תאונת דרכים כשלפתע המשאית שנסעה במסלול הימני "גילחה" את הפורד - תביעת נזקי רכוש לרכב: התובעת הגישה תמונות בצבע של הפורד, הוגש וסומן ת/2. כמו כן הוגשה ההודעה על האירוע שנמסרה על ידי נהג הפורד לתובעת, הוגש וסומן ת/1. הוגשו גם תמונות המקום, הוגש וסומן ת/3. 2. לטענת הנתבע 1 הוא נסע בנתיב הימני ורכב התובעת בנתיב השמאלי ממנו נהג רכב התובעת נסע צמוד אל המשאית ונכנס לגלגלי הנגרר של המשאית. בהודעתו לחברת הביטוח טען כי נהג הפורד סטה לנתיב נסיעת המשאית. ב"כ הנתבעים הגישה את הודעת הנתבע לחברת הביטוח, הוגש וסומן נ/1. 3. לאחר שמיעת עדויות הנהגים, ולאחר שהנהגים הדגימו לפני את קרות התאונה וכן מתוך עיון במסמכים אני קובעת כי התובעת הוכיחה, בהתאם לרף המוטל עליה במשפט אזרחי, כי האחריות לתאונה היא של נהג המשאית, והכל מהנימוקים הבאים: 3.א. עדותו של נהג הפורד היתה מהימנה רהוטה ועקבית ואני מעניקה משקל גבוה לעדות זו. לא זו בלבד, אלא שעדות זו עדות אוביקטיבית חיצונית. לטענת נהג הפורד המשאית שהיתה מימינו "גילחה" את רכב הפורד, בעוד שהוא נוסע במסלול נסיעתו כדין, ללא כל סטייה. יתרה מכך, גם הנתבע בעצמו לא טוען שנהג הפורד סטה למסלול המשאית, אלא חוזר וטוען כי נהג הפורד נסע צמוד אליו יותר מידי (ראה עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 19-20; עמ' 4, שורות 6-9). אמור אם כן, כי אילו על פי גרסת הנתבע נשאר נהג הפורד במסלול נסיעתו. ואם לא די בכך, הודה הנתבע כי נהג הפורד היה ונשאר בנתיב נסיעתו: "ש. הוא נצמד ועבר נתיב. ת. לא עבר נתיב, נשאר בנתיב שלו". (עמ' 5 שורות 24-25). מאלו נלמד כי אם נהג הפורד היה במסלול נסיעתו, והמשאית "גילחה" את ימין רכב הפורד, הרי שהמשאית חצתה את מסלולה אל עבר נתיב נסיעת הפורד. 3.ב. דין ודברים לאחר התאונה: על פי עדות נהג הפורד הציע הנתבע לשלם עבור הנזק. הנתבע טען בעדותו שהוא נתן לנהג הפורד לשוחח עם מעסיק הנתבע על מנת להסדיר הנושא הכספי (עמ' 3 לפרוטוקול שורה 27, עמ' 4 שורה 1 וכן עמ' 4 שורות 12-21). סביר כי מקום בו הוצע לתקן את רכב התובעת, האחריות היא של נהג הרכב המציע לתקן ולא של נהג הרכב השני. 3.ג. תמונות המקום: על פי תמונות המקום קיים עיקול. גם הנתבע אישר האמור בעדותו (עמ' 6, שורות 1-6). מדברים אלו ומתמונות המקום, ולנוכח מהות רכב הנתבעים, סביר יותר כי התאונה ארעה כפי גרסת נהג הפורד. 3.ד. דיווח מאוחר: הנתבע דיווח לחברת הביטוח וזאת על אף האמור בעדותו, כי לקח את פרטי נהג הפורד מיד לאחר התאונה. על פי נ/1, ההודעה לחברת הביטוח, סביר כי מולאה אך לאחר קבלת כתב התביעה. ממילא, בעדותו בבית המשפט, הכחיש הנתבע את האמור בה ביחס לסטיית נהג הפורד למסלול נסיעת המשאית כאמור מעלה. 3.ה. תמונות הנזק לרכב התובעת מתיישבות יותר עם גרסת התובעת. 4. סוף דבר, אני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי התאונה ארעה כתוצאה מכך שנהג המשאית לא נסע בנתיב נסיעתו כדין ופגע ברכב התובעת. משקיבלתי את גרסת עד התובעת ולנוכח מיקום הנזקים ברכב הפורד, הרי שאין להטיל אחריות על עד התובעת לקרות התאונה. 5. בהתאם אני קובעת כי הנתבעים באמצעות הנתבעת 2 ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: א. סך של 10,327 ₪, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.1.12 ועד התשלום בפועל. ב. סך של 400 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.1.12 ועד התשלום בפועל. ג. סך של 250 ₪ בגין הוצאות בטלת העד שנפסקו בדיון. ד. שכר טרחת עו"ד בשיעור של 11.8%. ה. סך של 365 ש"ח בגין אגרת בימ"ש. אני פוטרת מתשלום יתרת האגרה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית משפט מחוזי, מחוז מרכז. רכבתאונת דרכיםמשאיתנזק לרכב