האם רכב הנתבעות הוא זה אשר פגע בשער הבטחון והסב לו את הנזקים הנטענים ? מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של רכז הרכש של התובעת אשר שימש כמאבטח בשער היישוב במועדים הרלבנטיים וכן חוות דעתו של השמאי אשר העריך את הנזקים שנגרמו לשער הבטחון. כן העיד מר דני אייזמר, אשר ביצע את תיקון השער. מבין עדים אלה היחיד שראה את התאונה הינו המאבטח אשר שימש כמאבטח בשער היישוב במועד התאונה (להלן: "המאבטח"). המאבטח העיד כי בכניסה ליישוב ישנו שער בטחון, אשר מרחף מעל פני הקרקע, ללא מסילה באמצעות ארבעה גלגלי פלדה ותפקידו למנוע כניסה ויציאה מתחום היישוב ללא פיקוח של המאבטח במקום. על מנת לאפשר למאבטח לפקח על התנועה הנכנסת והיוצאת מן היישוב, ממוקמים לפני השער שני מחסומים מסוג "ניו ג'רסי", אשר תפקידם לגרום להאטה של כלי הרכב בטרם יעברו בשער. בנוסף, כאמצעי בטיחות נוסף, השער נמצא במצב של חצי פתיחה וכך נוצר למעשה משפך המאפשר כניסה ייעודית ליישוב רק בשטח בין המחסומים. המאבטח העיד כי ביום האירוע ניסתה משאית אזרחית, לעבור בשער היישוב על מנת לצאת מן היישוב. בעוד המשאית עושה דרכה ביציאה, הבחין המאבטח כי המשאית מתחככת בשער הבטחון עם צדה האחורי שמאלי. לפיכך, ביקש לפנות את המחסומים על מנת שהמשאית תוכל לעבור בבטחה וסימן לנהג המשאית לעצור. ואולם טרם הספיק לעשות כן, המשיכה המשאית בנסיעתה תוך עקירת השער ממקומו. עוד העיד המאבטח, כי מיד לאחר קרות התאונה, תושב היישוב, מר אשר הורביץ, אשר היה יחד עמו בשער, רשם את מספר הרישוי של המשאית, ועדכן את רבש"צ הישוב בדבר התאונה. המאבטח ציין בעדותו כי סמוך לפני יציאת המשאית יצאו מן היישוב שתי משאיות צבאיות, אך הן לא פגעו בשער. מטעם הנתבעות העיד מר עמרם אבנר, נהג המשאית (להלן: נהג המשאית") אשר לפי הנטען פגעה בשער הבטחון. נהג המשאית העיד כי באותו יום אכן היה ביישוב טלמון ונהג ברכב מ.ר. 2150270, אליו היה משוך נגרר 8950615. לדבריו כאשר נסע לכיוון היציאה מהיישוב, השער היה פתוח לגמרי ולא היו מחסומים כלשהם לפני השער. עוד העיד נהג המשאית, כי לפניו נסעו שתי משאיות צבאיות כבדות, אשר עברו בשער ואף הוא עבר אחריהן, וזאת מבלי לפגוע בשער. נהג המשאית ציין כי לא ראה האם המשאיות הצבאיות אשר עברו לפניו פגעו בשער וטען כי אילו היה פוגע בשער היה מרגיש בכך. כן טען נהג המשאית, כי חלקה הקדמי של המשאית רחב יותר מחלקה האחורי וכי אילו היה פוגע בשער היה פוגע עם חלקה הקדמי של המשאית ולא עם חלקה האחורי. עדותו של המאבטח היתה מהימנה ולא נסתרה בחקירתו הנגדית. חשוב לציין כי המדובר בעד נייטרלי, אשר אין לו כל עניין בתביעה ואף אינו תושב היישוב, אלא הועסק כשומר ביישוב באותה תקופה. לא מצאתי סיבה לפקפק בעדותו לפיה ביום האירוע היו מוצבים מחסומים המכונים "ניו גרסי" לפני השער וזאת על מנת לגרום לכלי הרכב היוצאים מן היישוב להאט את מהירות נסיעתם. על-פי עדותו, המחסומים מוצבים באופן שהם מחייבים נסיעה איטית במסלול עקלתון (סללום). מנגד, עדותו של נהג המשאית, כי לא היו מוצבים לפני השער מחסומים כלשהם, לא היתה אמינה עלי. בנסיבות אלה, אני מבכרת את גרסת המאבטח כי לפני השער הוצבו מחסומים אשר חייבו את כלי הרכב היוצאים לנסוע במסלול עקלתון ותוך כדי הנסיעה פגעה משאית עם צדה האחורי בשער הבטחון של היישוב והמשיכה לנסוע תוך עקירת השער ממקומו. אמנם המאבטח לא היה זה אשר רשם את מספר המשאית, כי אם תושב היישוב אשר היה עמו, מר אשר הורביץ. מר הורביץ זומן לעדות על ידי ב"כ התובעת, אך לא התייצב. ואולם, חרף העובדה שמר הורביץ לא העיד על נסיבות התאונה, הרי שאני סבורה כי עדותו של המאבטח אשר היתה מהימנה, בהצטרף לעובדה שנהג המשאית מודה כי יצא באותו יום מן היישוב כאשר לפניו יצאו שתי משאות צבאיות, בדיוק כפי שהעיד המאבטח, די בה כדי להטות את מאזן ההסתברויות לטובת גרסתה של התובעת ולהעדיף את גרסתה על פני גרסת נהג המשאית. כאמור, העיד המאבטח כי הפגיעה בשער נעשתה עם צדה השמאלי אחורי של המשאית. בהחלט יתכן כי נוכח העובדה שמדובר במשאית ארוכה ביותר, כאשר אף הנתבע העיד כי בשעת נסיעתה היא מרעישה, פגע נהג הנתבעות בשער הבטחון, מבלי שהרגיש בכך ועל כן המשיך בנסיעתו. איני מקבלת את טענת הנתבעות כי מתחקיר האירוע שנערך על ידי התובעת עולה כי המשאית הפוגעת היתה משאית צבאית, בעוד שמשאית הנתבעות היא משאית אזרחית. כך, בתחקיר האירוע שנערך על ידי רבש"ץ היישוב ביום 10.8.10, ימים ספורים לאחר האירוע, נכתב כי המשאית הפוגעת היא משאית מוביל ללא מטען וכי מאחוריה נסע ג'יפ צבאי, אך אין זכר לאמירה כי המשאית הפוגעת היא משאית צבאית. כך גם איני מוצאת מקום לייחס משקל לעובדה כי בחוות דעת השמאי הנכתב כי המשאית הפוגעת היא משאית צבאית. השמאי לא היה עד להתרחשות התאונה ועל כן אין לייחס חשיבות לתיאור האירוע המופיע בחוות דעתו. כך גם אין לזקוף לחובת התובעת את העובדה לא הובאו לעדות מטעמה הרבש"ץ והמ"פ שנסע אחרי המשאית כפי שטענו הנתבעות. הרבש"ץ לא היה עד לתאונה, אלא רק שמע על התאונה מפי המאבטח, ועל כן עדותו לא היתה תורמת שהרי מדובר בעדות שמיעה. אשר למ"פ, הרי שהתובעת הבהירה כי מדובר בעד שאינו בשליטתה, ועל-פי דברי המאבטח אף עזב באותו יום את היישוב ועל כן אין לזקוף את אי הבאתו לעדות לחובת התובעת. התוצאה היא שאני קובעת כי משאית הנתבעות היא שפגעה בשער הבטחון ביום 6.8.10 והסבה לו את הנזקים הנטענים. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת זכאית להשבת סכום ההשתפות העצמית ודמי כינון בסכום כולל של 15,030 ₪. המחלוקת היחידה בעניין גובה הנזק היא האם נשאה התובעת גם בתשלום שכ"ט שמאי, כפי שהיא טוענת. התובעת הציגה חשבוו שהוצא על ידי השמאי ביום 21.11.10, ואולם אין בחשבון זה להעיד על תשלום בפועל. מר אליעזר רוזנבוים, רכז הרכש של התובעת, העיד כי אם שולם הסכום לשמאי צריכה להיות חשבונית וקבלה, ואולם קבלה לא הוצגה. עוד מתברר, כי במסגרת תביעת השיבוב שהוגשה על ידי מבטחת השער תובעת אף המבטחת את שכר טרחת השמאי. השמאי, מר צבי סגלר, העיד כי אינו גובה פעמיים שכר טרחה וכי אינו זוכר מי שילם במקרה זה את שכר טרחתו - התובעת או המבטחת. בנסיבות אלה, משלא הציגה התובעת קבלה, אני קובעת כי לא הוכח תשלום בפועל לשמאי ועל כן אין לחייב את הנתבעות לשאת בתשלום זה. לאור האמור, אני קובעת כי הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 15,030 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 7.3.11 ועד התשלום בפועל. כן ישאו הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעת בסכום של 1,109 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסכום של 3,500 ₪ כולל מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום. שערשאלות משפטיותרכב