טענת ההגנה העיקרית הינה לניתוק הקשר הסיבתי בשל "גורם זר מתערב" לטענת הנתבעים רכבם החליק על כתם שמן וחול שלא היו מסומנים בדרך כלשהיא, וכל ניסיונותיו של נתבע 1 לבלום את רכבו לא צלחו. בעקבות התאונה הגישה נתבעת 2 תביעה נגד עיריית כפר סבא (להלן: "העירייה") בבית המשפט השלום בעיר, אולם נמנעה מלהגיש הודעת צד שלישי נגד העירייה בהליך זה. לאחר שמיעת העדויות וסיכומי ב"כ הצדדים, עתר ב"כ הנתבעים להגשת תמונות מהמקום נשוא התאונה, חרף התנגדות ב"כ התובעת, התרתי הגשת התמונות של הכביש מיום התאונה, וזאת תוך הדגשה שמשקלן הראייתי ייבחן בעת מתן פסק הדין, ושלב"כ התובעת ניתנה הזכות להגיב. עיקר טענות הצדדים: לטענת ב"כ התובעת, משהנתבעים לא הגישו הודעת צד שלישי הם נושאים באחריות הנטענת במקרה זה. לשיטתו, אם היה מדובר בכתם שמן גדול, סביר שהנהגים היו מבחינים בו וכעובדה רכב התובע לא התנגש ברכב שלפניו. לגישתו, התמונות שהוגשו אין בהם כדי לבסס את הטענה כי עסקינן בכתם שמן שהיה מצוי בכביש עת אירעה התאונה. הנתבעים כשלו בהוכחת טענתה למנגנון החלקה עקב כתם שמן. לטענת ב"כ הנתבעים, שני עדי ההגנה העידו באופן מהימן על כתם השמן בכביש. לגישתו, בנסיבות העניין מדובר ב"גורם זר מתערב", ולא ניתן היה לצפות מהנהג שיעשה משהו כדי להימנע מהתאונה, ועל כן אין לייחס לו רשלנות. דיון והכרעה: השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן - האם הנתבעים אחראים לתאונה, או שמא הקשר הסיבתי נותק בשל גורם זר מתערב? לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, עיינתי בתמונות ובכל אשר הובא בפני, הגעתי למסקנה שיש לדחות את טענת הנתבעים באשר לניתוק הקשר הסיבתי. לדידי, אין לראות ב"כתם השמן" שבענייננו "גורם זר מתערב". ובמה דברים אמורים: נטל השכנוע להוכחת הטענה בדבר "גורם זר מתערב", דהיינו קיומו של כתם שמן על הכביש כגורם לתאונה, רובץ לפתחם של הנתבעים. עליהם להוכיח כי בנסיבות המקרה לא היה בכוחו של נתבע 1 כנהג סביר למנוע את התאונה. כלומר, עליהם להוכיח כי כתם השמן היה גורם זר, בלתי צפוי. בע"א 446/82 בלגשווילי נ' אלגבארין ואח' (להלן: "פס"ד בלגשווילי") נקבע שכאשר נהג סוטה מנתיבו לנתיב נגדי עקב החלקה, יש מקום ליישם את הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין והנטל להביא ראיה בדבר הסיבות שגרמו להחלקה מוטל על הנתבע. בע"פ 84/85 דני בן שמואל ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, קבעה כב' השופטת נתניהו כדלקמן: "נהג הנוהג בכביש, אפילו בתנאים אופטימליים שתוארו, עשוי להיתקל באירועים שונים, שאף כי אין לומר שחובה עליו לצפות איזה מהם באופן ספציפי, הרי הם מהווים חלק מהסיכונים הרגילים והנורמליים, הכרוכים בנהיגה בדרכים. כך למשל הימצאות כתם שמן בכביש... . נהג סביר אינו יכול, ואינו חייב להביא בחשבון את האפשרות שאירוע מסוג זה עלול לקרות לו במהלך הנסיעה". בענייננו, העיד התובע כי בהיותו עומד ברמזור רכב הנתבעים פגע בו מאחור. לדבריו, לא זכור לו האם היה כתם שמן על הכביש, אם לאו. נתבע 1 העיד כי היה לקראת עצירה מלאה ברמזור ושנסע במהירות אפסית, ניסה לעצור כמיטב יכולתו, אולם הרכב "גלש" לעבר רכב התובעת. זאת ועוד, העיד כי לאחר התאונה הבחין כי היה כתם שמן על הכביש שכוסה בחול, שהתפרס על הכביש מעל ל- 30 מטר. עה/2 תמך בגרסתו של נתבע 1, וטען שזה האחרון נסע במהירות נמוכה ובנסיונו לעצור את הרכב, הרכב החליק עד שפגע ברכב התובעת. מעיון בתמונות שהוגשו מטעם הנתבעים עולה כי כתם השמן כוסה בחול, וניתן לראות בבירור שובל ארוך של חול אשר התפרש על הכביש. לדידי, משכתם השמן כוסה בחול, הדבר מבסס את המסקנה שלא מדובר ב"גורם זר מתערב", אלא במפגע שהתרחש והיה בגדר "עובדה בשטח". לפיכך, עולה השאלה מי התרשל - האם הנתבע 1 שלא שם לב למפגע בדרך, או העירייה שלא טיפלה כראוי במפגע. יודגש - הנתבעים לא שלחו הודעת צד ג' לעירית כפר סבא, כך שלא ניתן לברר אילו פעולות עשתה העירייה מטעמה כדי למנוע את התאונה. העובדה שנתבעת 2 הגישה תביעה נגד עיריית כפר סבא בעקבות התאונה לא פטרה אותה מחובתה להגיש הודעת צד שלישי נגד העירייה בהליך זה. מחדלה מעשות כן, ולחלופין הימנעותה מלבקש לאחד את הדיון בתובענות מחליש מאוד את הגנתה. משקבעתי כי לא מדובר ב"גורם זר מתערב", אציין כי למעשה נתבע 1 לא הוכיח שבנסיבות העניין ננקט כל אמצעי הזהירות המתחייבים. למעלה מן הצורך, אציין כי בפס"ד בלגשווילי נדונה טענת הגנה של נהג רכב אשר טען לכתם שמן על גבי כביש נסיעה שהוביל לתאונה במסגרתה פגע רכבו ברכב התובע. בית המשפט העליון מפי כב' השופט בך קובע שאין די לטעון לקיומו של "גורם זר מתערב" כטענת הגנה עצמאית שכן על נהג הרכב להוכיח כי נקט באמצעי זהירות נאותים בעת נהיגתו, היינו תפקידו של הנתבע אינו מסתיים עם הוכחת "גורם הזר המתערב", שכן עתה עליו להוכיח נהיגה זהירה בנסיבות העניין. וכך מסכם זאת בית המשפט: "אמת נכון הדבר, שההחלקה על הכביש אינה, כשלעצמה, מהווה ראיה ניצחת בדבר רשלנותו של הנהג. יכול להיות שהיה במקום כתם של שמן או שהיה מכשול אחר בכביש, או שנגרם הדבר על-ידי גורם חיצוני זה או אחר, אך אינני מוכן לומר, שההחלקה אינה מהווה ראיה כלשהי בדבר רשלנות הנהג, משמע שהיא עובדה נייטראלית לחלוטין. אין טבעה של מכונית להחליק על גבי הכביש מאליה. לכאורה, מצביעה ההחלקה על אי-נקיטת אמצעי זהירות נאותים מצד הנהג. רשלנות זו עשויה להתבטא בדרכים שונות: או שהנהג נסע במהירות מופרזת, או שלא האט את מהירות נסיעתו כאשר נוכח לדעת שהכביש הינו רטוב, וזאת במיוחד בעת היכנסו לסיבוב בכביש, או שלחץ על הבלמים בצורה פתאומית מדי בהתחשב בתנאי הכביש, או שהפנה את הגה המכונית בתנועה חדה, או שמצב הצמיגים במכוניתו לא היה תקין וכו'". בענייננו - נתבע 1 אמר בחקירה חוזרת: "לא ראיתי את כתם השמן לפני כן, ראיתי חול, אבל לא הבנתי שאני צריך לעקוף את זה, זה היה ארוך". כמו כן, העיד שהנהג שנסע לפניו לא החליק. גם עה/2 אישר שלא היו עוד רכבים שהחליקו, הגם שציין כי כתם החול היה די גדול, אולם אי אפשר היה להבחין בו ואמר (עמ' 4): "אי אפשר להבחין, היה שמש והרחוב עצמו בעלייה". מכאן נגזרת מסקנה שנתבע 1 אשר הבחין בכתם החול מבעוד מועד, לא נקט באמצעי זהירות כמתחייב מתנאי הדרך. טענת נתבע 1 שלא היתה לו ברירה אלא לנסוע על כתם החול כי זו היתה הדרך היחידה לנסיעה משום שרצה לפנות שמאלה, נסתרת בתיעוד בתמונות, מהן עולה בבירור כי כתם החול נמצא באמצע הכביש ודווקא כביש הנתיב השמאלי נקי ממפגעים. לאור האמור, השתכנעתי כי יש לחייב את הנתבעים באחריות לתאונה דנן. התובעת תמכה את נזקיה בחוו"ד שמאית המעידה על שומת הנזק, חוות הדעת לא נסתרה והחלטתי לאמצה. סוף דבר לאור המקובץ לעיל ישלמו הנתבעים לתובעת סך של 6,165 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 8.11.11, ואגרת בית משפט ששולמה. שכר בטלת עד כפי שנפסק במהלך הדיון, ושכר בטלת עת/1 בסך של 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,250 ₪. הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים. גורם זר מתערבקשר סיבתי