בפניי תביעת כספית מיום 31.7.12 ע"ס 2,437 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 5.5.11. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר. אתמול נערכה בפניי ישיבה מקדמית, שבה נשמעו ראיות הצדדים. מדובר בתביעה של בעלת הרכב הניזוק בתאונה, התובעת פיצוי, כבעלת הרכב הניזוק, על כל נזקי הרכוש שנגרמו לרכב ולה בתאונה. הנתבעת 1 הינה נהגת רכב הנתבעות במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש. הרכבים המעורבים בתאונה בתאונה מעורבים 2 רכבים: רכב התובעת – רכב פרטי מתוצרת יונדאי (להלן – "הפרטית"). רכב הנתבעות – טנדר מתוצרת מיצובישי (להלן – "הטנדר"). מקום התרחשות התאונה: כביש במתחם/מרחב תחנת דלק (ומרכז מסחרי בתחנה) בכניסה לגן יבנה. המחלוקת המחלוקת היא קוטבית לחלוטין, בשאלת עצם קרות התאונה, כאשר הנתבעות מכחישות את עצם קרות התאונה ואת טענת התובעת שהיה מגע בין הרכבים. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעות בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעות גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים כתבי הטענות, על נספחיהם. הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות נזקי הרכבים. עדויות מטעם שני הצדדים בדיון בפניי: מטעם התובעת - נהג הפרטית ונוסע הפרטית (מפקדו בצבא של הנהג); ומטעם הנתבעות - נהגת הטנדר. תרשים של זירת התאונה והרכבים המעורבים בה, שנערך ע"י נהג הפרטית במהלך עדותו. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעות, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעות [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעות בגין התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מדובר בתיק שבו ההכרעה מושתתת, באופן מובהק, על מבחני מהימנות, ומצאתי את עדויות נהג ונוסע הפרטית מהימנות ומשכנעות יותר מעדותה של נהגת הטנדר. מצאתי להאמין לעדויות המשכנעות של נהג ונוסע הפרטית כי הפרטית הייתה בעצירה מוחלטת ועם מנוע דומם (!), במועד התאונה (כאשר הטנדר התנגש בפרטית). עדויות נהג ונוסע הפרטית היו משכנעות, בין היתר, משכללו פירוט מלא ומספיק של העובדות ושל תיאור התרחשות הדברים, הן עובר לתאונה, הן בזמן התאונה והן לאחר התאונה. מצאתי לקבל את עדויות נהג ונוסע הפרטית, לפיה הטנדר נסע וסטה לעבר הפרטית, כאשר עובר לתאונה נסע הטנדר בכיוון הנגדי לכיוון שבו עמדה הפרטית. ממכלול הראיות עולה שלנהגת הטנדר היו שדה ראייה ותנאי דרך כאלה, שלא אמורים היו להקשות עליה להבחין בפרטית החונה במקום. יתכן שבשל כך שהכביש במקום לא היה רחב ואילו הטנדר הינו רכב רחב ומאסיבי יחסית, הנהגת לא הבחינה כי היא סוטה לעבר הפרטית ופוגעת בה. לא מצאתי כל סיבה וטעם שנהג ונוסע הפרטית יטפלו על נהגת הטנדר מעורבות בתאונה בה לא באמת הייתה מעורבת. ודאי כאשר מדובר בנזק כה קטן. יצוין כי נהגת הטנדר אישרה בעדותה כי היא מזהה בשעת עדותה את נוסע הפרטית כמי שדיבר איתה בזירת התאונה וכמי שאמר לה, כבר אז ושם, כי היא פגעה עם הטנדר בפרטית. הנהגת גם לא מכחישה שהייתה עם הטנדר פיסית בזירת התאונה. לחובת הנתבעות נזקפת העובדה שהן בחרו שלא להעיד את מעסיקה של נהגת הטנדר, ששוחח עם מי מיושבי הפרטית בטלפון, לבקשת נהגת הטנדר, לאחר שנהג ונוסע הפרטית פנו אליה בזירת התאונה. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעות לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 2,437 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 31.7.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 31.7.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 800 ₪, בגין שכר שני העדים בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. רכבהכחשת תאונהתאונת דרכים