לא התקבל אישור רשם ההוצאה לפועל להגשת תביעה לפירוק שיתוף כפי שמתאר התובע בתגובתו שהוגשה לתיק לאחר ישיבת יום 22.5.13, הרי תובענה זו נפתחה לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל למימוש זכויות חייב בנכס מקרקעין בגין חוב לעיריית יבנה, וזאת מכח שעבוד על פי הוראות סעיף 11א (1) לפקודת המסים (גביה) (להלן: "פקודת המסים"). התובע הגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל להתמנות ככונס נכסים על זכויות החייב בנכס המקרקעין ובסופו של יום ניתן צו כמבוקש. לכתב התביעה לפירוק שיתוף לא צורפה החלטת רשם ההוצאה לפועל המסמיכה את התובע לפנות לבית המשפט בתובענה כאמור. התובע מציין כי "בשוגג לא הוגשה בקשה מתאימה להגשת התביעה לפירוק שיתוף". משכך - ומשלא הוסמך התובע על ידי רשם ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט בתובענה לפירוק שיתוף, לא יכול היה להגישה, ואין מקום לדון בה, ודינה - מחיקה. על התובע, כמי שמונה ככונס נכסים על פי הוראות רשם ההוצאה לפועל - לפעול בדיוק על פי הוראות שניתנות לו על ידי הרשם, והוא אינו יכול לפעול בלא הסמכה מפורשת ואינו יכול לפעול כפי רצונו בלא ליידע את רשם ההוצאה לפועל על פעולותיו אלו. התנהלות כזו - מעבר לכך שהיא בחוסר סמכות - אף לא מאפשרת לרשם ההוצאה לפועל לפקח על פעולות כונס הנכסים. מיצוי הליכים על ידי הממונה על הגבייה מעבר לכך שהבקשה נדחית, הרי ההתנהלות שקדמה להגשת התובענה לפירוק שיתוף, כפי שעולה ממסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט, היתה כושלת, ולכן יש להורות על מחיקת התביעה. תיק ההוצאה לפועל במסגרתו מונה כונס נכסים על זכויות החייב נפתח על ידי עיריית יבנה (להלן: "העירייה") בגין חוב בסך של כ- 51,000 ₪ (להלן: "החוב"). העירייה פועלת לגביית החוב במסגרת הוראות פקודת המסים, ומשמעוקל נכס מקרקעין של חייב, ובתנאים מסויימים כאמור בפקודה הנ"ל ניתן להגיש בקשה למכירתו. במסגרת הודעתו כותב עו"ד נימצוביץ כי תיק ההוצאה לפועל נפתח מכח השעבוד על נכס המקרקעין בהתאם להוראות סעיף 11א (1) לפקודת המסים, ולאחר שהוגש תצהיר כי בטרם נפתח התיק בוצעו הליכי עיקול מיטלטלין ונמסרה לחייב הודעה על מכירת נכסי המקרקעין. בזהירות הראויה נאמר ששגגה יצאה מלפני התובע - תיק ההוצאה לפועל נפתח למימוש החוב, על פי הוראות סעיף 8 לפקודת המסים, ולא מכח סעיף 11א (1) שבה. אין חולק על כך שהוראת סעיף 11א (1) לפקודת המסים קובעת כי "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין". מעבר לכך שאינני משוכנע כי ההוראה הרלוונטית היא סעיף זה ולא סעיף 11א(2) לאור מהות החוב (גם חוב מים וביוב) הרי משמעות הוראת סעיף זה, היא כי, לצרכי חלוקת הכספים ממכירת הנכס, חוב המס זוכה לעדיפות - אולם אין המדובר בהוראה כיצד יש לפעול לגביית החוב. לצרכי הליך מכירת מקרקעין מעוקלים (על מנת לגבות את החוב) יש לפנות להוראת סעיף 8 לפקודת המסים הקובעת כך : "אם לא נמצאו די מטלטלים משל הסרבן בביתו או בקרקעותיו, ואם נראה לאחר חקירה שיש לו לסרבן נכסי מקרקעין שאפשר למכרם לשם תשלום הסכום המגיע ממנו, בין שהם רשומים על שמו ובין שאינם רשומים על שמו, הרי אם הוכח לממונה על הגבייה כי אמנם אין לו לסרבן די מטלטלים, רשאי הוא להוציא כתב הרשאה למכירת אותם נכסי מקרקעין או חלק מספיק מהם באותו אופן כאילו נמכרו עפ"י צו מאת בית משפט מוסמך לשם סילוק חוב שבפסק דין:..." משכך, ועם פתיחת תיק ההוצאה לפועל - ובטרם יידרש רשם ההוצאה לפועל לשאלת מכירת הנכס - יבדוק הרשם אם מונחת לפניו תשתית עובדתית מאת הממונה על הגבייה ממנה ניתן ללמוד כי "לא נמצאו די מטלטלים לתשלום החוב". ומה במקרה שלפנינו : החוב המדובר הוא חוב בסך של כ- 51,000 ₪ (למועד הגשת התצהיר). דו"חות עיקול המיטלטלין שבוצעו בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל - האחד מיום 6.7.09 והשני מיום 22.7.09 - בוצעו לכאורה בכתובת: "ת.ד. 334 יבנה" - (בגין חוב של כ- 7,000 ₪ בשנת 2009). בכל הכבוד, בית המשפט אינו משוכנע שניתן לבצע עיקול בתא דואר (ובמיוחד עת מצויין בדו"ח כי שם נמצאים המיטלטלין), הרי באחד הדו"חות מצויין שעוקל מכשיר DVD, טלויזיה ומערכת סטריאו ורמקולים, והדו"ח השני אינו אלא דו"ח לקוני ללא פירוט הנכסים המעוקלים, ומצויין שהמדובר ב- "התראה לפני פריצה". כבר כעת ניתן לומר כי טרם מוצה הליך עיקול המיטלטלין, הוצאתם וגם מכירתם. המדובר בבית מגורים צמוד קרקע גדול (ראו את חוות דעת של השמאי שצורפה לתיק בית המשפט) ובזהירות הראוייה נדמה לבית המשפט שניתן לבצע הליך של עיקול והוצאה של נכסי מיטלטלין רבים ומשמעותיים ממכשיר DVD טלויזיה ומערכת סטריאו. לא זו אף זו; הליכי עיקול המיטלטלין בוצעו בחודש יולי 2009, ההרשאה למכירת נכס המקרקעין נחתמה בחודש אוגוסט 2011 - חלפו למעלה משנתיים ימים מיום הליכי עיקול המיטלטלין לבין ההרשאה למכירת נכס המקרקעין. נדמה שלא זו כוונת המחוקק במסגרת הליכי האכיפה המנהליים על פי פקודת המסים, עת הליכי הגבייה מתנהלים בעצלתיים ולאורך זמן כה ארוך ובלתי סביר. מה מנע מהממונה על הגבייה לפעול עוד בשנת 2009, בזמן סביר לאחר הליכי עיקול המיטלטלין - שממילא טרם מוצו - כאשר אפילו המעוקלים אף לא הוצאו מבית החייב ולא נעשה נסיון למכירתם - להורות, אם סבר כי נכון הוא, להרשות את מכירת נכס המקרקעין כבר אז?! זאת לא נדע. כבר על פניו יש לומר שחלוף הזמן, כשנתיים הימים, בהם, ככל הנראה, לא בוצעו הליכי אכיפה מנהליים, אינו מאפשר לממונה על הגבייה לקבוע שמוצה הליך עיקול המיטלטלין, ולכן שומה על רשם ההוצאה לפועל שלא יורה על מכירת נכס המקרקעין בטרם תונח לפניו תשתית עובדתית המעידה על מיצוי הליכי עיקול מיטלטלין. עוד יצויין במאמר מוסגר כי במסגרת ההודעה על מיצוי ההליכים כאמור, ראוי שהממונה על הגבייה יבחן גם כי מוצו כל הליכי הגבייה האחרים המוענקים לו על פי פקודת המסים, בטרם יחתום על כתב הרשאה למכירת מקרקעין. רוצה לומר - גם על הממונה על הגבייה להפעיל סמכויות בהדרגה ובאופן מידתי. לגבי הליכי המכירה - החוב עומד על כ- 50,000 ₪. שווי נכס המקרקעין כ- 2,000,000 ₪. חלקו של החייב עומד על מחצית מהסכום. לאור סכום החוב, נדמה לבית המשפט שראוי לבדוק אם ניתן לנקוט תחילה בהליכים חמורים פחות (למשל עיקול אפקטיבי של כלל מטלטלי החייב בביתו ומכירתם - בכפוף להוראות הדין בדבר נכסים שאינם ניתנים לעיקול), בטרם יוצע הבית למכירה (מה גם שלמכירה באמצעות הליכי ההוצאה לפועל נלוות הוצאות רבות נוספות שעולות משמעותית על גובה החוב עצמו). משלא עברה העירייה את המשוכה הראשונה הרי מעבר לבקשה למתן הוראות, יש לפעול בעניין מיצוי הליכי הוצאת המיטלטלין ומכירתם. מכל האמור לעיל, דינן של הבקשה להדחות ושל התביעה עצמה להימחק. אך בשל העובדה שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה, כאשר היתה מודעת להליך ועשתה דין לעצמה, אינני עושה צו להוצאות. פירוק שיתוףרשםהוצאה לפועל