לגרסת התובעת, המזדה עמדה בעצירה מוחלטת מאחורי ההונדה, כאשר לפתע נסעה ההונדה לאחור והתנגשה במזדה. ואילו לפי גרסת הנתבעים, המזדה התנגשה בהונדה מאחור, בזמן שההונדה הייתה בתחילת מהלך של כניסה לחנייה בצד הדרך. המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים. תמונות בצבע נזקי המזדה. עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: מצאתי את עדות נהג המזדה מהימנה, משכנעת וסבירה יותר מזו של עדות נהג ההונדה. בעוד נהג המזדה מסר עדות מפורטת לגבי נסיבות התאונה (הן בעדותו בפניי והן בטופס ההודעה על התאונה), ניכר כי נהג ההונדה חסך מאוד בפרטים (הן בגרסה הלקונית מאוד בטופס ההודעה על התאונה והן כשתיאר במילותיו החופשיות בחקירתו הראשית את נסיבות התאונה), באופן שעורר את התרשמותי שהוא מבקש להימנע ממסירת כל הידוע לו על התאונה. נהג ההונדה סתר עצמו בעדותו בנקודה מכריעה: בעוד שלמספר שאלותיי הממוקדות השיב, בנחרצות ובביטחון, כי באף שלב לא נסע לאחור, הרי שבסוף עדותו (חקירתו הנגדית) אישר שכן נסע לאחור. מאחר שכל המחלוקת היא בשאלת היתכנות נסיעת ההונדה לאחור, הרי שיש בסתירה זו כדי לפעול לחובת הנתבעים, באופן ממשי. העובדה שנהג ההונדה, שהינו גם בעל ההונדה, לא הגיש עד היום תביעה בגין הנזק שנגרם בתאונה להונדה (גם לא במסגרת תביעה שכנגד), פועלת לרעתו ומקימה את הסברה שבעל ההונדה מכיר באשמתו בתאונה. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 4,511 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 22.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 22.8.12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 400 ₪, בגין שכר העד בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 2,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. בהתאם לדברי ב"כ הצדדים בתום הדיון בפניי, ב"כ התובעת ידאג למסור בתוך 20 יום לב"כ הנתבעים אישור בכתב מאת התובעת כי התובעת לא גבתה דמי השתתפות עצמית מכל גורם בגין התאונה מושא התביעה, וכי, במידה שכן גבתה, יופחת שיעור דמי ההשתתפות העצמית מסכום החוב הפסוק לפי פס"ד זה. פגיעת רכברכבנזק לרכב