תאונת דרכים התרחשה בכביש דו סטרי שבו יותר מנתיב נסיעה אחד בכל כיוון, כאשר בצידו הימני של הכביש בו נסעו הרכבים המעורבים, יש רכבים חונים. כמו כן אין חולק לגבי מיקומי הפגיעה ברכבים, כאשר לסוזוקי נגרם נזק לאורך צידה הימני ולאלפא נגרם נזק באזור הפינה השמאלית-קדמית. המחלוקת בענייננו היא בשאלה האם התאונה נגרמה כתוצאה מסטיה לא זהירה של האלפא לנתיב הסוזוקי או כתוצאה מנסיון עקיפה לא זהיר של הסוזוקי. הראיות שהציגו הצדדים טופס הודעה על תאונה + שרטוט שערכה נהגת הסוזוקי (מוצג ת/1). טופס הודעה על תאונה מטעם הנתבעים (מוצג נ/1). תיאור בכתב של התאונה שערכה נהגת הסוזוקי (מוצג ת/3). תמונות נזק של הסוזוקי (מוצג ת/2). תמונות נזק של האלפא (מוצג נ/1). עדויות שני הנהגים המעורבים בדיון היום בפניי. הכרעה לאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ולאחר שנתתי דעתי לממצאי חקירת העדים בפניי, אני מוצא לקבל את התביעה. מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על פני גרסת הנתבעים, וזאת לאחר ששוכנעתי כי עלה בידי התובעת להטות את מאזן ההסתברויות לטובתה, כלומר להוכיח כי גרסתה, העולה מן העובדות שהוכחו, מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסת הנתבעים [ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (לא פורסם, 9.5.11)].מצאתי כי גרסת התובעת, שהתקבלה כאמור כמסתברת יותר, מבססת אחריות בנזיקין של הנתבעים בגין התאונה. אנמק בקצרה את מסקנתי האחרונה: לאחר ששמעתי את עדויות שני העדים, התרשמתי כי עדותה של נהגת הסוזוקי מהימנה ומשכנעת יותר מזו של נהג האלפא ומתיישבת באופן מסתבר ומשכנע יותר עם הראיות הנוספות שהוצגו בפניי. נהג האלפא אישר שרכבו היה על שני נתיבים בו זמנית. בעדותו, סיפר נהג האלפא כי בכביש בו התרחשה התאונה, קיימת פרקטיקה של נסיעה על שני נתיבים, משהנתיב הימני משמש גם לחניית רכבים ואין די מקום לרכב לנסוע בגבולותיו בלבד. הפרקטיקה הנהוגה בכביש שבו התרחשה התאונה אינה פוטרת מחובת הזהירות של נהג המתכוון לסטות מנתיבו, כאשר עפ"י הדין אסור לנהג לנסוע בשני נתיבים בו-זמנית. מתמונות הנזק עולה כי התאונה התרחשה בזמן שהאלפא יצאה מחניה ולמצער כאשר האלפא סטתה שמאלה לעבר הסוזוקי. בעדותו סיפר נהג האלפא כי התאונה התרחשה בזמן שנסע ישר כאשר רכבו על שני נתיבים. בסוף עדותו ורק כאשר נשאל, אמר כי עמד לפני כן בחניה כדי לאסוף את ילדיו מבית הספר הסמוך. ממיקום הנזק שנגרם לאלפא, באזור הפינה שמאלית-קדמית, ניתן ללמוד שהיא הייתה בזווית מסוימת בזמן התאונה. לנוכח הפגיעות המתמשכות שנגרמו לשני הרכבים, נראה כי כאשר האלפא הייתה בתהליך התיישרות, לאחר היציאה מהחניה, חלקה נכנס לנתיב נסיעתה של הסוזוקי וכתוצאה מכך נוצר חיכוך בין צידה הימני לבין צידה הקדמי שמאלי של האלפא. למעשה נראה כי נהג האלפא ביצע סטייה לא זהירה לנתיב השמאלי שבו נסעה הסוזוקי כאשר היה עליו לפעול כאמור בסעיף 40(א) לתקנות התעבורה: "לא יסטה נוהג רכב מנתיב נסיעתו אם עלול הדבר לגרום להפרעה או לסיכון". משהבחין נהג האלפא בסוזוקי כשהביט במראה השמאלית, היה עליו לעצור ולאפשר לה להמשיך בנסיעתה ישר ורק אז להמשיך בנסיעה. בהקשר זה יצוין כי העובדה שנהג האלפא נסע כפי שנסע מתוך "הרגל", אינה פוטרת אותו מציות להוראות הדין בכל הנוגע לתנועה בדרך. מצאתי להאמין לגרסת נהגת הסוזוקי לפיה לרכבה לא היו נזקים קודמים שלא תוקנו ושכל הנזקים לרכבה נגרמו כתוצאה מפגיעת האלפא, כאשר גרסה זו מתיישבת עם זוויות הפגיעה. ממילא, איני מקבל את עדות נהג האלפא לפיה נהגת הסוזוקי אמרה במעמד התאונה דברים אחרים, לפיהם חלק מהנזקים שפורטו בכתב התביעה לא שייכים לתאונה שבנדון. לחובת עדות נהג האלפא יצוין כי בעדותו היום בפניי הוא לא עמד, למעשה, מאחורי הגרסה שפורטה בכתב ההגנה. לחובת הנתבעים אף עומדת העובדה שהנתבע 1 בחר שלא לתבוע את התובעת בגין נזקו העצמי, גם לא במסגרת תביעה שכנגד. הדבר מלמד, לכאורה, על הודאה משתמעת ועקיפה באחריותו לתאונה. סיכום התביעה מתקבלת במלואה. על הנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 9,791 ₪, שהינו סכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 03/09/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 365 ₪ בגין אגרת בית משפט ששולמה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 03/09/12 ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 400 ₪, בגין שכר העדה בו חויבה התובעת, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. סך של 1,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום (יום מתן פסה"ד) ועד יום התשלום המלא בפועל. כבישתאונת דרכים