציגיו ולמסוכם בינינו ובלא ידיעתי, לידי התובעת- ח. עלמה, אותה איני מכירה ואין לי איתה כל עניין משום סוג שהוא, קו"ח שלא רציתי בשום אופן שהשיקים הנ"ל יועברו לידיה" (סעיפים 28-29 לתצהיר). כדבריה: "הם לא נתנו לי לכתוב, שרה תפסה לי את היד ואמרה לי לא צריך, בואי נלך למשרד להחתים את זה ואז נכנס המנהל מחדר אחר שאני לא זוכרת איך קוראים לו ואמר לי בואי תיכנסי לחדר והתחיל להסביר לי כמה זה טוב וכו'. הוא סובב אותי. מדובר בעבודה מקצועית, עבדו עלי בעיניים. ש. ובכל זאת הותרת את השיקים שם. ת. השיקים לא היו, היא לקחה אותם ולא ראיתי אותם יותר. היא הלכה למקום אחר ואותי הכניסו למשרד" (ע' 19 ש' 6-12). כאשר נשאלה בחקירה הנגדית האם מבינה את משמעות הותרת שם הנפרע ריק השיבה: "המשמעות שזה אמור לעבור הלאה ולכן התעקשתי לחתום, אני רציתי לחתום והיא אמרה לי לא צריך אל תחתמי. זה הכל הולך מהר, נכנס מנהל וכו'. אני מתקנת הכוונה שהיא ביקשה שלא אכתוב לפקודת מי" (ע' 20 ש' 1-3). מעדות הנתבעת עולה כי הובטח לה ע"י נציגי פייס אונלי כי שם החברה יוטבע בחותמת על השיקים ועל סמך הבטחה זו לא מילאה את שם הנפרע. דהיינו, הנתבעת נתנה הרשאה לנציגי פייס אונלי בלבד להשלים את שמה של פייס אונלי כנפרע ולכך בלבד. הנתבעת תארה בעדותה התנהלות מתוכננת ומתואמת של נציגי פייס אונלי אשר הפעילו עליה לחץ להוציא את השיקים ללא שם הנפרע, תוך הבטחות, שהסתברו בדיעבד כהבטחות שווא, כי תוטבע חותמת מתאימה וכי השיקים לא יסוחרו. ראוי לציין כי על השיקים מוטבעות המילים "למוטב בלבד", והדבר מחזק את טענת הנתבעת לפיה לא היתה לה כוונה להותיר את השיקים סחירים ולכן דאגה מבעוד מועד כי הבנק יוציא עבורה שיקים עם הכיתוב האמור. הנתבעת אף העידה כי בעברה חוותה מקרה דומה: "(כ)שהייתי בת 18 אכלתי אותה פעם אחת" (ע' 19 ש' 24) ולכן הקפידה תמיד למלא שם הנפרע. אולם, למרות זאת, לא עשתה כן נוכח התנהלות נציגי פייס אונלי, אשר הובילו אותה בכחש למסור שיקים ללא שם הנפרע תוך הבטחה שתוטבע חותמת מתאימה והכל במהירות תוך "העלמת" השיקים, מבלי להותיר בפני הנתבעת ברירה. בעדות מנהל התובעת, מר נבון, ניתן למצוא חיזוק לטענת הנתבעת באשר להתנהלות פייס אונלי ונציגיה. מר נבון טען בתצהירו: "ברגע שהבנתי שיש תלונות רבות בדבר התנהלותו של מרכז פייס אונלי אל מול לקוחותיו וכי יתכן כי אף מרכז פייס אונלי נקלע לקשיים כלכליים, אזי סרבתי... להמשיך ולנכות המחאות עבור מרכז פייס אונלי. את האמור אני יודע בדיעבד, כשם שהנתבעת גילתה בדיעבד וטוענת בתצהירה כי ההמחאות הוצאו ממנה במרמה וכי מנהלה של פייס אונלי הוא נוכל גדול" (סעיפים 24-25 לתצהיר). בעדותו טען כי בשנת 2012 החלו לחזור שיקים שהתובעת ניכתה לפייס אונלי: "ש.אתה יודע שאביב דותן הורשע בהונאה צרכנית שקשורה בעניינים דומים? ת. גיליתי את זה רק לאחר שהתחיל כל הבלאגן של השיקים החוזרים. ש. גם העובדה ששודרה תכנית כלבוטק בעניינו? ת. אני ראיתי את זה רק לאחר שהתחיל כל הבלאגן. ש. מתי התחיל הבלאגן? ת. בסביבות 2012" (ע' 8 ש' 21 - ע' 9 ש' 1). דברים אלה של מר נבון מחזקים את טענת הנתבעת ומספקים הסבר להתנהלות הנטענת של נציגי פייס אונלי אשר נוכח קשיים כלכליים העבירו לתובעת שיקים לנכיון, בניגוד להרשאה שניתנה ע"י הלקוחות. לאור האמור, אני מקבלת את טענת הנתבעת לפיה נתנה הרשאה להשלמת השטר לצורך הטבעת חותמת פייס אונלי בלבד ובודאי שלא לסיחור השיקים לצד ג' ולהשלמת שם נפרע אחר. בכך, הצליחה הנתבעת לסתור החזקה לכאורה הקבועה בסעיף 19(א) לפקודת השטרות. לפיכך, השלמת שם התובעת בשיקים נעשתה בניגוד להרשאה שניתנה. על פגם זה יכול להתגבר אוחז כשורה בלבד. אחיזה כשורה בסעיף 28 לפקודת השטרות נקבע: "(א) אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה. (ב) ביחוד זכות קנינו של מסחר שטר פגומה כמשמעותו בפקודה זו, אם השיג את השטר, או את הקיבול, על ידי רמאות, כפיה, או אלימות ופחד, או באמצעים אחרים שאינם כדין, או בתמורה אי-חוקית, או כשהוא מסחר את השטר אגב מעילה באמון, או בנסיבות העולות כדי רמאות". אוחז בשטר עשוי להחשב כאוחז כשורה בתנאי שקיבל את השטר כשהוא שלם ותקין. שטר נחשב לשלם אם מצויים בו כל הפרטים ההכרחיים להגדרת מסמך כשטר לפי סעיף 3(א) לפקודת השטרות ובהם שם הנפרע. המלומד ש. לרנר מציין בספרו דיני שטרות, מהדורה שניה, 240: "הפקודה קובעת בסעיף 28, כי רק מי שנטל שטר שלם ותקין על פי מראהו עשוי להיות אוחז כשורה. שטר לא שלם או שאינו תקין אינו שטר רגיל, ו"אין דרכם של סוחרים ליטול מסמך כזה. מסמך שאינו שלם - יוצא דופן מבחינת תוכנו, ומסמך שאינו תקין - מבחינת צורתו. מסמכים כאלה מעידים על עצמם כי ייתכן שמשהו אינו כשורה והם עצמם אומרים 'דרשני' ". נטילתו של מסמך כזה היא, במובן מסוים, חוסר תום לב". אמנם, הנוטל שטר ללא שם נפרע, רשאי להשלימו בתנאי סעיף 19 לפקודת השטרות, אולם אין בכך כדי לגרוע מהקביעה בסעיף 28(א) לפקודת השטרות לפיה כדי לזכות במעמד של אוחז כשורה, על האוחז ליטול שטר שלם ותקין על פי מראהו (ראו בענין זה ע"א 2010/05 שחף טקס בע"מ נ' אביגדור פלדמן, עו"ד, (1.2.06)). בענייננו, מאשרת התובעת כי קיבלה את השיקים ללא שם הנפרע, שהינו פרט הכרחי-חיוני, ומר נבון הוא שהטביע את חותמת התובעת על השיקים (ע' 11 ש' 18-20). דהיינו, התובעת לא נטלה לידיה שטרות, בודאי לא שטרות שלמים ותקינים לפי המראה. לפיכך, אין התובעת אוחזת כשורה בשיקים. הלוואה חוץ בנקאית כאמור, טוענת הנתבעת כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית וכיוון שהתובעת לא עמדה בהוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, יש לדחות את התביעה. נקבע בפסיקה לא אחת כי עסקת נכיון שיקים הינה הלוואה חוץ בנקאית כמשמעותה בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, שכן עסקת נכיון היא מתן סכום כסף ע"י מנכה השיק, תמורה לשיק מעותד בסכום גבוה יותר, כאשר ההפרש בין סכום השיק לסכום שנותן מנכה השיק, ה"עמלה", מגלם את הריבית שמשלם הלווה. בעניין זה נקבע בביהמ"ש המחוזי בת"א כי מי שעיסוקו במתן הלוואות חוץ בנקאיות ובנכיון שיקים חייב להקפיד על הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: "על בית המשפט לומר דברו תוך הדגשה כי מי שעיסוקו במתן הלוואות לרבות נכיון שיקים חייב לערוך חוזה הלוואה בכתב על כל פרטיו" (ע"א (ת"א) 4003/07 בס ארנון נ' אברהם אריה (21.1.09). בר"ע נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון - רע"א 2132/09 אברם אריה נ' ארנון בס (8.7.09). ראו גם תא"מ (שלום-ראשל"צ) 1707-10-10 אריה צחי נ' יפה אטיאס (16.1.12) והאסמכתאות שם). חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות חל על הלוואות הניתנות ליחיד, להבדיל מתאגיד (ראו בסעיף 1 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות הוגדר "לווה" - "למעט תאגיד") ע"י מלווה כספים שאינו תאגיד בנקאי. בענייננו, עסקינן במלווה ובהלוואה עפ"י החוק, אולם בלווה שהינו תאגיד. בנספח 10 לתצהיר הנתבעת - העתק תדפיס טיפולים - נרשם מדיקל טאץ' קליניק דנטל בע"מ, החוזה הינו עם פייס אונלי מרכז לאסתטיקה וכירורגיה פלסטית של הפנים, תדפיס פרטי תור הינו של מדיקל טאצ' קליניק בע"מ. הכל שמות מסחריים וחברות ולא אדם פרטי. לפיכך, אין לפנינו לווה כהגדרתו בחוק ולפיכך אין תחולה לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. אשר לעצם האפשרות להחיל את חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על מקרה כבענייננו, בו הצדדים לתביעה אינם המלווה והלווה אלא המלווה וצד ג', ראו פס"ד של כב' השופטת טל לוי בתאמ (ת"א) 21440-09-10 דוד קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ, (27.7.11) לפיו יש לאפשר לצד שלישי אשר לא נתן את ההמחאות כחלק מעסקת הלוואה חוץ בנקאית להעלות טענות מכח חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות: "לטעמי, העובדה כי המחוקק לא ציין מפורשות את האפשרות של צד שלישי (שאינו הלווה) להתגונן בטענות מכח החוק, אין פירושה כי המחוקק ביקש ליצור בהקשר זה הסדר שלילי. המחוקק, כך עולה מדברי ההסבר הנ"ל, ביקש להסדיר את מערכת היחסים הקרובה בין המלווה ללווה ובכך להבטיח פיקוח על ה"שוק האפור". הסדרת השוק, פירושה בהכרח כי גם אם השיקים "גולגלו" או סוחרו - עדיין המלווה החוץ בנקאי חייב לעמוד בהוראות החוק. זוהי לטעמי פרשנות תכליתית ראויה של הוראות החוק. משנקבע בפרשת בס כי האוחז בשטר מכח עסקת הלוואה חוץ בנקאית, לא יכול ליצור הפרדה בין עסקת היסוד לעילה השטרית - הרי העדרה של הפרדה לא יכולה להעשות גם במישור היחסים שבין המושכת (בענייננו צד שלישי) לבין התובע. להשגת התכלית החקיקתית המתחייבת, יש להקפיד כאמור הקפדה יתרה עם המלווים, גם אם משמעות הדבר שצד שלישי "יהנה" מהגנות אשר אינן בהכרח, נחלתו שלו. הקפדה דווקנית על הוראות החוק, תבטיח הסדרת השוק בצורה המיטבית ותגשים באופן הרצוי והראוי את מטרות המחוקק". סוף דבר הנתבעת הוכיחה כי השיקים הושלמו בניגוד להרשאה שנתנה. עסקינן בפגם שרק אוחז כשורה יכול להתגבר עליו. הוכח כי התובעת אינה אוחזת כשורה. אשר על כן, דין התביעה להדחות. תיקי הוצל"פ 18-20917-12-7, 18-18279-12-1, 18-15120-12-1, 18-11981-12-4, 18-09382-12-8, 18-05982-12-2, 18-06796-12-8, 18-05637-12-3, 18-03797-12-6, 18-03409-12-6 יסגרו. אני מחייבת את התובעת בהוצאות הנתבעת כולל שכר טרחת עו"ד בסך של 2,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי לוד תוך 45 ימים. שטרפקודת השטרות