תאונה עם אוטובוס פני פניה שמאלה - פגיעה במראה ובכנף הקדמית

עמד בנתיב השמאלי לפניה שמאלה טרם פנייתו שמאלה, הגיח האוטובס ממסלול מימינו הממשיך בנסיעה ישר פגע במראה ובכנף הקדמית. על פי עדותו נהג האוטבוס המשיך בנסיעה ישר, והוא נסע אחריו ועצר אותו בהמשך הכביש. (ראה פרוטוקול הדיון, עמ' 1, שורות 18-20). התובעת הגישה תמונות בצבע של היונדאי, הוגש וסומן ת/2. כמו כן הוגשה ההודעה על האירוע שנמסרה על ידי נהג היונדאי לתובעת, הוגש וסומן ת/1. כן הוגשו תמונות המקום - ת/3. 2. לטענת הנתבע הוא אכן נסע בנתיב האמצעי המורה נסיעה ישרה, כשנהג רכב התובעת במסלול השמאלי ביותר לפניה שמאלה, ולאחר שהמשיך לנסוע, רדף אחריו נהג רכב התובעת "סגר" את הנתיב ואמר לו כי הוא פגע ברכב התובעת. ב"כ הנתבעים הגיש את הודעת הנתבע לנתבעת 2, הוגש וסומן נ/1. כמו כן הוגשו תמונות האוטובוס, הוגש וסומן נ/2. כן הוגשו תמונות המקום, הוגש וסומן, נ/3. על פי ההודעה : "עמדתי ברמזור אדום ממתין לירוק בנתיב השמאלי ביותר (שממשיך ישר למסגר) לצידי עמד רכב בנתיב השמאלי שפונה רק שמאלה ואחריו עמד הרכב הנפגע שהתחלנו בנסיעה אני המשכתי ישר הרכב הנפגע שעמד שני ברמזור הסיט את ההגה ימינה קלות מיכוון שהרכב לפניו עצר וכתוצאה מכל הוא שיפשף אותי (את הכנף הימנית שלו באוטובוס) ממש שפשוף קל מאוד לאוטובוס לא נגרם שום נזק מלבד שריטה קלה בצבע (צילמתי את הכנף)". 3. לאחר שמיעת עדויות הנהגים, ולאחר שהנהגים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון במסמכים אני קובעת כי התובעת הוכיחה, בהתאם לרף המוטל עליה במשפט אזרחי, כי האחריות לתאונה היא של נהג האוטובוס, והכל מהנימוקים הבאים: 3.א. עדויות הנהגים עדות נהג התובעת היתה מהימנה. לא זו בלבד, אלא שגרסת הנתבע 1 בהודעתו לנתבעת 2 כלל לא נקלטה בחושיו, אלא זו השערה שלו למה שקרה. מפליא בעיני כי הודעה כה מפורטת בדבר נסיבות המקרה ופעולותיו של נהג רכב התובעת והרכב שהיה לפניו נרשמה, שעה שהנתבע 1 מודה בפה מלא כי כלל לא ראה את האירוע, לא הרגיש אותו, נהג רכב התובעת "תפס" אותו בהמשך הכביש ועימת אותו עם הפגיעה ברכב התובעת, וכי מדובר בהשערה בלבד: "אמרתי לו לא יכול להיות שפגעתי בך כי אני ממשיך ישר, כנראה שסטית אלי, אפילו לא הרגשתי. אני משער או שהרכב שלפניו בלם או ניסה לגנוב נתיב, אז הוא לא אמד נכון את האוטובוס. שאלת בימ"ש: איך אתה יודע שמישהו לפניו בלם. ת. אם אני ממשיך ישר ואין לי לאן לסטות והפגיעה אצלו בכנף ימנית. הפגיעה אצלי היתה בדופן האחורית שמאלית. שאלת בימ"ש: איך אתה יודע שזו הפגיעה אם לא הרגשת. ת. אתה רואה כנף שלו ואת השפשוף אצלי ברכב. רואים שזה טרי, זה אוטו שאני עובד עליו קבוע. שאלת בימ"ש: ראית את התאונה עצמה. ת. לא. זה היה בחלק האחורי של האוטובוס, אחרי גלגל אחורי. במטרה אחרון של האוטובוס." וכן: "ש. אתה אומר בטופס ההודעה שהרכב לפניו כנראה בלם הוא ניסה לעקוף אותו, לא ראית דבר. ת. לא חושב שהיה רכב שני ברמזור, לא זוכר אם היה רכב שני ברמזור, גם אני לא הייתי ראשון. אני משער, לא רשמתי, אני משער שהרכב כנראה או בלם או ניסה לסטות ש. אתה מציין טיעון עובדתי. ת. אני משער" ובהמשך: "ש. התאונה קרתה כשהרכב לפניו בלם בסיבוב והוא בלם והסיט את ההגה. ת. כן. ש. אבל אמרת שזו השערה שלך ולא ראית כלום. ת. גם את זה אני משער, מספיק שהוא בולם טיפה והוא מסיט הגה ימינה הוא משפשף אותי". למעשה נהג האוטובוס משער, כלל לא ראה את התאונה, וכלל לא יכול להעיד בדבר התאונה מלבד השערות וספקולציות. אלא מול עדותו של נהג האוטובוס, עומדת כאמור, עדותו של נהג היונדאי שאומרת פוזיטיבית כי נהג רכב האוטובוס פגע ברכב התובעת. 3.ב. התנהגות הנהגים לאחר התאונה אין מחלוקת כי נהג רכב התובעת "רדף" אחרי האוטובוס על מנת לקבל את פרטיו, וכן טען לפניו שהאוטובוס פגע ברכב התובעת בעת הנסיעה. התנהגות זו יש בה כדי לחזק את גרסת עד התובעת. כמו כן מיד בסמוך לתאונה מלא נהג היונדאי דו"ח אירוע בדבר התאונה, בה הוא חוזר על עיקרי עדותו שלא נסתרה. מנגד נהג האוטובוס מצלם את רכב היונדאי והפגיעה בה. יש בכך כדי לחזק דווקא את עדות נהג היונדאי. 4. סוף דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה ארעה כתוצאה מסטיה של האוטובוס לכיוון רכב התובעת. משקיבלתי את גרסת עד התובעת, הרי שאין להטיל אחריות על עד התובעת לקרות התאונה, מאחר שלא יכולים היו לצפות שהאוטובוס יסטה לכיוונו בנסיבות האמורות. 5. בהתאם אני קובעת כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 2,858 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.3.12 ועד התשלום בפועל. ב. סך של 454 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.3.12 ועד התשלום בפועל. ג. סך של 250 ₪ בגין הוצאות בטלת העד שנפסקו בדיון. ד. סך של 1,250 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד. ה. סך של 365 ₪ בגין אגרת בימ"ש. אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז. משפט תעבורהפניהאוטובוס