לפני התאונה, הפרטית הייתה במגמה של התמקמות ליד עמדת תדלוק (משאבת דלק) שהייתה משמאלה לצורך ביצוע תדלוק ואילו המשאית, שסיימה לתדלק בעמדת התדלוק שמימינה, החלה בנסיעה לעבר היציאה מתחנת הדלק. אין גם חולק כי עובר לתאונה שני הרכבים היו קרובים אחד לשני (עם חזית הרכבים לאותו כיוון), כאשר הפרטית הייתה משמאלה של המשאית. אין גם חולק כי בתאונה ניזוקה הפינה הקדמית-ימנית של הפרטית. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה מי משני הרכבים סטה לעבר הרכב השני וגרם להתנגשות הרכבים. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעות שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעות. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה מטעם שני הצדדים. תמונות נזקי המכונית הפרטית. עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון היום בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה. לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעות להטות את מאזן ההסתברויות לטובתן, כלומר התובעות לא הצליחו להוכיח כי גרסתן, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)]. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מדובר בגרסות מנוגדות ובמילה כנגד מילה. בנסיבות אלו, מקבל המחדל הראייתי הבוטה של התובעות משנה חשיבות, ומכריע למעשה את הכף לחובתן. מדובר בכך שבידי התובעות או מי מטעמן מצויות ראיות חשובות מאוד, שלא הוצגו לביהמ"ש. המדובר בדיסק ובו תצלום התאונה שצולם במצלמה בתחנת הדלק וכן בצילומים שצילמה התובעת 2 (נהגת הפרטית) במצלמת האייפון שלה. משונה מאוד שהתובעות לא הציגו ראיות כה חשובות אלה, והדבר פועל לחובתן. יצוין בהקשר זה, כי ב"כ התובעות אמר בסוף ישיבת היום כי התובעת 2 ציפתה שהתובעת 1 תבצע את פעולת איתור והגשת הראיות, ובפועל אף אחת משתי התובעות לא ביצעה זאת. לביהמ"ש נותר רק להצטער על מחדל זה, שאפשר שמנע את הוצאת האמת העובדתית לאור. נהגת הפרטית תיארה חילופי דברים שקיימה עם נהג המשאית בזירת התאונה בנוגע לניסיונו לבקש ממנה ליטול על עצמה אחריות פיקטיבית לתאונה, נוכח דמי השתתפות עצמית גבוהים שיהיה עליו לשלם אם יידווחו הנסיבות הנכונות של התאונה. נהג המשאית הכחיש דברים אלו במרץ, למרות שנשאל על כך רבות יחסית בישיבת היום. אמנם נותר בליבי ספק מסוים לגבי אותנטיות התשובות שנתן נהג המשאית, גם בשים לב לכך שאיש מהצדדים לא הציג את תנאי פוליסת הביטוח של המשאית (נהג המשאית טען שהוא פטור בכל מקרה מתשלום דמי השתתפות עצמית) ולכך שהנהג חזר שוב ושוב על הביטוי "לא זכור לי" בנוגע לשיחה הנטענת שקיים עם נהגת הפרטית לגבי נושא ההשתתפות העצמית, כאשר העד נמנע מהלכחיש בצורה נחרצת (ומתבקשת) יותר את המיוחס לו. בנסיבות ונוכח המחלוקת אם הדברים הנטענים ע"י נהגת הפרטית נאמרו בפועל, ומשלא הוצגה לי ראיה נוספת לאישוש או להפרכה (די בנסיבות היה בהצגת פוליסת הביטוח), יהנה נהג המשאית מהספק אם נאמרו הדברים, אם לאו. קיים הבדל מסוים בין גרסת נהגת הפרטית בטופס ההודעה על התאונה לבין עדותה בפניי: בטופס נמסר, למעשה, כי התאונה התרחשה בעת נסיעת הפרטית (נסיעה איטית לצורך התמקמות ליד משאבת הדלק), בעוד שבעדות בפניי העידה הנהגת כי הייתה בעצירה מוחלטת ברגע התאונה (בטופס לא נאמר באף מקום כי הפרטית הייתה בעמידה בזמן התאונה). בנסיבות ובהיעדר הראיות החשובות החסרות הנ"ל, אין לשלול את האפשרות שגרסת נהג המשאית, לפיה נהגת הפרטית הסתכלה לעבר המשאבה בעת נסיעתה ובכך גרמה להתנגשות הרכבים, היא גרסה נכונה. גרסת נהג המשאית בטופס ההודעה אינה כה ברורה ומפורטת, אך בנסיבות יוכל הוא ליהנות מהספק שתיאור מהלך הדברים בטופס ההודעה לא תואם את מהלך הדברים בשטח בזמן התאונה, ובמילים אחרות, יוכל הוא ליהנות מהספק אם הפנייה שמאלה הרשומה בטופס כוונתה לפנייה שנעשתה לאחר התאונה (כפי עדותו בפניי) או שמא במועד התאונה ממש (כפי שאולי ניתן להבין בקריאה פשוטה של הטופס וכפי שאולי גם עולה מגרסת נהגת הפרטית לגבי נסיבות התאונה). סיכום התביעה נדחית. שקלתי את נושא הוצאות המשפט והחלטתי בנסיבות וגם בשים לב לספקות שנותרו בליבי באשר לנכונות גרסת הנתבעים שלא לעשות צו להוצאות, באופן שבו כל צד יישא בהוצאותיו. תחנת דלקתאונת דרכיםדלק