תאונת דרכים: לפתע מסיבה שאינה ברורה סטה רכב הנתבעים בפרעות לנתיב נסיעת רכב התובעת וחסם את נתיב נסיעתו וכתוצאה מכך נפגת רכב התובעת בחלקו הקדמי. בזמן אירוע נהג ברכב הנתבעים הנתבע מס' 1. הנתבעת מס' 2 הייתה במועד התאונה בעלת רכב הנתבעים. אין חולק עוד כי בזמן אירוע התאונה ביטחה התובעת רכב התובעת בביטוח מקיף, היא נשאה כלפי מבוטחה באחריות הביטוחית ושילמה לו תגמולי ביטוח. על כן, תביעת התובעת הינה תביעת שיבוב. הנתבעים מאשרים בכתב הגנתם את עצם התרחשות התאונה ומיקומה אך טוענים כי היא ארעה בנסיבות שאינן מטילות עליהם אחריות כאשר זו מצויה לפתחו של נהג רכב התובעת. עוד נטען כי נהג רכב התובעת סטה בפתאומיות ימינה ופגע ברכב הנתבעים. מטעם התובעת העידו מר סרש אוקטביאן, מר מרסלו גלוק ומר מיכאל רוסקין שהיו בזמן אירוע התאונה ברכב התובעת. מטעם הנתבעים העידו הנתבע מס' 1 ובן אחיו שהיה עימו ברכב מר מחמוד סקר נאפע. דיון והכרעה לאחר ששקלתי את הראיות שהובאו לפני לרבות עדויות העדים הנני סבור כי דין התביעה להתקבל כנגד הנתבע מס' 1. בטרם אפרט את נימוקיי הנני סבור כי דין התביעה כלפי נתבעת מס' 2 להידחות. הנתבעת הייתה בעלת הרכב. מעבר לכך לא הוכחה או נטענה כל עובדה אשר יש בכחה להקים חבות כלפיה ועל כן דין התביעה כלפיה להידחות. עדות עדי התביעה הייתה עדות רציפה עקבית ומשכנעת. עדותם של עדי התביעה התיישבה אחת עם השניה ולא נפלו בה סתירות או פרכות היורדות לשורש העדות. הן עד תביעה מס' 1 ועד תביעה מס' 2 מסרו לפני כי רכב הנתבעים חסם את דרכם כשהו אופקי ביחס לכביש. עד תביעה מס' 1 מסר כי ראה את רכב הנתבעים משתולל מאחור בעוד שעד תביעה מס' 2 מסר כי שמע חריקת גלגלים רכב הנתבעים. עד תביעה מס' 3 עמד על כך שנסעו ישר בנתיב השמאלי ועדותו לא קועקעה. אני מיחס אמינות לעדות עד תביעה מס' 1 מר סרש מסיבה נוספת. עד זה מסר כי למחרת ניסה מישהו ממשפחת הנתבעים לשכנעו שימסור כי אדם אחר נהג ברכב. התברר מעדות הנתבע לפני כי היה בזמן אירוע התאונה ביטוח לרכב אך אין כיסוי ביטוחי לאירוע בשל מגבלת גיל. הנתבע אף מכחיש כי הוא או מי מבני משפחתו נפגשו עם מר סרש במוסך למחרת. יחד עם זאת אני מקבל את טענת בא כח התובעת כי מדובר בפרט "מוכמן" המחזק את גרסת התובעת. אילו לא היו דברים מעולם ולא הייתה שום פגישה במוסך מדוע שעד התביעה יבדה סיפור זה מליבו אודות לחצים לשכנעו למסור גרסה שמישהו אחר נהג? ההסבר היחיד לכך הוא ניסיון של מי מבני משפחת הנתבע לשכנעו למסור גרסה זו ביודעם שאין כיסוי ביטוחי לאירוע. ואם האחריות רובצת לשיטת הנתבע על נהג התובעת מדוע שישכנעו אותו למסור גרסה שמישהו אחר נהג? ההיגיון מוביל אותי למסקנה כי הנתבע היה אשם בתאונה ועל כן נעשה ניסיון לכנע את מר סרש להסכים לשנות גרסתו על מנת שיחול כיסוי ביטוחי. אני מקבל את טענת התובעת כי אופי הנזקים מתיישב עם גרסתה ולא עם גרסת הנתבעים. עיון בתמונות הנזק לרכב נעלה כי קיים נזק ללוחית הרישוי מקדימה עם מכת מעיכה. קיום מכת מעיכה שם מובילה אותי למסקנה כי סיפור עדי התביעה חפיו רכב הנתבעים חסם את רכב התובעת בניצב לכיוון נסיעתם הוא נכון שכן לא ניתן להסביר את המכה שם אם נאמץ את גרסת הנתבע. עדי ההגנה עשו עליי רושם בלתי אמין. עד הגנה מס' 2 אחיינו של הנתבע התבקש להדגים כיצד אירעה התאונה. בתחילה הדגימה בצורה לא נכונה ולאחר מכן שהבין שהדבר אינו מתיישב עם הנזקים הדגימה בצורה אחרת. אולם שתי ההדגמות שביצע עד זה אינני מתיישבות עם הנזק ליד לוחית הרישוי. הנתבעים עד היום לא הגישו תביעה נגדית על נזקיהם בשל התאונה למרות שבכתב ההגנה שהוגש ביום 20.9.2012 כי תביעה תוגש "בימים הקרובים". התנהגות כזו יכולה ללמד כי האשם רובץ לפתחו של הנתבע. בתרשים שצורף לכתב ההגנה תוארה התאונה בצורה קצת שונה. שם מופיע כי רכב התובעת היה בנתיב השמאלי אשר פונה לכפר מכר בעוד שרכב הנתבעים היה בנתיב האמצעי שממשיך ישר מתוך שנ נתיבים שממשיכים ישר כאשר רכב התובע סטה מהנתיב הקיצוני ביותר ופגע ברכב הנתבעים. אולם כיום מסכים הנתבע כי במקום היו שני נתיבים והתאונה אירעה כ- 100 מטר לפני צומת אלמכר. מעדות עדי ההגנה עולה אף כי הם תיאמו את עדותם בטרם הדיון. כך לדוגמא התבקשו להעריך כמה לפני הצומת אירעה התאונה ושניהם העידו באופן מופלא כ- 100 מטר. בשים לב אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 40,120 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.1.2012 ועד התשלום המלא בפועל. בפסיקת הוצאות המשפט יש להתחשב בעובדה כי התביעה כנגד נתבעת מס' 2 דינה להידחות. לכן אני מחייב את הנתבע לשאת בהוצאות התובעת בסך של 3,000 ₪. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםסטיה מנתיב