הנתבעת טוענת טענת אי התאמה, בין הדוגמה שנמסרה לה טרם היצור, הוא התדפיס הגרפי שסומן נ/1, לבין השקיות שיוצרו ע"י התובעת בפועל, שסומנה ת/6. לטענת הנתבעת אי ההתאמה התבטאה הן בעיצוב הגרפי עצמו של השקיות, והן בשוני בגוונים ובצבעים שהופיעו בשקיות לבין אלה שהופיעו בתדפיס הגרפי נ/1. כמו כן, טוענת הנתבעת לאי התאמה נוספת לענין צבע הידיות של השקיות, אשר יוצרו, שלא ע"פ העדכון שנעשה לאחר חתימת ההזמנה, לפיו שונה צבע הידיות מצבע לבן לשחור. עוד טוענת הנתבעת כי בניגוד להתחייבות התובעת כי תזמן את מנהל הנתבעת למועד ההדפסה לצורך אישורה, הודפסו השקיות בלא שזומנה הנתבעת למועד ההדפסה. במסגרת חקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת, מר רן לוי על תצהיר עדותו הראשית, חזר בו מנהל הנתבעת מהטענה בדבר אי התאמה של הגרפיקה המופיעה בשקיות שיוצרו לבין הגרפיקה שבתדפיס הגרפי (נ/1). (ראה: עמ' 7 לפרוטוקול הדיון מיום 5.6.13 ש' 17-21). מנהל הנתבעת טען בחקירתו כי אי ההתאמה התבטאה בצבע השקיות בלבד. מנהל התובעת, מר שי לבנה העיד בחקירתו הנגדית, כי בין התדפיס הגרפי (נ/1) לבין השקיות שיוצרו (ת/6), קיימים הבדלים בלתי נמנעים של גוונים בצבע, בשל השוני בסוג הנייר, בשיטת הדפוס ובמדפסת. לנוכח האפשרות להבדלי גוונים אלה, צויין בהזמנה כי מזמין אשר לא יגיע ביום ההדפסה לצורך אישורה יהיה מנוע מלהעלות בדיעבד טענות כנגד אי התאמות בגוון. מכאן, כי עוד בשלב ביצוע ההזמנה הובהר לנתבעת ומנהלה בגוף ההזמנה, כי יתכנו הבדלי גוון צבע בין הדוגמה שהוצגה בתדפיס הגרפי לבין ההדפסה על גבי השקיות. יתר על כן, דבר קיומה של אפשרות של הבדלי גוונים אלה, צויינה על פני התדפיס הגרפי נ/1 וכן התדפיס הגרפי שסומן ת/4. בחקירתו הנגדית הפנה מנהל התובעת לרישום המופיע בחלקו התחתון של התדפיס הגרפי נ/1: " תדפיס זה הינו תדפיס ממחשב ומטרתו להציג בגודל אמיתי את הגרפיקה כפי שתופיע על גבי השקית/אריזה ואינו מראה את הצבעים האמיתיים שיודפסו בפועל ". (ראה: עמ' 3 לפרוטוקול ש' 1-5 ו- 23-28). מהמפורט לעיל, עולה כי היה ידוע ומוסכם על הנתבעת כי יתכנו הבדלי גוון בצבעים שבין התדפיס הגרפי (נ/1) לבין הצבעים שיודפסו ע"ג השקיות שיודפסו ע"י התובעת. בהזמנה צויין, כי הנתבעת בחרה להגיע ביום ההדפסה לצורך אישורה. לטענת הנתבעת, מספר ימים לאחר חתימת ההזמנה יצר נציג התובעת עם מנהל הנתבעת מר רן לוי קשר טלפוני והודיע לו על מועד בו עליו להתייצב לצורך אישור ההדפסה והגרפיקה, ובאותה שיחה מסר מנהל הנתבעת כי המועד אינו מתאים לו וכי אין באפשרותו להגיע למועד זה, וביקש לתאם מועד אחר. לטענתו, מס' ימים לאחר מכן, נמסר לנתבעת כי התובעת הדפיסה את השקיות ללא אישור הנתבעת. ע"פ עדותו של מנהל השיווק של התובעת, מר אייל צדיק, לאחר השלמת העיצוב הגרפי נחתמה ההזמנה ביום 20.1.11, לאחר מכן יוצרה גלופה, ואז התקשר למנהל הנתבעת מר רן לוי על מנת לתאם עימו מועד הגעתו להדפסה, אלא שזה הודיע כי הנתבעת פותחת סניף חדש בירושלים, וביקש להוסיף פרטי הסניף החדש על השקית ולעדכן בהתאם את העיצוב. ע"פ תצהירו של מר צדיק, לאחר שאושר העדכון, התקשר פעם נוספת למנהל הנתבעת ותאם עמו הגעתו אל התובעת ליום 5.4.11 לצורך אישור ההדפסה, בלא שזה הביע כל התנגדות למועד זה. ע"פ עדותו של מר צדיק בתצהירו ובחקירתו הנגדית, ביום 5.4.11 משלא הגיע מר רן לוי אל התובעת, לאשר את ההדפסה, התקשר אליו טלפונית, ונמסר לו ע"י מר לוי כי לא יוכל להגיע ושהתובעת רשאית להדפיס בלעדיו. (ראה: ס' 13-15 לתצהיר מר אייל צדיק, וכן, עמ' 5 לפרוטוקול ש' 11-14 , עמ' 6 ש' 1-4). מר צדיק נחקר בענין זה בחקירה הנגדית, ועדותו לא נסתרה. כמו כן, עדותו של מר אייל צדיק היתה עקבית קוהרנטית ונמצאה מהימנה עלי. בס' 7 לתצהיר עדותו הראשית של מנהל הנתבעת מר רן לוי, נטען כי השיחה הטלפונית עם נציג התובעת התקיימה מס' ימים לאחר חתימת ההזמנה, בה הודיע לו נציג התובעת על מועד בו עליו להגיע לאישור ההדפסה. בחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת אישר מר רן לוי, כי לא מדובר בשיחה שנערכה "מס' ימים" לאחר חתימת ההזמנה אלא אפשר והשיחה האמורה נערכה אף חודש או חודשיים לאחר ההזמנה. (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 2-5). מעיון בתצהירו של מר רן לוי, עולה כי אין בו הכחשה של טענת התובעת לפיה התובעת תאמה עמו מראש דבר הגעתו ביום 5.4.11 לאישור ההדפסה. כמו כן, אין בתצהירו הכחשה כי משלא הגיע לאישור ההדפסה ובטרם החלה התובעת בהדפסה, התקשר אליו מנהל השיווק של התובעת מר אייל צדיק לברר מדוע לא הגיע. הצדדים חלוקים באשר לתוכנה של אותה שיחה שהתקיימה ביום 5.4.11, כאשר התובעת טוענת כי מר לוי הודיע כי אין באפשרותו להגיע ואישר ההדפסה בלעדיו, ואילו הנתבעת טוענת, כי מר לוי ביקש לדחות את מועד ההדפסה בהעדר אפשרות להגיע. גרסתו של מר לוי בס' 7 לתצהירו, הינה לקונית נעדרת הסבר מדוע לא היה באפשרותו להגיע לפגישה שנקבעה עמו מראש. בסיפא לס' 7 לתצהיר, מציין מר לוי כי ביקש לתאם מועד אחר. גרסתו בענין זה, נעדרת כל הסבר מדוע לא תואם מועד כזה, מה היתה תשובת התובעת בענין בקשתו לתאם מועד חדש. לנוכח קלישותה של גרסה זו איני נותן בה אמון. מר רן לוי, אינו נותן בתצהירו, כל הסבר מדוע לא היה באפשרותו להגיע במועד ההדפסה לצורך אישורה, אף שמועד זה תואם עימו מבעוד מועד, וזאת במיוחד לנוכח טענתו בעדותו בבימ"ש כי היה חשוב לו להגיע לאשר את ההדפסה. (ראה: עמ' 8 לפרוטוקול ש/1-4). גם בחקירתו הנגדית בבית המשפט, אף שניתנה לו האפשרות להסביר מדוע לא היה באפשרותו להגיע ביום 5.4.11 לאישור ההדפסה, בחר שלא לתת כל הסבר. (ראה: עמ' 8 ש'28-19). בנסיבות אלה, עדותו של מנהל הנתבעת מר לוי רן בענין זה אינה מהימנה עלי. לאור המפורט לעיל, הוכח לבימ"ש כי התובעת תאמה עם מנהל הנתבעת מועד הגעתו לאישור ההדפסה ליום 5.4.11, אולם זה בחר שלא להגיע לצורך אישור זה. גרסת הנתבעת לפיה מנהלה רן לוי עמד על דחיית מועד ההדפסה לא הוכחה לבימ"ש, וכמפורט לעיל, נמצאה כבלתי מהימנה. הגב' לילך אור, עוזרת אישית למנכ"ל הנתבעת, נתנה תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, בו העלתה טענה בדבר אי התאמה של צבע ידית שקיות הנייר שסופקו. בס' 8 לתצהירה נטען, כי לאחר חתימת ההזמנה פנתה בהודעה בדואר אלקטרוני אל מנהל התובעת לשינוי צבע הידית מלבן לשחור, ולטענתה מנהל התובעת אישר השינוי בהודעת בדואר אלקטרוני. הגב' אור מציינת בתצהיר כי הינה מצרפת העתק התכתבויות אלה כנספח 3 לתצהירה. אין בידי לקבל את טענת ב"כ התובעת לענין הרחבת חזית בדבר העלאת הטענה בענין צבע הידיות לראשונה בתצהיר עדות ראשית של הנתבעת שכן, הסוגיה של שוני בגווני צבע של השקיות עלתה, גם אם לא באופן מפורט, בסעיף 9 לתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן, המהווה כתב הגנה. מנהל התובעת מר שי לבנה נחקר בענין זה, בחקירתו הנגדית העיד כי לא זכור לו דבר קבלת פניה לביצוע שינוי צבע הידית, ולטענתו ראה את הודעת המייל לראשונה בתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת. מנהל התובעת אישר כי כתובת המייל שצויינה בנספח 3 הינה כתובת התובעת. יחד עם זאת, בניגוד לאמור בתצהיר הנתבעת, לפיו אישר מנהל התובעת את השינוי בתשובה ששלח בדואר אלקטרוני, לא צורפה התשובה הנטענת לתצהיר. לפיכך, לא הוכח לבימ"ש כי הבקשה לשינוי צבע הידיות של השקיות נמסרה לתובעת ו/או כי זו אישרה ביצוע השינוי. לאור המפורט לעיל, משבחרה הנתבעת שלא להתייצב למועד ההדפסה שתואם עמה ליום 5.4.11, ולנוכח ההוראה החוזית המופיעה בהזמנה בדבר מניעות העלאת טענות בדבר הבדלי גוון, אין היא רשאית להלין על הבדלי הגוון שבצבעים של השקיות ו/או בצבע הידיות שהודפסו (ת/6). לפיכך, הטענה בדבר אי התאמה בגווני הצבע של השקיות שסיפקה התובעת - נדחית. הנתבעת בתצהירה טוענת כי סופקו לה קרטוני שקיות בשלושה מועדים שונים. ביום 6.4.11 סופקו 5 קרטונים, ביום 12.4.11 סופקו 5 קרטונים נוספים. ע"פ גרסת הנתבעת, מנהל הנתבעת הבחין באי התאמת הצבעים בסמוך לאחר חזרתו לארץ מחו"ל, ביום 26.4.11. מתצהירי הנתבעת ועדיה עולה, כי אף שידעה על קיומה של אי התאמה זו לכל המאוחר ביום 26.4.11, ביקשה גם חודשיים לאחר מכן (כעולה מתעודת משלוח מס' 46184, שצורפה כנספח ת/7 לתצהיר מנהל התובעת מר שי לבנה), לספק לה 10 קרטונים נוספים. התנהלות זו של הנתבעת עצמה מלמדת על חולשת טענותיה של הנתבעת לענין הפגמים ואי התאמה של השקיות. לאור המפורט לעיל, אני סבור כי התובעת הוכיחה את תביעתה, ועל כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום התביעה בסך 16,188 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד התביעה ועד לתשלום בפועל. כמו כן, מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות אגרת בית משפט בסך 737 ₪ וכן, שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. צרכנותאי התאמה (מוצר)