ביהמ"ש מתבקש לעשות שימוש בתקנה 124 לתקנות סדר הדין האזרחי ולהורות על מחיקתה של הנציגות מכתב התביעה. הנציגות אינה מהווה ישות משפטית - תנאי בלעדיו אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא ששני הצדדים לדיון יהיו בעלי אישיות משפטית כשרה לתבוע או להיתבע בביהמ"ש שיכולים למלא אחר פסיקת ביהמ"ש. הלכה זו עוגנה במשפט הישראלי בע"א 207/74 THE RUSSIAN ECCLESIASTICAL MISSION IN JERUSALEM נ' מדינת ישראל , כט (1) 836 (להלן: "הלכת THE RUSSIAN ECCLESIASTICAL MISSION IN JERUSALEM") אישיות משפטית יכולה שתתקיים מכוח הוראת חוק מפורשת או משתמעת (רעא 2735/99 עמותת בית הכנסת לספרדים בשכונת אבו תור בירושלים נ' ולטר אורנשטיין, נה (3) 433), אך בעניינינו, אין כל הוראת חוק המעניקה לנציגות תושבים במפורש או במשתמע כשרות לזכויות ולחובות, כאישיות משפטית נפרדת מחבריה. נציגות הרובע התפרקה, ולאחר מכן לא נערכו בחירות כדין. ביום 6.10.10, בעקבות פרישת רוב הנציגים שנבחרו על ידי רוב תושבי הרובע היהודי התפרקה הנציגות. בניגוד לתקנון הנציגות, לא נערכו עד היום בחירות חדשות בקרב תושבי הרובע היהודי. מזה כ-3 שנים נתבעת 1 כמו גופים רבים אחרים, אינה מכירה בנציגות כנציגות הנבחרת של תושבי הרובע היהודי ואת כל מגעיה עם תושבי הרובע היהודי, מנהלת נתבעת 1 רק באמצעות המינהל הקהילתי. הנציגות לא נבחרה כדין לייצג את תושבי הרובע היהודי ומשכך אינה מהווה נציגות: העובדה שרק 110 תושבים ברובע שמונה כמה אלפי תושבים בעלי זכות בחירה בחרו להצטרף באופן אישי לתביעה מוכיחה כי רוב מוחלט מקרב תושבי הרובע היהודי אינו תומך בהגשת התביעה ובאמור בה. הנציגות אף לא הציגה בפני ביהמ"ש הרשאה מטעם תושבי הרובע לנהל הליכים כנגד נתבעת 1 בביהמ"ש וזאת בהתאם לאמור בס' 5(ב) לחוק השליחות התשכ"ה - 1965. תשובת הנציגות: הנציגות מתנגדת לבקשה, וטוענת שאין לה בסיס עובדתי או משפטי. הבקשה מושתתת על טענות עובדתיות רבות אך אינה נתמכת בתצהיר. כך למשל הטענה שהנציגות התפרקה ולא נבחרו חברים חדשים לנציגות היא טענה שדורשת הוכחה בתצהיר. החלטות כב' השופטת אביב מהוות מעשה בית דין או השתק פלוגתא שכן הן דחו את טענות המבקשת ולפיה אין הנציגות אישיות משפטית. בתי המשפט הורו תמיד על הידברות ושיתוף פעולה בין נציגות התושבים, שהיא הגוף המייצג את כלל התושבים לבין המבקשת, והמבקשת עצמה הכירה בנציגות התושבים במשך עשרות שנים. המבקשת והנציגות אף חתמו על הסכם משותף והפיצו אותו לכלל תושבי הרובע, ועל כן המבקשת מנועה כיום מלטעון כנגד אישיותה המשפטית של הנציגות. לטענת הנציגות, הטענות של המבקשת התעוררו עם חילופי השלטון בנציגות וכאשר נבחר יו"ר שאינו מטעם המבקשת, בחודש מרץ 2012, החליטה המבקשת להתכחש לכך שהכירה בעבר בנציגות. יש לראות בנציגות לכל הפחות כנציגות של בית משותף, המהווה גוף משפטי מוכר, ואף המבקשת התייחסה לחניון והציגה אותו כלפי כולי עלמא כחניון בית משותף. כל עוד המבקשת שלטה בנציגות ויו"ר הנציגות היה כפוף לחלוטין למבקשת, לרבות קבלת משכורת מהמבקשת על חשבון חובתו לדאוג לתושבים, למבקשת היה נוח להכיר בנציגות, לתת לה לנהל את החניון, לחתום עמה על הסכמים, ולהודיע לכלל התושבים על שיתוף הפעולה שהיה ושיהיה גם בעתיד עם הנציגות. תגובה לתשובה לבקשה למחיקת התובעת: אין חולק כי הנציגות אינה רשומה כישות משפטית עצמית. המשיבים טוענים בתגובתם כי יש לראות את בתיהם ונכסיהם של תושבי הרובע כאילו היו "בית משותף" ואת החניון כאילו היה "חניון הבית המשותף" אלו טענות אבסורדיות ומוזרות שאין להן בסיס בדין. גם אם יציעו המשיבים פרשנות תכליתית מרחיקת לכת לחוק המקרקעין שמאוד רחוקה מהפרשנות המילולית הדווקנית שיש לתת להוראות החוק הרי שגם אז לא ניתן היה להגיע לתוצאה האבסורדית שאליה הגיעו המשיבים. אישיותה המשפטית וקיומה של הנציגות אינו תלוי בהכרתה או אי הכרתה של המבקשת בנציגות אלא שניתן לייחס לאדם/גוף ישות משפטית רק מכוח הוראות החוק ולנציגות אין אישיות משפטית מאחר שאין הוראת חוק המעניקה לה במפורש או במשתמע כשרות לזכויות ולחובות כאישיות משפטית נפרדת. יש לדחות את טענת המשיבים לפיה קיים מעשה בית דין. המשיבים לא עשו כל ניסיון להתמודד עם העובדה שביהמ"ש לא קיבל כל החלטה בנוגע למחיקת הנציגות במסגרת ההליך הקודם שהתקיים בין הצדדים אלא דחה את הכרעתו בעניין לשלב שלאחר דיוני ההוכחות אך משנמחקה התביעה לא היה צורך להכריע בכך. דיון והכרעה: השאלה הראשונה היא - האם קיים מעשה בית דין בכל הנוגע לשאלת מעמדה של נציגות הרובע? הנציגות טוענת כי כב' השופטת אביב קבעה למעשה שהנציגות הינה אישיות משפטית, אך טענה זו דינה להידחות. בהחלטתה הראשונה קבעה השופטת אביב כי היא דוחה את הדיון במחלוקת זו לסיום ההליכים. בפסק הדין, השופטת אכן ציינה כי ראוי שהמשא ומתן יכלול שיתוף פעולה עם הנציגות של תושבי הרובע, אך עמדה על כך שיתכן והנציגות כלל לא מוסמכת לגבות תשלום מתושבי הרובע עצמם. בסופו של פסק הדין הדגישה השופטת כי "האמור לעיל אינו בבחינת הכרעה שיפוטית אלא בבחינת המלצות לצדדים כיצד לנהל את המגעים ביניהם בקשר לחניון". מכאן שהשופטת עצמה קבעה כי אין כל מעשה בית דין בפסק הדין, קל וחומר כי לא הכריעה ביחס למעמד נציגות הרובע. השאלה השנייה היא האם הנציגות היא אישיות משפטית הכשרה לזכויות וחובות? "תנאי-בלעדיו-אין לניהול תקין של הליך משפטי הוא, שיעמדו זה מול זה שני בעלי הדין שבריבם נדרש בית-המשפט לפסוק. מקום שאין לך תובע, אין לך תובענה, ומקום שאין לך תובענה, אין בית-המשפט רשאי לפסוק, ואם פסק, לא קם מעשה-בית- דין. לפיכך חייב בית-המשפט להפסיק הליך ואף לבטלו, אם נוכח לדעת, שאין לפניו תובע או נתבע, כגון שחבר בני-אדם שתבע או נתבע, חסר ישות משפטית ועל-כן אין החוק מכיר בקיומו" (כב' השופט זוסמן בהלכתTHE RUSSIAN ECCLESIASTICAL MISSION IN JERUSALEM). הנציגות לא הפנתה את ביהמ"ש לאף הוראת דין, המסדירה את מעמדה כאישיות משפטית. גם בתצהיר שהגישה מטעם הנציגות הגב' אברמוביץ, יו"ר וועדת הבחירות לנציגות נכתב "גם בית המשפט מצא שנציגות התושבים היא גוף שראוי להתדיין בבית המשפט". סתמה ולא הוסיפה דבר ולא ציינה כי מדובר באישיות משפטית. הנציגות אף טענה באופן מעורפל משהו כי יש לראותה כנציגות בית משותף, או בלשונה "לכל הפחות" כנציגות של בית משותף. סעיף 69 לחוק המקרקעין, קובע מהן סמכויות נציגות הבית המשותף, כדלקמן: 69. הנציגות תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להחזקתו התקינה ולניהולו של הבית המשותף, והיא זכאית בענינים אלה להתקשר בחוזים ולהיות צד בכל הליך משפטי ובכל משא ומתן אחר בשם כל בעלי הדירות. יש לבחון האם הרובע היהודי הינו "בית משותף" ע"פ הגדרות חוק המקרקעין התשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"): "בית משותף" - בית שיש בו שתי דירות או יותר והוא נרשם בפנקס הבתים המשותפים; לא הוכח בפניי כי הרובע היהודי נרשם בפנקס הבתים המשותפים כ"בית משותף" ומשכך טענתה של הנציגות נדחית. לבסוף, טענה הנציגות כי המבקשת הכירה בה כישות משפטית כאשר ניהלה מולה משאים ומתנים, חתמה עימה על הסכם ואף הפיצה אותו ברובע. אין בידי לקבל טענה זו, שכן הקשרים שבין הנציגות למבקשת לא מקנים לנציגות מעמד שמאפשר לה להיות תובעת. כפי שקבלן יכול לנהל משא ומתן עם ועד בית, שאינו נציגות רשומה, הרי שאם ירצה לתבוע את ועד הבית לא יוכל לעשות כן, וייאלץ לתבוע את כלל הדיירים בבניין. מכאן, שהנציגות איננה מהווה נציגות בית משותף לרובע היהודי. מאחר והנציגות לא הציגה כל סעיף חוק, תקנה או פסק דין אחר המהווים ראיה לכך שהיא אכן מהווה אישיות משפטית הרי שלא ניתן לקבוע כי היא מהווה ישות משפטית. לפיכך, הנציגות תימחק מכתב התביעה, והתובעים יבהירו בתוך 30 יום כיצד לא תקופחנה זכויותיהם של יתר תושבי הרובע שלא תבעו במסגרת הליך זה אך עשויים להיות בעלי עניין בכל הנוגע לסידורי החנייה. כתב תביעהמסמכים