לטענת התובעים, המועצה המקומית היא חליפתה של האגודה, מכח צו המועצות המקומיות משנת 1992 ולפיו מועברות סמכויותיה של האגודה למועצה המקומית, ולכן, המועצה המקומית חבה בביצוע עבודות הפיתוח והקיר התומך. גם אם תתחיל תקופת ההתיישנות מהיום בו הואצלו סמכויותיה של האגודה למועצה המקומית ,היינו בשנת 1992, אז גם לפי חישוב זה התביעה התיישנה. במילים אחרות- ככל שעילת התביעה היא התשלום שבוצע בשנת 1995 - הרי שהיא התיישנה, ואין חשיבות לעניין זה אם התביעה , בגין תשלום זה , מופנית כנגד האגודה, או כנגד המועצה. 28. נותר לבדוק האם בשל מכתבו של ראש המועצה מיום 21/12/10, התביעה לא התיישנה. בהקשר יש לבחון שתי שאלות: האחת, האם מכתבו של ראש המועצה מיום 21.12.10 מהווה הודאה בהתחייבותה של המועצה כלפי התובעים, באופן שיש בו כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות? אם התשובה לשאלה זו שלילית יש לבחון את השאלה השניה, האם המכתב, לכשעצמו, מקים התחייבות חדשה, שתחילתה ביום 21/12/10 ? 29. במכתבו של ראש המועצה ,מר ניסים דהן, מיום 21.12.10 צויין כך : "בתשובה למכתבך מיום 2.12.09 ולאחר שקיימנו מס' ישיבות במשרדי, ולאחר קיום ישיבה משותפת עם יו"ר ועד האגודה מר גדעון מגל, בו סוכם כי וועד האגודה יעביר למועצה את סך 14,000$ ששולם בגין פיתוח המגרש והקיר התומך, מתחייבת המועצה להשלים את הקיר התומך. לצערי יו"ר האגודה מר גדעון מגל, לאחר ההבנות הנ"ל שב אליך במכתב מתאריך 21.11.10 שבו הוא מתחמק מכל אחריות. לצערי לא נותר לי לחזור על הסיכום ואם וועד האגודה יעמוד בו אנו נעמוד בו. הסיכום כדלקמן: הוועד יעביר לקופת המועצה שלקחה על עצמה את חובת החכ"ל שהיתה אמורה להקים את קיר תמיכה בתשלום הנ"ל. והמועצה לאחר קבלת התשלום ו/או התחייבות לתשלום, תשלים את בניית הקיר גם אם העלות תהיה גבוהה יותר. אודה לך אם תפעל בקרב וועד האגודה לקיים התחייבות זאת." (הדגש שלי, ה.א.) 30. סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 קובע כי: "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה. בסעיף זה, "הודאה" - למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות." הפסיקה קבעה כי הודאה, שיש בה כדי לעצור את תקופת ההתיישנות על פי סעיף 9 לחוק ההתיישנות, חייבת להיות מפורשת ומלאה, וכי על הנתבע להודות בכל העובדות הנדרשות כדי לבסס את זכותו של התובע, ובאופן שניתן להסיק ממנו כי הנתבע מודה , לא רק בעובדות אלא גם בקיום הזכות. ראה: רע"א 8628/08 עמל הנגב עבודות בניה ועפר בע"מ נ' עיריית רהט, רהט (12.3.09); ראה בנוסף: ע"א 1017/91 פסח משה ו-51 אח' נ' הכפר הירוק ע"ש לוי אשכול (01.4.96). 31. מעיון במכתב האמור ברור, כי יש בו הודאה מפורשת בקיומה של זכות לתובעים, כמו גם בקיומה של חבות למועצה. במכתב, מודה המועצה מפורשות כי היא לקחה על עצמה את חובת החברה הכלכלית וכי זו הייתה אמורה להקים את הקיר התומך בתשלום (14,000$) ששילמו התובעים (או בתם לפניהם) לאגודה. 32. אני דוחה את טענת המועצה, כאילו יש להתעלם מהודאה זו שכן ראש המועצה, החתום על המכתב, הוטעה על ידי התובעים ולא ידע את העובדות. ראש המועצה לא הובא להעיד מטעמה של המועצה . עדותו של מר לבקוביץ , אודות מה שידע, או לא ידע, ראש המועצה בעת כתיבת המכתב היא עדות שמיעה ולא ניתן לבסס עליה ממצא כלשהו. למעשה, הימנעותה של המועצה מלהעיד את ראש המועצה, פועלת לחובתה, ומחזקת את טענת התובעים לפיה ראש המועצה ידע היטב את כל השתלשלות העניינים ודווקא על בסיס ידיעה זו כתב את מה שכתב. 33. מהאמור במכתב ברור, כי טענת התובעים, לפיה הסכום ששולם על ידם לאגודה נועד , בין היתר, גם להקמת הקיר התומך היא אכן טענה נכונה. כך גם לעניין טענתם לפיה החברה הכלכלית הייתה אמורה להקים את הקיר בתשלום הזה, וטענתם, לפיה המועצה לקחה על עצמה את החבות הזו. 34. במכתבו של ראש המועצה מיום 21.12.10 , המועצה מודה במפורש בכל אלה ויש בהודאה זו כדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. לפיכך התביעה כנגד המועצה לא התיישנה. 35. חבותה של המועצה קמה מכוח צו המועצות המקומיות, כפי שטען בכ' התובעים בסכומיו. המועצה בחרה שלא לטעון לעניין זה בסיכומיה, וככל הנראה לא בכדי. (למעט טענה סתמית לפיה לא ייתכן כי חבויות של המועצה מכח הצו יכללו ביצוע עבודות בתוך מגרשי המתיישבים). 36. אני דוחה את טענות המועצה בסיכומים מטעמה , כאילו לא נכללה בניית הקיר התומך בתשלום ששולם על ידי התובעים או חליפיהם. טענה זו של המועצה לא הוכחה. ההתחייבות, שעליה מבססת המועצה את טענותיה בעניין הזה, לא הוגשה על ידי המועצה כראיה . כל טענות המועצה בעניין הזה מבוססות על נוסח התחייבות ,לא חתום, שצורף לתצהירו של מר מגל, שאותו צירפה האגודה לבקשתה לדחיית התביעה כנגדה מחמת התיישנות. אין כל ראיה לכך שהתובעים, בתם של התובעים או הגב' אזרזר שבאה אחריה, חתמו על נוסח כזה. מר מגל גם לא הובא להעיד מטעם המועצה . לא ניתן לכן לקבל את האמור בתצהירו כראיה לאמיתות תוכנו. לעומת זאת, במכתבו של ראש המועצה מיום 21.12.10 נאמר מפורשות כי החברה הכלכלית, שהמועצה לקחה על עצמה את התחייבויותיה, הייתה אמורה להקים את הקיר התומך בכספים ששולמו עבור פיתוח המגרש . המועצה, משיקולים שלא התבררו, בחרה שלא להביאו להעיד, וההלכות בעניין זה ידועות. 37. נותר לדון בטענת המועצה לפיה משלא הועברו לידיה הכספים מהאגודה - אין לחייב אותה בבניית הקיר התומך. בעניין זה טוענת המועצה כי התחייבותו של ראש המועצה הייתה, לכל היותר, התחייבות מותנית. לאמור, רק עם העברת סך 14,000$ ששולמו לאגודה בגין הקמת הקיר התומך, תבצע המועצה המקומית את עבודות הפיתוח והקיר התומך. 38. אני דוחה טענה זו. ראשית, המועצה מודה באותו מכתב כי היא לקחה על עצמה את חובת החברה הכלכלית וכי זו הייתה אמורה להקים את הקיר התומך. העובדה כי לשם הבניה היו החברה הכלכלית, או המועצה, מעוניינות בקבלת התשלומים ששילמו המשתכנים לאגודה, אינה מעלה ואינה מורידה לעצם החבות. כך גם הטענה כי מכוחו של הסכם כלשהו, שנחתם כביכול בין האגודה למועצה או לחברה הכלכלית היה על האגודה להעביר את הסכומים האלה לידי המועצה. הסכם כזה לא הוגש על ידי המועצה . שנית, ממכתב ראש המועצה ברור כי המועצה תבצע את בניית הקיר התומך, גם אם עלות בנייתו גבוהה יותר מהסכום של 14,000 $ שהיה על האגודה, לכאורה, להעביר לידיה. העברת הסכום האמור נועדה לכן רק להקל על המועצה את ביצוע הקיר אך היא נפרדת משאלה החבות- בה מודה המועצה. 39. מדובר איפה בחיוב עצמאי של המועצה כלפי התובעים . העובדה, שהמועצה הייתה מעוניינת לקבל תחילה את אותם 14,000$ לידיה, אין בה כדי לפטור אותה מחבותה כלפי התובעים, לבנות את הקיר, גם טרם קבלתם. אזכיר, כי המועצה נמנעה מלהביא את ראש המועצה להעיד מטעמה, וגם לא הגישה את ההסכם שכביכול נעשה בין האגודה לבינה, ולא ניתן לכן לדעת מה תוכן הסיכום שהיה בינה לבין האגודה, למעט האמור באותו מכתב. במכתב מוזכר, אמנם, כי האגודה תעביר למועצה סך של 14,000$ , אולם נוסחו אינו מלמד, בהכרח, על קיומו של תנאי, לפיו העברת הסכום האמור היא תנאי לבניית הקיר. ראש המועצה, שנכח בישיבה שסיכומה הועלה, כביכול, על הכתב במכתבו מיום 21.12.10, לא הובא להעיד. העד שהביאה המועצה - מר לבקוביץ, כלל לא נכח באותה פגישה ואינו יכול לכן להעיד על תוכנה. (עמ' 5 שו' 16). גם מר מגל, נציג האגודה, לא הובא על ידי המועצה להעיד מטעמה על תוכן אותה פגישה. 40. בפועל, וחרף חובתה להקים את הקיר התומך, לא ביצעה המועצה את העבודות לבנייתו והתובעים נאלצו לעשותן על חשבונם. התובעים הציגו חשבוניות בגין התשלומים ששילמו עבור בניית הקיר, בסכום כולל של 110,200 ₪. התובע לא נחקר כלל בעניין העלויות האלה והמועצה גם לא הגישה כל ראיה לפיה העלות הנטענת אינה העלות האמיתית של בניית הקיר. 41. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את המועצה לשלם לתובעים, יחד ולחוד, את הסך של 100,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.7.12. בנוסף, תשלם המועצה לתובעים יחד ולחוד גם את הוצאות התביעה (אגרות מסירות ושכר עדים ומומחים) ועל כל אלה שכ"ט עו"ד לתובעים בסכום של 17,700 ₪. מועצות מקומיותצוויםצו (חקיקה)