עומס עבודה בלתי סביר על עובדת - אחות תעסוקתית

טוענת כי המבקש גרם לעומס עבודה בלתי סביר שהוטל עליה בכך שהפעיל את האחות התעסוקתית במהלך שנת 2006 בניגוד לפקודות, בניגוד לסיכומים בינו ובין המשיבה ומפקדיה, תוך ניתוק האחות מעיסוקה המרכזי המוגדר ותוך זלזול בוטה במשיבה. הפעלה זו כללה בין היתר אישור שנתן המבקש לאחות לשהות בחופשות שונות ומשונות לעיסוקיה האישיים. במשך 3 שנים ועד לחודש אוקטובר 2006 נהג המבקש באופן בלתי סביר בעליל ברשלנות רבתי , לטענת המשיבה, בניהול וחלוקת זמנן של האחיות בין המשימות השונות שהוטלו עליהן, תוך בזבוז מסיבי של זמנן לשווא, על פעילויות בלתי תורמות לארגון ותוך כדי יצירת לחצים בלתי סבירים בביצוע פעולות הכרחיות ונדרשות על ידי הארגון וגרם למשיבה ולמרפאה שניהלה ולשמה המקצועי נזקים משמעותיים ומתמשכים. עוד טוענת המשיבה כי סירובו של המבקש לפעול על פי הפקודות שהוא עצמו כתב והפיץ לתפוצה נרחבת ביותר בחיל הים והתעלמותו מבקשותיה של המשיבה שלא לגרום לשינוי תורים בשל הפעלה של הרגע האחרון והתראות קצרות מידי של ביצוע סקרי צוללים, הפריעו קשות לעבודה השוטפת במרפאה ולעבודת הצוות בין התובעת והאחות, גרמו להשלכות כבדות על בריאות החיילים הזכאים לבחינה רפואית מקצועית אצל המשיבה בכובעה כרופאה תעסוקתית וגרמו למשיבה נזקים רבים. מדובר לטענת המשיבה, בין היתר בנזק לשמה הטוב כמנהלת המרפאה ולתפיסה של טיב השירות הניתן ע"י המרפאה. מדובר בנזק לבריאותה של המשיבה בשל המתחים והוויכוחים המיותרים בינה ובין המבקשכאשר הוויכוחים הללו יצרו למשיבה תדמית של עובדת המתקשה לעבוד במערכת היררכית ופיקודית ואשר מתעמתת לעיתים תכופות עם המפקד הישיר שלה. כ"כ נגרמה למשיבה אי נעימות בשל הכורח להתנצל בפני קהל לקוחותיה בעיקר ממוני בטיחות או מפקדים, אשר תיאמו מועדים לפעילויות שונות, כאשר נאלצה לבטל ולהעביר פגישות ופעילויות משותפות ברגע האחרון ובמקרים מסויימים אף ממש יום לפני הפעילות המתוכננת. מוסיפה וטוענת המשיבה כנגד המבקש כי עד חודש דצמבר 2005 לא שיתף אותה בביקורות מקצועיות שהתקיימו ביחידות השונות וכאשר נאותו המבקש ומפקדו לאפשר לה להשתתף לא קיבל המבקש את החלטותיה המקצועיות ונתן הנחיות שונות מאלו שהומלצו ע"י המשיבה. עוד טוענת המשיבה כנגד המבקש כי לא בדק חשיפות שונות של חיילים לרבות בשנים 2003-2004 ובכך גרם לנזקים רבים לחיילי חיל הים וכן למשיבה אשר עבודתה הופרעה, סמכותה המקצועית נגזלה ממנה והמוניטין שלה נפגע באופן חמור. עילות התביעה כמפורט ע"י המשיבה בתביעתה והסעדים המבוקשים הינם כדלקמן: מעשיו של המבקש עולים כדי רשלנות והפרת חובות חקוקות כגון חוק זכויות החולה, חוק ארגון הפיקוח על העבודה ותקנותיו, הוראות פיקוד עליון ופקודות מטכ"ל שונות. בנוסף היפר באופן שיטתי הוראות של מפקדיו, פגע בתפיסת פעילות המרפאה. מעשיו אף עולים לטענת המשיבה כדי מטרד לציבור. עוד נגרמה למשיבה לטענתה פגיעה בשמה הטוב. כל אלו גרמו למשיבה לנזקים אותם היא מעמידה ע"ס 150,000 ₪. המבקש טוען כי שירת בצה"ל כראש מדור בריאות תעסוקתית בחיל הים ושימש כמפקדה הישיר של המשיבה. המבקש טוען להעדר כל יריבות בינו ובין המשיבה ואין בטענות המשיבה בכדי להקים כנגדו עילת תביעה. עוד טוען המבקש להתיישנות התביעה שכן התביעה הוגשה בחלוף שבע שנים מיום האירוע האחרון ברצף האירועים המהווים את עילת התובענה ועל כן דין התביעה להידחות על הסף. המבקש מעלה תהיה האם המשיבה עותרת לפיצוי על כך שבעת שהיה מפקדה גרם לה לעומס עבודה או בשל הפעלת שיקול דעתו בחלוקת זמנן של האחיות? עוד טוען המבקש כי אפיין של הטענות המועלות ע"י המשיבה הינו ציבורי בחלקן הארי והמשיבה אינה עותרת ציבורית. גם החיקוקים אשר המשיבה טוענת כי הופרו, אינם לטובתה ואין למשיבה כל אפשרות לקבל סעד בגינם, כגון פקודת מטכ"ל שעניינה בשעות פעילות במפקדות צה"ל , הסברה בצבא ועוד. המבקש מוסיף וטוען כי התביעה באה לעולם לאחר שמסר תצהיר בהליך אחר המתנהל בתביעה שהגישה המשיבה כנגד משקי"ת אשר היתה פקודה של המבקש. עוד טוען המבקש כי המשיבה לא פירטה את הנזקים להם הינה טוענת. המבקש מוסיף וטוען כי הלכה למעשה, המשיבה מלינה בתביעתה על האופן בו ביצע המבקש את עבודתו במסגרת השירות הצבאי כמפקדה וכן על ההוראות וההנחיות שניתנו לה ע"י המבקש. ברי כי על מסד נתונים זה אין למשיבה יריבות עם המבקש ואין בטענותיה בכדי להקים כל עילת תביעה. בנוסף אין בעילה הנטענת כדי לזכות את המשיבה בסעד אשר מתבקש על ידה , מן המבקש. המבקש מוסיף וטוען כי מאחר והמדובר בתביעה של נושא משרה אצל מעבידו במסגרת עבודה ובזיקה של יחסי עובד מעביד הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה זו מוקנית באופן יחודי לבית הדין לעבודה. עוד טוען המבקש כי מהותה האמיתי של התביעה היא לשון הרע ולא תביעה נזיקית ועל כן הסמכות לדון בתובענה מסורה לביה"ד לעבודה. בישיבת יום 18.6.13 התקיים דיון בבקשה. במסגרת הדיון נערך בירור עובדתי קצר במסגרתו העידו המשיבה והמבקש. המשיבה סיפרה באריכות אודות תנאי עבודתה, התנהלותה מול המבקש ומועדי האירועים: "אני מעלה זכרונות מלפני הרבה שנים. בערך ברבעון השני, אפריל- יוני של שנת 2003, הנתבע סיים את עבודת המחקר שלו ומאותו שלב התחילה עבורי מסכת היסורים... הכוונה לייסורים להיעדר יכולת לתפקד במרפאה כמפקדת או מנהלת. כל הזמן הנתבע התערב בלו"ז של המרפאה."(עמ' 102 לפרוטוקול). דיון המשיבה הגישה תביעה נזיקית כנגד המבקש. המשיבה עמדה על כך כי למרות שטענתה הינה בעיקר פגיעה בשמה הטוב, אין עסקינן בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע ועל כן לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעה. ראשית יש לבחון באם תביעתה של המשיבה התיישנה. כפי שציינה המשיבה בכתבי הטענות ובמהלך עדותה, האירועים נשוא תביעתה החלו ברבעון השני של שנת 2003. אין מדובר בנזק מתמשך או נזק אשר לא התגלה ויש לראות כל אירוע ואירוע כעומד בפני עצמו. משכך הם פני הדברים אין ספק כי תביעתה של המשיבה התיישנה בגין כל האירועים שהתרחשו עד לחודש מאי 2005. הסוגיה העיקרית בבקשה אשר בפני הינה השאלה, האם קיימת עילת תביעה כלשהי ו/או יריבות מצד המשיבה כנגד המבקש. הפכתי והפכתי בטענות המשיבה והנני סבורה כי מטענות משיבה אכן לא עולה כל עילת תביעה כנגד המבקש ו/או לא קמה יריבות כלשהי. המשיבה מלינה על התערבותו של המבקש אשר היה מפקדה בלו"ז שלה?בסדר עבודת המרפאה? בשינוי סדרי העבודה של האחותגרם לה עומס בעבודתה? לא קיבל את המלצותיה? האם אכן מצפה המשיבה כי בית המשפט הוא זה אשר יתערב בשיקולי מפקד מרפאה תעסוקתית של חיל הים וישקול את שיקוליו בדבר אופן העסקת עובד כזה או אחר, נהלי עבודה ועוד? התשובה לכך שלילית. נראה כי המשיבה הרחיקה לכת בתביעתה. החיקוקים אליהם מפנה המשיבה בתביעתה לא נועדו לטובתה. לא מצאתי כי תביעתה של המשיבה מקימה עילת תביעה כלשהי גם משום שתביעתה אינה מגלה ולו נזק לכאורה. המשיבה טוענת כי אין מדובר בתביעה בגין לשון הרע . אם כך תביעתה הייתה צריכה לגלות ולו בדל נזק כלהו אשר נגרם לה ולא כך הם פני הדברים. לחץ בעבודה או צורך בשינוי נהלי עבודה כאלה ואחרים הינם חלק שגרתי מעבודה יומיומית. יתר טענותיה של המשיבה בדבר נזקים כאלה ואחרים לחיילים בוודאי שאינם חלק מתביעתה של המשיבה כפי שאף ציינה בתביעתה. בשולי הדברים ולמעלה מן הצורך אציין כי לאחר שנערך בירור עובדתי קצר, טרם מתן הכרעה בבקשה, גם לא מצאתי פגם כלשהו בהתנהלות המבקש כלפי המשיבה. אשר על כן הנני מורה על דחיית התביעה על הסף. המשיבה תישא בהוצאות משפט של המבקש בסך 10,000 ₪. אחיותעומס בעבודה