חדירת מים למערכת הביוב העירונית שקרמו לקריסתה בעקבות גשמים

נטען כי בעקבות גשמים החלו מי נגר עילי לחדור למערכת הביוב העירונית וגרמו לקריסתה. כתוצאה מכך, החלה הצפה נרחבת של השטחים והכבישים באזור התעשייה הסמוך, ומי הגשמים חדרו למרתף המוסך והסבו למוסך ולתכולתו נזק רב. התובעת פיצתה את המוסך בסכום של 49,296 ₪. לטענתה, הנזק נגרם עקב מחדלה של הנתבעת בתחזוקה תקינה של צנרת המים ו/או הביוב, ומשכך, היא עתרה לחייב את הנתבעת לשפותה בגין הסכום ששולם על ידה כאמור, כשסכום התביעה הועמד על סך של 58,957 ₪. 3. הנתבעת כפרה באירוע ההצפה הנטען, ולחילופין טענה כי לא קמה כלפיה כל אחריות נזיקית בגין התרחשותו. בנוסף הכחישה הנתבעת את הנזקים שנטענו על ידי התובעת. 4. הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט לצערי, ומשכך נוצר הצורך בשמיעת התיק. 5. העדויות מטעם התובעת העיד בעל המוסך מר מאיר אזולאי, והוגשו שתי חוות דעת שמאיות של משרד יגאל טלמן ועמי בן שימול, ומשרד יועד הנדסה בע"מ. מטעם הנתבעת העידו מר שמואל שדה הממלא תפקיד של מנהל מחלקת תשתיות וסגן ראש מנהל הנדסה בנתבעת, ומר יהודה יצחק אשר ערך חוות דעת שמאית. 6. דיון היפוך נטל הראיה בכתב התביעה טענה התובעת כי במקרה דנן חל היפוך נטל הראיה וכי על הנתבעת להוכיח כי לא היתה התרשלות שתחוב בגינה בהתייחס לאירוע נשוא התביעה. למרות שטענה זו נזנחה בסיכומיה, ראיתי להתייחס אליה בקצרה כדלקמן: סעיף 38 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע כדלקמן: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה" הפסיקה הכירה כי מים הינם בגדר דבר נמלט העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי בהתקיים היסודות המנויים בסעיף 38 הנ"ל, על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורם של המים או התפשטותם התרשלות שיחוב בגינה (ראה ע"א 302/67 חברת מפ"י בע"מ ואח' נ' משק אשר אשכנזי ושות', כב(1), 211, ע"א (ירושלים) 4310/03 החברה לפיתוח מפעלים משחקי שלמה (1979) בע"מ נ' חברת רהיט להיט בע"מ, 16.10.03), אולם על מנת להיכנס לדלת אמותיו של סעיף 38 הנ"ל, יש להוכיח תחילה קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מדבר שנמלט, ובכך כשלה התובעת. במה דברים אמורים? 7. התובעת טענה כאמור כי אירוע ההצפה במוסך נגרם כתוצאה מקריסתה של מערכת הביוב/צנרת המים שבשליטת הנתבעת. אולם, מלבד הצהרה כללית כאמור, לא הובאו על ידה ראיות ו/או עדויות בדבר קיומה של הצפה במוסך ביום האירוע הנטען ו/או בסביבה שבה הוא נמצא, למרות טענתה כי המדובר ב"הצפה נרחבת של השטחים והכבישים באזור התעשייה הסמוך". ודוק', לא הוגשו תמונות מטעם בעל המוסך המראות את אירוע ההצפה הנטען, ותמונות כאמור אף לא צורפו לחוות הדעת השמאיות שהוגשו על ידי התובעת. 8. לא זו אף זו, אלא שהוכח כי לא הוגשה על ידי בעל המוסך כל תלונה לנתבעת בדבר אירוע ההצפה הנטען, וגם הודעה לתובעת על התרחשות האירוע נמסרה על ידי המבוטח בחלוף יותר מחודש ימים ממועד האירוע הנטען. מצב נתון זה מעורר ספקות באשר לעצם התרחשות האירוע, וברי הוא כי עדותו היחידה של בעל המוסך בעניין זה, אשר לא זכתה לכל סיוע כאמור, אין בה די להוכחת האירוע הנטען. 9. יתרה מכך, בתצהירו ת/1 תיאר בעל המוסך את התרחשות האירוע כדלקמן: "ביום 28.02.09, בעקבות גשמים רבים שפקדו את אזור כרמיאל, הציפו מי הגשמים את המרתף של "העסק" והסבו ל-"עסק" ולתכולתו נזק רב" הנתבעת טענה, ובצדק, כי ההצהרה הנ"ל אינה יכולה לבסס אחריות נזיקית כלפיה, שכן אירוע הצפה בעקבות מי גשמים יכול להיגרם מסיבות שונות, כגון איטום לקוי של המוסך, חדירת מי גשם דרך פתח שנשאר פתוח, סתימת מרזב ועוד, ומשלא הוצהר מהיכן חדרו המים למוסך, יש בכך בכדי להביא לדחיית התביעה נגדה על הסף. 10. זאת ועוד, מהתמונות שהוגשו ומהאמור בחוות דעתו של שמאי הנתבעת מר יהודה (נ/2) התברר כי פתח הכניסה למוסך הינו מכיוון כביש שירות (ולא מכיוון רחוב החרושת), והוא מוגבה מכביש השירות בכ- 10 ס"מ. בנוסף הוכח כי חלקו האחורי של המוסך מוגבה כ-1.2 מעל פני רחוב החרושת. מצב נתון זה אף הוא מטיל ספק בדבר התרחשות האירוע הנטען. 11. ואם לא די באלה, הרי התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה בדבר קריסת מערכת הביוב/צנרת המים ביום האירוע הנטען. ממה נפשך? מטעם הנתבעת הוגש דו"ח ריכוז פניות מתאריך 28.2.09 ועד תאריך 5.3.09. מעיון בדו"ח זה ניתן להסיק כי לא נתקבלו אצל הנתבעת תלונות המתייחסות לאי ספיקת מערכת הביוב ו/או צנרת המים ביום האירוע הנטען (28.2.09), ובדו"ח מתועדות תלונות בודדות שמתייחסות לתקופה מיום 1.3.09 ועד 5.3.09. מר שמואל שדה, מנהל מחלקת תשתיות בנתבעת והאמון על הטיפול בתלונות מסוג זה, מסר הסברים משכנעים לגבי קיומם של המפגעים שבגינם הוגשו התלונות הנ"ל, והעיד כי היווצרותם של בורות בכביש לאחר גשמים או התרוממותם של מכסי ביוב, הינן תופעות שאינן מעידות בהכרח על קריסתה של מערכת הביוב, שכן הדבר יכול לנבוע מעייפות החומר או מאי הידוק המכסה וכו', ודבריו הנ"ל מקובלים עליי. בנוסף מדבריו התברר כי התכנון העירוני של מערכת הביוב בכרמיאל, שנעשה לאחרונה בשנת 1990, מתייחס לעוצמת גשם שתדירותה אחת ל- 25 שנה, בעוד שהגשמים שירדו ביום האירוע הנטען היו בתדירות של אחת ל- 10 שנים לערך. 12. לאור כל האמור לעיל, הנני קובעת כי התובעת לא הצליחה להוכיח את קרות אירוע ההצפה הנטען על ידה, ומשכך דין תביעתה להידחות. אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות עדים בסך של 750 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. נזקי מיםגשםנזילהביובמים