האם במועד עריכת הסכם ההלוואה נערך למנוחה ביטוח חיים בגין ההלוואה נשוא תביעה זו ? 9. המסמכים שבפני הרלוונטיים לשאלה שבמחלוקת הם: הסכם ההלוואה מיום 20/10/96 , שנחתם בין חברת המגן מצד אחד ללווים מצד שני. בסעיף 5.ג' להסכם מצוין "פוליסת ביטוח חיים ללווים עד לסכום ביטוח בגובה יתרת ההלוואה כפי שתהיה בעת מקרה המוות. הביטוח ייכנס לתוקפו אך ורק לאחר אישורו בהתאם לתנאים שייקבעו על ידי המלווה, לרבות תוספות רפואיות אם יהיו. תום תקופת הביטוח גיל 65 או פרעון ההלוואה - המוקדם ביניהם". בהסכם זה, בכל מקום שהיו תוספות או תיקונים בכתב יד חתמו הלווים בסמוך. נספח להסכם ההלוואה שנחתם אף הוא ביום 20/10/96 שנחתם בין חברת המגן מצד אחד ללווים מצד שני, לפיו "למרות האמור בסעיף 15 להסכם ההלוואה, רשאי הלווה לפרוע הלוואה או חלק ממנה... החל מתום 3 שנים ליום חתימת ההסכם". בנספח זה לא חתמו הלווים בסמוך להשלמות בכתב יד. והתובע מאשר את נספח זה, ס' 3 לסיכומיו. נספח הסכם הלוואה מיום 20/10/96 בין המגן ללווים, (נספח 2 לכתב התביעה ונספח ה' לתצהיר הנתבעת), כאשר חותמת חברת המגן הוטבעה לאחר מחיקת שמה של מגדל כצד לו, לפיו "למרות האמור בסעיף 5 להסכם ההלוואה לא יבוטחו: דניאל דבורה בחברת המגן חברה לביטוח בע"מ". על נספח זה חתומה חברת המגן, התובע ואמו. בטופס זה הספרה 5 הוספה לאחר שנכתב בכתב יד הספרה 11 ונמחקה. הצדדים לא חתמו בסמוך להשלמות בכתב יד. ד. בקשת הצטרפות לביטוח חיים, הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית, נספח ג' לתצהיר בלה ליבוביץ, ממולאת וחתומה על ידי התובע בלבד מיום 20/11/96. עדויות 10. בחקירתו, העיד התובע שבידיו קבלות על תשלומים בתיק הוצל"פ שלא הורדו מקרן החוב בתיק. לדבריו, בעת עריכת הביטוח המנוחה הייתה מעל גיל 65 ריבית ההלוואה נקבעה על 6.25% במקום 5%. זאת, על פי דבריה של ניצה כץ במעמד חתימת הסכם ההלוואה, שמפאת גילה, ניתן היה לערוך למנוחה ביטוח ובלבד שאחוזי הריבית יהיו גבוהים יותר. לגרסתו, הנספח להסכם ההלוואה (נספח ' לכתב התביעה, ה' לתצהיר הנתבעת) המפורט לעיל בסעיף 9ג' נחתם על ידו ועל ידי המנוחה כשהיה ריק ומולא לאחר פטירת המנוחה והראיה, כך לטענתו, שאין חתימת הלווים בצד ההשלמות והתיקונים. על ההסכם חתמו הלווים במשרדי אופטימה. 11. מטעם הנתבעת הגישה תצהיר הגב' בלה ליבוביץ, עובדת במגדל 35 שנה ומשנת 1989 באשראי ובמשכנתאות, אשר התנהלה גם מול התובע, אך לא בזמן חתימת ההסכם ולדבריה, היא החתימה את התובע על אחד מהסדרי התשלומים. בתקופה הרלוונטית והיום היא עובדת במחלקת המשכנתאות בחברת מגדל והעובדות ידועות לה הן מידיעה אישית במסגרת תפקידה והן מעיון במסמכים. היא מפרטת שהתובע נטל שתי הלוואות משכנתא מחברת המגן, אשר מוזגה לנתבעת. הלוואה אחת נשוא תביעה זו על פי הסכם הלוואה שחתם ביחד עם המנוחה ביום 21/10/96, שלהבטחתה שועבדה הדירה שהייתה רשום על שם המנוחה. את ההלוואה השנייה נטל התובע ביחד עם אחותו, סוניה שבתאי, ביום 25/7/95 שלהבטחתה שועבד נכס ברחוב לבנדה 20 תל אביב, שהיה רשום על שם אחותו. 12. מפרטת גב' ליבוביץ שכדי להצטרף לביטוח חיים ללווה שנטל הלוואה מובטחת במשכנתא, על הלווה לחתום על בקשת הצטרפות לביטוח כזה, על הצהרת ביטוח בריאות, ועל ויתור על סודיות רפואית. קבלה לביטוח אצל הנתבעת מותנה בגיל ובמצב הרפואי של הלווים. לכן, רק התובע חתם על בקשה כזו, נספח ג' לתצהירה, והמפורט בסעיף 9ד' לעיל, והמנוחה לא חתמה על בקשה כזו. לדבריה, על פי נהלי הנתבעת, לא ניתן לצרף לביטוח החיים הנ"ל לווים שגילם מעל 65 במועד נטילת ההלוואה, הגבלת גיל זו רשומה בטופס בקשת ההצטרפות, במלבן העליון ובצדו האחורי של מסמך בקשת ההצטרפות. גם סעיף 3 בצדו האחורי של מסמך בקשת ההצטרפות קובע, שהביטוח לכל מבוטח יסתיים עם הגיע המבוטח לגיל 65. מכיוון שבעת נטילת ההלוואה הייתה המנוחה בת 65, בהתאם לתנאי הביטוח היא לא הייתה יכולה להצטרף לתכנית הקבוצתית וגם לא לחתום על בקשת ההצטרפות. 13. העדה מפנה גם לסעיף 5.ג להסכם ההלוואה ומציינת, שזו הסיבה שרק התובע מילא את בקשת ההצטרפות לביטוח חיים והצהרת הבריאות והמנוחה לא עשתה כן. הלווים גם הוחתמו על נספח להסכם ההלוואה, בו צוין מפורשות שהמנוחה לא תבוטח בביטוח חיים, בטופס זה תיקונים לא מהותיים של מספרי סעיפים לשם התאמת הנספח להסכם, ולכן הלווים לא הוחתמו בסמוך לשינוי. גם לוח הסילוקין, נספח ז' לתצהירה, שהופק עם הקמת ההלוואה מוכיח שנגבתה בגין ההלוואה פרמיה לכיסוי ביטוחי ללווה אחד בלבד. 14. ב' ליבוביץ הצהירה, שעקב פיגורים בתשלום ההלוואה נפתח בשנת 1998 תיק הוצל"פ למימוש המשכנתא שנרשמה על הדירה. לדבריה, אין ממש בטענת התובע שתיק ההוצל"פ נפתח רק לאחר פטירת אמו. ביום 18/5/03 בית המשפט הורה על רישום הזכויות בנכס על שם התובע, ובשנת 2001 הגיש התובע בקשה לראש ההוצל"פ לביטול פינויו מהנכס וציין שכבר לאחר פטירת המנוחה, פנה למגדל ונענה שאין למנוחה ביטוח חיים. לטענת העדה, במועד פטירת המנוחה היו 19 פיגורים בתשלום המשכנתא, כך שתיק ההוצל"פ למימוש היה נפתח גם אם הייתה לה פוליסת ביטוח חיים. לדבירה, הסכמי הסדרת תשלום פיגורים שנחתמו בין התובע לנתבעת, הופרו על ידי התובע, אשר הצליח במשך שנים רבות לעכב את הליכי מימוש המשכנתא. לכן, אין ממש בטענתו שעקב מצבו הבריאותי הוא זנח את ענייני ההלוואה. מוסיפה העדה שגם לתובע עצמו אין בפועל פוליסת ביטוח חיים ואף לא פוליסת ביטוח מבנה, כיוון שההלוואה נמצאת בפיגור ולכן, אין לו פוליסות בהתאם לסעיף ג' לאישור ההצטרפות לביטוח חיים. 15. העדה מפנה להחלטת ראש ההוצל"פ מיום 5/7/12 (נספח יב' לתצהירה) בה דחתה את בקשת התובע לבטל את מינוי כונס הנכסים ולעכב את פינויו מהדירה. בבקשה זו נקבע כי התובע מנוע מלטעון שלא היה צד להליכים וכי לא ידע אודות מינוי כונס הנכסים גם הערעור על החלטה זו נדחה. לטענת התובע, לאי הפחתת סכום החוב בתיק ההוצל"פ בהתאם לתשלומים ששילם, מפרטת העדה, שהוא לא המציא כל מסמכים לכך ולאור קביעת ראש ההוצל"פ מדובר במעשה בי דין. לטענתה, חלק מהסכומים אותם טוען התובע ששילם, הופחתו מתיק הוצל"פ שנפתח בגין ההלוואה האחרת שנטל ביחד עם אחותו ולא ההלוואה נשוא תביעה זו. 16. בחקירתה העידה, שאת ההלוואה נטל התובע מסוכנות אופטימה שהייתה בתקופה הרלוונטית בבעלות חברת המגן/זרוע מבחינה עסקית. המגן היא חברת בת של מגדל ולשתיהן אותם נהלים. לגרסתה, נהוג להחתים את הלקוח לצד תיקון, רק כאשר מדובר בתיקון מהותי, כגון סכום וריבית, תאור הנכס וכו' ובמקרה שמדובר בהסכם ולא בנספח, ולא נהוג להחתימו, במקרה שהתיקון אינו מהותי. לגרסתה, על גבי נספח ה' לתצהירה, הוא הנספח להסכם המפורט בס' 9ג' לעיל וחתום ע"י חב' המגן שהיא צד לו, לא הוחתמו הלווים בסמוך לשינוי בכתב יד, כיוון שאין מדובר במסמך מהותי, לא מדובר בסכום, או בכל דבר אחר מהותי, אלא בשינוי סעיף, כדי להתאים את הנספח להסכם שהיה בחברת "המגן" והיא צירפה לתצהירה נספחים נוספים, שאינם חתומים לצד התיקונים. (כגון, א' לתצהירה). למרות שבנספח זה יש תנאי מהותי שהלווה רשאי לפרוע את ההלוואה, הוא לא הוחתם עליו, כיוון שזה מיטיב עם הלווה, אין בו שינוי סכום ההלוואה ו/או הריבית ו/או הנכס, וממלאים את הפרטים לפי ההטבה שניתנת ללווה. 17. לדבריה, הסכם ההלוואה, הנספח בקשר לפירעון והטופס- כולם נחתמו ע"י המגן, באותו יום. סעיף 11 במסמך של חב' מגדל שונה ובהסכם של המגן הוא מופיע כסעיף 5. כיוון שלא ניתן לשנות את ההסכם הסטנדרטי של מגדל, והיה קיים בו ס' 11 ג לפיו, ביטוח החיים יסתיים כשהלווה יגיע לגיל 65, וכיוון שהמנוחה הייתה כבר אז מעל גיל 65, הוסיפה מגדל את נספח ה' לתצהירה. משנטען בפני הגב' ליבוביץ, כי מהחוב בתיק ההוצאה לפועל, לא קוזזו סכומים ששולמו ע"י התובע, השיבה, כי לתובע הייתה הלוואה נוספת, אותה נטל ביחד עם אחותו, גב' סוניה שבתאי, בגין אותה הלוואה גם נפתח תיק הוצל"פ, והקבלות הן לגבי הקטנת חוב בגין תיק ההוצל"פ השני. יתרה מכך, העידה גב' ליבוביץ, התובע היה עמם בקשר, וכאשר העביר את הקבלות בפקס כדי לידע על התשלום, הוא בחר איזו הלוואה לזכות. בהסדר שנעשה בשנת 1999, המצורף לתצהירה, ציין התובע במיוחד, שיש קודם לזכות את הלוואה שנטל עם אחותו. 18. הנתבעת העידה מטעמה את גב' ניצה כץ, שבתקופה הרלוונטית עבדה בסוכנות אופטימה, בחברת המגן והחתימה את התובע והמנוחה על מסמכי ההלוואה. היא העידה שעל נספח ה' לתצהיר גב' ליבוביץ, המפורט בס' 9ג לעיל, היא חתמה וכתב היד הוא שלה. היא לא זכרה את אירוע החתמת הלווים, אך העידה שהייתה מגבלת גיל, לפיה ניתן היה לבטח עד גיל 65. היא החתימה את הלווים על המסמכים ואישור ההלוואה עבר לגורמים המוסמכים בחברת המגן. נהוג שהלקוח חתם בפניה, הטפסים מועברים לחברה, שבדקה את הטפסים, וכאשר הם נמצאו תקינים, הייתה החברה מוציאה את שיק ההלוואה. ניצה כץ העידה שלא החתימה את הלווים בסמוך לתיקונים שבנספח ה' לתצהיר ליבוביץ, כיוון שהתיקונים לא נראו לה מהותיים לדבריה, תנאי מהותי הוא, שהלקוח ידע שהוא לא מבוטח, אך לקיחת המשכנתא לא מותנית בזה אם אתה עושה ביטוח חיים או לא עושה, מה שמהותי זה שהאדם שלא מבטוח ידע שהוא לא מבוטח. לכן, כתוב שלמרות סעיף 5 להסכם ההלוואה, לא יבוטחו אחד הלווים. 19. כטענת הנתבעת, לתובע שתי גרסאות סותרות בנושא ביטוח החיים. האחת, שלא דובר על כך שלא יהיה ביטוח חיים לשני הלווים ורק לאחר מות המנוחה טענה הנתבעת שאינה עורכת ביטוח חיים לאחר גיל 55 והראיה שנערך למנוחה ביטוח חיים (ס' 5 לכתב התביעה). בניגוד לטענתו, שכלל לא דובר על אפשרות שלא יהיה למנוחה ביטוח חיים, פרט התובע בבס' 6 לתגובת התובע לבקשה למחיקת התביעה על הסף, טען התובע: "......גב' ניצה כץ אישרה לגב' דניאל בהיותה בחיים, ביום קבלת ההלוואה, שיש על שמה ביטוח חיים. המשיב זוכר היטב כי אמו עמדה על שלה שלמרות גילה יעשו לה ביטוח חחיםם כהגנה על ההלוואה וללא הביטוח היא לא מוכנה לקחת את ההלוואה. חברת הביטוח הסכימה לעשות ביטוח חיים לגב' דניאל". דהיינו, על פי ס' זה, המנוחה התווכחה עם הנתבעת ודרשה שייעשה לה ביטוח חיים. בחקירתו הנגדית העיד התובע, כי הגב' ניצה כץ הציע להם שיערך למנוחה ביטוח, אך מפאת גילה הריבית תהיה גבוהה, כדי שיערכו למנוחה ביטוח בהיותה מעל גיל 55. 20. התובע לא המציא כל ראיה שנגבה מהמנוחה ו/או ממנו תשלום בגין ביטוח חיים של המנוחה. הוא לא הוכיח שמולא על ידי המנוחה טופס בריאות כדי לבדוק את כשרותה לביטוח ועל אי הבאת ראיה כבר נאמר : "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו ". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) נספח ה' לתצהיר הנתבעת, לפיו למנוחה אין ביטוח חיים 21. לטענת התובע, כי הלוים לא הוחתמו בסמוך לשינויים והתוספות בכתב היד בנספח ה' לתצהיר הנתבעת, (המפורט בס' 9ג' לעיל), יש לציין כי גם אינם חתומים בסמוך לתוספות בכתב היד בהנספח א' לתצהיר הנתבתע, המאפשר להם לפרוע את ההלוואה או חלק ממנה שלא יפחת מ- 5,000$ בפירעון מוקדם, והתובע מאשר מסמך זה בס' 3 לסיכומיו. אני מקבלת את גרסת הנתבעת שלא על כל שינוי ו/או תוספת בכתב יד הוחתמו הלווים, אלא על שינויים מהותיים כסכומים ותאריכים. 22. אני מקבלת את גרסת הנתבעת שהתובע והמנוחה חתמו על מסמך זה לאחר שמולא. אין כל הוכחה לטענה שהם חתמו על מסמך וריק והתובע לא הציג כל הסבר הגיוני לחתימה על מסמך ריק. ידועה ההלכה שאדם נחזה כמי שיודע על מה שחתם. המצויין בנספח ה' לתצהיר הנתבעת, ולפיו, למנוחה לא יערך ביטוח חיים, תואם את כל המסמכים עליהם חתמו הלווים, כולל מסמכי ההלואוה והבקשה לעריכת ביטוח חיים, החתומה רק ע"י התובע. גם אם התבוע והמנוחה היו חותמים על טופס ריק, טענה שאיני מקבלת, הרי הטופס מדבר על אי עריכת ביטוח חיים. אם היה ברור שלשניהם אמור היה להיות ביטוח חיים וכטענת התובע, שילמו אחוז גבוה יותר כדי שיערך ביטוח גם למנוחה, מה הסיבה שהם חתמו על מסמך זה, גם אם היה ריק. איני מקבלת את טענת התובע (ס' 2 לסיכומיו) שחתימת המנוחה על גבי נספח ה' הנ"ל זוייפה. התובע לא הציג חוות דעת מומחה לעניין זה ודברי לעניין אי הבאת ראייה יפים גם לכאן. כלל לא ברור, מדוע לטענתו חתימתה זויה, אך הוא כן חתם על המסמך. לאור המפורט אני קובעת, שהתובע והמנוחה חתמו על נספח ה' לתצהיר הנתבעת, לפיו לא יערך למנוחה ביטוח חיים, לאחר שמולא והם ידעו על מה הם חותמים. 23. אני מקבלת את גרסת הנתבעת, כי ס' 5 להסכם ההלוואה לא נמחק, הן מהסיבה שהמנוחה הייתה כבר מעבר לגיל הנקוב בו והן מהסיבה שס' זה היה רלוונטי לגבי התובע. בטופס בקשת הצטרפות לביטוח חיים, הצהרת בריאות וויתור על סודיות רפואית, נספח ג' לתצהיר הנתבעת, עליו חתום התבוע בלבד והמנוחה אינה חתומה עליו, רשום מפורשות בראש המסמך שהטופס ימואל רק לגבי לווים שגילם עד 55 שנה וכי הביטוח יסתיים בהגיע המבוטח לגיל 65 שנה. שתי עדות הנתבעת העידו באופן ברור ואמין שאין אפשרות לבצע ביטוח ללווה מעל גיל 55 ובכל מקרה הביטוח פוקע בגיל 65. המנוחה הייתה בת 65 בעת החתימה על הסכם ההלוואה. אני קובעת שהתובע והמנוחה ידעו בעת חתימת הסכם ההלוואה, שלמנוחה לא יהה ביטוח חיים. 24. טענת התובע כי לא קוזזו מחוב ההלוואה כספים ששילם נטענה בעלמא ולא הוכחה. עדי התביעה, שעדותם לא נסתרה, טענו, שכל הסכומים ששולמו, קוזזו בהתאם להחלטת התובע בעצמו, מחוב ההלוואה השנייה, שאינה נשוא תביעה זו. סוף דבר התביעה נדחית במלואה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות שכר טרחה בסך 10,000 ₪. חוזהביטוח חייםהסכם הלוואהשאלות משפטיותהלוואה