פס"ד הצהרתי לפיו "המשיבה אינה זכאית לממש את המשכון לבניית החיוב הנטען על ידה, הואיל וסכום המשכון שבגינו נפתח תיק הוצל"פ אינו משקף את גובה החוב, הואיל וסכום החוב אותם חבים המבקשים למשיבה נמוך מזה אשר נתבע ע"י בעלת המשכון, ולפיכך אין המבקשים חבים למלא אחרי המנוי בתיק ההוצל"פ הנ"ל, וכב' ביהמ"ש מתבקש לדחות את כתב הבקשה לביצוע המשכון שהוגש בתיק ההוצל"פ הנ"ל" (ס' א' להמרצת הפתיחה). 2. אין חולק כי בין הצדדים נכרת ביום 3.1.2011 הסכם הלוואה (נספח ב' להמרצת הפתיחה). אף אין חולק כי המבקשים טרם פרעו את חוב ההלוואה (ר' הודעתו של המבקש בפ' ע' 10 ש' 14-13). יחד עם זאת, לשיטתם, המשיבה עתרה בתיק ההוצל"פ לאכוף עליהם תשלום חוב החורג מהסכם ההלוואה; ביתר פירוט: מדובר בשני סכומים, האחד בסך 10,000 ₪, והשני בסך 70,000 ₪. כך נטען, בס' 7 להמרצת הפתיחה: "במעמד חתימת המבקשים על הסכם ההלוואה הנ"ל, נדרשו המבקשים להסב שני שיקים ע"ס 10,000 ₪ + 70,000 ₪... שנמשכו מחשבון המשיבה, אשר לקחה שיקים אלו לידיה, כטענתה - "על חשבון הריבית שתצטברו", ומעולם לא קיבלו המבקשים שיקים אלו או תמורתם מהמשיבה". 3. במהלך חקירתו, הודה המבקש כי השיק בסך 10,000 ₪ התקבל אצל המבקשים: "ש. אתה מאשר שקיבלת את הסך של 10,000 ₪? ת. כן... אני מאשר שקיבלתי את הסך של 10,000 ₪ לפי השיק הזה" (ר' עדותו בפ' ע' 6 ש' 22-18). המחלוקת נסבה אם כן על התשלום השני, בסך 70,000 ₪. בעניין זה, אין חולק כי המשיבה משכה שיק ע"ס 70,000 ₪, ז.פ. 2.1.2011 (מס' שיק 2330002; ר' צילום שיק בנספח ו' להמרצת הפתיחה). השיק נמשך לטובת המבקשים: שמידט יעקב ומרסל. המשיבה הציגה את צילום גב השיק, שם מופיעה חתימת הסב של המבקש (נספח ה' ל"תגובה מטעם המשיבה" להמרצת הפתיחה). ואמנם, המבקש אישר כי חתם על גב השיק: "לא קיבלתי את השיק של 70 אלף ₪. כתבו את זה על שם שמידט יעקב ומרסל ואמרו לי לחתום ולקחו את השיק. הם אמרו לי לחתום... אייל עצמו אמר לי לחתום על השיק וחתמתי והוא לקח את השיק" (פ' ע' 6 ש' 29-24). 4. המחלוקת אם כן נסבה על הסכום בסך 70,000 ₪. לטענת המבקשים, סכום זה מעולם לא התקבל אצלם, ועל כן אין לראות בו חלק מסכום ההלוואה (ולכן יש לגרעו מהסכום המבוקש לביצוע בהוצל"פ). מהצד שכנגד, המשיבה טוענת כי מסרה את הסך של 70,000 ₪ למבקשים, אשר עשו בו להבנתם. המשיבה מבקשת לראות בסך הנ"ל, 70,000 ₪, חלק מהתשלומים שביצעה לפי הסכם ההלוואה. 5. במישור הדיוני: מטעם התובעים הצהיר כל אחד מהם. מטעם המשיבה הצהיר מר קים צ'צ'יק, מנהל. המבקש נחקר בחקירה נגדית. מנהל המשיבה נחקר בחקירה נגדית. ב"כ המשיבה ויתר על חקירתה הנגדית של המבקשת. המבקשת העידה בעדות הזמה. לאחר שמיעת הראיות, והפסקה, ב"כ הצדדים סיכמו בעל-פה. להלן אדון בטענותיהם. דיון 6. המבקשים צרפו לתובענה את הסכם ההלוואה שנכרת בינם לבין המשיבה ביום 3.1.2011 (נספח ב'). ואולם מתברר, כי בקשר עם ההלוואה נכרת הסכם נוסף, בין המבקשים לבין חברה בשם "אייל ייעוצים ב.ה. בע"מ". מדובר בכתב "התחייבות" כלפי "אייל ייעוצים", שנחתם ע"י המבקשים בסמוך לפני הסכם ההלוואה, לפי התאריך המופיע בו: 28.12.2010 (ר' נספח ו1 לתצהיר התשובה. המבקש הודה שחתם על ההסכם עם "אייל ייעוצים" (ר' עדותו בפ' ע' 10 ש' 30-27 וכן בע' 11 ש' 2-1 וכן בע' 11 ש' 15-11). 7. בהסכם בין המבקשים לבין "אייל ייעוצים" נרשם שהוא מתייחס לקבלת הלוואה ע"ס 350,000 ₪. נרשם כי "אייל ייעוצים"... מסייע לי בקבלת אישור הלוואה בסך 350,000 ₪" (ס' 2 להתחייבות הנ"ל). בס' 3 נרשם: "אני מצהיר בזאת שהנכס שברצוני לשעבד תמורת ההלוואה הנ"ל שווה כ-1,000,000 ₪". בס' 5 להתחייבות נרשם כדלקמן: "תמורת סיועו של "אייל ייעוצים ב.ה. בע"מ" לקבלת אישור על הלוואה כאמור לעיל, בסכום הנ"ל או בסכום אחר שיתקבל, אני מתחייב לשלם שכר טרחה בסך 70,000 ₪ בתוספת מע"מ בשיעור 16.5% וכן ההוצאות הבנקאיות/חברה הכרוכות בקבלת ההלוואה". בס' 6 נקבע: "שכר הטרחה הנ"ל נקבע בהתחשב במאמץ ובפעילותו של "אייל ייעוצים ב.ה. בע"מ" בהשגת אישור להלוואה עבורי. בעצם קבלת אישור הלוואה תהווה עובדה מכרעת לזכותו של "אייל ייעוצים ב.ה. בע"מ" לקבלת שכר טרחה הנ"ל". 8. כאמור, המבקש חתם על כתב ההתחייבות הנ"ל. המבקש אישר כי סכום ההלוואה בסך 350,000 ₪ היה רשום בכתב ההתחייבות בעת שחתם עליו (ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 19). בנוסף אישר כי ערך הנכס בסך של כ-1,000,000 ₪ - הופיע בכתב ההתחייבות בעת שחתם (ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 21-20). לעומת זאת, לטענתו, סכום שכר הטרחה בסך 70,000 ₪, לא נרשם בס' 5 לכתב ההתחייבות לפני חתימתו אלא: "זה נשאר ריק" (ר' עדותו בפ' ע' 11 ש' 23-22). המבקש טען כי לא ידע שעליו לשלם שכר טרחה ל"אייל ייעוצים". לדבריו: "אני לא ידעתי בכלל כמה הוא לוקח. הוא גם לא אמר לי. אז בפעם כשהגיעו אליי הביתה אמר זה השיק ותחתום עליו מאחורנית וזה הולך לריביות. מעבר לזה, הוא לא אמר לי לא על ייעוץ והוצאות, שום דבר... ש. כשאתה בדצמבר 2010 חותם על ההתחייבות, איזה שכ"ט חשבת לשלם ל"אייל ייעוצים"? ת. אני לא ידעתי סכום. ש. איך אמור להיקבע הסכום? ת. במעמד החתימה הראשונית הוא לא אמר לי בכלל שאני צריך לשלם שכר טרחה. רק כשבאו בפעם השנייה להביא את השיק אמרו לי אתה חותם על השיק הזה והכסף הזה הולך על ריביות. אתה לא תשלם שישה חודשים ריביות. במילים האלה אמר לאייל ייעוצים" (פ' ע' 11 ש' 25 עד ע' 12 ש' 3). המבקש הוסיף שלא קרא את כתב ההתחייבות בעיון (פ' ע' 12 ש' 5-4). 9. ייאמר מיד: כתב ההתחייבות הוא ברור ומפורש. גם אם לא נרשם בו סכום שכר הטרחה (בסך 70,000 ₪), הרי שעולה מתוכו באופן ברור כי על המבקשים לשלם ל"אייל ייעוצים" עבור שכר טרחתם בהשגת ההלוואה. כך נרשם בס' 5 וכן בס' 6, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. המבקש טען כי ה"רובריקה" של הסכום בס' 5 נותרה ריקה במעמד החתימה (פ' ע' 11 ש' 11), ואולם לא הציג לביהמ"ש כל עותק אחר של ההסכם. המבקש ציין כי ייתכן שיש בידו עותק של ההסכם בבית (פ' ע' 11 ש' 2-1), אך במקום אחר ציין כי כלל לא ביקש עותק מההסכם (פ' ע' 11 ש' 15-14). כאמור, במסגרת התובענה והתצהיר התומך בה - המבקש התעלם כליל ממערכת היחסים בינו לבין "אייל ייעוצים", אף כי מדובר בגורם רלבנטי, אשר תיווך בין הצדדים בקשר לעסקה דנא, ואשר לטובתו נחתם כתב ההתחייבות הנ"ל, הכולל זכאות מפורשת לשכר טרחה. 10. אין חולק כי המבקש קיבל לידו שיק ע"ס 70,000 ₪ וחתם בחתימת הסב (ר' למשל עדותו בפ' ע' 6 ש' 6-5). ואולם לטענתו הבין כי הסך של 70,000 ₪ "הולך לריביות"; בלשונו: "70 אלף ₪ נאמר לי שהם הולכים לריביות על הכסף עצמו. ש. מי אמר לך את זה? ת. אמר לי את זה "אייל ייעוצים". לפני שהגיעו אליי הביתה בכלל לא נאמר לי שאני צריך לחתום על שיק של 70 אלף ₪ שהולך לריביות... לא נאמר לי שהכסף הולך ל"אייל ייעוצים". נאמר לי שהכסף הולך לריביות. גם לא נאמר לי לפני זה שאני צריך לחתום על שיק של 70,000 ₪ על ריביות. "אייל ייעוצים" בפעם הראשונה החתים אותי על ההסכם, שלא נתן לי אותו, ולא אמר לי שאני צריך לשלם 70,000 ₪. בפעם השניה הגיעו אליי הביתה, הגיע קים, איל יעוצים ואשתו ועוד בחור אחד שאמרו שהוא עו"ד. אני בכלל לא ידעתי שגוף שני הוא זה שמעביר לנו את הכסף. "אייל יעוצים" לא אמר לי את זה ורק כשהגיעו הוא הוציא מהתיק את השיק שהיה כתוב על שם שמידט יעקב ואמרו לי "תחתום מאחורנית והכסף הזה הולך מהריביות". אני לא קיבלתי שקל מה-70,000 ₪ (ר' תשובתו בפ' ע' 6 ש' 3-17). 11. עדות זו של המבקש היא עדות של בעל דין אשר לא נתמכה בכל תמיכה ראייתית אובייקטיבית. המבקש לא זימן להעיד את מר אייל מחברת "אייל ייעוצים", אף כי מדובר בעדות רלבנטית. הימנעות זו נזקפת נגדו. לא זו אף זו: טענת המבקש כאילו הבין שהסך של 70,000 ₪ משולם "על ריביות" נסתרת במסמך ההתחייבות הנ"ל, אשר המבקש חתם עליו. כאמור, בכתב ההתחייבות צוין הסך של 70,000 ₪ כשכר טרחה לחב' "אייל ייעוצים". אף אם הסכום לא צוין מראש, היה בכוחו של המבקש לקשור בין עצם החובה לשלם שכ"ט ל"אייל ייעוצים" לבין השיק שקיבל, במיוחד כאשר הסב את השיק לטובת "אייל ייעוצים". כאן המקום להדגיש כי על גב השיק מתנוססת, מתחת לחתימת ההיסב של המבקש, החותמת ועליה חתומה של "אייל ייעוצים, ב.ה בע"מ" (ור' נספח ה' לתגובת המשיבה). 12. ב"כ המבקשים טען כי הסכם ההלוואה לא פרט את הקרן והריבית בנפרד, וחרף זאת ציין סכום כולל בסך 350,000 ₪. ואמנם, מר צ'צ'יק אישר כי הסך הנ"ל, שנרשם בסעיף 3.1 להסכם ההלוואה, מתייחס לקרן ולריבית (ר' עדותו בפ' ע' 16 ש' 2). מר צ'צ'יק הסביר כי שיעור הריבית עמד על 2% כפי שצוין בסעיף 5.2 להסכם. בנוסף הפנה לסעיף 5.1 להסכם אשר לפיו: "הלווים מתחייבים בזאת לפרוע את מלוא סכום ההלוואה (קרן + ריבית בסך הכל 350,000 ₪" כאמור בסעיף 3.1 דלעיל, בתום חצי שנה אחת... מיום חתימת ההסכם". בנסיבות אלה, ונוכח הפירוט של הסעיפים 5.1 ו-5.2 להסכם, לא היה בסכום הכולל (המאוזכר בסעיף 3.1 להסכם) כדי ליצור את הבלבול הנטען; אין בכך כדי לתמוך בטענת המבקש כאילו 70,000 ₪ הם תשלום ריביות. 13. הנספח להסכם ההלוואה, בו צויינו סכומיהם של שני השיקים נשוא התובענה דנא אינו גורע מהעובדה לפיה המבקש קיבל את שני השיקים לידיו ועשה בהם שימוש להבנתו. יש לזכור כי מדובר באדם בגיר, יודע את השפה העברית, אשר חתם על הסכם ההלוואה וכן על כתב ההתחייבות כלפי "אייל ייעוצים" - בגדרו התחייב לשלם שכ"ט. אין חולק כי חתם על השיק נשוא הסכסוך בחתימת היסב לטובת "אייל ייעוצים". 14. אוסיף עוד כי הטיעון לפיו מדובר ב"ריבית מופרזת" הנגבית בשוק האפור - נטענה בעלמא ללא כל תמיכה ראייתית. 15. סיכומם של דברים: המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח כי הסך של 70,000 ₪ לא התקבל על ידם; ולהיפך: התשתית הראייתית מלמדת, כי המשיבה משכה שיק בסך 70,000 ₪ לטובת המבקשים, וכי המבקשים עשו בו שימוש בפועל לצרכיהם; וביתר דיוק: הסבו את השיק לחב' "אייל ייעוצים" וזאת לצורך תשלום שכ"ט. 16. בנסיבות אלה, לא נפל משגה בתיאור החוב בתיק ההוצל"פ, ככל שמדובר בשני השיקים נשוא התובענה דנא. 17. למען הסדר הטוב אוסיף, כי הטענה שבסעיף 8 להמרצת הפתיחה, בעניין העמידה של הבקשה בתנאי תקנה 99 לתקנות ההוצל"פ - היא טענה דיונית, אשר ראוי לבררה במסגרת הליך ההוצל"פ. 18. אשר לבקשה 5 - בגדרה של בקשה זו, עתרה המשיבה ליתן צו המזכה אותה ברישום הערת אזהרה על זכויות המבקשים בדירה המאוזכרת בהסכם ההלוואה, וזאת לפי זכותה בסעיף 6.1 להסכם. המבקשים התנגדו לבקשה, בין השאר בטענה לפיה אין הם רשומים כבעלים של הדירה. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני סבורה כי אין מקום שבית משפט זה יעניק למשיבה את הסעד המבוקש. הטעם לכך נעוץ בזה שהמשיבה לא הגישה תביעה עיקרית. ב"כ המשיבה אמנם תיאר את מהלכי ההמצאה של בקשתו לצדדים הרלוונטיים, ואולם אין בכך די. הטעם לכך נעוץ בזה, שהצדדים הנ"ל לא צורפו לתיק כבעלי דין. הבקשה - נדחית. אין בכך כדי לגרוע מזכותה של המשיבה לעתור בעניין זה במסגרת הליך עצמאי. 19. התוצאה היא שאני דוחה את התובענה. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות ההליך דנא בסך 10,000 ₪. משכוןפסק דין הצהרתי