די לנושא בנטל השכנוע שגרסתו תשכנע את בית המשפט ב-51% מתוך 100% המבטאים וודאות מוחלטת, על מנת שיצא ידי חובתו. ובת"א (תל אביב) 3056/86 לויזדה נ' ההסתדרות העובדים הכללית של העובדים בא"י, בעמ' 1198 נאמר: "הקריטריון לעקרון הוא מאזן ההסתברויות ונטייתה. שמות נרדפים משקפים את הרעיון: מהימנות גרסה מול גרסה, שהיא צריכה להיות ברורה, מוצקת משכנעת ועולה על האחרת; הגיונם של דברים; התרשמות; שכל ישר וסבירות; כמות הראיות ודיותן; האיזון הראוי; עודף ראייתי; הקרבה לאמת; אפשרות קרובה; וכדומה; וכל זה בשים לב ובשקלול מכלול הראיות שבאו בפני בית המשפט, שיש בהן להשליך אור לגבי גרסה זו או אחרת. בנוסף לאבני הבוחן האמורים שישומם לא תמיד קל, הייתי מוסיף נדבך נוסף בשקלול הכולל המחייב זהירות נוספת והוא כי יש אינטרס הן לתובע והן לנתבע בתוצאות המשפט...". במקרה שבפני אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת. עת/1 העידה (עמ' 2): "... במקום יש שני נתיבים, אני הייתי בנתיב הימני, לא יודעת מאיפה הוא בא לי, אני חושבת משמאלי, הייתי צריכה לזוז קצת, זזתי ולא יודעת מאיפה הוא בא לי והתנגשנו". לדידי, גרסתה המהוססת של עת/1, איננה מאפשרת קביעת עובדות, כנדרש על פי מאזן ההסתברויות, באשר לנסיבות קרות התאונה. למעשה, היא לא ידעה לתאר בדיוק כיצד התרחשה התאונה, ואמרה שאיננה יודעת מאין הגיעה המשאית. הגם, שלא שללה את הטענה כי המשאית הייתה במצב של עצירה. מנגד, גרסת הנתבע באשר לנסיבות קרות התאונה היתה מפורטת, הוא העיד (עמ' 3): "הייתי ממוקם במשאית בנתיב השמאלי, כדי לפנות שמאלה, נמצאים שני נתיבים במבצע קדש, בנתיב הימני ניתן להתקדם רק עד הצומת T ושם ניתן לפנות שמאלה אך ורק בנתיב השמאלי, וזאת מאחר ובנתיב הימני חונות מכוניות, אחרי הפנייה, מה שקרה באירוע כשעמדתי בתנועה, רכבים מהנתיב הימני ניסו להתשלב לשמאלי כדי להשתלב בתנועה, הנהגת ניסתה להשתלב לנתיב השמאלי וזה היה ניסיון כושל, והיא שפשפה את הדלת שלה..." גרסת הנתבע היתה עקבית, והגיוניות אשר גרסה זו יכולה אף להתיישב עם תמונות הנזק ברכב התובעת, כפי שמצאו ביטויים בתמונות הנזק - ת/3. גם לאחר חקירה נגדית לא נתגלעו סתירות או תמיהות בגרסת הנתבע באשר להתרחשות התאונה. לאור האמור, אני קובעת כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, כנדרש על פי מאזן ההסתברויות, ולפיכך דין התביעה להידחות, ואינני עושה צו להוצאות. נטל השכנוע