תביעה כספית על סך של 85,596 ₪ 2. לטענת התובעת בכתב התביעה, הזמינה הנתבעת מנגריה מטבח בתאריך 10.10.05 בסכומים כדלקמן: ארונות מטבח - סך של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ. ארונות אמבטיה - סך של 16,600 ₪ בצירוף מע"מ. טוענת התובעת כי ביצעה את עבודות הנגרות המוזמנות, ולכן חובה של הנתבעת בגין העבודה, נכון ליום התביעה, הוא סכום התביעה. 3. הנתבעת הגישה כתב הגנה, וטענה בו כדלקמן: א. יש לדחות התביעה נגדה על הסף מחמת העדר עילה ו/או חוסר יריבות, שכן אינה מכירה את התובעת ומעולם לא פגשה בה, אלא רק את מר שלמה שללי (להלן: "שלמה"). ב. על אף הרשום בהצעת המחיר המודפסת לעניין ארונות המטבח שנתן לה שלמה בשיעור של 35,000 ₪, תוקן הסכום בכתב יד על גבי ההצעה ל - 20,000 ₪, בהסכמת שני הצדדים, כשהוסכם גם (בכתב יד על גבי ההצעה) כי מועד התשלום יהיה לאחר האספקה. ג. עוד סוכם בע"פ בין הצדדים כי במידה והנתבעת לא תהיה מרוצה מהעבודה שתבוצע היא לא תשלם בעבורה. היות וארונות המטבח בוצעו בצורה לקויה ו/או לא תקינה, כמתואר בכתב ההגנה, היא אינה חייבת לשלם בעבור עבודה זו. ד. באשר לארונות המטבח - היא כלל לא הזמינה את ארונות המטבח. כל שביקשה משלמה היתה הצעת מחיר, אלא ששלמה הופיע לפתע עם הארונות מוכנים והתקינם. גם ארונות המטבח עם ליקויים, וגם לגביהם הוסכם כי ככל שלא תהיה מרוצה לא תשלם, לכן אין עליה חובה לשלם את תמורת ארונות המטבח. 4. בישיבת קדם המשפט ביום 8.1.13, שמעתי את שלמה (יצוין כי התובעת היתה נוכחת), את הנתבעת, את בעלה של הנתבעת מר עודד ניידיק ואת ב"כ הצדדים. במסגרת ישיבה זו שלמה ציין כדלקמן: א. נעשתה הזמנה לארונות מטבח בסכום של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ. ב. היות והנתבעת היתה מרוצה מארונות המטבח, הזמינה את ארונות האמבטיה בסכום של 16,000 ₪ בצירוף מע"מ. ג. היא לא שילמה אפילו שקל על העבודות האמורות. הנתבעת באותה ישיבה ציינה כדלקמן: א. היא הזמינה את המטבח משלמה אולם לא הסכימה לשלם בעבורו סכום של 35,000 ₪ כפי שנרשם בהצעת המחיר, שכן היתה לה הצעה אחרת של 27,000 ₪. בסופו של יום סוכם על 20,000 ₪. ב. שלמה ציין כי אם לא תהיה מרוצה לא תשלם. ג. לגבי ארונות האמבטיה שלמה הפתיע אותה שכן היא לא הזמינה אותם. היא נתנה לשלמה את תוכניות ארונות האמבטיה רק כדי לקבל הצעת מחיר, אולם הוא כאמור בא עם הארונות והתקינם. ד. לשאלת ביהמ"ש מדוע הסכימה לקבל את ארונות האמבטיה השיבה, שחשבה ששלמה ישלים אותם בשלב יותר מאוחר, ובסופו של דבר היא נותרה עם הליקויים. בעלה של הנתבעת, מר עודד ניידיק, ציין באותה ישיבה כדלקמן: א. ישנם ליקויים בארונות המטבח וארונות האמבטיה. ב. ארונות המטבח גם לא יוצרו בגובה הנדרש לנתבעת, שהיא נמוכת קומה. 5. לנוכח המחלוקות בין הצדדים לעניין טיב העבודה שבוצעה ומחירה, הצעתי להם בישיבת יום 8.1.13 למנות מומחה מכריע מטעם ביהמ"ש (בכפוף לשליחת שאלות הבהרה והזכות לחקירתו), שיתן חוות דעתו בנקודות הבאות: א. יבדוק את ארונות המטבח וארונות האמבטיה שהותקנו בביתה של הנתבעת. ב. יציין את כל הליקויים שימצא (בהנחה שימצא), תוך לקיחה בחשבון כי מדובר בארונות מטבח וארונות אמבטיה שהורכבו לפני כ- 7 שנים. ג. להעריך את שווי ארונות המטבח וארונות האמבטיה על הליקויים שימצא, במחירים של היום. 6. הצדדים קיבלו את המלצתי וכמומחה מכריע מיניתי את עמנואל אורנבוך, מומחה בתחום עבודות הנגרות, וחוות דעתו מיום 12.4.13 הגיעה לביהמ"ש, וממצאיה כדלקמן: א. הוא ביקר בביתה של הנתבעת ובדק את ארונות המטבח וארונות האמבטיה. ב. הוא מצא ליקויים הן בארונות המטבח והן בארונות האמבטיה, כמפורט בהרחבה בחוות דעתו. ג. שווי ארונות המטבח להיום, על הליקויים, הוא 28,000 ₪ (ללא מע"מ), מהם יש לנכות את שווי הליקויים וירידת הערך בעקבות הליקויים, בשיעור של 14,000 ₪. כך ששווי המטבח ליום מתן חווה"ד הוא 14,000 ₪ בצירוף מע"מ. ד. שווי ארונות האמבטיה הוא 7,000 ₪ (ללא מע"מ), מהם יש לנכות ירידת ערך בשיעור של 2,100 ₪ (ראה תשובותיו לשאלות הבהרה לב"כ הנתבעת מיום 12.5.13, שצורפו כנספח ח' לסיכומי הנתבעת). על כן, שווי ארונות המטבח ליום חווה"ד, לאחר ניכוי שווי הליקויים וירידת ערך בעקבות הליקויים הוא 4,900 ₪ בצירוף מע"מ. 7. ב"כ הצדדים שלחו למומחה שאלות הבהרה, אולם תשובותיו לא שינו את מסקנותיו וחוות דעתו. הצדדים בחרו שלא לחקור את המומחה חקירה נגדית על חוות דעתו. 8. הצדדים הסכימו, בהתאם להודעה שהוגשה לי ביום 23.6.13, כי אתן פס"ד בהסתמך על החומר שבתיק וסיכומים בכתב שיגישו. סיכומים מטעם הצדדים הוגשו לתיק ביהמ"ש. 9. לאחר שבחנתי את כל החומר שבתיק, עיינתי בחוו"ד מומחה ביהמ"ש המכריע וקראתי את סיכומי הצדדים, סבורני כדלקמן: א. באשר לטענת הסילוק על הסף המוזכרת בסעיף 3(א) לעיל, סבורני כי דינה להידחות. לא מן הנמנע כי התובעת, ענת שללי, היא בעלת העוסק מורשה של עסק הנגריה בשם "שורשים", שביצעה את העבודות נשוא התביעה. כך לפחות נטען בסעיף 1 לכתב התביעה (נטען כאמור שהתובעת היא בעלת עסק הנגריה בשם "שורשים"). נקודה זו גם לא עמדה כנקודה המרכזית בטיעוני הצדדים במסגרת ישיבת קדם המשפט ביום 8.1.13, וגם לא הוגשה בקשה נפרדת לדחיה או מחיקת התביעה על הסף, מהטעם של העדר עילה או העדר יריבות. לא זו אף זו - בישיבת קדם המשפט הראשונה אף עשו הצדדים כברת דרך ניכרת כשהסכימו למינוי מומחה מכריע, באופן שלמעשה הסכימו לדון לגופם של דברים. על כן, אני דוחה את טענת הסילוק על הסף. ב. אין מחלוקת כי בוצעה הזמנה של ארונות מטבח, שהותקנו בביתה של הנתבעת. אין גם מחלוקת כי הותקנו ארונות אמבטיה בדירתה של הנתבעת, מבלי שהתנגדה להתקנתם. אם אכן לא הזמינה הנתבעת את ארונות האמבטיה, לא היתה צריכה לקבלם, ו/או להסכים להתקנתם בביתה תוך עשיית שימוש בהם במשך שנים. נשאלה הנתבעת במסגרת ישיבת קדם המשפט הראשונה מדוע איפשרה התקנת ארונות מטבח, והתשובה שניתנה, כמפורט בסעיף 4(ד) לעיל, מלמדת כי הסכימה (אפילו לגרסתה) לקבלם בדיעבד. על כן, העדר הזמנה בכתב לארונות האמבטיה, לא צריכה בנסיבות אלה לשמש כרועץ לקבלת שוויים המוכח. ג. לא נעלמה מעיניי המחלוקת אודות מחיר עבודת ארונות המטבח שבין הצדדים כמפורט לעיל, וזו אחת הסיבות שכיוונתי את הצדדים למינוי מומחה מכריע, שיחווה דעתו גם בעניין שווי העבודות שבוצעו נכון להיום על הליקויים שבהם, ככל שימצא, וזאת לנוכח טענת הליקויים מצד הנתבעת. ד. עיינתי בחוות דעתו של המומחה המכריע מר אורנבוך, ומצאתי כי היתה מקיפה, ממצה ללא סטיה מהוראות המינוי, כפי שטענה התובעת בסיכומיה. נזכיר כי הצדדים בחרו שלא לחקור את המומחה אורנבוך חקירה נגדית, עובדה שיש בה בכדי לחזק את כוחה של חווה"ד (במיוחד כשתשובות לשאלות ההבהרה לא שינו את מסקנותיו). נאמר לא אחת בפסיקה אודות מומחה מטעם ביהמ"ש, כדלקמן: 1. מומחה מטעם ביהמ"ש כמוהו ככל עד, ולביהמ"ש מסור שיקול הדעת האם להסתמך על חוות דעתו, או לדחותה, כולה או חלקה. 2. ההכרעה הסופית בכל המחלוקות הקיימות בין הצדדים, לרבות במחלוקות הרפואיות, מסורה לידי ביהמ"ש, גם כאשר משמעות הדבר סטיה ממסקנותיו של המומחה מטעם ביהמ"ש. 3. יחד עם זאת, ככלל ובהעדר טעות בולטת בחוו"ד המומחה שמונה ע"י ביהמ"ש, ובהעדר נימוקים כבדי משקל, הנטיה היא שלא לסטות מחוות דעתו של המומחה האמור. ראה לעניין זה: ע"א 7617/07, יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (). ע"א 2160/90, רז נ' לאף, פד"י מז(5), 170. ע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, פד"י נו(ד), 936, 949. במקרה דנן כאמור מר אורנבוך שימש כמומחה מכריע מטעם ביהמ"ש, לא זומן לחקירה נגדית, השיב לשאלות הבהרה מטעם הצדדים ולא שינה ממסקנותיו. בנסיבות אלה החלטתי לקבל את ממצאי חוות דעתו. ה. המשמעות הנובעת מקבלת ממצאי חוות דעתו של המומחה אורנבוך היא כדלקמן: 1. לנוכח המחלוקות בין הצדדים לעניין מחיר העבודות והליקויים, יש לקבוע לטעמי את שווי העבודות נכון להיום, תוך לקיחה בחשבון של הליקויים וירידת הערך בגינם, בהתאם לקביעתו של המומחה אורנבוך, בסכום של 18,900 ₪ בצירוף מע"מ כדין בשיעור של 18%, ובסה"כ סך של 22,302 ₪. 2. אמנם חוות דעתו של המומחה אורנבוך ניתנה ביום 12.4.13, אך סבורני כי סכומיה באותם ערכים מתאימים גם ליום מתן פס"ד זה. 3. כל טענות הנתבעת בדבר רצונה לפרק את העבודות שבוצעו לא צריכות להשפיע על שוויין נכון להיום ו/או לגרוע מהן. 4. טענתה של הנתבעת בסיכומיה כי לנוכח היותה אדריכלית היא זכאית להנחה מהתובעת בשיעור של 20% לא הוכחה לי, ולכן לא קיבלתי אותה. סוף דבר 10. לאור כל האמור לעיל אני מקבל התביעה בחלקה, ומחייב הנתבעת לשלם לתובעת, תוך 30 ימים מיום מתן פסה"ד, סכום של 22,302 ₪. לא ישולם הסכום במלואו יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל. 11. לאור הפערים בין סכום התביעה לסכום שנפסק בפועל, וגם לנוכח קיומם של ליקויים בעבודות שהוכחו לכאורה באמצעות חוות דעתו של המומחה אורנבוך, החלטתי לא לעשות צו להוצאות. תביעות מטבחיםנגריהנגרות