תביעה לתשלום כספים בגין תקרה מנדפת ומנדפים שסיפקה והתקינה לנתבעת, על בסיס הסכם שנכרת בין הצדדים ב. הרקע התובעת הינה חברה המשמשת כספקית שירות בתחום מערכות אוורור, נידוף ומתקני סינון אויר. הנתבעת הינה הבעלים של מסעדת "רפאל" הנמצאת בתל אביב. במסגרת שיפוץ שערכה הנתבעת במסעדה, התקשרו ביניהם הצדדים, לצורך התקנת "תקרה מנדפת" במטבח המסעדה. ביום 22.5.11 נחתם בין הצדדים מסמך שכותרתו "סיכום הזמנה להתקנת תקרה מנדפת ומנדפים" (להלן-"הזמנת העבודה ו/או "ההסכם"), במסגרתו הוסכם שהתובעת תתקין במטבח הנתבעת מערכת נידוף, הכוללת תקרה מנדפת, מנדפים ותעלות (להלן- "מערכת הנידוף" ו/או "תקרה מנדפת"). תנאי התשלום פורטו במסגרת הזמנת העבודה (עמ' 7). בהתאם להזמנת העבודה, התקינה התובעת אצל הנתבעת את מערכת הנידוף. הנתבעת שילמה לתובעת, במועדים שונים, חלק מהתשלומים עבור מערכת הנידוף, כפי שנקבע בהזמנת העבודה. בהמשך פנתה התובעת לנתבעת ודרשה ממנה תשלום בגין יתרת החוב, ברם, הנתבעת סירבה להעביר לנתבעת את יתרת התשלום, תוך שהיא מעלה טענותיה ביחס למערכת הנידוף שהותקנה אצלה. מכאן נסללה הדרך להגשת התביעה דנן, שנפתחה בהליך שכותרתו "סדר דין מקוצר". הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן, שבבסיסה הטענה שהתובעת הפרה הפרה יסודית את ההסכם, עת מערכת הנידוף שהותקנה אצלה מטפטפת באופן מסיבי. במסגרת דיון שהתקיים בפני ביום 22.10.12 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן באופן שתצהירה ישמש כתב הגנה (עמ' 2 לפרוטוקול ש' 5). בדיון שהתקיים ביום 13.12.12, הודיע ב"כ הנתבעת, כי הנתבעת הגישה נגד התובעת תביעה לתשלום בגין הנזקים שנגרמו לה כפי טענתה (במסגרת ת.א 9891-12-12). המחלוקת העיקרית בין הצדדים, הינה בשאלה האם תקרת הנידוף שהתקינה התובעת במטבח הנתבעת מטפטפת, וככל שהתשובה לשאלה זו חיובית האם עסקינן בהפרה יסודית של ההסכם. בנוסף, קיימת מחלוקת משנית חשבונאית בעניין שני רכיבים (בעניין זה ראה החלטתי מיום 22.10.12, שם קבעתי שהמחלוקת המרכזית היא לגבי "טיב התקרה"). טענות הצדדים בתמצית, הינן, שבהתאם לגרסת הנתבעת, למרות שהתובעת התחייבה שתקרת הנידוף לא תטפטף, התקרה מטפטפת באופן קבוע בצורה מסיבית והנתבעת נאלצת להעסיק צוות קבוע של אנשים במטבח לביצוע שוטף של ניקוי חוזר ואיסוף השמן מהתקרה. התובעת מצידה טוענת, כי המערכת הנידוף שהותקנה תקינה ואינה מטפטפת. במסגרת הליך ההוכחות הובאו בפני ראיות הצדדים ונשמעו העדים כדלקמן: התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם מנכ"ל ובעלים של התובעת, מר דורון זהבי ועדותו נשמעה בישיבת יום 30.6.13. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם: מר רפי כהן- מנהל הנתבעת; מר נחום ריפתין- מתכנן מערכות מיזוג האוויר במסעדה; מר סרגיי סורמי- איש אחזקה ראשי במסעדה; מר אריאל חטשואל- קניין הנתבעת; מר דוד ארווין בלס- מנהל מטבח במסעדה; מר רן אפריאט- סו שף במסעדה; גב' מרינה בלקוב- חשבת ומנהלת כספים של הנתבעת ומר איל גלוברמן- מנהל בחברת ג'י שירותים מיוחדים בע"מ. עדותם של עדי הנתבעת נשמעה בישיבות שהתקיימו בימים 30.6.13 ו-11.7.13. בתיק קיימת חוות דעת מומחה מוסכם, המהנדס מר יצחק שביט (להלן- "המומחה"), מיום 22.4.13, אשר נחקר בישיבה שהתקיימה ביום 30.6.13. ג. דיון הזמנת העבודה/ההסכם כאמור, ביום 22.5.11 חתמו הצדדים על הזמנת עבודה להתקנת תקרה מנדפת ומנדפים. במסגרת מסמך זה, התחייבה התובעת כדלקמן (עמ' 5 תחת הכותרת "הבהרות"): "לבקשתך, אנו מתחייבים כי בתקרת הנידוף מדגם קסט לא יהיו טפטופים". משכך, לאור התחייבות זו של התובעת, אשר קיבלה ביטויה בהסכם שנחתם בין הצדדים, הרי שככל שתקרת הנידוף מטפטפת, לכאורה עסקינן בהפרת ההסכם. בעניין זה מנהל התובעת אישר בחקירתו: "מקובל עלי שלא צריכים להיות טפטופים במערכת" (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 21 ש' 11). האם התקרה המנדפת מטפטפת? כאמור, הפערים בין הצדדים בסוגית טפטוף לכאורה מהתקרה המנדפת תהומיים, מחד גרסת התובעת, כי התקרה המנדפת אינה מטפטפת. מאידך גרסת הנתבעת, כי התקרה המנדפת מטפטפת באופן מסיבי. חוות דעת מומחה לצורך בחינת תקינות התקרה המנדפת, מונה, בהסכמת הצדדים מומחה, אשר ערך חוות דעת. המומחה נדרש להכריע בשאלת תקינות התקרה המנדפת ועמידתה בתנאי ההסכם בין הצדדים (עמ' 1 לחוות הדעת). עובר לעריכת חוות דעתו, ביקר המומחה במסעדה ארבע פעמים, בשעות שונות: הביקור הראשון נערך בשעה 08:00; הביקור השני נערך בשעה 13:00; הביקור השלישי נערך בשעה 13:30 והביקור הרביעי נערך בשעה 20:30 (בעניין זה ראה פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 15 ש' 12-21). פירוט ממצאי ביקורי המומחה במסעדה, מפורטים בחוות הדעת. במסגרת סיכום חוות הדעת, כותב המומחה (בין היתר), כדלקמן (עמ' 5): "בכל ביקורי במטבח שתואמו עם שני הצדדים לא מצאתי מקרה של טפטוף שמן מהתקרה" (ההדגשה אינה במקור). בחקירתו הנגדית, חזר המומחה בעקביות על כך שבביקוריו במסעדה לא חזה בטפטופים: "ביקרתי במסעדה 4 פעמים באף אחת מהפעמים שהייתי שם לא ראיתי שום התנתקות של טיפה כלשהי מהתקרה כלפי מטה" (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 10 ש' 30-31, עמ' 11 ש' 3-4). הנתבעת מצידה ניסתה להקשות על המומחה באשר לטענתה, שהתקרה המנדפת מטפטפת (לעניין זה ראו, בין היתר, פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 10-11), אך המומחה נשאר נאמן לקביעתו, לפיה, בעת ביקוריו במסעדה, אף טיפה לא נפלה מהתקרה מטה! לצורך תמיכה בטענתה, צירפה הנתבעת תצהירי עדים מטעמה, אשר שבו וחזרו על הטענה שהתקרה המנדפת מטפטפת באופן מסיבי [לעניין זה ראה תצהירו של מר רפי כהן (בין היתר, ס' 11), תצהירו של מר סרגיי סורמי (בין היתר, סע' 7 ); תצהירו של מר אריאל חטשואל (בין היתר, סע' 4); תצהירו של מר דודי ארוין בלס (בין היתר, סע' 2); תצהירו של מר רן אפריאט (בין היתר, סע' 2-4,6) ותצהירו של מר איל גלוברמן (בין היתר, סע' 8)]. בחקירתם חזרו עובדי הנתבעת על כך שהתקרה המנדפת מטפטפת באופן מסיבי. חלקם אפילו הגדילו והעידו שהתקרה מטפטפת כל יום ובמהלך כל היום (לעניין זה ראו פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 28 ש' 11). הנתבעת אף הציגה צילומים, מהם ביקשה לתמוך בטענתה בדבר טפטופים מהתקרה המנדפת. למראה הצילומים כאמור, בהם נחזות טיפות, העיד המומחה, כי אלה הן טיפות אשר נוצרו כתוצאה מעיבוי אדי שמן העולים מן הבישול, ברם המומחה חזר על כך שבביקורו לא ראה אף טיפה נופלת מטה: "ש. ...האם יש דרך נוספת לדעתך למנוע את הטפטופים. ת. לא. כוונתי לא לטפטופים אלא טיפות שמן שמצטברות בתחתית הגטרים שנובע מעיבוי של אדי שמן שעולים מן הבישול.."(פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 13 ש' 24-32). "אלה טיפות שנגרמות כתוצאה מעיבוי של נוזלים שעולים מאדי השמן עולים למעלה נוגעים חלקם בפח ומתעבים. אין אפשרות אחרת..." (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 11 ש' 28-31) "...לא מדובר בטיפות שטפטפו מהתקרה שמעליה, אלא באדי שמן שעולים מהבישול כלפי מעלה. חד משמעית ברגע שאדי השמן עולים מהבישול כלפי מעלה והם נוגעים בפח או בכל אמצעי אחר שנמצא בדרך עליו הם מצטברים" (שם, עמ' 12 ש' 17-19). כמענה לקביעתו זו של המומחה, מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי התחייבות התובעת שלא יהיו טפטופים מתקרת הנידוף אינה מתקיימת, עת תקרת הנידוף אינה שואבת את כל האדים, ומצטברות עליה טיפות שמן שלטענתה מטפטפות מטה. לטענתה, אין מקום לערוך אבחנה בין טפטוף לבין התעבות נוזלים, כאשר בשני המקרים עסקינן בטפטוף, שהינו, כאמור, מנוגד להתחייבות התובעת. השאלה שמעוררת טענה זו, הינה, האם מצב בו נוצר (לכאורה) עיבוי של חלק מהטיפות, מהווה הפרה של ההסכם, נוכח התחייבות התובעת שלא יהיו טפטופים מהתקרה? לטעמי, כפי שיפורט להלן, התשובה לשאלה זו שלילית. ובמה דברים אמורים? ראשית, יודגש, כי המומחה קבע, שהתקרה המנדפת אינה מטפטפת ובכל ביקוריו לא ראה טפטוף. כאמור, עסקינן במומחה מוסכם, אשר חוות הדעת שערך הינה חוות הדעת היחידה המצויה בתיק. בהתאם לתקנה 130 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, הצדדים רשאים לחקור את המומחה המוסכם, ברם הם אינם רשאים להביא חוות דעת מקצועיות מטעמם בעניין לשמו מונה המומחה, שיסתרו את חוות דעתו של המומחה. לעניין חוות דעת מטעם מומחה מוסכם, ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית),תשס"ג- 2003, עמ' 191: "הסכמת הצדדים להכנת חוות דעת מומחה כמו מלמדת מעצמה, כי הצדדים נמנו וגמרו ביניהם אומר שחוות הדעת תהווה תשקיף נאמן של המציאות הנדונה כלפי בית המשפט, עד שזה האחרון יוכל לראותה כמשקפת נאמנה את מסכת העובדות המוגמרות, המוסכמות על הצדדים". וכן, ע"א 293/88, חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד- שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן". כאמור, המומחה לא ראה בביקוריו אף מקרה של טפטוף מהתקרה המנדפת. שנית, מחקירתו של המומחה, עולה, כי אף מערכת נידוף, לרבות המערכת שהותקנה אצל הנתבעת, אינה יכולה למנוע לחלוטין עיבוי נוזלים, ברם, באמצעות פעולת תחזוקה פשוטה, ניתן למנוע טפטופים. המומחה נחקר בעניין זה כדלקמן (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 12 ש' 1-6): "ש. הניקה אמורה לינוק את טיפות השמן שמתעבות. ת. לא. אין לזה פתרון. ש. כאשר החברה אמרה שלא יהיו טפטופים והחברה היצרנית קובעת במפרט שלה שהוונטילציה נועדה למנוע שם שמן, הם טועים. ת. זה נכון שמה שהיצרן מתאר את המערכת שלא מצטברים אדי שמן. השמן שראיתי זה מכך שלא ניקו את תעלות הניקוז המשניות (הגטרים) שצריך לנקות מתחתם בסוף יום עבודה". ובהמשך (שם, ש' 14-19): "...ובצילום שאני מציג רואים מתחת לתקרה המנדפת צינורות המשמשים לכיבוי אש ועליהם רואים את הטיפות. לא מדובר בטיפות שטפטפו מהתקרה שמעליה, אלא באדי שמן שעולים מהבישול כלפי מעלה. חד משמעית ברגע שאדי השמן עולים מהבישול כלפי מעלה הם נוגעים בפח או בכל אמצעי אחר שנמצא בדרך הם עליו מצטברים". במסגרת חוות דעתו ציין המומחה המוסכם, כי "כדי לתפעל נכון את התקרה המנדפת, יש לבצע ניקוי בסיום כל יום עבודה של כל תחתית הגטרים לספיגת טיפות השמן שהצטברו במהלך יום העבודה שהסתיים. פרק הזמן שנדרש לניקוי היום יומי כפי שהודגם ארך כ-5 דקות" (עמ' 5 לחוות הדעת). מנהל התובעת הצהיר אף הוא בעניין זה כדלקמן (סע' 30 לתצהיר עדותו הראשית): "כפי שהובהר לנתבעת, טענותיה בדבר טפטוף מתקרת מערכת הנידוף אינן נכונות, שכן תקרת מערכת הנידוף אינה מטפטפת. ללא קשר לתקרת הנידוף, כאמור לעיל, עקב האדים השומניים מהבישול נוצר עיבוי על גבי תחתית הגטרים של תקרת מערכת הנידוף, עיבוי אשר מערכת נידוף מכל סוג שהוא אינה יכול למנוע". מנהל התובעת הוסיף, כי עיבוי כאמור מצריך תחזוקה פשוטה מאוד: "ניגוב תקרת הנידוף במקומות עליהם נוצר העיבוי (תחתית הגטרים) פעם ביום במשך 5 דקות..". מנהל התובעת העיד, כי פנה לנתבעת מס' פעמים ע"מ לעביר לה את ההנחיות כאמור באשר לתחזוקת התקרה המנדפת [פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 22 ש' 21-24. כן בעניין זה ראה סע' 25 ו-30.3 לתצהיר עדות הראשית, לרבות מכתביו בעניין המצורפים כנספחים טו (מיום 4.12.11) ו-יז (מיום 10.1.12)]. יועץ מיזוג האוויר מטעם הנתבעת, מר נחום ריפתין, נשאל בחקירתו, כדלקמן (פרוטוקול מיום 11.7.13 עמ' 44 ש' 9-11): "ש. נניח שבאופן דמיוני ספיקת האוויר היתה בלתי מוגבלת ברמה שיכלה לספוג אוויר ואדים בכמויות גדולות בלתי מוגבלות, האם במטבח המסעדה היה איזה עיבוי. ת. אין לי תשובה לשאלה. אולי כן אולי לא". כפי שניתן להבחין בנקל, מר ריתפין, שהינו מומחה מטעם הנתבעת, שיעץ לנתבעת עובר להתקשרותה עם התובעת, אינו יכול לאשר, כי יתכן מצב בו לא יגרם כל עיבוי (אפילו מינימאלי) של נוזלים, גם אם הייתה קיימת תקרה הסופגת אוויר ואדים בכמויות בלתי מוגבלת. לסיכום, כפי שהוצג לעיל, כל העדים שנחקרו, מסכימים, כי אין בנמצא תקרה מנדפת שיכולה למנוע באופן מוחלט עיבוי נוזלים, אפילו המומחה מטעם הנתבעת לא יכול היה לאשר שיתכן מצב בו לא יגרם כל עיבוי. ברם, ניתן באמצעות פעולת תחזוקה סבירה ופשוטה ביותר, שלטענת המומחה אורכת כ- 5 דקות פעם ביום, להתמודד בנקל עם עיבוי זה, ככל שנגרם. פעולת תחזוקה פשוטה זו, תמנע כל אפשרות של טפטוף. למרות שציינתי עובדה זו פעמים מספר, אני מוצא לנכון לשוב ולהדגיש, שהמומחה, שהינו לכל הדעות נטול משוא פנים, אשר שימש כידו הארוכה של בית המשפט, ביקר במסעדה מס' פעמים, והוא מספר שמעולם לא חזה בטיפה שירדה מהתקרה כלפי מטה. עדות זו כאמור, באה בניגוד גמור לעדותם של עדי הנתבעת, שחזו לטענתם בטפטופים מסיבים. אף אם הייתי מקבל את הטענה שיש פה ושם מקרי טפטוף (שנגרמים עקב אי תחזוקה של התקרה), קשה לי לקבל את הטענה שהתקרה מטפטפת, כל היום ובכל שעות היום. ניכר, כי עדות עובדי הנתבעת באשר לטפטופים, מוגזמת, בין היתר עדותו של עובד הנתבעת, מר רן אפריאט לפיה: "גם שאין תנורים יש טפטופים" (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 28 ש' 22-23). בנוסף, רוב עדי הנתבעת, משמשים כעובדיה. עובדה זו, יש בה כדי להשליך על המשקל שיש ליתן לעדותם. מבלי לפגוע באמור ומעל לנחוץ, לטעמי, התחייבות התובעת במסגרת ההסכם, שהתקרה המנדפת לא תטפטף, עוסקת במצבים של טפטוף מסיבי וכרוני שנוצר כתוצאה מכשל במערכת הנידוף. לא יכול להיות חולק, שנקודת המוצא ממנה יצאה התובעת, עת נתנה התחייבותה כאמור, הינה, שהמערכת תתוחזק כראוי. כאשר פעולת ניקוי פשוטה, יכולה למנוע טפטוף, הרי שהתקרה פועלת כראוי. ודוק- דרישה לפעולת תחזוקה פשוטה יום יומית, הינה סבירה בעיני. נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי שום סיבה מדוע עלי לסטות מחוות דעתו של המומחה וכאמור אני נותן בה אמון מלא. כאמור, מקבל אני את גרסת התובעת, לפיה התקרה המנדפת תקינה ואינה מטפטפת, וכפועל יוצא מכך, הרי שאין עסקינן בהפרת חוזה מצד התובעת. המלצת המומחה לביצוע תיקונים למרות שהמומחה קבע שתקרת הנידוף תקינה ואינה מטפטפת, הוא מצא שקיימות שתי בעיות, כדלקמן: (1). הצטברות גדולה מאוד של שמן במרזב המערבי (2). דליפות שמן בחיבורים של תעלות שאיבת האוויר, מחוץ לאזור התקרה המנדפת. בהתאם לחוות דעתו של המומחה, הצטברות השמן בתעלה המערבית, נגרמה להערכתו עקב אי ניקוי יסודי של תעלות הניקוז (סע' 2 עמ' 5 לחוות הדעת, פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 8 ש' 13-21). במסגרת חקירתו, העלה המומחה השערתו, לפיה לא ניקו את התעלה המערבית מיום התקנת התקרה המנדפת (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 8 ש' 19-21, עמ' 12 ש' 30-31, עמ' 13 ש' 1-2). באשר לנזילת השמן בתעלות שאיבת האוויר הבהיר המומחה: "הוצג לי במקום שתי נקודות בהם היו טפטופים מאזור תקרה במטבח ולא באזור התקרה המנדפת. כשבדקתי את האזור החיצוני מעבר לתקרה המנדפת מעבר לגבולות התקרה המנדפת מצאתי טפטופי שמן שנבעו ככל הנראה מהתעלות...לא צריכה להיות נזילת שמן מהתעלות, הם חלק ממערכת היניקה או השאיבה..." (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 9 ש' 23-29, ראו גם, שם, עמ' 10 ש' 2-3). מר סרגיי סורמי, איש אחזקה של הנתבעת, העיד אף הוא, שקיימת נזילה מחוץ לתקרה המנדפת (פרוטוקול מיום 11.7.13 עמ' 39 ש' 26-31): "ש. קודם אמרת שיש שני מקומות בהם יש טפטופים, תגיד שוב באיזה מקומות. ת. מקום אחד זה במקום של תקרת הפח במקומות בהם הריתוך לא טוב. המקום השני הוא גם במקום שיש תקרת פח, איפה שיש תקרת פח, יש צינורות חשמל ולכן אני לא מצליח לראות מאיפה מגיע שמן לשם, אני משרטט בצורה כללית את המטבח סימנתי את מיקום התנורים מעליהם בתקרה יש את התקרה המנדפת, בשני המקומות שסימנתי באיקס רואים את הטפטופים בתקרה בשני המקרים מדובר בתקרת הפח ולא בתקרה המנדפת" (ההדגשה אינה במקור). לצורך פתרון שתי הבעיות שהוצגו לעיל, המליץ המומחה בסיכום חוות הדעת (עמ' 5), על ביצוע שני תיקונים, כדלקמן: (1). פתח עם פקק לניקוז שמן במרזב המערבי. (2). תיקון ואטימת תעלות היניקה שמעל התקרה הפריקה במטבח בשני מקומות שבהם מצא דליפות השמן מהחיבורים. במסגרת חקירתו השיב המומחה, כי התובעת היא זו שצריכה לשאת באחריות לביצוע התיקונים כאמור (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 15 ש' 29-31, עמ' 16 ש' 1-2). מנכ"ל התובעת הסכים לבצע את התיקונים כאמור (פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 22 ש' 8-10). התובעת הגישה ביום 15.7.13 הודעה לבית המשפט, במסגרתה הודיעה, כי מוכנה היא לבצע את התיקונים כאמור. בהחלטתי מיום 16.7.13 קבעתי, שהתיקונים יבוצעו על פי הוראות המומחה. ביום 23.7.13 הודיעה הנתבעת, שהואיל ואיבדה אמון במומחה, היא אינה מעוניינת להרחיב סמכותו לפקח על התיקונים כאמור. בהחלטתי מיום 24.7.13 התרתי לתובעת לבצע תיקונים על פי שיקול דעתה ובתיאום מראש ופירוט העבודות שיבוצעו. התובעת מציינת בסיכומיה (סע' 42), כי ביצעה איטום חיבורי התעלות מעל תקרת הפח במוקד אחד, כאשר מוקד נוסף בו קיימת נזילה איננו באחריותה (מסרה הודעה על כך לנתבעת), ולעניין יצירת פתחי הניקוז, טענת התובעת, היא, כי ניסתה מס' פעמים לתאם התקנתם מול הנתבעת, והיא ממתינה לאישור הנתבעת בעניין זה. כאמור, המומחה קבע, כי התקרה המנדפת תקינה, ברם הוא ציין שתי בעיות, כאשר הבעיה הראשונה, נגרמה עקב אי ניקוי יסודי של תעלות הניקוז, והבעיה השנייה אינה באזור התקרה המנדפת. ככל שטענת הנתבעת מתייחסת לטפטופים לכאורה מאזורים אלה, הרי שפתרון לכך נעוץ בתחזוקה שוטפת של התקרה המנדפת, וכן ביצוע תיקונים כפי שהמליץ המומחה, וכפי שהתחייבה התובעת (חלקם כבר בוצעו וביחס לתיקון נוסף ממתינה התובעת לאישור הנתבעת). תחזוקת התקרה המנדפת המומחה נתן במסגרת חוות דעתו המלצתו לתפעול נכון של התקרה המנדפת, כדלקמן: "כדי לתפעל נכון את התקרה המנדפת, יש לבצע ניקוי בסיום כל יום עבודה של כל תחתית הגטרים לספיגת טיפות השמן שהצטברו במהלך יום העבודה שהסתיים. פרק הזמן שנדרש לניקוי היום יומי כפי שהודגם ארך כ-5 דקות. את כל החלקים הפנימיים בתוך התקרה נדרש לנקות באופן יסודי על ידי חומרים מסירי שומן בפרקי זמן כפי שמתבקש באופי הפעילות במטבח". כאמור, מעבר לדרישה לנקות את התקרה ניקיון יום יומי (עניין שכבר נדון במסגרת פסק הדין), הרי שקיימת הנחייה לניקיון יסודי. מנהל הנתבעת העיד בחקירתו, כי הנחיית התובעת הייתה לנקות את התקרה כל שלושה חודשים: "כשזהבי מכר לי את התקרה וסיפר לי עליה אמר שנצטרך לנקות אותה כל שלושה חודשים..." [פרוטוקול מיום 30.6.13 עמ' 26 ש' 7, כן סע' 12 (בעמ' 3) לתצהיר עדותו הראשית]. עד הנתבעת, מר איל גלוברמן, מטעם חברת ג'י שירותים מיוחדים בע"מ המכונה "קלינר", אישר בחקירתו, כי חברת הניקיון מנקה את התקרה המנדפת פעם בחצי שנה בלבד, למרות שגם לשיטתו, בהתאם לתקן תחזוקה, יש לנקות את התקרה כל שלושה חודשים. העד אף אישר, כי עובר להתקנת התקרה המנדפת נשוא הדיון, חברת הניקיון הייתה מנקה את התקרה המנדפת שהייתה מותקנת אצל הנתבעת פעם בשלושה חודשים (פרוטוקול מיום 11.7.13 עמ' 35 ש' 16-29): "ש. בהתייחס לטבלה ג'1 יש תדירויות שונות לבדיקת המערכת לעסקים שונים. באיזה מהם היית מסווג את מסעדת רפאל. ת. בתור מה שאני חושב שהכי מתאים לניקוי המסעדה פעם בשלושה חודשים. ש. ...תאשר שהחל מ-30.9.11 היית במסעדה על פי הזמנת רפאל פעמיים בלבד. כל חצי שנה. ת. כן. לפי מה שרשום... ש. תאשר מתחילת הטבלה מיום 2.3.10 אתה היית מגיע כל שלושה חודשים בערך על פי הזמנת רפאל. ת. נכון. ש. זה נפסק שהחליפו את התקרה, מאז שהחליפו את התקרה בספטמבר 2011 אתה מגיע פעם בחצי שנה. ת. זה יוצא מהכרטסת של רפאל כך, אבל צריך לזכור את ההזמנה של מלונות דן פעמיים בשנה. הזמנת מלונות דן היו גם קודם". בהמשך חקירתו העיד, כי חברת הניקיון אינה מנקה בשטח שמחוץ לתקרה המנדפת, שכן לא קיימת גישה (שם, עמ' 37 ש' 11-15): "...יש שם צד אחד של התקרה שאין אליו גישה. יש תקרה שטוחה. בכל הפעמים שביצעתי ניקיון לא ניקיתי את אותו צד של התקרה בו אין גישה בכל הפעמים שבאתי לנקות. אני מזהה את המקום...החלק התקרה בו אני לא יכול לנקות הוא מחוץ לתקרה המנדפת ומחוץ לאזור הבישול". קניין הנתבעת, מר אריאל חטשואל, העיד, כי הוא מזמין את חב' קלינר "פעם בחצי שנה..." (פרוטוקול מיום 11.7.13 עמ' 32 ש' 9-15); מר סרגיי סורמי, המשמש איש אחזקה ראשי של המסעדה, אישר בחקירתו, כי ניקוי התקרה המנדפת מבוצע פעם בחצי שנה (פרוטוקול מיום 11.7.13 עמ' 38 ש' 27-28). אף מהעדויות שהוצגו בפרק זה, עולה, כי הנתבעת אינה מתחזקת את התקרה המנדפת כפי הנדרש. דרישת התובעת לתשלומים עבור התקנת פח מגלוון ופתחי שירות לטענת התובעת, הנתבעת חייבת לה כספים עבור התקנת פח מגלוון ופתחי שירות (סכומים בגין רכיבים אלה הינם חלק מסכום התביעה). פח מגולוון מנהל התובעת הצהיר (סע' 17.3 לתצהיר עדותו הראשית), כי לאחר שתקרת הנידוף הותקנה, פנה אליו מנהל הנתבעת ודרש ממנו להוסיף ציפוי נירוסטה על תקרת הבטון והקירות שמעל תקרת הנידוף, כאשר לגרסתו מדובר בתוספת שאינה חלק מתקרת הנידוף. לגרסתו, סוכם עם מנהל הנתבעת, שהתובעת תתקין תוספת של פח מגולוון רק על גבי הקירות שמעל תקרת הנידוף, ועלות הביצוע תחולק בין הצדדים שווה בשווה. לתמיכה בגרסתו צירף מכתב ששלח למנהל הנתבעת ביום 9.10.11, בו נכתב, בין היתר: "על פי בקשתך ועל מנת למלא את רצונך, נבצע סגירת פח מגולוון במרווח בין תקרת הנידוף לתקרת הבטון באורך 12 מ'. עלות הביצוע בסך 2400 תחולק בין הצדדים שווה בשווה". מנהל הנתבעת העלה בתצהיר עדותו הראשית (סע' 10) גרסה אחרת בעניין זה, לפיה במהלך התקנת התקרה התברר שהתובעת טעתה לגבי גבולות התקרה והפתרון שנמצא היה התקנת תוספת עטיפה של התקרה בפח מגולוון. ברם, בגרסתו בבר"ל (סע' 21 לתצהירו) הצהיר מנהל הנתבעת, כי התשלום עבור רכיב זה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם שבין הצדדים. בעניין זה נותן אני אמון בגרסת התובעת, גרסה עקבית, אשר לא נסתרה בחקירת מנהל התובעת, לעומת חוסר העקביות בגרסת הנתבעת. פתחי שירות מנהל התובעת הצהיר (סע' 17.4 לתצהיר עדותו הראשית), כי פתחי הגישה לניקוי תעלות לא היו מתוכננים בתוכניות ולכן גם לא תומחרו. בנוסף, רכיב זה לא היה כלול בהצעת המחיר: "עבודות וציודים שאינם כלולים בהצעתנו ... פתחי גישה לניקוי תעלות..." (עמ' 6 להצעת המחיר). לגרסת מנהל התובעת, לאחר התקנת מערכת הנידוף התבקשה התובעת ע"י מפקח הבניה מטעם התובעת, מר אבי בן דוד, להתקין 15 פתחי שירות. התובעת ביצעה אחר הוראת המפקח ולאחר מכן העבירה דרישת תשלום. במכתבו מיום 25.9.11 כתב מנהל התובעת למנהל הנתבעת, כדלקמן: "בעת ביצוע המערכת נתבקשנו על ידי מפקח הבניה מר אבי בן דוד לבצע פתחי שירות בתעלות היניקה. על מנת לא לעכב את ביצוע המערכת ומתוך הערכה כי ההזמנה הנוספת תכובד על ידך, ביצענו את הפתחים ללא דיחוי. אבקש להדגיש כי הזמנתך המקורית אינה כללה פתחי שירות אלה...". בתגובה למכתב זה, שלח מנהל הנתבעת לתובעת מכתב ביום 26.9.11, במסגרתו השיב, כי: "מפקח הבניה לא ביקש פתחי שירות, אלא ווידא כי אכן מותקנים פתחי שירות... לא אישרתי פתחי שירות ולא צרפתם הצעה לפתחי שירות". ברם, במסגרת סע' 20 לתצהיר בר"ל, הצהיר מנהל הנתבעת, כי רכיב זה "היה כלול בהסכם ההזמנה" וכי מעולם לא נתן אישורו לתשלום נפרד בגין רכיב זה. גם בנקודה זו מקובלת עלי גרסת התובעת. כפי שעולה מהצעת המחיר, הרי שרכיב פתחי גישה לניקוי תעלות, הוחרג מפורשות מהצעת המחיר (עמ' 6 להצעת המחיר תחת הכותרת "עבודות וציודים שאינם כלולים בהצעתנו). בנוסף, מתשובת מנהל הנתבעת כאמור, לפיה, מפקח הבניה רק "ווידא", שפתחי השירות מותקנים, עולה, כי הנתבעת אינה טוענת כי פתחים אלה הינם מיותרים, שכן היא סברה שהם כבר הותקנו, שאם לא כן מדוע המפקח ווידא התקנתם? בנוסף, הרי שלא ניתן לטעון שמחד לא ניתן אישור להתקנת פתחי שירות ומאידך, שרכיב זה היה כלול בהצעת המחיר, שכן עסקינן בטענות סותרות. גם בעניין זה, מקבל אני את גרסת התובעת, לפיה פתחי השירות הותקנו בהוראת מפקח הנתבעת, עסקינן בעלות זניחה באופן יחסי למערכת הנידוף שהותקנה והתובעת יכלה להניח שהנתבעת הייתה מאשרת התקנתם ותשלום עבורם, שכן כפי שכבר קבעתי, הם לא היו חלק מהצעת המחיר. טענת התובעת לפיה הגנת הנתבעת חסרת בסיס משפטי במסגרת סעיף ז' לסיכומיה, העלתה התובעת את הטענה, שהגנת הנתבעת חסרת בסיס משפטי, שכן הנתבעת הסתפקה בטענת הפרת הסכם בלבד, לא הודיעה על ביטולו ולא דרשה פיצוי ואכיפה, ואף משום כך יש לדחותה. הנתבעת מצידה מפנה לסע' 28 לחוק המכר, התשכ"ח-1968. הואיל והחלטתי לקבל את התביעה איני רואה צורך להידרש לעניין זה, ומכל מקום קביעתי שהתקרה המנדפת תקינה, מייתרת את הדיון בסע' 28 וסע' 11 לחוק המכר. ד. סיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לידי התובעת סכום התביעה בסך של 68,234 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (6.5.12) ועד לתשלום המלא בפועל. בנוסף הנני מחייב את הנתבעת לשלם לידי התובעת הוצאות משפט לרבות שכרו של המומחה המוסכם וכן שכ"ט עו"ד בסך 10,000₪. תקרה