תאונת דרכים: איזה משתי המכוניות סטתה לעבר השנייה וגרמה להתנגשות הרכבים ? המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת. הראיות שהציגו הצדדים הודעות על התאונה שנמסרו לשני הצדדים (יצוין כי להודעת הנתבעים צורף מכתב מפורט מיום 16.4.12 מאת הנתבע 1 אל הנתבעת 2). תמונות בצבע של נזקי הקאיה. עדויות מטעם שני הצדדים בדיון אתמול בפניי: מטעם התובעת - נהג הקאיה (שהינו עובד התובעת); ומטעם הנתבעים - נהג היונדאי וכן נוסע היונדאי (אחיו של נהג היונדאי). הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לדחות את התביעה. לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר התובעת לא הצליחה להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)]. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: הוצגו בפניי גרסות מנוגדות שלא ניתן ליישב ביניהן. לאחר בחינה מדוקדקת של כל הראיות והעדויות הגעתי למסקנה, שלא ניתן להעדיף גרסה אחת על פני אחרת, ומדובר במקרה של "ספק שקול". אין ביכולתי לקבוע כי מי מהעדים עורר את אמוני באופן מובהק יותר מהאחרים, עד כדי העדפת עדותו על פני העדויות האחרות. עפ"י עדויות הנתבעים, הקאיה נסעה (כנראה) בנתיב שמשמאלם וסטתה ימינה לעבר היונדאי בניסיון להשתלב/להידחק בפנייה ימינה בצומת שבמקום, פניה ימינה שגם היונדאי ביצעה אותה. נהג הקאיה טוען כי כוונתו הייתה להמשיך בנסיעה ישר ולא לפנות ימינה, ולדבריו היונדאי, שהייתה מימינו, סטתה שמאלה לעברו. לא מצאתי שניתן לאמץ איזו משתי עדויות מנוגדות אלו ולהעדיפה על פני האחרת. באשר לכיוון הנסיעה בו התכוון נהג הקאיה לנסוע, לא הוצגו ראיות פרט לעדויות הצדדים, וראוי היה שהתובעת תמציא ראיות לגבי זאת (צילום/מפה של מסלול דרכו של נהג הקאיה ואף של זירת התאונה ואולי גם פרטים על המען שנהג הקאיה היה בדרכו אליו). מן העבר השני, נהג ונוסע היונדאי העידו בעקביות כי בכוונתם היה לפנות ימינה בצומת, ונהג הקאיה לא העיד אחרת. לפיכך ועל פניו, אין כל סיבה נראית לעין שהיונדאי תסטה שמאלה סמוך למקום שבו בכוונתה היה לפנות ימינה. נראה כי נהג הקאיה לא זכר היטב את העובדות הרלוונטיות, לאור זאת שלא זכר כי ביונדאי היה גם נוסע בזמן התאונה. לפי עדות נהג הקאיה, הוא מילא טופס הודעה ידני על התאונה, אך טופס זה לא הוצג לביהמ"ש, והוצג רק טופס מודפס שאינו נושא חתימה וגם לא תאריך מילוי הטופס. מדובר במחדל ראייתי של התובעת. הקאיה נבדקה רק כשנה לאחר מועד התאונה, כאשר בדו"ח השמאי שצורף לתביעה לא מצוינות נסיבות התאונה ואף לא טופס ההודעה על התאונה וגם לא מוסבר השיהוי בהכנת הדו"ח. הדבר מעלה תמיהות בנסיבות, במיוחד נוכח העובדה שנהג הקאיה הוא עובד התובעת, שמא הנטען לגבי נסיבות התאונה נטען בדיעבד ולהצדקת נזקים קיימים בקאיה. ממיקום הפגיעה בקאיה (באזור כנף גלגל קדמי-ימני) עולה שסביר פחות שהיונדאי סטתה לעבר הקאיה מאשר שהקאיה סטתה לעבר היונדאי: המיקום הזה מלמד שהקאיה הייתה לפני היונדאי בכביש, ולא סביר שהיונדאי תסטה שמאלה על מכונית שמקדימה אותה בקו הנסיעה. נקודת החולשה הגדולה ביותר של הנתבעים היא הסתירה שבין עדות נהג היונדאי בדיון בפניי לבין מכתבו מוצג נ/2. בעדותו הוא הכחיש נמרצות את מודעתו לגרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה, בעוד שבמכתבו הנ"ל הוא רושם במפורש את הגרסה ואף מתמודד עימה. לכאורה מדובר באי-אמירת אמת מצד נהג היונדאי, אך במכלול הדברים ועפ"י התרשמותי, אניח לטובת העד כי הוא היה נרגש ומתוח בעדותו בפניי ולכן העיד כפי שהעיד. מכל מקום, לא מצאתי שבסתירה זו לבדה יש כדי להטות את הכף לחובת הנתבעים. סיכום התביעה נדחית. שקלתי את נושא הוצאות המשפט והחלטתי בנסיבות וגם משהתרשמתי שהנתבע 1 לא דייק בדבריו כאשר העיד שלא יודע מהי גרסת התובעת לגבי נסיבות התאונה (נוכח העובדה שבמכתבו המפורט מוצג נ/2 הוא מתאר במילותיו הוא את הגרסה הזו ואף מתעמת עמה) שלא לעשות צו להוצאות, באופן שבו כל צד יישא בהוצאותיו. משפט תעבורהרכבתאונת דרכיםשאלות משפטיותהתנגשותסטיה מנתיב