גובה שכר טרחת עורך דין המתמחה בדיני אינטרנט זוהי תביעה כספית על סך 98,101 ₪ אשר הגיש התובע עו"ד במקצועו כנגד הנתבע לתשלום שכר טרחתו. תמצית טענות התביעה 1. התובע הינו עו"ד המתמחה, בין היתר, בדיני אינטרנט וייצג את הנתבע בתביעה שהוגשה נגדו ובתביעה שכנגד מטעמו, בת.א. 9469-04-10, חן כנפי בע"מ נ. אברהם אמיתי, (להלן: "התביעה האחרת"). לאחר הגשת התביעה סוכם בין התובע לנתבע, בהסכם שכ"ט מיום 21.4.10 שהנתבע ישלם כדלקמן: 25,000 ₪ ב-3 תשלומים, בצירוף 2,600 ₪ מתוך 5,200 ₪ שהתחייב מלכתחילה, דהיינו 27,600 ₪ בצירוף מע"מ. תשלום מחצית שכ"ט שייפסק בהליך לטובת הנתבע. 10% בצירוף מע"מ מכל פיצוי שייפסק לנתבע. הוסכם באותו הסכם שכ"ט שהתובע יגיש בשם הנתבע תביעה שכנגד בסך 200,000 ₪. 3. טרם חתימת הסכם שכה"ט התנהל מו"מ בין הצדדים לתביעה דנן לגבי גובה שכה"ט, והובהר לנתבע, שמשמעות ה"הצלחה" הינה פסק דין או הסדר פשרה הנותן לנתבע מחצית הדומיין, או שווה ערך למחציתו (נספח 3 לכתב התביעה). לאחר מו"מ נוסף, השתכנע הנתבע להבהרת התובע (נספח 2 לכתב התביעה). הנתבע השיב ביום 22.4.10 (נספח 4 לכתב התביעה) כי הוא מסכים לסעיף ד' להסכם ולפיו ישלם 10% מגובה הפיצוי, אך ביקש שככל שהסכסוך יסתיים בפשרה ישלם פחות. 4. באמירה זו של הנתבע, הוא הבין שהסכום שנקבע הוא גם במקרה של פשרה, ועתה כופר הנתבע בחובו, בטענה שפסק דין על דרך הפשרה, אינו פסק דין. לכך הבהיר התובע לנתבע באותו יום (נספח 5, 6 לכתב התביעה) שעליו לבחור בתמחור של קביעת שכ"ט מראש או לפי שעות עבודה והצדדים הסכימו שההסכם שנחתם (נספח 2 לכתב התביעה) תקף. לאחר הגשת כתב התביעה גילה התובע הודעת דוא"ל ששלח לנתבע ב-23.4.10 לה צורף הסכם שכה"ט והנתבע השיב לו באותו יום שהוא מאשר את הסכם שכה"ט (נספחים 2.א - 2.ג לתצהירו). לכן, טוען התובע, שהנתבע אישר את הסכם שכה"ט. 5. הנתבע העביר למשרד התובע סך של 10,672 ₪ ובהמשך את התשלום השני, אך לא העביר את התשלום השלישי - נשוא תביעה זו. לאחר שהנתבע שילם את התשלום הראשון לתובע, החל התובע להשקיע מאמצים ושעות עבודה בתיק בשיתוף עו"ד ממשרדו ואף נחל הצלחה בבקשות ביניים. לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית התנהל דיון הוכחות בו, בזכות התובע, התקבל בפשרה פסק דין מצוין לטובת הנתבע. בפסק הדין נקבע, שהנתבע לא ישלם דבר לתובעים שם, והוא קיבל הטבות ופיצוי מהתובעים שם בסכומים השווים ל-700,000 ₪, כולל 38,400 דולר שהושארו אצל הנתבע כעיכבון. הנתבע אף לא הוציא בגין סכום זה חשבונית לאור הסברו של התובע שאין מדובר בכספו. מוסיף התובע, שקודם לכן, הנתבע הסכים לפשרה פחות טובה מזו שהושגה בפועל. 6. טרם שהנתבע הסכים להצעת הפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, העיר לו התובע שעליו לשלם את שכר טרחתו ושייקח זאת בחשבון שיקוליו, אך הנתבע טען שאינו זוכר התחייבות לשלם לו על פי אחוזים. לאחר שהתובע הזכיר לו שעליו לשלם לו 10%, הנתבע הסכים לפשרה. באותו יום, 5.3.12, פנה הנתבע טלפונית אל התובע והדגיש שאין מדובר בפיצוי, אין מדובר בפסיקה לטובת הנתבע, אלא בפשרה כדי לקצר את ההליכים והתובע השיב לו שאינו מקבל את פרשנותו. ב-6.3.12 פנה הנתבע במייל לתובע בהאשמות שווא לגבי תוכן הסכם הפשרה בו, לטענתו, נאלץ לוותר על זכויותיו. 7. טוען התובע, שהנתבע הסכים לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין ועליו לשלם 10% מכל פיצוי שניתן לו כדלקמן: לטובת הנתבע נפסקו בתביעה שם 65,000 דולר, ועליו לשלם לו מתוכם 6,500 דולר. הנתבע קיבל 7 דומיינים בעלי פוטנציאל כלכלי ברווח של לא פחות מ-100,000 דולר ולכן עליו לשלם לו בגינם 10,000 דולר. הנתבע קיבל זכות להחזיק בחשבון הדומיין הישן על הכנסותיו שנאמדים בכ-20,000 דולר ועליו לשלם לו 2,000 דולר. בנוסף, על הנתבע להעביר לתובע יתרת חוב בסך 9,000 ₪ (החלק השלישי שלא שולם לו). לכן, על הנתבע לשלם לתובע את סכום התביעה. 8. בחקירתו העיד התובע, שעל פי ההסכם בין הנתבע לשותפים שם מיום 18.8.09 וההסכם בין אותם צדדים מיום 30.8.09, הסכמים שנוסחו על ידי התובע, הנתבע זכאי לרווחים מהדומיין מעל 4,000 דולר. לגרסתו, לאחר שהתובעים שם הגישו את התביעה היה ברור שיש לעתור בתביעה שכנגד, שזכויות הנתבע בדומיין יישארו בבעלותו. לגרסתו, סעיף 2.ד לטיוטת ההסכם (נספח 2.ד לתצהירו) מחליף את שכה"ט המותנה אותו ביקש בהצעת שכה"ט מיום 21.4.13 (נספח 3 - עמ' 2 לתצהירו). כאשר נשאל לאיזה פיצוי מתייחסים ה-10% בסעיף 2.ד לטיוטת הסכם שכה"ט ענה, "הפיצוי שהוא יקבל, אם יקבל... מחן כנפי... הפיצוי הוא או כסף או שווה ערך כסף... תמורה זה גם פיצוי. יש 3 סוגי פיצוי: השבה, הסתמכות וציפיה" (עמ' 6 ש' 6-21, עמ' 7 ש' 1-5 לפרוטוקול). התובע אישר שבהצעה הראשונה לא ביקש 10% אלא 4,000 דולר ורק בהצעה השנייה ביקש 10%. כן אישר התובע בחקירתו, שהסכומים של 100,000 דולר בגין רווח הדומיין, הינו הערכה שלו. תמצית טענות ההגנה 9. הסכסוך בין הנתבע לתובעים שם, היה לגבי אופן הניהול המשותף של הדומיינים שהיו בבעלות משותפת של הנתבע והתובעים שם, אשר ביקשו לסיים את השותפות. שם הדומיין העיקרי היה adultfriends שבעליו נהנו מהכנסות חודשיות של אלפי דולרים בשנה, הדומיינים האחרים של השותפות היו חסרי ערך ולא הניבו הכנסות. הצעת שכה"ט של התובע לטיפול המשפטי, מיום 18.4.10 כללה תשלום בסיסי של 25,000 ₪ ודרישה לתשלום בונוס הצלחה המורכב מסכום שכה"ט שייפסק לזכות הנתבע ושווי הדומיין ל-5 חודשים. התובע הציע להגדיר "הצלחה" כפסק דין או הסדר פשרה הנותן לנתבע מחצית הדומיין או שווה ערך למחציתו. הנתבע דחה זאת והבהיר לתובע שאינו מסכים להגדרת ההצלחה המוצעת על ידו ואף אינו מוכן לשלם שכ"ט נוסף אם יקבל מחצית הדומיין או שווה ערך למחציתו. הוא כתב מפורשות לתובע, לעניין מחצית הדומיין, שבחוזה שנחתם לבין התובעים שם, ניתנו לו מחצית מזכויות הדומיין ולכן מבחינתו, במקרה כזה לא יהיה מדובר ב"ניצחון". בשיחה טלפונית בין השניים קיבל התובע את עמדת הנתבע, שלא תשולם תוספת לשכ"ט בסיסי בגין פסק דין או הסדר פשרה הנותן לנתבע מחצית מהדומיין. 10. בהמשך לכך, שלח התובע לנתבע הודעת דוא"ל ב-21.4.10 (נספחים ג' 1-2 לכתב ההגנה), בה כותב התובע במפורש, שהצעתו החדשה, אינה תואמת את הסכמות הצדדים. כתוב מפורשות במסמך זה מטעם התובע, שמעבר למה שסוכם בין הצדדים בשיחת הטלפון, הוסיף התובע להסכם סעיף נוסף, שעל הנתבע לאשרו. טוען הנתבע, כי מנספח ג' 1 לכתב ההגנה עולה, שס' ד.2. לטיוטת ההסכם הוסף ע"י התובע מבלי שהנתבע נתן את הסכמתו לכך. התובע הסביר באותה הודעה, כי אותו סעיף 2.ד' לטיוטת ההסכם, אשר הוסף על ידו, יזכה אותו בתשלום, רק אם יתקבל פסק דין בבית המשפט המחוזי בסעדים הכספיים שלהם יעתור בתביעה שכנגד, וזאת בנוסף לסעדים ההצהרתיים בתביעה כנגד, שתכליתם זכויות שמירת הבעלות של הנתבע במחצית הדומיינים. התובע הוסיף באותה הודעת דוא"ל, כי יתכן שהוא יגיש בשם הנתבע תביעת פיצוי כספי על עשרות אלפי שקלים ולכך הוא מבקש 10% ושואל את הנתבע האם הדבר מקובל עליו. טוען הנתבע, כי ס' זה ביקש התובע להוסיף, לאחר שקיבל את עמדת הנתבע, ולפיה, הנתבע לא ישלם לו בונוס הצלחה שבל , מה שלגרסת התובע הינו, "בונוס הצלחה במחצית הדומיין או בשווה ערך למחציתו", כיוון שהנתבע כבר היה בעלים של מחצית הזכויות בדומיין. 11. בהסתמך על הסבר התובע שכוונתו בסעיף 2.ד לטיוטת ההסכם הינה מצומצמת, הנתבע הודיע לו ב-22.4.10 שהוא מקבל את סעיף 2.ד לטיוטת ההסכם, אך בהסתייגות ולפיה יוסף סייג שהוא לא יידרש לשלם את הסכום האדיר במקרה שתושג פשרה. התובע הבהיר בהודעתו מיום 22.4.10 שהפיצוי הכספי בסעיף 2.ד מתייחס לזה שייפסק על ידי בית המשפט לזכות התובע בתביעה שכנגד. (נספח ה' לכתב ההגנה). לאחר חילופי הדברים המפורטים, לא נחתמה טיוטת הסכם. 12. בכתב התביעה שכנגד נתבע סעד הצהרתי בדבר בעלות הנתבע במחצית הזכויות בדומיין, צו עשה ופיצוי כספי בסך 200,000 ₪. ביום 5.3.12 וטרם דיון הוכחות הסתיים הסכסוך בין הנתבע לתובעים שם בפשרה בהמלצת בית המשפט, לפיה זכויות הנתבע בדומיין העיקרי הועברו לתובעים שם בתמורה לתשלום 65,000 דולר וכן, השותף של הנתבע דנן (התובע שם) יעביר את זכויותיו בדומיינים הנלווים לנתבע. טוען הנתבע, כי עד למועד הגשת התביעה דנן, הוא שילם לתובע למעלה מ-26,000 ₪ וסרב לשלם סכום נוסף, שמתיימר להתבסס על תשלומים שלהם זכאי הנתבע על פי הסכם הפשרה עבור העברת זכויותיו בדומיין העיקרי. בקשות הנתבע מהתובע, לקבל חשבון סופי בגין יתרת שכר הטרחה המגיע לו, נענו בדרישה לתשלום סכום של 94,109 ₪, שלטענת הנתבע הינו מופרך. 13. לטענת הנתבע, ההתקשרות בין הנתבע לשותפיו (התובעים שם), שמכוחה רכש הנתבע את הזכויות בדומיין, נעשו על ידי הנתבע באופן עצמאי ולא במסגרת שירותים של התובע. טיוטת הסכם הייצוג ושכה"ט, נספח ג.2, לא הוסכמה במלואה בין הצדדים. בניגוד לנטען בסעיף 6.א לכתב התביעה, נקבע בסעיף 2 לטיוטת ההסכם, כי שכה"ט ישולם ב-10 תשלומים ולא ב-3 תשלומים. סתירה זו מצביעה על כך שטיוטת ההסכם לא השתכללה ואינה מהווה ראייה. עוד טוען הנתבע, שבסעיף 6.ב עותר התובע לחייב את הנתבע במחצית משכה"ט שייפסק על ידי בית המשפט, זאת, למרות ששכה"ט שייך ללקוח ולא לעוה"ד. בנוסף, כך הנתבע, בניגוד לסעיף 6.ג לכתב התביעה, בו טוען התובע, כי הוסכם על תשלום 10% מכל פיצוי שייפסק לנתבע, הרי שסעיף ד' לטיוטה קובע, כי אם ייפסק פיצוי כספי מעבר לשכה"ט ישולם 10% בתוספת מע"מ. גם הסברו של התובע במכתבו מיום 21.4.10 (נספח ג' לכתב ההגנה), הינו שהכוונה רק לפיצוי כספי שייפסק ע"י ביהמ"ש, ככל שתתקבל התביעה שכנגד, יזכה את התובע בתשלום שכר טרחה בהתאם לסעיף זה. מה עוד, שיומיים קודם לכן, הנתבע התנגד לתשלום בונוס הצלחה או תשלום נוסף בגין פסק דין או הסדר פשרה, (מסמך מיום 19.4.10 - נספח ב' לכתב ההגנה). בנוסף, הגשת התביעה שכנגד הייתה חלק מהטיפול המשפטי שהיה על התובע לתת לנתבע. 14. טוען הנתבע, כי העובדה שהתובע הוציא את הנתבע מאולם ביהמ"ש במהלך הניסיון להגיע לפשרה עם התובעים שם, כדי להסביר לו שהוא זכאי ל- 10% מכל פיצוי, מצביעה על כך שלא היה לתובע כל ביסוס לטענתו זו. יתרה מכך, טוען הנתבע, שהתובע הוא שהקריא לביהמ"ש את הסכם הפשרה, והכתיב לפרוטוקול, מטעמיו הוא, את המונח פיצוי, בהתייחס לתשלומים המגיעים לנתבע בגין העברת זכויות הנתבע בדומיין. גם התנגדות הנתבע להוסיף את סעיף 2.ד לטיוטת ההסכם מעידה שהוא התנגד לשלם סכום אדיר זה. הנתבע טוען כי אינו חייב לשלם את שנטען על ידי התובע בסעיף 2.ד לטיוטת ההסכם והוא התנגד מפורשות לתשלום שכ"ט בגין קבלת מחצית שווי הדומיין. יתרה מכך, טיוטת ההסכם לא אושרה בעל פה על ידו ולא נחתמה על ידי הצדדים ולא הוסכמה פרשנות התובע לטיוטה. טיוטת הסכם הייצוג ושכר הטרחה, נספח ג' 2 לכתב ההגנה, לא הוסכמה במלואה על ידו, היא לא אושרה על ידו והוא אף לא חתם עליה. 15. במסגרת הסדר הפשרה נאלץ הנתבע, להעביר לתובעים שם את מלוא זכויותיו במחצית הדומיין העיקרי, שנשא הכנסות של אלפי דולרים בשנה ואין כל בסיס להערכת התובע ששווי הטבות הפיצוי שקיבל הנתבע הוא 700,000 דולר. התובע הוא שניסח את הסכם הפשרה והכתיב לפרוטוקול מטעמיו הוא את המונח "פיצוי" שמתייחס לתשלומים שמגיעים לנתבע בגין העברת זכויותיו בדומיין העיקרי לתובעים שם. לטענתו, מאותו דומיין שעל פי הסכם הפשרה הועבר לתובעים שם, נבעו הכנסות גבוהות והתובע מייחס להסכם הפשרה סכום מופרז של 700,000 ₪, ללא כל ביסוס. 16. מוסיף וטוען הנתבע, כי פרשנותו של התובע לס' 2.ד. לטיוטה, נוגדת את ההודעות המפורשות של הנתבע לתובע ואף את חלק ממכתבי התובע עצמו. הנתבע נסמך בין היתר על כך, שבס' 6.א. לכתב התביעה טען שעל הנתבע לשלם לו את שכר הטרחה בשלושה תשלומים, בעוד שס' 2 לטיוטת ההסכם קובע, שהסך 27,600 ₪, ישולם בעשרה תשלומים, מה שמצביע לטענתו, על כך, שטיוטת ההסכם לא השתכללה ואינה ראיה לתביעה לתשלום שכ"ט נוסף. הנתבע מסביר את הסכמתו באימייל מיום 23.4.10 (נספח 2.ג לתצהיר התובע) שזו ניתנה לאחר חילופי דוא"ל בינו לבין התובע, ובהסתמך על הסבר התובע בדבר המשמעות המצומצמת של סעיף 2.ד להסכם שהינה, שהפיצוי הכספי הוא במסגרת קבלת התביעה שכנגד. לכן, הוסיף באותו אימייל שהוא מצפה לקבל את כתב ההגנה שממנו יוכלו לצאת גם התביעה שכנגד. 17. בחקירתו טען הנתבע, כי נספח 2.ב לתצהיר התובע הוא הסכם שכה"ט שהוסכם ביניהם למעט סעיף 2.ד לו. טרם המייל ששלח לתובע ביום 23.4.10 בו הוא מאשר את ההסכם, היו מיילים נוספים ושיחות טלפון להבהרה בין התובע לנתבע, בהם הנתבע חלק על סעיף 2.ד והתובע הבהיר את כוונתו המצומצמת לסעיף 2.ד. הנתבע היפנה לענין זה לנספח 4 לתצהיר התובע, בו הוא כותב לתובע, שחייבים להכניס סעיף נוסף המדבר על סיום התיק בהליך קצר יחסית, לדוגמא, בפשרה, שאז לא יהיה הוגן לשלם סכום כה אדיר. הנתבע הבהיר בחקירתו, כי נספח 2.ד הוא נוסח שלישי של הסכם שכ"ט ושיחות טלפון כחלק מהתהליך של קביעת שכה"ט וכחלק משיפור ההסכם, הנתבע אכן הסכים לשלם את שכה"ט בשלושה תשלומים וה-10% שנפסקו הם מתוך 200,000 ₪ בתביעה שכנגד. לטענתו, 100% מהבעלות בדומיין הייתה רשומה על שמו אצל רשם הדומיינים אם כי בפועל רק 50% היה רשום על שמו. לגרסתו, עד היום נכנסו מהדומינים כ-20,000 דולר והוא הסכים לשלם לתובע 9,200 ₪. בכתב התשובה טוען התובע, שהנתבע לא מכחיש את יתרת חוב שכה"ט בסך 9,000 ₪ ולסך 26,000 ₪ יש להוסיף מע"מ ומוסיף שהסכם שכה"ט ברור ומומש בין הצדדים. לטענתו, ככל שהעדיפו הצדדים להחליף זכויות בנכסים בכספים, זה לא גורע מכך שבזכות התביעה שכנגד נפסק לנתבע פיצוי על רכיביו ונכסיו. דיון 18. השאלה הצריכה הכרעה הינה, מהו סכום שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים, ומהי יתרת שכר הטרחה שעל הנתבע לשלם לתובע. לטענת התובע הוסכם בין הצדדים, שהנתבע ישלם לו 27,600 ₪ בצרוף מע"מ, ב - 3 תשלומים - ס' 2א' - 2ב' להסכם, תשלום מחצית משכה"ט שייפסק לטובת הנתבע - ס' 2 ג' להסכם, ו - 10% בתוספת מע"מ מכל פיצוי שייפסק לנתבע - ס' 2 ד' להסכם. בפועל דורש התובע 10% בתוספת מע"מ מכל סכום שנפסק לטובת הנתבע, גם שסכום זה שולם לו, תמורת העברת זכויותיו בדומיין לתובע שם. 19. בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה, וההתנהלות, המו"מ וההסכמות ביניהם הינם באמצעות הודעות דואר אלקטרוני ושיחות טלפון. המסמך הראשון בכתב הינו הודעת ד.א.ל. מהתובע לנתבע מיום 18.4.10, בו מפרט התובע דו"ח שעות ועבור כל שעת עבודה עליו לשלם 266 ₪ בתוספת מע"מ. מתוכן, כך במסמך, שילם הנתבע סך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור 15.4 שעות ונותר חייב סך 5,120 ₪ עבור 19.25 שעות. במסמך זה הציב התובע בפני הנתבע שתי אופציות לבחירתו, לתשלום שכר טרחה. האחת לפי 250 ₪ לשעה, בנוסף לשכר הטרחה שייפסק לזכות הנתבע בית המשפט. האופציה השנייה, חיוב גלובלי ללא הגבלת שעות ועד למתן פסק דין - 25,000 ₪ בצרוף מע"מ, בעשרה תשלומים או יותר ובונוס הצלחה, מורכב מסכום שכר הטרחה שייפסק לטובת הנתבע ושווי הדומיין לנתבע ל- 5 חודשים. הצלחה - משמעותה פס"ד (או הסדר פשרה) הנותן בידי הנתבע מחצית מהדומיין או שווה ערך למחציתו. ביום 19.4.13 דחה הנתבע תנאים אלו, והשיב לנתבע, כי מדובר בסכומים גבוהים עבורו, שהוא לא מקבל כסף בפועל מהדומיין, ונגרמו לו רק הוצאות. התובע אף מאשר את טענת הנתבע, לפיה, הדומיין לא תיגמל את הנתבע ולא הייתה ממנו הכנסה חודשית, (ס' 13 לסיכומי התובע). כן כתב הנתבע, שאינו צריך לשלם לתובע, בנוסף לשכר טרחתו, את הסכום שייפסק לטובתו על ידי בי המשפט. עוד טען שסוכם ביניהם שבחיוב גלובלי התובע לא יחייבו על השעות עד לאותה עת. לעניין שווי מחצית הדומיין, טען הנתבע באותו מסמך, כי ממילא בעלותו מחצית מהדומיין ולכן אין מדובר בניצחון. לכן, כך כתב הנתבע, הוא מבקש את כל החומר שמסר לתובע כדי למצוא פתרון אחר. שני הצדדים טוענים, כי לאחר דוא"ל הנ"ל התקיימו ביניהם שיחות טלפון. הנתבע טוען שהתובע הסכים עם התנגדותו - כך בהתאם לנספח ג' 1 לתצהיר הנתבע, והתובע טוען שהנתבע השתכנע שעליו לשלם את דרישתו. ביום 21.4.13 שלח התובע לנתבע דא"ל ולו צירף טיוטת הסכם שכר טרחה. בהודעת הדא"ל כתב התובע לנתבע , "הכל כאמור כפי שסיכמנו בטלפון, למעט סעיף נוסף שהכנסתי, שאתה צריך לאשר. ככל הנראה יתכן ואגיש בשמך תביעה שכנגד לשורה של סעדים לרבות פיצוי כספי........לכן הכנסתי בסעיף 2ד 10% מסכום הפיצוי שייפסק לזכותך". למסמך זה צורפה טיוטת הסכם שכר הטרחה, לפיה: בגין 19 שעות טיפול משפטי עד עתה ישלם הנתבע 5,200 ₪ ולאחר הנחה של 50% ישלם 2,600 ש" בלבד. כן ישלם הנתבע עבור ייצוג בביהמ"ש המחוזי בהגנה ו.או בתביעה שכנגד סך 25,000 ₪ ובנוסף, מחצית שכה"ט שייפסק לזכות הנתבע במסגרת הגנתו או כתב התביעה שכנגד. עוד נקבע כי "היה וייפסק פיצוי כספי לזכות הלקוח מעבר לשכה"ט, 10% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי. התשלום יבוצע ב- 10 תשלומים. באותו יום, 21.4.13, כתב הנתבע לתובע, כי הינו מוכן לקבל את ס' ד', (דהיינו 10% מהפיצוי הכספי שייפסק לזכותו) אבל יש להוסיף סעיף נוסף שמדבר על מקרה, בו סיום התיק בהליך קצר יותר, כפשרה או בוררות, כיוון שלא יהיה הוגן, שהנתבע ישלם סכום "אדיר" כזה והתיק לא יימשך שנתיים כדברי התובע. עוד טען באותו מסמך, שעליהם חייבם להגיש תביעה שכנגד, ולא, כדברי התובע, ש"ייתכן" ותוגש תביעה שכנגד. ביום 22.4.10 השיב התובע לנתבע, שברור שתוגש תביעה שכנגד, והשאלה אם יהיה בה פיצוי כספי או סעדים אופרטיביים. הוא הוסיף, שאם הנתבע מבקש לחלק את ההסכם לפי הזמן, ישולם לו לפי שעות, ואם מדובר בהסכם "קבלני" ואם "זה נגמר מהר אז לפי היקף הטיפול", אך שואל את נתבע, אם יסכים לשלם יותר, ככל שהטיפול יארך יותר משנתיים. התובע מוסיף, כי הסכם קבלני משקף סיכונים לשני הצדדים, ויש להחליט אם עובדים לפי שעות. ביום 22.4.10 כותב התובע לנתבע לשוחח עמו בטלפון ובהמשך באותו יום כותב לו, כי על הנתבע לאשר את הסכם שכר הטרחה. ביום 23.4.13 כתב התובע לנתבע כי הוסיף בהסכם ששכה"ט ישולם ב-3 תשלומים וצרף טיוטת ההסכם. לטענת הנתבע, מסמך זה נכתב בעקבות שיחת טלפון בין הצדדים, במהלכה הוסכם על שיוני הסדר התשלומים, ושכה"ט בשיעור 10% יוותר על כנו בכפוף לגבייה בפועל. באותו יום כותב הנתבע לתובע, "בסדר איתי את הסכם שכר הטרחה - מאשר.....מחכה לראות את כתב ההגנה שממנו נוכל לצאת גם לתביעה שכנגד. לטענת הנתבע, הוא הסכים לנוסח אחרון זה של ההסכם, בהסתמך על דברי התובע בדבר המשמעות המצומצמת של ס' ד' 2. המשמעות המצומצמת לגרסת הנתבע כפי שמובהרת בס' 18 לתצהירו הינה - שס' ד' 2 להסכם מתייחס רק לפיצוי שהנתבע יקבל מבלי שיידרש לוותר על זכויותיו בדומיין ודרישתו שלא לשלם סכום גבוה זה, ככל שההתדיינות בינו לבין התובע שם תסתיים בהליך קצר יחסית כדוגמת הסדר פשרה. זאת לאור העובדה שהוא מחזיק ממילא בזכויות במחצית הדומיין. 20. מהמסמכים הנ"ל עולה, שהנתבע דחה כבר ביום ביום 19.4.13 את תנאי שכר הטרחה שהציע התובע, וטען שמדובר בסכומים גבוהים עבורו, שהוא לא מקבל כסף בפועל מהדומיין, ושנגרמו לו הוצאות. הנתבע אף פרט, שאינו צריך לשלם לתובע, בנוסף לשכר טרחתו, את הסכום שייפסק לטובתו על ידי בי המשפט. הנתבע אף כתב מפורשות באותו מסמך, כי ממילא בבעלותו מחצית מהדומיין ולכן אין מדובר בניצחון. ביום 21.4.13 שלח התובע לנתבע דא"ל ולו צירף טיוטת הסכם שכר טרחה. בהודעת הדא"ל כתב התובע לנתבע , "הכל כאמור כפי שסיכמנו בטלפון, למעט סעיף נוסף שהכנסתי, שאתה צריך לאשר. ככל הנראה יתכן ואגיש בשמך תביעה שכנגד לשורה של סעדים לרבות פיצוי כספי........לכן הכנסתי בסעיף 2ד 10% מסכום הפיצוי שייפסק לזכותך" - ממסמך זה עולה מפורשות, שהתנהלו בין הצדדים שיחות טלפון בהן הסכימו על חלק מהדברים, שיחות שלא תועדו בכתב. כן עולה שהתובע היה אמור להגיש בשם הנתבע תביעה שכנגד, גם לפיצוי כספי - מעבר לבעלותו הברורה במחצית מהדומיין ושכר הטרחה אותו דרש התובע, היה 10% רק מהפיצוי שייפסק לזכות הנתבע בתביעה שכנגד. יתרה מכך, לטענת התובע באותו מסמך, 10% מכמה עשרות אלפי שקלים - דהיינו שכר טרחתו יתבטא באלפי שקלים בלבד. באותו מסמך אין מדובר ב- 10% מכל סכום שיקבל הנתבע, ובוודאי לא מהתמורה שיקבל מהתובעים שם בגין העברת זכויותיו בדומיין לתובעים שם. 10% מפיצוי - וזאת להבדיל מצווים הצהרתיים וצווי עשה בתביעה שכנגד שתכליתם לשמר את זכות הבעלות של הנתבע במחצית הדומיינים 21. בתביעה בין התובעים שם לנתבע דנן, (ת.א. 9469-04-10) ניתן ביום 5.3.12 תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, שיפורטו להלן רק לצורך ענייננו. הבעלות בדומיין העיקרי - הוא adultfriends תועבר לתובעים שם בתמורה לתשלום 26,500 דולר שישלמו התובעים שם לנתבע דנן ב-24 תשלומים, הבעלות בשאר הדומיינים נשוא הסכסוך יועברו לנתבע דנן. הנתבע דנן ימשיך להחזיק בחשבון תכנית השותפים באתר adultfriends, שנמצא ממילא בחזקתו. במסגרת הסכמות הצדדים הנ"ל הצהיר הנתבע דנן, כי בחשבון השותפות נכנסו 38,400 דולר שיוותרו בחזקתו כחלק מהפיצוי בתיק שם ויתווסף לסכום אותו ישלמו התובעים שם לנתבע דנן, כאמור לעיל וסך כל הסכום שיקבל הנתבע דנן מהתובע שם, בגין הדומיין, יהיה 65,000 דולר. עוד נקבע, כי התביעות ההדדיות יידחו. 22. מפרוטוקול הדיון שם עולה, כי בראשית הפרוטוקול הכתיבו באי כוח הצדדים כי התובע שם, (חן כנפי) "ישלם" לנתבע דנן 26,500$ וכי הדומיין יוחזק בנאמנות ע"י עו"ד שפירא עד לגמר התשלום והבעלות בדומיין תועבר לתובע שם. בהמשך, הכתיבו לפרוטוקול, כי הסכום שמחזיק הנתבע דנן בסך 38,400$ ישאר בידי הנתבע "כחלק מהפיצוי" ..."ויתווסף לסכום אותו ישלם חן לאבי כאמור לעיל. סך כל הסכום יהיה 65,000$". מנוסח הפרוטוקול ניתן להבין בברור שמדובר בתמורה להעברת הדומיין לתובע שם ולא בפיצוי כספי שניתן לנתבע דנן, בין בגין הגנתו ובין בגין התביעה שכנגד. 23. ביום 5.3.12 ביום ולאחר מתן פסק הדין כתב התובע לנתבע שעל הנתבע "לדבר עם רוה"ח כדי לנסות ולהעביר את הדברים כפיצוי על לשון הרע... כדי שאולי הוא יוכל לשייך את זה לשם. אם זה יצלח, זה רווח כפול". באותו יום השיב הנתבע לתובע, כי התובע משתמש במילה פיצוי מספר פעמים ולא במקום, מכיוון שלא מדובר בניצחון, לא הייתה פסיקה לטובתם אלא הושגה פשרה לקיצור ההליכים. בהמשך ובאותו יום השיב התובע לנתבע, שהמייל הוא בהמשך לשיחות הטלפון שלהם בדבר 10% שכ"ט ממה שייפסק. התובע טען באותו דוא"ל שמדובר בניסיון של הנתבע להתחמק מתשלום שכ"ט וכי הוא הזכיר לו בבית המשפט שעליו לשלם לו 10%. 24. ב-6.3.12 כתב הנתבע לתובע שכתוצאה מהליך המשפטי נאלץ הוא להסכים למכור את מלוא זכויותיהם בדומיין בתמורה ולא בפיצוי לסכום מצטבר של 65,000 דולר. זאת, לאחר שבתביעה שכנגד עתר הנתבע דנן, לבעלות על כל הדומיין ובנוסף, על פיצוי בגין נזקים על סך 200,000 ₪ לצרכי אגרה כשהנזק האמיתי היה 481,034 ₪. עוד נתבעו הוצאות בית משפט ושכ"ט. הוסיף הנתבע באותו מסמך, כי לגרסתו, אף אחד מהסעיפים הנ"ל לא נפסק לטובתם והם התפשרו על מכירת חלקו בדומיין בתמורה ל- 65,000 דולר. הוא הוסיף במסמך, שהתובע הכניס את המילה "פיצוי" לפשרה במגמה לקבל את שכר טרחתו. הנתבע הזכיר לו שבבית המשפט הוא לא הסכים ל- 10% שכ"ט. באותו יום השיב התובע שעליו לשלם את החוב. 25. אין מחלוקת בין הצדדים, שהתובע התחייב להגיש בשם הנתבע תביעה שכנגד ובסעיף 2.ד לטיוטת הסכם שכה"ט, שכאמור לא נחתם, קובע ש"היה וייפסק פיצוי כספי לזכות הלקוח מעבר לשכה"ט, 10% בתוספת מע"מ מסכום הפיצוי". דהיינו, מדובר בפיצוי כספי שייפסק לנתבע בתביעה שכנגד. בהתאם להשתלשלות ההתכתבויות בין הצדדים אכן עולה שהתובע התחייב להגיש תביעה שכנגד "לשורה של סעדים לרבות פיצוי כספי (מעבר כמובן לשכה"ט)", בהתאם למכתבו סעיף 2.ד הוסף במטרה שהנתבע ישלם 10% מסכום הפיצוי שייפסק לזכותו. ראה נספח 2.ד לתצהיר התובע. אין ולא יכול להיות חולק, שהנתבע לא הסכים לניסוח זה וטען שככל שהתיק יסתיים בפשרה עליו לשלם סכום פחות וכן טען מפורשות, שקבלת מחצית משווי הדומיין או שווה ערך לו, אינו בבחינת הצלחה כיוון שממילא מחצית מזכויות הדומיין הינן בבעלותו. (נספח 3 לתצהיר התובע). 25. אני מקבלת את גרסת הנתבע, כי הסכמתו לסעיף 2.ב לטיוטת הסכם שכה"ט באה לאור הסבר שקיבל מהתובע שמדובר ב-10% מפיצוי ולא מתמורה. (נוסח מכתבו של התובע בנספח ה' לתצהיר הנתבע). מינוח זה של התובע במכתבו תואם את טענת הנתבע, כי התובע הסביר לו בשיחות טלפון שמדובר בפרשנות מצומצמת של שכ"ט רק מפיצוי ולא מתמורה. מנוסח הסכם הפשרה עולה בבירור, כי מדובר בתשלום של 65,000 דולר בתמורה להעברת זכויותיו של הנתבע לדומיין לתובעים שם. כך בפרוטוקול הדיון שם, עמ' 6 ש' 16-27. (נספח 10 לתצהיר התובע). אמנם, בעמ' 7 לאותו פרוטוקול שורה 6 נכתב שמדובר בחלק מהפיצוי אך מהצהרות הצדדים לפרוטוקול ברור שמדובר בתמורה. סוף דבר: דין התביעה להידחות, למעט הסכום בו הודה הנתבע בסעיף 41 לכתב ההגנה, לפיה נותר חייב לתובע סך של 9,000 ₪ , סכום אותו הסכים לשלם כבר בכתב ההגנה. אני מורה לנתבע לשלם סכום זה לתובע בתוספת מע"מ. התביעה נדחת באשר ליתרת הסכום הנתבע. התובע ישלם לנתבע הוצאות שכר טרחה, בגין הגשת תביעה זו, בסך 10,000 ₪. עורך דיןמחשבים ואינטרנטשכר טרחת עורך דיןשכר טרחהדיני אינטרנט