תביעה אשר עניינה תאונת דרכים מיום 27.6.11. התובעת הינה חברה אשר ביטחה במועדים הרלוונטיים לתאונה רכב מסוג סוזוקי אשר היה נהוג ע"י מר X יואל. התביעה הינה ע"ס 14,079 ₪ סכום המהווה את תשלום הפיצוי ע"י התובעת למר X. בכתב התביעה נכתב בטעות כי הנתבע 1 נהג ברכב, בעוד שהנהג ברכב במועד התאונה הינו מר סנד חלבי. הנתבעת 2 הינה הבעלים של רכב מסוג משאית סמיטריילר מ.ר 298108. התאונה: מעדות נהג התובעת, מר X, עולה כי התאונה אירעה בשעה 13:30 לערך, כאשר מר X עלה על גשר צר בסמוך לישוב להבות הבשן ועצר את רכבו בשליש הראשון לגשר ובמטרה ליתן לרכבים המגיעים בנתיב הנגדי לחצות בבטחה את הגשר. לפתע הגיחה המשאית מעיקול המצוי בסופו של הגשר, כאשר לחלקה הקדמי (להלן:"סוס") מחוברת עגלה בציר. ה"סוס" עבר את רכבו של מר X כאשר העגלה לא השלימה את הסיבוב בצורה ישרה אחרי הסוס ולמעשה כתוצאה מכך נפגע רכבו של מר X בחלקו הקדמי שמאלי ובחלקו האחורי ימני לאחר שנהדף לבטונדה התוחמת את קצוות הגשר. גרסת הנתבעים: נהג המשאית עלה על הגשר כאשר אף רכב לא היה עליו. לקראת היציאה מהגשר, הגיח לטענת הנתבעים רכבו של מר X אשר ניסה להיכנס במרווח שנוצר בין דופן שמאל של המשאית לבין הבטונדה בקצה הגשר. לא הייתה כל סטייה של העגלה ומר X לא נתן זכות קדימה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ולאחר שעיינתי בעדויות הצדדים והעדים בכתב ובעל פה, ובמסמכים אשר צורפו לי על ידי הצדדים, לרבות תמונות הנזק וכן נתתי דעתי לסיכומי הצדדים בדיון, העדפתי את גרסת התובעת על פי גרסת הנתבעים, ואבאר; עדותו של מר X מהימנה בעיני הואיל ופירט באופן מדוקדק את איזור הגשר. גם בקיאותו בשטח ובכביש באזור התאונה מעלה כי מר X נוסע בקביעות בדרך זו. עצירת הרכב של מר X כאשר הבחין במשאית מעידה על זהירותו, זאת חרף זכות הקדימה הנתונה לו בהתאם לתמרור המוצב בתחילת הגשר ואשר הובא לעיוני בדיון. עיון בחקירתו של מר X מעלה גרסה אחידה, זהה ותואמת את גרסת הגב' רחל X אשתו, אשר הייתה עימו ברכב במועד התאונה. הגב' X הסבירה בחקירתה כי היא מכירה היטב את הגשר ולעולם לא תכנס לגשר כאשר מצוי בו כלי רכב מסחרי ובוודאי משאית גדולה עם נגרר. מנגד, גרסתו של מר חלבי- נהג הנתבעת- אינה מתיישבת עם המציאות ומלאת סתירות. כך, תחילה טען בחקירתו כי מכיוון הנסיעה שבא ממנו אין עיקול כלל, לאחר שהוצגה לו תמונה ע"י ב"כ התובעת טען כי התמונה צולמה הפוך ומר X הגיע מהעיקול. "ש. ואתה עדיין עומד על כך שמכיוון הנסיעה שלך אין עיקול. ת. נכון. אין עיקול. ש. מציג לך תמונה. תסביר. ת. זה לא מכיוון הנסיעה שלי. הגשר צולם הפוך. הוא הגיע מהעיקול. אני הגעתי ישר." (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 9 שורה 2-5). לאחר שב"כ התובעת שאל את מר חלבי ביחס ליעדו וביחס לכיון הנסיעה אליו היו מועדות פניו ולאחר שהציג בפניו את תמרור זכות הקדימה אשר הופיע בתחילת הגשר, הסכים מר חלבי כי הגיח מכיוון העיקול. "ש. כשאתה נוסע ישר אתה מגיע לקיבוץ גונן? ת. אני לא זוכר. ש. הם גרים בקיבוץ גונן, רוצים לנסוע לבית החולים צפת, מאיזה כיוון לאיזה כיוון הם נוסעים. ת. אני נוסע לרמת הגולן. יש עיקול לפני הגשר. לא בתוך הגשר ולא לקראת היציאה מהגשר. ש. האם זה נכון שכשאני מראה לך את התמונה , זה כיוון הנסיעה של התובעת וכיוון הנסיעה שלך? ת לא. זה הפוך. ש. כשאני מראה לך את כיוון הנסיעה ואת השלט באחד מכיווני הנסיעה, אתה אומר לי שזה לא כיוון הנסיעה של נהג התובעת? ת. אני לא יודע. ש. מה אומר השלט הזה? ת. שיש לו זכות קדימה אבל אני הייתי כבר בתוך הגשר. ש. אז אתה חייב להסכים איתי שכיוון הנסיעה הוא כפי שהצעתי. ת .בסדר. " (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 9 שורה 6-18). במסמך "גביית עדות טלפונית" אשר נערכה מול נהג המשאית מר חלבי ע"י חוקר ממדור תביעות תאונות דרכים, טען מר חלבי כי הפגיעה במשאית הייתה בצידה הקדמי שמאלי. הנתבעים חזרו בהם מטענה זו ונתנו הודעתם כי הפגיעה אכן אירעה בחלקה אחורי שמאלי של המשאית. בחקירתו של מר חלבי טען כי פגע ברכבו של מר X וכי השימוש בלשון "פגעתי בו" מחזקת את טענת התובעת. "ש. אתה כותב שהוא משקר ולא נפגע בחלק ימני אחורי שלו. ת. פגעתי בו. אני פגעתי בו בחלק קדמי שמאלי. ש. יכול להיות שכתוצאה מהתאונה הרכב נפגע מהבטונדה? ת. לא באנו לנחש. הפגיעה שלי היתה בצד שמאלי קידמי שלו. " (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 9 שורה 32 וכן עמ' 10 שורה 1-3). טענתו של מר חלבי כי מר X ביצע "מסע התאבדות" אינה מתיישבת עם ההיגיון. הכיצד יעלה על הדעת כי אדם יכנס עם רכבו לתוך מקום צר מתוך ידיעה שיפגע ברכב אחר וברכבו וכי ייפגע על ידי משאית עם נגרר. "ש. אתה אומר שמה שהנהג עשה זה כמו להתאבד, הוא נכנס אל הגשר כשאין אפשרות לסמיטריילר ולרכב לנסוע זה לצד זה. ת. נכון. " (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 10 שורה 4-6). כמו כן העיד מר יניב יעקב אשר היה מצוי בתא הנהג יחד עם מר חלבי. בעדותו אימת את סיומו של הגשר בעיקול, וכן אימת כי התאונה התרחשה כשהעגלה הייתה בזוית שאינה ישרה. ש. נכון שמיד בכיוון הנסיעה שלך יש עיקול ואז מתחיל הגשר? הגשר מתחיל בסיומו של עיקול? ת. סוג של, כן. ש. יכול להיות שהתאונה מתרחשת כשהעגלה היתה בזווית מסויימת בזמן התאונה ולא בזוית ישרה אחרי הסוס? ת. אני לא בדיוק יודע מה קורה בזמן הזה של הסיבוב לעגלה, אבל מאמין שאם זה עיקול, אז כן. (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 11 שורה 23-27). למעשה, גרסת הנתבעים סתומה ביחס למיקום הפגיעות כאשר לטענתם הייתה טעות סופר בגביית העדות הטלפונית ובדיון לפני ניתנה הודעה ברורה ביחס למוקדי הפגיעות. הפגיעות עולות בקנה אחד עם גרסת התובעת וכן מעידות על אוזלת היד של נהג המשאית וחוסר זהירותו בביצוע הפניה ואי-מתן זכות קדימה בהתאם לשלט שהוצג בפניי וזאת בניגוד לנטען על ידו כי על מר X היה ליתן את זכות הקדימה. בוודאי שלא יעלה על הדעת כי מר X יערוך מסע התאבדות, כלשון נהג המשאית, יתפרץ אל הגשר כאשר המשאית חוסמת את רוב נתיב הנסיעה ואגב כך פוגעת בחלקה האחורי של המשאית. ב"כ הנתבעים הצביע על כך שמר X טען כי התאונה התרחשה כאשר היה בשליש הראשון של הגשר ומנגד טענה הגב' X כי אולי היה מצוי אפילו עד החצי, ברם אין בכך כדי לשלול את גרסת התובעת באשר כך או כך הקדים מר X את נהג המשאית והיה מצוי על הגשר בטרם החל נהג המשאית את עלייתו לגשר, ומכאן שיש בכך כדי לשלול את גרסת הנתבעים. טענה נוספת לפיה מר X ציין כי נהג במהירות 90 קמ"ש ואילו בחקירה החוזרת טען כי נהג במהירות 50-60 קמ"ש, אינה נכונה. שאלת המהירות התייחסה באופן כללי לנסיעתו של מר X ויתרה מזאת ציין כי לא נהג במהירות זו במקום הזה (הגשר). "ש. איזה מהירות אתה נוסע? ת. 80-90 קמ"ש, אבל לא במקום הזה. " (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.13 עמ' 4 שורה 6-7) ר' מתוך החקירה החוזרת- ש. נשאלת לגבי מהירות הנסיעה שלך לפני שעלית על הגשר ואמרת 80-90 קמ"ש. מה היתה מהירות הנסיעה שלך כשעלית לגשר? ת. 50-60 קמ"ש. (פרוטוקול הדיון מיום 3.6.2013, עמ' 5, שורות 16-18). העד מטעם הנתבעים, מר יניב יעקב, הודה כי ישנה אפשרות, כפי שמוסרים עדי התובעת, כי התאונה מתרחשת כאשר הסמיטריילר לא משלים את ההתיישרות בגשר ואגב כניסה אל הגשר מעיקול . למעשה יש בזה חיזוק לגרסתם של עדי התובעת. יתרה מכך, זה אף מחזק את הגרסה לפיה רכב התובעת היה כבר בגשר בזמן התאונה. מדובר בסמיטריילר של 14 מ' כאשר "הסוס" הוא החלק הקצר יותר והעגלה הוא החלק הארוך יותר ואם חלק מהעגלה עדיין לא השלים את העיקול, משמע, שהמשאית נמצאת במהלך העליה על הגשר ולא ביציאה ממנו. לגבי מיקום המגע ברכב הנתבעים - הנתבעים משייכים זאת לטעות סופר, אולם כל מה שיש בידינו זה הודעה, שיחת טלפון משוכתבת, לגבי גרסתו של הנוסע ברכב הנתבעים, שם נטען כי נקודת המגע בחלק הקדמי שמאלי של הרכב הצבאי. היום מוסרים הנתבעים כי הנזק בחלקו האחורי, כפי שאכן מאשרים העדים מטעם התובעת. אם נקבל את גרסתם של עדי הנתבעים, מדובר במחזה אבסורדי גם מבחינתנו וגם מבחינת נהג רכב התובעים, שהרי נהג הנתבעת מתאר גרסה של מסע התאבדות. רכב פרטי מתפרץ אל הגשר כאשר סמיטריילר חוסם את רוב נתיב הנסיעה, או נתיבי הנסיעה, ואגב כך פוגע בחלקו האחורי. יודגש כי נקודות המגע בין הרכבים מאשרות אחת לאחת את גרסת התובעת. כך, העובדה שהחלק הקדמי (הסוס) עבר את הרכב הפרטי רק מאשרת את הטענה שהתאונה היתה אגב כניסה מעיקול. החלק הקדמי הצר יותר עבר את הרכב הפרטי והמגע היה עם העגלה שהיא רחבה יותר ועל פי ההיגיון גם חופשית לנוע וזה מה שפגע ברכב התובעת. סוף דבר לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ולאחר שעיינתי בעדויות הצדדים והעדים בכתב ובעל פה, ובמסמכים אשר צורפו לי על ידי הצדדים, לרבות תמונות הנזק, ולאחר ששמעתי את סיכומי ב"כ הצדדים בדיון, אני קובעת כי ניתן בזאת פסק לפיו לסילוק מלא וסופי של התביעה, הנתבעות ישלמו לתובעת את הסך של 14,079 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה - ועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעות בהוצאות ההליך בגובה האגרה ששולמה בסך של 365 ₪, בשכר העדים בסך של 900 ש"ח ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,250 ₪. רכבתאונת דרכים